Онкелосבִּנְיָמִין בְּאַרְעֵהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִנְתָּא וּבְאַחֲסַנְתֵּהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְשָׁא בְּצַפְרָא וּבְפַנְיָא יְהוֹן מְקָרְבִין כַּהֲנַיָּא קָרְבָּנָא וּבְעִדַּן רַמְשָׁא יְהוֹן מְפַלְגִין מוֹתַר חוּלְקְהוֹן מִשְׁאַר קָדְשַׁיָּא

Рашиבנימין זאב יטרף. זאב הוא אשר יטרף. נבא על שיהיו עתידין להיות חטפנין, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ (שופטים כא, כא), בפלגש בגבעה. ונבא על שאול שיהיה נוצח באויביו סביב, שנאמר וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה וגו' וַיִּלָּחֶם במואב וּבֶאֱדוֹם וגו' וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ (שמואל־א יד, מז): בבקר יאכל עד. לשון ביזה ושלל, המתורגם עֲדָאָה. ועוד יש לו דומה בלשון עברית, אָז חֻלַק עַד שָׁלָל (ישעיה לג, כד). ועל שאול הוא אומר, שעמד בתחלת בּוֹקְרָן (ס"א פריחתן) וזריחתן של ישראל: ולערב יחלק שלל. אף משתשקע שמשן של ישראל, על ידי נבוכדנצר שיגלם לבבל: יחלק שלל. מרדכי ואסתר שהם מבנימין, יחלקו את שלל המן, שנאמר הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר. ואונקלוס תרגם על שלל הכהנים בקדשי המקדש:

Раши · английскийBinyamin is like a wolf that preys. [Meaning:] he is a wolf, for he preys. He prophesied that they [Binyamin] are destined to be usurpers, [as it is said:] “And let every man catch his w/ife” [as is related in the story of] the concubine of Givah. He [also] prophesied concerning Shaul: that he would vanquish the surrounding enemies, as it is said: “Shaul captured the kingdom, etc., and waged war all around him, etc., with Moab and Edom, etc., and wherever he turned himself, he frightened them.” In the morning he will eat a portion. [עַד] meaning בִּזָּה וְשָׁלָל —prey and spoil, which Onkelos translates as עֲדָאָה. There is another example of it in Hebrew: “Then is the [עַד שָׁלָל] great spoil divided.” This being a reference to Shaul, who rose [to power] at the “morning and sunrise” [of the history] of Israel. And in the evening he will divide the spoil. Even after Israel’s sun will set at the hands of Nevuchadnezzar who will exile them to Babylon—“He [Binyamin] will divide the spoil:” Mordechai and Esther, who are of Binyamin’s tribe, will divide the spoil of Haman, as it is said: “Behold, I have given Haman’s house to Esther.” Onkelos translates [שָׁלָל] as referring to the spoil of the priests [which they receive] from the holy [sacrifices] of the Beis Hamikdosh.

Онкелосכָּל אִלֵּין שִׁבְטַיָּא דְיִשְׂרָאֵל תְּרֵין עֲסַר וְדָא דְמַלֵּיל לְהוֹן אֲבוּהוֹן וּבָרִיךְ יָתְהוֹן גְבַר דִּי כְבִרְכְּתֵהּ בָּרֵךְ יָתְהוֹן

Рашиוזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם. והלא יש מהם שלא ברכם אלא קנטרן, אלא כך פירושו, וזאת אשר דבר להם אביהם מה שנאמר בענין, יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי, תלמוד לומר ויברך אותם, כולם במשמע: איש אשר כברכתו. ברכה העתידה לבא על כל אחד ואחד: ברך אתם. לא היה לו לומר אלא איש אשר כברכתו ברך אותו, מה תלמוד לומר ברך אותם, לפי שנתן ליהודה גבורת ארי, ולבנימין חטיפתו של זאב, ולנפתלי קלותו של אילה, יכול שלא כללן כולם בכל הברכות, תלמוד לומר ברך אותם:

Раши · английскийAnd this is what their father spoke to them, and he blessed them. But, were there not some of them that he did not bless, but, rather, reproached them? But, this is the explanation: “And this is what their father spoke to them”—referring to everything that was said above. One might therefore think that he did not bless Reuvein, Shimon, and Leivi [at all.] It therefore is stated: “He blessed them,” which implies [that he blessed] all of them. Each with his own unique blessing. The blessing that was destined to come to each of them. He blessed them. It should have said: “Each according to his blessing did he bless him.” Why does it say “Did he bless them”? This is because he gave to Yehudah the strength of the lion and to Binyamin the preying of the wolf and to Naphtali the swiftness of the doe. One may, therefore, think that he did not include all of them in all the blessings. It, therefore, says: “He blessed them.”

Онкелосוּפַקֵד יָתְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן אֲנָא מִתְכְּנֵשׁ לְעַמִּי קְבָרוּ יָתִי לְוַת אֲבָהָתִי בִּמְעַרְתָּא דִי בַחֲקַל עֶפְרוֹן חִתָּאָה

Рашиנאסף אל עמי. על שם שמכניסין הנפשות אל מקום גניזתן, שיש אסיפה בלשון עברי שהיא לשון הכנסה, כגון וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָם הַבַּיְתָה (שופטים יט, טו), וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ (דברים כב, ב), בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ (ויקרא כג, לט), הכנסתם לבית מפני הגשמים, בְּאָסְפְּכֶם אֶת מַעֲשֵׂיכֶם, וכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה: אל אבתי. עם אבותי:

Раши · английскийI shall be gathered to my people. Because the souls are taken in [in heaven] to a place where they are stored [gathered]. For we find in Hebrew the word אֲסִיפָה used as a term for “taking in,” such as: “There was no man who [מְאַסֵּף] took me into his house,” [or:] “You shall bring it [וַאֲסַפְתּוֹ] into your house,” [or: בְּאָסְפְּכֶם] “When you will bring in the grain of the land.” Which means: “When you will take them into the house on account of the rains,” [or:] “When you will bring in your labors.” Likewise, whenever אֲסִיפָה is used concerning death also has the meaning of “bringing in.” To my fathers. [אֶל־אֲבֹתָי means:] with my fathers.

Онкелосבִּמְעַרְתָּא דִי בַחֲקַל כָּפֶלְתָּא דִי עַל אַפֵּי מַמְרֵא בְּאַרְעָא דִכְנָעַן דִי זְבַן אַבְרָהָם יָת חַקְלָא מִן עֶפְרֹן חִתָּאָה לְאַחֲסָנַת קְבוּרָא

Раши

Раши · английский

Онкелосתַּמָּן קְבָרוּ יָת אַבְרָהָם וְיָת שָׂרָה אִתְּתֵהּ תַּמָּן קְבָרוּ יָת יִצְחָק וְיָת רִבְקָה אִתְּתֵהּ וְתַמָּן קְבָרִית יָת לֵאָה

Раши

Раши · английский

Онкелосזְבִינֵי חַקְלָא וּמְעַרְתָּא דִי בֵהּ מִן בְּנֵי חִתָּאָהּ

Раши

Раши · английский

Онкелосוְשֵׁיצֵי יַעֲקֹב לְפַקָּדָא יָת בְּנוֹהִי וּכְנַשׁ רַגְלוֹהִי לְעַרְסָא וְאִתְנְגִיד וְאִתְכְּנִישׁ לְעַמֵּהּ

Рашиויאסף רגליו. הכניס רגליו: ויגוע ויאסף. ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רז"ל יעקב אבינו לא מת (תענית ה:):

Раши · английскийAnd he gathered up his feet. [Meaning:] he brought in his feet. He expired and was gathered. But “death” is not mentioned concerning Yaakov, which led our Sages to state: Our father Yaakov did not die.

Онкелосוּנְפַל יוֹסֵף עַל אַפֵּי אָבוּהִי וּבְכָא עֲלוֹהִי וּנְשַׁק לֵהּ

Раши

Раши · английский

Онкелосוּפַקֵּיד יוֹסֵף יָת עַבְדוֹהִי יָת אַסְוָתָא לְמֶחְנַט יָת אָבוּהִי וְחָנְטוּ אַסְוָתָא יָת יִשְׂרָאֵל

Рашиלחנט את אביו. ענין מרקחת בְּשָׂמִים הוא:

Раши · английскийTo embalm his father. [Embalming] involves using aromatic spices.

Онкелосוּשְׁלִימוּ לֵהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין אֲרֵי כֵּן שְׁלִימוּ יוֹמֵי חֲנִיטַיָּא וּבְכוֹ יָתֵהּ מִצְרָאֵי שַׁבְעִין יוֹמִין

Рашиוימלאו לו. השלימו לו ימי חניטתו עד שמלאו לו ארבעים יום: ויבכו אותו וגו'. ארבעים לחניטה ושלשים לבכיה, לפי שבאה להם ברכה לרגלו, שֶׁכָּלָה הרעב והיו מי נילוס מתברכין:

Раши · английскийThey completed—for him. They completed the days of his embalming until forty days were completed for him. The Egyptians wept for him, seventy days. Forty days of the embalming period and thirty [additional days] for mourning. [They mourned him] because a blessing had come to them on account of him. I.e., The famine ended and the waters of the Nile became plentiful.

Онкелосוַעֲבָרוּ יוֹמֵי בְכִיתֵהּ וּמַלִיל יוֹסֵף עִם בֵּית פַּרְעֹה לְמֵימָר אִם כְּעַן אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין בְּעֵינֵיכוֹן מַלִּילוּ כְעַן קֳדָם פַּרְעֹה לְמֵימָר

Раши

Раши · английский

Онкелосאַבָּא קַיֵּים עָלַי לְמֵימָר הָא אֲנָא מָאִית בְּקִבְרִי דְאַתְקֵנִית לִי בְּאַרְעָא דִכְנָעַן תַּמָּן תִּקְבְּרִנָנִי וּכְעַן אֶסַּק כְּעַן וְאֶקְבַּר יָת אַבָּא וְאֵ יתוּב

Рашиאשר כריתי לי. כפשוטו, כמו כִּי יִכְרֵה אִישׁ (שמות כא, לג). ומדרשו, עוד מתישב על הלשון כמו אשר קניתי, אמר רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה. ועוד מדרשו לשון כְּרִי, דָּגוּר, שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן, ועשה אותו כרי, ואמר לעשו, טול זה בשביל חלקך במערה:

Раши · английскийThat I have acquired. According to its simple meaning it is the same as: “If a man shall [יִכְרֶה] dig.” There is a Midrashic explanation that fits the meaning as if it had said אֲשֶׁר קָנִיתִי —that I acquired. For R. Akiva said: “When I travelled to the cities on the sea-shore [I noted that] they referred to “selling” as כִּירָה. Another Midrashic explanation [of כָּרִיתִי] is that it is related to כְּרִי דָגוּר —a piled heap. For Yaakov had taken all the silver and gold that he had brought from Lavan’s house and made a piled heap of it and said to Eisov: “Take this for your share of the Cave.”

Онкелосוַאֲמַר פַּרְעֹה סַק וּקְבוֹר יָת אֲבוּךְ כְּמָא דְקַיֵּים עֲלָךְ

Рашиכאשר השביעך. ואם לא בשביל השבועה לא הייתי מניחך, אבל ירא לומר עבור על השבועה, שלא יאמר אם כן אעבור על שבועה שנשבעתי לך, שלא אגלה על לשון הקודש שאני מכיר עודף על שבעים לשון, ואתה אינך מכיר בו, כדאיתא במסכת סוטה (לו:):

Раши · английскийJust as he made you swear. “But, had it not been for the oath I would not allow you [to do this.]” But, he was afraid to say: “Break your oath,” so that he [Yoseif] might not respond: “If so, then, I will break the oath that I swore to you not to reveal about the Hebrew Language—that I know it in addition to the seventy languages but of which you have no knowledge—as is related in Maseches Sotah.

Онкелосוּסְלֵיק יוֹסֵף לְמִקְבַּר יָת אָבוּהִי וּסְלִיקוּ עִמֵּהּ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה סָבֵי בֵיתֵהּ וְכֹל סָבֵי אַרְעָא דְמִצְרָיִם

Раши

Раши · английский

Онкелосוְכֹל בֵּית יוֹסֵף וַאֲחוֹהִי וּבֵית אָבוּהִי לְחוֹד טַפְלְהוֹן וְעָנְהוֹן וְתוֹרֵיהוֹן שְׁבָקוּ בְּאַרְעָא דְגשֶׁן

Раши

Раши · английский

Онкелосוּסְלִיקוּ עִמֵּהּ אַף רְתִכִּין אַף פָּרָשִׁין וַהֲוָה מַשְׁרִיתָא סַגִּיאָה לַחֲדָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוַאֲתוֹ עַד בֵּית אִדְרֵי דְאָטָד דִּי בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא וּסְפָדוּ תַמָּן מִסְפֵּד רַב וְתַקִּיף לַחֲדָא וְעָבַד לַאֲבוּהִי אֶבְלָא שַׁבְעָא יוֹמִין

Рашиגרן האטד. מוקף אֲטָדִין היה. ורבותינו דרשו (סוטה יג.) על שם המאורע, שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה, וכיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, עמדו כלן ותלו בו כתריהם, והקיפוהו כתרים כגרן המוקף סייג של קוצים:

Раши · английскийThe threshing place of Atad. [So called because] it was surrounded with hedges of thorns [אֲטָדִין]. Our Sages explained [that it was so called] because of an incident that occured when all the kings of Canaan and princes of Yishmael came to wage war [against the Sons of Yaakov]. When they saw Yoseif’s crown hanging from Yaakov’s casket, they all rose and hung their crowns from it surrounding it with crowns like a threshing floor that is surrounded by a hedge of thorns.

Онкелосוַחֲזָא יָתֵב אַרְעָא כְנַעֲנָאָה יָת אֶבְלָא בְּבֵית אִדְרֵי דְאָטָד וַאֲמָרוּ אָבֵל תַּקִּיף דֵּין לְמִצְרָאֵי עַל כֵּן קְרָא שְׁמַהּ אָבֵל מִצְרַיִם דִּי בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוַעֲבָדוּ בְּנוֹהִי לֵהּ כֵּן כְּמָא דִי פַּקֵדִנּוּן

Рашиכאשר צום. מהו אשר צום:

Раши · английскийAs he commanded them. What was it that he commanded them?

Онкелосוּנְטָלוּ יָתֵהּ בְּנוֹהִי לְאַרְעָא דִכְנַעַן וּקְבָרוּ יָתֵהּ בִּמְעָרַת חֲקַל כָּפֶלְתָּא דִי זְבַן אַבְרָהָם יָת חַקְלָא לְאַחֲסָנַת קְבוּרָא מִן עֶפְרֹן חִתָּאָה עַל אַפֵּי מַמְרֵא

Рашиוישאו אתו בניו. ולא בני בניו שכך צום, אל ישאו מטתי לא איש מצרי ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען, אלא אתם, וקבע להם מקום, ג' למזרח, וכן לארבע רוחות, וכסדרן למסע מחנה של דגלים נקבעו כאן. לוי לא ישא, שהוא עתיד לשאת את הארון. ויוסף לא ישא, שהוא מלך. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם, וזהו איש על דגלו באותות, באות שמסר להם אביהם לישא מטתו:

Раши · английскийHis sons carried him. [Only his sons] and not his grandsons. For he commanded them as follows: “Let no Egyptian carry my bier nor any of your sons for they are [born] from Canannite women, but only you [shall carry it].” He assigned to them positions [around the bier;] three on the eastern side and likewise on all four sides. And according to the same order [of their positions] when their camps travelled under their banners, were they also positioned here. “Leivi shall not carry for he is destined to carry the Ark, and Yoseif shall not carry for he is a king. Let Menasheh and Ephraim take their place. This is [the reference when it is said:] “Each person by his banner according to the sign,” [meaning:] by the sign that their father gave them when carrying his bier.

Онкелосוְתַב יוֹסֵף לְמִצְרַיִם הוּא וַאֲחוֹהִי וְכָל דִּסְלִיקוּ עִמֵּהּ לְמִקְבַּר יָת אָבוּהִי בָּתַר דִּקְבַר יָת אָבוּהִי

Рашиהוא ואחיו וכל העולים אתו. בחזרתן כאן הקדים אחיו למצרים העולים אתו, ובהליכתן הקדים מצרים לאחיו, שנאמר ויעלו אתו כל עבדי פרעה וגו' ואחר כך כל בית יוסף ואחיו, אלא לפי שראו כבוד שעשו מלכי כנען, שתלו כתריהם בארונו של יעקב, נהגו בהם כבוד:

Раши · английскийHe and his brothers and all those who went with him. Here, upon their return, Scripture places the brothers ahead of the Egyptians who went with him; whereas when they first went [to Canaan] the Egyptians are placed ahead of the brothers. As it is said: “And with him went up all Pharaoh’s servants, etc.,” and afterwards: “And all Yoseif’s household and his brothers.” But, this is because when they [the Egyptians] saw the honor that the kings of Canaan bestowed [on Yaakov] when they hung their crowns on Yaakov’s bier, they [the Egyptians] acted with respect [towards the brothers].

Онкелосוַחֲזוֹ אֲחֵי יוֹסֵף אֲרֵי מִית אֲבוּהוֹן וַאֲמָרוּ דִּלְמָא יִטַּר לָנָא דְבָבוּ יוֹסֵף וְאֲתָבָא יָתֵיב לָנָא יָת כָּל בִּישְׁתָא דִי גְמַלְנָא יָתֵהּ

Рашиויראו אחי יוסף כי מת אביהם. מהו ויראו, הכירו במיתתו אצל יוסף, שהיו רגילים לסעוד על שולחנו של יוסף, והיה מקרבן בשביל כבוד אביו, ומשמת יעקב לא קרבן: לו ישטמנו. שמא ישטמנו. לו מתחלק לענינים הרבה, יש לו משמש בלשון בקשה ולשון הלואי, כגון לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ, לוּ שְׁמָעֵנוּ, ולוּ הוֹאַלְנוּ, לוּ מָתְנוּ. ויש לו משמש בלשון אם ואולי, כגון לוּ חָכְמוּ, לוּ הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי, ולוּא אָנֹכִי שֹׁקֵל עַל כַּפַּי. ויש לו משמש בלשון שמא, לוּ יִשׂטְמֵנוּ, ואין לו עוד דומה במקרא, והוא לשון אולי, כמו אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי, לשון שמא הוא. ויש אולי לשון בקשה, כגון אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי, אולי ישוב ה' אותי, הרי הוא כמו לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ. ויש אולי לשון אם, אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם:

Раши · английскийYoseif’s brothers saw that their father was dead. What is the meaning of וַיִּרְאוּ —they saw? They realized his death through Yoseif’s conduct. For they would often dine at Yoseif’s table and he would warmly receive them out of respect to his father. But, once Yaakov died he no longer received them warmly. Perhaps he still bears a grudge against us. [Here לוּ means:] lest he still bears a grudge against us. The word לוּ takes on different meanings: sometimes לוּ is used as a wish and “oh, that!” As in: “Oh, that it might be as you say!” [or:] “Oh, that you might listen to me!” [or:] “Oh, that we had been content!” and “Oh, that we might have died.” Sometimes לוּ is used to mean “if” or “perhaps,” as in: “If they were wise,” [or:] “If you obey my commandments,” and “If I would receive into my hands.” Sometimes לוּ is used to mean “lest” [as in our verse:] “Lest he still bears a grudge against us,” but there is no other example of this [usage] in Scripture. [Here] it has the meaning of אוּלַי —perhaps, as in: “Perhaps the woman will not come back with me” where אוּלַי has the meaning “lest.” Sometimes אוּלַי denotes a wish. For example: “Oh, that God might look upon my eye,” [or:] “Oh, that God might be with me,” where it [אוּלַי] has the same meaning as [לוּ in:] “Would that it might be as you say.” Sometimes אוּלַי has the meaning of “if” [as in:] “If there be fifty righteous people.”

Онкелосוּפַקִידוּ לְוַת יוֹסֵף לְמֵימָר אָבוּךְ פַּקֵּד קֳדָם מוֹתֵהּ לְמֵימָר

Рашиויצוו אל יוסף. כמו וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צוה למשה ולאהרן להיות שלוחים אל בני ישראל, אף זה, ויצוו אל שלוחם, להיות שליח אל יוסף לומר לו כן. ואת מי צוו, את בני בלהה, שהיו רגילין אצלו, שנאמר וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה: אביך צוה. שינו בדבר מפני השלום, כי לא צוה יעקב כן, שלא נחשד יוסף בעיניו (יבמות סה:):

Раши · английскийThey sent a command to Yoseif. This is the same [form] as וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [which means:] He charged Moshe and Aharon to be messengers to the Bnei Yisrael. So too, here, they charged the one they sent to be the messenger to Yoseif to tell him thus. Who was it that they charged [to be the messengers]? The sons of Bilhah who were accustomed to be with him, as it is said: “And the lad was with the sons of Bilhah.” Your father issued a command. They altered the facts for the sake of peace, for Yaakov had never commanded any such thing, Yoseif not being suspect in his eyes.

Онкелосכְּדֵין תֵּימְרוּן לְיוֹסֵף בְּבָעוּ שְׁבוֹק כְּעַן לְחוֹבָא אַחָיךְ וְלַחֲטָאֵהוֹן אֲרֵי בִישְׁתָא גְמָלוּךְ וּכְעַן שְׁבוֹק כְּעַן לְחוֹבָא עַבְדֵי אֱלָהָא דְאָבוּךְ וּבְכָא יוֹסֵף בְּמַלָלוּתְהוֹן עִמֵּהּ

Рашиשא נא לפשע עבדי אלהי אביך. אם אביך מת אלוהיו קיים, והם עבדיו:

Раши · английскийPlease forgive the transgression of the servants of the God of your fathers. Though your father may have died his God is still alive and they are His servants.

Онкелосוַאֲזָלוּ אַף אֲחוֹהִי וּנְפָלוּ קֳדָמוֹהִי וַאֲמָרוּ הָא אֲנַחְנָא לָךְ לְעַבְדִין

Рашиוילכו גם אחיו. מוסף על השליחות:

Раши · английскийHis brothers also went. In addition to sending the messengers.

Онкелосוַאֲמַר לְהוֹן יוֹסֵף לָא תִדַחֲלוּן אֲרֵי דַחֲלָא דַּיְיָ אֲנָא

Рашиכי התחת אלהים אני. שמא במקומו אני, בתמיה, אם הייתי רוצה להרע לכם כלום אני יכול, והלא אתם כולכם חשבתם עלי רעה והקב"ה חשבה לטובה, והיאך אני לבדי יכול להרע לכם:

Раши · английскийFor am I in the place of Elohim. “Am I in His place?”—incredulously. “If I had intended to do you harm would I have succeeded? Did not all of you intend to harm me? But, God intended it to be for good. Then how could I alone do you harm?

Онкелосוְאַתּוּן חֲשַׁבְתּוּן עֲלַי בִּישָׁא מִן קֳדָם יְיָ אִתְחַשְׁבַת לְטָבָא בְּדִיל לְמֶעְבַּד כְּיוֹמָא הָדֵין לְקַיָּמָא עַם סַגִּי

Раши

Раши · английский