Онкелосוּנְטָלוּ מֵרְקָם וַאֲתוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל כְּנִשְׁתָּא לְהֹר טוּרָא

Рашиכל העדה. כלם שלמים ועומדים להכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב בהן (דברים ד, ד) חיים כלכם היום (תנחומא יד): הר ההר. הר על גבי הר כתפוח קטן על גבי תפוח גדול ואף על פי שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים שלשה נשארו בהן הר סיני לתורה והר נבו לקבורת משה והר ההר לקבורת אהרן (שם):

Раши · английскийThe entire community. All of them, perfect, ready to enter the land. Not one of them was among those included in the decree, for those who were to die in the wilderness, had perished. These were among those of whom Scripture states, “You are all living this day.” Mount Hor (lit. the mountain of the mountain). A mountain on top of a mountain, like a small apple on top of a large apple. Although the cloud went before them to flatten the mountains, three mountains remained; Mount Sinai for the Torah, Mount Hor for Aharon’s burial, and Mount Nevo for Moshe’s burial,

Онкелосוַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בְּהוֹר טוּרָא עַל תְּחוּם אַרְעָא דֶאֱדוֹם לְמֵימָר

Рашиעל גבול ארץ אדום. מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה וכן הנביא אומר ליהושפט (ד"ה־ב כ, לז) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך (תנחומא יד):

Раши · английскийAt the border of the land of Edom. This teaches, that because they joined here in associating with the evil Eisav, a breach was made in their activities, and they lost this righteous man. Similarly, the prophet says to Yehoshafat, “when you joined with Achazyahu, God caused a breach in your activities.”

Онкелосיִתְכְּנֵשׁ אַהֲרֹן לְעַמֵיהּ אֲרֵי לָא יֵעוֹל לְאַרְעָא דִי יְהָבִית לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל דִי סְרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרִי לְמֵי מַצוּתָא

Раши

Раши · английский

Онкелосדְבַר יָת אַהֲרֹן וְיָת אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְאַסֵיק יָתְהוֹן לְהֹר טּוּרָא

Рашиקח את אהרן. בדברי נחומים אמור לו אשריך שתראה כתרך נתון לבנך מה שאין אני זכאי לכך (שם יז):

Раши · английскийTake Aharon. With comforting words. Say to him, “How fortunate you are to see your crown handed over to your son— something which I do not merit.”

Онкелосוְאַשְׁלַח יָת אַהֲרֹן יָת לְבוּשׁוֹהִי וְתַלְבֵּישִׁנוּן יָת אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְאַהֲרֹן יִתְכְּנֵישׁ וִימוּת תַּמָן

Рашиאת בגדיו. את בגדי כהונה גדולה הלבישהו והפשיטם מעליו לתתם על בנו בפניו אמר לו הכנס למערה ונכנס ראה מטה מוצעת ונר דלוק אמר לו עלה למטה ועלה פשוט ידיך ופשט קמוץ פיך וקמץ עצום עיניך ועצם מיד חמד משה לאותה מיתה וזהו שנאמר לו (דברים לב, נ) כאשר מת אהרן אחיך מיתה שנתאוית לה (תנחומא ישן חקת הוספה ב):

Раши · английский[His] vestments. In the vestments of the kehunah Gedolah, he dressed him, and then removed them from him, in order to place them on his son in his presence. He said to him, “Enter the cave.” He entered. He saw a bed made ready and a candle burning. He said, “Go up on the bed.” He went up. “Extend your hands.” He extended them. “Close your mouth.” He closed it. “Shut your eyes.” He shut them. Moshe at once desired to die such a death. This is why it was said to him, “The way your brother Aharon died”— The death which you desired.

Онкелосוַעֲבַד משֶׁה כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ וּסְלִיקוּ לְהֹר טוּרָא לְעֵינֵי כָּל כְּנִשְׁתָּא

Рашиויעש משה. אף על פי שהדבר קשה לו לא עכב (תנחומא יז):

Раши · английскийMoshe did. Although the matter was difficult for him, he did not hesitate.

Онкелосוְאַשְׁלַח משֶׁה יָת אַהֲרֹן יָת לְבוּשׁוֹהִי וְאַלְבִּישׁ יָתְהוֹן יָת אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וּמִית אַהֲרֹן תַּמָן בְּרֵישׁ טוּרָא וּנְחַת משֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן טוּרָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוַחֲזוֹ כָּל כְּנִשְׁתָּא אֲרֵי מִית אַהֲרֹן וּבְכוֹ יָת אַהֲרֹן תְּלָתִין יוֹמִין כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל

Рашиויראו כל העדה וגו'. כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד אמרו היכן הוא אהרן אמר להם מת אמרו אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלוט בו מלאך המות מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מוטל במטה ראו והאמינו (במד"ר): כל בית ישראל. האנשים והנשים לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו (אדר"נ פי"ב): כי גוע. אומר אני שהמתרגם דהא מית טועה הוא אלא אם כן מתרגם ויראו ואתחזיאו שלא אמרו רבותינו ז"ל כי זה משמש בלשון דהא אלא על מדרש שנסתלקו ענני כבוד וכדאמר רבי אבהו (ר"ה ג, א) דאמר רבי אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו ועל לשון זה נופל לשון דהא לפי שהוא נתינת טעם למה שלמעלה הימנו למה וייראו לפי שהרי מת אהרן אבל על תרגום וחזו כל כנישתא אין לשון דהא נופל אלא לשון אשר שהוא מגזרת שמוש אי שמצינו אם משמש בלשון אשר כמו (איוב כא, ד) ואם מדוע לא תקצר רוחי והרבה מפורשים מזה הלשון (שם יד, ה) אם חרוצים ימיו:

Раши · английскийThe entire community saw. When they saw Moshe and Elozor descending, and Aharon did not desend, they said,”Where is Aharon”? He said to them, “He died.” They said, “Can it be that someone who stood up to the angel and stopped the plague is under the dominion of the angel of death”? Moshe immediately begged for mercy, and the ministering angels showed him to them, lying in the bed. They saw, and believed. The entire house of Yisroel. Men and women, because Aharon pursued peace, and instilled affection between antagonists, and between husband and wife. That [Aharon] died. I say that anyone who translates [כִּי גָוַע as] דְּהָא מִית (“because [Aharon] died”), is mistaken, unless he also translates וַיִּרְאוּ as וְאִתְחֲזִיאוּ ([The community] “was exposed”). Since the Rabbis’ comment, that כִּי here is understood as “because,” is valid only according to the Midrashic comment that the clouds of glory departed, as R’ Abohu said, “do not read וַיִּרְאוּ (‘they [the community] saw,’), but וַיֵּרָאוּ, (‘they [the community] were exposed’).” According to this interpretation, דְּהָא (“because”), is the proper usage, since it clarifies what precedes it. Why were they exposed? Because Aharon died. However, according to Targum [Onkelos who translates] “the entire community saw,” “because” is not the proper usage, but “that,” from the אִי meaning, as we find אִם meaning “that.” As in, “that [I ask], why shouldn’t I be distressed”?Sf? and many clear usages in this sense, [like] “that his days are designated.”

Онкелосוּשְׁמַע כְּנַעֲנָאָה מַלְכָּא דַעֲרָד יָתֵיב דָרוֹמָא אֲרֵי אֲתָא יִשְׂרָאֵל אֹרַח מְאַלְלַיָא וְאַגַח קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל וּשְׁבָא מִנֵיהּ שִׁבְיָא

Рашиוישמע הכנעני. שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד כו' כדאיתא בראש השנה (ג, א) ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות (תנחומא יח): יושב הנגב. זה עמלק (שם) שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינן כנענים ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען אמרו נתפלל סתם שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי (מדרש אגדה): דרך האתרים. דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר (לעיל יג, כב) ויעלו בנגב. דבר אחר דרך האתרים דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם שנאמר (שם י, לג) דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה (תנחומא יח): וישב ממנו שבי. אינה אלא שפחה אחת (ילקוט תשס"ד. מדרש אגדה):

Раши · английскийThe Canaanite heard. He heard that Aharon died, and the clouds of glory departed, etc. as stated in Rosh Hashanah. Amelek was always a whip for disciplining Israel, prepared, at all times, to mete out punishment. Who lived in the south. This was Amalek, as it is said, “Amelek dwells in the southern part of the land.” They changed their language, and spoke in the Canaanite tongue, so that the Israelites would pray to the Holy One, Blessed is He, to deliver the Canaanites into their hands —but they were not Canaanites. The Israelites saw that they were dressed in Amalekite clothing, but spoke the Canaanite tongue. They said, “let us pray in a general way,” as it is said, “if you will deliver this people into my hand.” By the route of the spies. The negev route traveled by the spies, as it is said, “they went up to the negev.” Another interpretation of דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים ; the route of the great pathfinder which traveled before them, as it is said, “[the Ark of the covenant of God traveled before them] three days’ journey, to seek out a resting place for them.” He took from them a captive. It was only one maidservant.

Онкелосוְקַיֵים יִשְׂרָאֵל קְיָים קֳדָם יְיָ וַאֲמַר אִם מִמְסַר תִּמְסַר יָת עַמָא הָדֵין בִּידִי וַאֲגַמַר יָת קִרְוֵיהוֹן

Рашиוהחרמתי. אקדיש שללם לגבוה:

Раши · английскийI shall consecrate. I shall consecrate the spoils to heaven.

Онкелосוְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דְיִשְׂרָאֵל וּמְסַר יָת כְּנַעֲנָאָה וְגַמַר יָתְהוֹן וְיָת קִרְוֵיהוֹן וּקְרָא שְׁמָא דְאַתְרָא חָרְמָה

Рашиויחרם אתהם. בהריגה: ואת עריהם. חרמי גבוה:

Раши · английскийAnd he destroyed them. By execution. And [consecrated] their cities. He consecrated them to heaven.

Онкелосוּנְטָלוּ מֵהֹר טוּרָא אֹרַח יַמָא דְסוּף לְאַקָפָא יָת אַרְעָא דֶאֱדוֹם וַעֲקַת נַפְשָׁא דְעַמָא בְּאוֹרְחָא

Рашиדרך ים סוף. כיון שמת אהרן ובאה עליהם מלחמה זו חזרו לאחוריהם דרך ים סוף הוא הדרך שחזרו להם כשנגזר עליהם גזירת מרגלים שנאמר (דברים א, מ) וסעו המדברה דרך ים סוף. וכאן חזרו לאחוריהם (עיין פרשת פנחס) שבע מסעות שנאמר (דברים י, ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי במוסרה מת והלא בהר ההר מת אלא שם חזרו והתאבלו עליו והספידוהו כאילו הוא בפניהם וצא ובדוק במסעות ותמצא שבע מסעות מן מוסרה עד הר ההר (תנחומא חקת יח): לסבב את ארץ אדום. שלא נתנם לעבור בארצו: ותקצר נפש העם בדרך. בטורח הדרך שהוקשה להם אמרו עכשיו היינו קרובים להכנס לארץ ואנו חוזרים לאחורינו כך חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמונה שנה עד היום לפיכך קצרה נפשם בעינוי הדרך ובלשון לע"ז אנקרודלו"ר ולא יתכן לומר ותקצר נפש העם בדרך בהיותם בדרך ולא פירש בו במה קצרה שכל מקום שתמצא קצור נפש במקרא מפורש שם במה קצרה כגון (זכריה יא, ח) ותקצר נפשי בהם וכגון (שופטים י, טז) ותקצר נפשו בעמל ישראל וכל דבר הקשה על אדם נופל בו לשון קצור נפש כאדם שהטורח בא עליו ואין דעתו רחבה לקבל אותו הדבר ואין לו מקום בתוך לבו לגור שם אותו הצער ובדבר המטריח נופל לשון גודל שגדול הוא וכבד על האדם כגון (זכריה שם) וגם נפשם בחלה בי גדלה עלי (איוב י, טז) ויגאה כשחל תצודני כללו של פירושו כל לשון קצור נפש בדבר לשון שאין יכול לסובלו הוא שאין הדעת סובלתו:

Раши · английскийBy the Reed Sea route. Since Aharon had died, and this war fell upon them, they turned back to the Reed Sea route This was the route by which they had turned back when the decree of the spies was issued against them, as it is said, “travel into the desert, by the Reed Sea route.” Here, they turned back seven journeys, as it is said, “Bnei Yisroel journeyed from Be’eiros Bnei Yaakan to Moseirah. There, Aharon died.” Was it in Moseirah that Aharon died? Did he not die at Mount Hor? But they returned there, and mourned and eulogized him as if he were in their presence. Go, examine the journeys, and you will find seven journeys from Moseirah to Mount Hor. To circle around the land of Edom. Since they did not permit them to pass through their land. Traveling was insufferable to the people (lit. “the people’s souls did not have the capacity for traveling”). Because of the rigors of travel, which were overly difficult for them. They said, “We were just close to entering the land, and we are turning back. This was how our fathers turned back, and they remained for thirty-eight years, until this day.” Therefore, the distress of traveling was insufferable. “Encrot lor” [“repulsive to them”, in old French]. But it would be improper to translate “the people experienced insufferability בַּדֶּרֶךְ, while traveling,” without specification of the cause of the insufferability; since, wherever one finds insufferability in Scripture, the cause is specified. For example, “they were insufferable to me.” And, for example, “Israel’s distress was insufferable to him.” Anything overly difficult for a person is depicted as קִצּוּר נֶפֶשׁ (lit. the incapacity of the soul), like a person beset by travail, who lacks the breadth of mind to accept that, and who does not have a place in his heart where the distress might reside. Now, the thing causing distress is depicted as looming large, since it is seems large and weighs heavily on the person. For example, “their souls loomed over me” —seemed large to me. [And, for example,] “Trapping me like a lion looms large.” The synopsis of the interpretation: Every statement expressing the soul’s incapacity for a thing means that it cannot tolerate it, for the mind cannot tolerate it.

Онкелосוְאִתְרַעַם עַמָא בְּמֵימְרָא דַיְיָ וְעִם משֶׁה נְצוֹ לְמָא אַסֵקְתּוּנָא מִמִצְרַיִם לִמְמָת בְּמַדְבְּרָא אֲרֵי לֵית לַחְמָא וְלֵית מַיָא וְנַפְשָׁנָא עָקַת בְּמַנָא הָדֵין דְמֵיכְלֵיהּ קָלֵיל

Рашиבאלהים ובמשה. השוו עבד לקונו (במ"ר. תנחומא יט): למה העליתנו. שניהם שוים: ונפשנו קצה. אף זה לשון קצור נפש ומאוס: בלחם הקלוקל. לפי שהמן נבלע באיברים קראוהו קלוקל אמרו עתיד המן הזה שיתפח במעינו כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא (ע"ז ה. יומא עה, א):

Раши · английскийAgainst God and Moshe. They equated the servant with his master. Why did you bring us up. Both of them, equally. We (our souls) are disgusted. This, too, denotes insufferability and disgust. With this rotten bread. Because the manna was absorbed into the limbs, they called it rotten. They said, “the manna will eventually swell in our stomachs. Can anyone born of a woman take in [food] without excreting?

Онкелосוְגָרֵי יְיָ בְּעַמָא יָת חִיוַן קָלָן וּנְכִיתוּ יָת עַמָא וּמִית עַם סַגִי מִיִשְׂרָאֵל

Рашиאת הנחשים השרפים. ששורפים את האדם בארס שיניהם (במ"ר): וינשכו את העם. יבא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה יבא נחש שכל המינין נטעמין לו טעם אחד (טעם עפר) ויפרע מכפוי טובה שדבר אחד משתנה להם לכמה טעמים (תנחומא יט):

Раши · английскийThe consuming (lit. burning) snakes. That consume a man with the venom in their fangs. And they bit the people. Let the snake, who was smitten for speaking wickedly, come and punish those who spoke wickedly. Let the snake, for whom every type [of food] tastes the same, come and punish the ingrates, for whom one thing changed to numerous tastes.

Онкелосוַאֲתָא עַמָא לְמשֶׁה וַאֲמָרוּ חַבְנָא אֲרֵי אִתְרַעַמְנָא קֳדָם יְיָ וְעִמָךְ נְצֵינָא צַלִי קֲדָם יְיָ וְיַעֲדִי מִנָנָא יָת חִוְיָא וְצַלִי משֶׁה עַל עַמָא

Рашиויתפלל משה. מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהא אכזרי מלמחול (שם. ב"ק צב, א):

Раши · английскийMoshe prayed. From here we derive that someone from whom forgiveness is asked should not be mercilessly unpardoning.

Онкелосוַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עֲבֵיד לָךְ קַלְיָא וְשַׁוִי יָתֵיהּ עַל אָת וִיהֵי כָּל דְיִתְנְכִית וְיֶחֱזֵי יָתֵהּ וְיִתְקַיָם

Рашиעל נס. על כלונס שקורין פירק"א בלע"ז וכן (ישעי' ל, יז) וכנס על הגבעה (שם מט, כב) ארים נסי (שם יג, ב) שאו נס ולפי שהוא גבוה לאות ולראיה קוראו נס: כל הנשוך. אפילו כלב או חמור נושכו היה נזוק ומתנונה והולך אלא שנשיכת הנחש ממהרת להמית לכך נאמר כאן וראה אותו ראיה בעלמא ובנשיכת הנחש נאמר והביט והיה אם נשך הנחש את איש והביט וגו' שלא היה ממהר נשוך הנחש להתרפאות אלא אם כן מביט בו בכוונה (במדבר רבה) ואמרו רבותינו (ר"ה כט, א) וכי נחש ממית או מחיה אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נמוקים (נוסח אחר ניזוקים):

Раши · английскийUpon a banner. On a pole, called “perche” in old French. Similarly, “like a banner on the hill,” “I shall lift my banner,” “raise the banner.” Because it is held high as a signal and as verification, it is called נֵס . Anyone bitten. Even if a dog or donkey bit him, he would sicken and deteriorate steadily, except that the snakebite killed quickly. This is why it says here “. . . who saw it” — at a glance. But regarding the snakebite, it says “. . . he gazed,” “. . . if a snake bit a man, he gazed, etc.,” as the snakebite was not quick to heal unless he gazed at it with concentration. The Rabbis said, ”Can a snake bring death or life? Rather, when the Israelites gazed heavenward and subjugated their hearts to their Father in heaven, they would heal, but if not, they would waste away.”

Онкелосוַעֲבַד משֶׁה חִוְיָא דִנְחָשָׁא וְשַׁוְיֵהּ עַל אָת וַהֲוָה כַּד נְכֵית חִוְיָא יָת גַבְרָא וּמִסְתַּכֵּל לְחִוְיָא דִנְחָשָׁא וּמִתְקַיָם

Рашиנחש נחשת. לא נאמר לו לעשותו של נחשת אלא אמר משה הקב"ה קוראו נחש ואני אעשנו של נחושת לשון נופל על לשון (ב"ר לא, ח):

Раши · английскийA copper snake. He was not told to make it of copper, but Moshe said: “The Holy One, Blessed is He, called it “ נָחָשׁ “ (“snake,”) so I shall make it of “ נְחֹשֶׁת “ (“copper”). The terminology is well matched.