Онкелосמִדְבֵית גָד מַשִׁרְיַת מְזַיְנִין כַּד יַעַבְרוּן יָת יַרְדְנָא קֳדָם אֲחֵיהוֹן לִקְרָבָא וּבְנִכְסִין סַגִּיאִין יְתוּבוּן לְאַרְעֲהוֹן

Рашиגד גדוד יגודנו. כולם לשון גדוד הם, וכך חברו מנחם. ואם תאמר אין גדוד בלא שני דלתי"ן, יש לומר גדוד שם דבר צריך שני דלתי"ן, שכן דרך תיבה בת שתי אותיות להכפל בסופה, ואין יסודה אלא שתי אותיות, וכן אמר כַּצִּפּוֹר לָנוּד (משלי כו, ב), מגזרת וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים (איוב ז, ד), שָׁם נָפַל שָׁדוּד (שופטים ה, כז), מגזרת יָשׁוּד צָהֳרָיִם, אף יגוד יגודנו, וגדוד מגזרה אחת הם, וכשהוא מדבר בלשון יפעל, אינו כפול, כמו יגוד, ינוד, ירום, ישוד, ישוב, וכשהוא מתפעל או מפעיל אחרים, הוא כפול, כמו יתגודד, יתנודד, יתרומם, יתבולל, יתעודד, ובלשון מפעיל יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד (תהלים קמו, ט), לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו (ישעיה מט, ה), מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת (שם נח, יב), אף יגודנו האמור כאן אינו לשון שיפעילוהו אחרים, אלא כמו יגוד הימנו, כמו בָּנַי יְצָאוּנִי (ירמיה י, כ), יצאו ממני. גד גדוד יגודנו, גדודים יגודו הימנו, שיעברו הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ: והוא יגד עקב. כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש: עקב. בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו, כמו וְעִקּבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ (תהלים עז, כ), וכן בְּעִקְבֵי הַצֹּאן (שיר השירים א, ח), בלשון לע"ז תרציא"ס:

Раши · английскийGad will be an assailing troop. They [the words יְגּוּדֶנוּ and יָגֻד] are all related to the word גְּדוּד and are so classified by Menachem [ben Saruk]. Should you ask: but גְּדוּד is never without two letters ד'? The answer is: when גְּדוּד is used as a noun it requires two letters ד', for that is usual [in the case of] a word that contains two letters—to double the second letter when the root consists of only two letters. Similarly it states: “As a wandering [לָנוּד] bird” [לָנוּד] being a derivative of שָׂבַעְתִי נְדוּדִים. [Another example:] “There he fell as one slain [שָׁדוּד]” from the same derivation as יָשׁוּד צָהֳרָיִם. Similarly the words יָגוּד, יְגוּדֶנּוּ and גְּדוּד are of one derivation. Also, when it [a two-letter root] is used in the simple [קַל] future tense the [second root-letter] is not doubled, as in יָגוּד, יָנוּד, יָרוּם, יָשׁוּד, יָשׁוּב. However, when it is used as a reflexive verb or in the causative form, [the second root-letters] is doubled, as in: יִתְגּוֹדֵד, יִתְרוֹמֵם, יִתְבּוֹלֵל, יִתְעוֹדֵד. And in the causative form: “He encourages [יְעוֹדֵד] the orphan and the widow,” [or:] “To bring Yaakov back [לְשׁוֹבֵב] to him,” [or:] “The one who restores [מְשׁוֹבֵב] paths.” Likewise, the word יְגוּדֶנּוּ used here, does not mean that others will make him do something but, rather, in the sense that [an assailing troop] will troop out from him, as in “בָּנַי יְצָאוּנִי —My children have gone forth from me.” [Accordingly] גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנוּ [means]: “Troops will troop out of him,” signifying that they will cross the Jordan with their brothers to wage war, all being armed, [and remain with them] until the land will be captured. He will be a troop at their heels. [Meaning:] all their troops will return in their own track to their territory which they took on the other side of the Jordan and not a single person will be missing. Heels. [Meaning:] by the same roads and paths that they went, will they return; as in: “And your footsteps [וְעִקְּבוֹתֶיךָ] were not known.” Similarly: “In the footsteps [בְּעִקְּבֵי] of the sheep.” In Old French: traces—tracks.

Онкелосדְאָשֵׁר טָבָא אַרְעֵהּ וְהוּא מְרַבְיָא בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין

Рашиמאשר שמנה לחמו. מאכל הבא מחלקו של אשר יהא שָׁמֵן, שיהיו זיתים מרובים בחלקו, והוא מושך שמן כמעין, וכן ברכו משה וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ, כמו ששנינו במנחות (פה:), פעם אחת הוצרכו אנשי לוּדְקִיָּא לשמן וכו':

Раши · английскийFrom Asher will come oily food. Food that will come from Asher’s territory will be rich [in oil], for there will be an abundance of olives in his region so that oil will flow like a fountain. Moshe, too, blessed him thus: “And he will dip his foot in oil,” as [the story] that we learned in [Maseches] Menachos: “Once, the inhabitants of Lodicia needed oil, etc.”

Онкелосנַפְתָּלִי בְּאַרַע טָבָא יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ וְאַחְסַנְתֵּהּ תְּהֵי מְעַבְּדָא פֵירִין יְהוֹן מוֹדַן וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן

Рашиאילה שלחה. זו בקעת גינוסר, שהיא קלה לבשל פירותיה, כאילה זו שהיא קלה לרוץ, אילה שלוחה, אילה משולחת לרוץ: הנתן אמרי שפר. כתרגומו. דבר אחר, על מלחמת סיסרא נתנבא, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וגו' (שופטים ד, ו), והלכו שם בזריזות, וכן נאמר שם לשון שלוח, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. הנתן אמרי שפר. על ידם שָׁרוּ דבורה וברק שירה. ורבותינו דרשוהו על יום קבורת יעקב, כשערער עֵשָׂו על המערה, במסכת סוטה (יג.). ותרגומו יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ, יפול חבלו, והוא יודה על חלקו אמרים נאים ושבח:

Раши · английскийA gazelle-like messenger. This refers to the Valley of Ginosar where fruit ripens quickly, just as a gazelle that runs quickly. אַיָּלָה שְׁלֻחָה means: a gazelle that is dispatched to run [quickly]. He delivers pleasant sayings. As Onkelos translates it [יְהוֹן מוֹדִין וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן]. Another explanation: Here he prophesied about the war against Sisra: “Take with you 10,000 men of Naftali, etc.,” whereupon they quickly went there. There, too, the word שִׁלּוּחַ is used: “In the valley they were [שֻׁלַח] dispatched by foot.” [According to this explanation] הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר [means that] due to them [the 10,000 Naftaliites], Devorah and Barak sang the song of praise. Our Sages explain it as referring to the day of Yaakov’s burial when Eisov laid claim to the cave [of Machpeilah] [as is related] in Maseches Sotah. Onkelos translates [אַיָּלָה שְׁלֻחָה:] “יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ” [meaning:] “His lot will fall” and [הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר:] “And he will give thanks for his share, with beautiful words and praise.”

Онкелосבְּרִי דְיִסְגֵּי יוֹסֵף בְּרִי דְיִתְבָּרַךְ כְּגֹפֶן דִּנְצִב עַל עֵינָא דְמַיָּא תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחֲסַנְתָּא

Рашиבן פרת. בן חן, והוא לשון ארמי, אפריון נַמְטֵייהּ לרבי שמעון, בסוף בבא מציעא (קיט): בן פרת עלי עין. חִנּוֹ נָטוּי על העין הרואה אותו: בנות צעדה עלי שור. בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביפיו, ובנות הרבה צעדה כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם. (דבר אחר כצ"ל, כי לפירוש ראשון הוא שור חומה וק"ל). עלי שור. על ראייתו, כמו אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב. (במדבר כד, יז) ומדרש אגדה יש רבים, וזה נוטה ליישב המקרא. פרת. תי"ו שבו הוא תקון הלשון, כמו עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם (קהלת ג, יח). שור. כמו לשור.עלי שור, בשביל לשור. ותרגום של אנוקלוס בנות צעדה עלי שור, תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְקוּן מִבְּנוֹהִי וכו', וכתב בנות, על שם בנות מנשה, בנות צלפחד, שנטלו חלק בשני עברי הירדן. בְּרִי דְּיִסְגֵּי יוסף, פורת לשון פריה ורביה. ויש מדרשי אגדה בו המתישבים על הלשון, בשעה שבא עֵשָׂו לקראת יעקב, בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות, וברחל כתיב נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ, אמר יוסף, רשע הזה עינו רמה, שמא יתן עיניו באמי, יצא לפניה וְשִׁרְבֵּב קוֹמָתוֹ לְכַסּוֹתָהּ, והוא שברכו אביו בן פורת, הגדלת עצמך יוסף עלי עין של עֵשָׂו, לפיכך זכית לגדולה: בנות צעדה עלי שור. להסתכל בך בצאתך על מצרים. ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע, ואף כשברך מנשה ואפרים, ברכם כדגים, שאין עין הרע שולטת בהם:

Раши · английскийA fruitful son. [Meaning:] a graceful son. It is an Aramaic expression: “Let us gracefully [אַפִּרְיָן] act toward R. Shimon,” at the end of Bava Metzia. A fruitful son at the well [source]. His gracefulness attracts the eye that beholds him. Daughters tread on the wall. The daughters of Egypt would climb the wall to gaze at his beauty. Many daughters climbed—each one to a place from which she would be able to see him. [Accordingly] עֲלֵי־ שׁוּר [means:] “For the purpose of looking,” as in: “I gaze at him, but not from near.” There are many Midrashic interpretations but this leans most towards the literal interpretation of the verse. Fruitful. The letter ת' [of פֹּרָת] is added for stylistic purposes as in: “It is because of [דִּבְרַת] the haughtiness of people.” Wall. [שׁוּר is] the same as לָשׁוּר —to look. Thus, עֲלֵי־שׁוּר means “in order to look.” Onkelos’ translation of בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר is: “Two tribes will emerge form his sons, etc.” The word בָּנוֹת is used as a reference to the women of Menasheh—Zelafchad’s daughters who received a share [of land] on both sides of the Jordan [River.] [Accordingly, Onkelos translates בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף —] “Yoseif is a son who will increase,” פֹּרָת meaning, being fruitful and multiplying. There are Midrashic explanations that fit well with the words [of the text]: When Eisov came towards Yaakov, in all instances the mothers preceded to walk in front of their children to prostrate themselves, whereas concerning Rochel it is written: “Yoseif and Rochel approached and they prostrated themselves.” Yoseif thought: “This evil one has a haughty eye—he may be attracted to my mother,” so he stepped ahead of her extending his height so as to conceal her. It is due to this that his father blessed him [with the term] בֵּן פֹּרָת —a son who grew [meaning:] “You extended your height, Yoseif עֲלֵי־עָיִן —against the gaze of Eisov. You, therefore, merit to become great.” [Accordingly] daughters tread on the wall. So they could gaze at you when you went out [as viceroy] over Egypt. They [the Sages] also interpret it [עֲלֵי־עָיִן] as referring to the fact that the evil eye will have no effect upon his children. And when he [Yaakov] blessed Menasheh and Ephraim, his blessing likened them to fish upon whom the evil eye has no effect.

Онкелосוְאִתְמַרְרוּ יָתֵהּ וְנַקְמוֹהִי וְאָעִיקוּ לֵהּ גֻבְרִין גִּבָּרִין בַּעֲלֵי פַלְגוּתָא

Рашиוימררהו ורבו. וימררוהו אחיו, וימררוהו פוטיפר ואשתו לאסרו, לשון וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם: ורבו. נעשו לו אחיו אנשי ריב, ואין הלשון הזה לשון פעלו, שאם כן היה לו לינקד וְרָבוּ כמו הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ וגו', ואף אם לשון רביית חצים הוא, כן היה לו להנקד, ואינו אלא לשון פועלו, כמו שׁמֹוּ שָׁמַיִם (ירמיה ב, יב), שהוא לשון הושמו, וכן רוֹמּוּ מְעַט, שהוא לשון הורמו, אלא שלשון הורמו והושמו על ידי אחרים, ולשון שמו, רמו, רבו, מאליהם הוא, משוממים את עצמם, נתרוממו מעצמם, נעשו אנשי ריב, וכן דֹמוּ ישְׁבֵי אִי, כמו נדמו. וכן תרגם אונקלוס וְנַקְמוֹהִי: בעלי חצים. שלשונם כחץ, ותרגומו מָרֵי פַּלְגוּתָא, לשון וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה, אותן שהיו ראוים לחלוק עמו נחלה:

Раши · английскийThey made him bitter and quarreled with him. His brothers made him bitter. Potiphar and his wife made him bitter by imprisoning him. [וַיְמָרֲרֻהוּ] meaning the same as [וַיְמָרֲרוּ] “They made their lives bitter.” And quarreled with him. [וָרֹבּוּ means] that his brothers became his antagonists. This form [וָרֹבּוּ] is not in the קַל conjugation for if it were so, the vocalization should have been וָרָבוּ, as in: “They are the waters of strife where they quarreled [רָבוּ], etc.” Even if it [וָרֹבּוּ] had meant the same as [רְבִיַּת] the shooting of arrows [from the root רבה] it would be vocalized the same way [וָרֹבּוּ] [and it would be] a passive form, as in שֹׁמּוּ שָׁמַיִם —“Be astonished, you heavens.” [שֹׁמּוּ] meaning the same as הוּשַׁמּוּ —were astonished. Similarly, רֹמּוּ מְעַט —“They are slightly exalted” which is the same as הוּרָמוּ —were exalted, except that הוּרָמוּ and הוּשַׁמּוּ [are used] [when they are exalted and astonished] by others, whereas שֹׁמּוּ, רֹמּוּ, רֹבּוּ [actions] caused by themselves—they are astonished on their own, they are exalted on their own, [and רֹבּוּ means] they became quarrelsome people. Similarly: “[דֹּמוּ] Be still, island inhabitants.” [דֹּמוּ] having the same meaning as נִדְמוּ —were stilled. Onkelos also translates it [וָרֹבּוּ] in this form: וְנַקְּמוֹהִי —“They avenged themselves on him.” Expert bowmen. [So called] because their tongues were like arrows. Onkelos translates it [בַּעֲלֵי חִצִּים] as מָרֵי פַלְגּוּתָא, [פַּלְגּוֹתָא —half] having the same meaning as וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה [Thus בַּעֲלֵי חִצִּים means:] Those who were fit to share the inheritance with him.

Онкелосוְתָבַת בְּהוֹן נְבִיאוּתֵהּ עַל דְּקַיֵּם אוֹרַיְתָא בְּסִתְרָא וְשַׁוִּי בְתוּקְפָא רוֹחֲצָנֵהּ בְּכֵן יִתְרְמָא דְהַב עַל דְּרָעוֹהִי וְאַחֲסִין מַלְכוּתָא וּתְקֵיף דָּא הֲוַת לֵהּ מִן קֳדָם אֵל תַּקִיפָא דְיַעֲקֹב דִּי בְמֵימְרֵהּ זַן אֲבָהָן וּבְנִין זַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל

Рашиותשב באיתן קשתו. נתישבה בחוזק: קשתו. חזקו: ויפזו זרעי ידיו. זו היא נתינת טבעת על ידו, לשון זָהָב מוּפָז, זאת היתה לו מידי הקב"ה שהוא אביר יעקב, ומשם עלה להיות רועה אבן ישראל, עקרן של ישראל, לשון אֶבֶן הָרֹאשָׁה, לשון מלכות, ואונקלוס אף הוא כך תרגמו, ותשב. וְתָבַת בְּהוֹן נְבִיאוּתֵיהּ, החלומות אשר חלם להם, עַל דְּקַיֵּם אוֹרַיְתָא בְּסִתְרָא, תוספת הוא ולא מלשון עברי שבמקרא, וְשַׁוִּי בְּתוּקְפָא רוֹחֲצָנֵיהּ, תרגום של באיתן קשתו, וכך לשון התרגום על העברי, ותשב נבואתו, בשביל שאיתנו של הקב"ה היתה לו לקשת ולמבטח, בְּכֵן יִתְרְמָא דְּהַב עַל דְּרָעוֹהִי, לכך ויפזו זרועי ידיו, לשון פז: אבן ישראל. לשון נוטריקון, אב ובן אבהן ובנין, יעקב ובניו: ורבותינו דרשו ותשב באיתן קשתו, על כבישת יצרו באשת אדוניו, וקוראו קשת על שם שהזרע יורה כחץ. ויפזו זרועי ידיו. כמו ויפוצו, שיצא הזרע מבין אצבעות ידיו. ויפזו זרועי ידיו. כמו ויפוצו, שיצא הזרע מבין אצבעות ידיו. מידי אביר יעקב. שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו וכו', כדאיתא בסוטה (לו:):

Раши · английскийHis bow remained in strength. [Meaning:] it [his rule] was strongly established. “His bow” refers to “his strength. His arms were bedecked with gold. This refers to the placing of the [king’s] ring upon his hand. [וַיָּפֹזּוּ] means the same as זָהָב מוּפָז —fine gold. This happened to him through the hands of God, Who is the Mighty One of Yaakov. And from there [from his position as ruler] he rose to become the provider, the stone of Israel—the mainstay of Israel, from the term [הָאֶבֶן] “The main stone”—a reference to royal position. Onkelos, too, translates it in a similar manner: וַתֵּשֶׁב —His prophecy [returned and] was fulfilled in them, [i.e.] the dreams that he dreamt about them, “because he secretly kept the Torah.” This is an addition [of Onkelos,] having no corresponding Hebrew words in the verse “And he placed his trust in the Almighty” is Onkelos’ translation of בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ. The following is the way Onkelos’ translation fits into the Hebrew words: [וַתֵּשֶׁב] His prophecy was fulfilled because [בְּאֵיתָן] the might of God [קַשְׁתּוֹ] was for him his bow and assurance. Therefore, gold was placed on his arms, [the Hebrew being:] “Therefore וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו .” [וַיָּפֹזּוּ] having the same meaning as פָּז —fine gold. The stone of Israel. אֶבֶן is a contraction of אָב וּבֵן —father and son, [as Onkelos translates it] אֲבָהָן וּבְנִין —[a reference to] Yaakov and his children.

Онкелосמֵימַר אֱלָהָא דְאָבוּךְ יְהֵי בְסַעְדָךְ וְיָת שַׁדַּי וִיבָרְכִנָּךְ בִּרְכַן דְּנַחֲתָן מִטַּלָּא דִשְׁמַיָּא מִלְעֵלָא בִּרְכַן דְנַגְדַן מִמַעֲמַקֵי אַרְעָא מִלְרָע בִּרְכְּתָא דְאָבוּךְ וּדְאִמָּךְ

Рашиמאל אביך. היתה לך זאת, והוא יעזרך: ואת שדי. ועם הקב"ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדונתך, והוא יברכך: ברכת שדים ורחם. ברכתא דאבא ודאמא. כלומר יתברכו המולידים והיולדות, שיהיו הזכרים מזריעין טיפה הראוייה להריון, והנקבות לא ישכלו את רחם שלהן להפיל עובריהן: שדים. יָרֹה יִיָּרֶה מתרגמינן אִישְׁתְּדָאי יִשְׁתְּדֵי, אף שדים כאן על שם שהזרע יורה כחץ:

Раши · английскийFrom the Almighty of your father. Did this come about for you and He will help you. And Shaddai. [Meaning:] “Your heart was with God when you refused to listen to the words of your mistress—and, [therefore,] He will bless you.” Blessings of seed and womb. [Meaning according to Onkelos:] a blessing for fathers and mothers. I.e., “May the progenitors and child-bearing women be blessed, so that the males may impregnate with a droplet that is fit for pregnancy and that the females may not lose what is in their womb through miscarriage. Shadayim. [The words:] יָרֹה יִיָּרֶה are translated by Onkelos: “Will be shot through” אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדֵי. So, too, the word שָׁדַיִם [shot], here, refers to the semen that is shot like an arrow.

Онкелосבִּרְכְּתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפָן עַל בִּרְכְּתָא דִילִי בָּרִיכוּ אֲבָהָתַי דַחֲמִידוּ לְהֶן רַבְרְבַיָּא דְמִן עָלְמָא יֶהֶוְיַן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְיוֹסֵף וּלְגַבְרָא פָּרִישָׁא דַאֲחוֹהִי

Рашиברכת אביך גברו וגו'. הברכות שברכני הקב"ה גברו והלכו על הברכות שבירך את הורי: עד תאות גבעת עולם. לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם, שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים, מגעת עד ד' קצות העולם, שנאמר וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וגו', מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק. לאברהם אמר לו שָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה וגו' כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד. ליצחק אמר לו כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה וגו', זהו שאמר ישעיה וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ (ישעיה נח, יד), ולא אמר נחלת אברהם: הורי. לשון הריון, שהורוני במעי אמי, כמו הוֹרָה גָבֶר (איוב ג, ג): עד תאות. עד קצות, כמו וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה (במדבר לד, י), תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת (שם ח): תאות. אשמול"ץ, כך חברו מנחם בן סרוק: תהיין. כולם לראש יוסף: נזיר אחיו. פְּרִישָׁא דַּאֲחוֹהִי, שנבדל מאחיו, כמו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, נָזֹרוּ אָחוֹר. ורבותינו דרשו ותשב באיתן קשתו, על כבישת יצרו באשת אדוניו, וקוראו קשת על שם שהזרע יורה כחץ. ויפזו זרועי ידיו. כמו ויפוצו, שיצא הזרע מבין אצבעות ידיו. מידי אביר יעקב. שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו וכו', כדאיתא בסוטה (לו:). ואונקלוס תרגם תאות עולם, לשון תאוה וחמדה, וגבעות עולם לשון מְצֻקֵי אֶרֶץ, (והם הברכות) שחמדתן אמו והזקיקתו לקבלם:

Раши · английскийThe blessings that your father [received] are stronger, etc. [Meaning:] “The blessings that God blessed me surpassed the blessings that He blessed my forebears.” Even to the boundaries of the eternal hills. “Because my blessings have prevailed, [extending] to the end of the bounds of the eternal hills, for He gave me a limitless blessing— unbounded, extending to the four ends of the world.” As it is said: “You shall spread to the west and to the east, etc.,” a promise that he did not make to our father Avraham nor to Yitzchok. For to Avraham he said: “Raise your eyes and look, etc., for all the land that you see I give to you.” Yet He showed him only Eretz Yisrael. To Yitzchok He said: “For to you and your descendants I will give all these lands. I will [thus] keep the oath, etc.” This is to what Yeshayahu referred: “I will feed you the inheritance of your father Yaakov”—and he did not say “Avraham’s inheritance.” To the boundaries. [תַּאֲוַת means] asomeil, [boundary] in Old French. It is so defined by Menachem ben Saruk. My forebears. הוֹרַי relates to the word הֵרָיוֹן —to conceive, i.e., “The one who made my mother conceive me,” as in: “הוֹרָה גָבֶר —a man is causing conception.” Even to the boundaries. [עַד־ תַּאֲוַת means] until the end as in: “And you shall mark the ends for yourselves of the eastern boundary,” [or] “You shall mark the ends till the approach to Chamas.” They shall all be on Yoseif’s head. Who is a Nazirite among his brothers. [Onkelos translates it:] פָּרִישָׁא דַאֲחוֹהִי “The one who was separated from his brothers,” [i.e., נְזִיר —separates] as in: “So that they separate from the holy things of the Children of Israel,” “They have separated themselves, turning backwards.” Our Sages expounded [verse 24]: “His bow remained in strength” [as referring] to his [Yoseif’s] vanquishing of his [evil] inclination concerning his master’s wife. [The evil inclination] is called “a bow” because the semen is shot like an arrow. [Accordingly our Sages explain] וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו: as וַיָפוּצוּ —they [his hands] sent forth— i.e., the semen was expelled from between his fingers—“By the hand of the Mighty One of Yaakov.” For the image of his father appeared to him, etc., as is related in [Maseches] Sotah [36b.] Onkelos translates תַּאֲוַת עוֹלָם from the same meaning as desire and longing and גִּבְעֹת as meaning “The pillars of the earth.” (This is a reference to [Yaakov’s] blessings) for which his mother longed and what she made him do in order to receive them.