Дальше
Сейчас звучит
После этого ничего нет.
חמישי
ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃
וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃
וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִֽיאוּ׃
И будете есть предпрошлогоднее, и прошлогоднее уберете ради нового.
Онкелосוְתֵיכְלוּן עַתִּיקָא דְעַתִּיק וְעַתִּיקָא מִן קֳדָם חֲדַתָּא תְּפַנוּן
Рашиואכלתם ישן נושן. הפירות יהיו משתמרין וטובים להתיישן, שיהא ישן הנושן של שלש שנים יפה לאכול משל אשתקד (שם פרק ג, א — ב"ב צא:): וישן מפני חדש תוציאו. שיהיו הגרנות מלאות חדש והאוצרות מלאות ישן, וצריכים אתם לפנות האוצרות למקום אחר, לתת החדש לתוכן:
Раши · английскийYou shall eat old [store] long kept, the crops will be preserved and of good [quality] to be aged, that the old [store] long kept of three years [ago] will be better to eat than that of last year! And old [store] you will have to clear out because of the new — that the threshing floors will be full of new [crops], and the storehouses [will be] full of old [store long kept], and you will need to empty the storehouses, [taking the old crops] to another place, [in order] to place new [crops] within.
ונתתי משכני בתוככם ולא־תגעל נפשי אתכם׃
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹֽא־תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶֽם׃
И поставлю жилище Мое среди вас, и не отринет вас душа Моя.
Онкелосוְאֶתֵּן מַשְׁכְּנִי בֵּינֵיכוֹן וְלָא יְרַחֵק מֵימְרִי יָתְכוֹן
Рашиונתתי משכני. זה בית המקדש: ולא תגעל נפשי. אין רוחי קצה בכם. כל געילה לשון פליטת דבר הבלוע בדבר, כמו כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים (שמואל־ב א, כא), לא קבל המשיחה, שמושחין מגן של עור בְּחֵלֶב מבושל כדי להחליק מעליו מכת חץ או חנית שלא יקוב העור:
Раши · английскийI will set My sanctuary, this is the Temple. And My spirit will not loathe (reject) you, My spirit will not abhor you. Every expression of גְעִילָה is an expression of expelling a substance absorbed in something, similar [to]: “for there the shield of the mighty was repelled,” [meaning] that it did not accept the oiling for they would oil their leather shields with boiled fat, in order that an arrow’s or [spear’s-blow] would slip off, so as not to pierce the skin [of the shield].
והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו־לי לעם׃
וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃
וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵֽאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְעָֽם׃
И буду ходить среди вас, и буду вашим Богом, а вы будете Моим народом.
Онкелосוְאַשְׁרֵי שְׁכִינְתִּי בֵּינֵיכוֹן וְאֶהֱוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ וְאַתּוּן תְּהוֹן קֳדָמַי לְעָם
Рашиוהתהלכתי בתוככם. אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני, יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר והייתי לכם לאלהים:
Раши · английскийI will walk among you, I will stroll with you in the Garden of Eden as one of you, and you will not be frightened of Me. Perhaps [this means that] you will not fear Me? The verse says: I will be a God for you.
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ (פ)
אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃ (פ)
אֲנִי יְהוָה אֱלֹֽהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִֽהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃ (פ)
Я Превечный, Бог ваш, который вывел вас из земли Египтян, чтобы вы не были у них рабами, и Я сокрушил связи ярма вашего, и вел вас с поднятою головою.
Онкелосאֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דִי אַפֵּקִית יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִלְמֶהֱוֵי לְהוֹן עַבְדִין וְתַבָּרִית נִיר עַמְמַיָא מִנְכוֹן וְדַבָּרִית יָתְכוֹן לְחֵרוּתָא
Рашиאני ה' אלהיכם. כדאי אני שתאמינו בי שאני יכול לעשות כל אלה, שהרי הוצאתי אתכם מארץ מצרים, ועשיתי לכם נסים גדולים: מטת. כמין יתד בשני ראשי העול המעכבים המוסרה שלא תצא מראש השור ויתיר הקשר, כמו עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת (ירמיה כז, ב), קביליי"א בלע"ז: קוממיות. בקומה זקופה:
Раши · английскийI am Adonoy your God. I am worthy that you should believe in Me, that I can do all these [things], for behold, I have taken you out of the land of Egypt, and I performed great miracles for you. Bars [of your yoke]. [This is] like a peg at the two ends of the yoke which impede the strap from slipping off the head of the ox, [which would cause] the knot to become untied. Similar to “Make straps and bars for yourself.” Cheville in Old French. Standing upright, [with] upright stature.
ואם־לא תשמעו לי ולא תעשו את כל־המצות האלה׃
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל־הַמִּצְוֺת הָאֵֽלֶּה׃
Если же не послушаете Меня, и не будете исполнять заповедей сих,
Онкелосוְאִם לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וְלָא תַעְבְּדוּן יָת כָּל פִּקוּדַיָא הָאִלֵין
Рашиואם לא תשמעו לי. להיות עמלים בתורה, ולדעת מדרש חכמים. יכול לקיום המצות, כשהוא אומר ולא תעשו וגו' הרי קיום מצות אמור, הא מה אני מקיים ואם לא תשמעו לי, להיות עמלים בתורה. ומה תלמוד לומר לי, אין לי אלא זה המכיר את רבונו ומתכוין למרוד בו, וכן בנמרוד גִּבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' (בראשית י, ט), שמכירו ומתכוין למרוד בו, וכן באנשי סדום רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד (שם יג, יג), מכירים את רבונם ומתכוונים למרוד בו: ולא תעשו. משלא תלמדו, לא תעשו, הרי שתי עבירות (ת"כ פרשתא ב, ג):
Раши · английскийAnd if you will not listen to Me to labor [in the study of] Torah, to know the expositions of the Sages. Perhaps [this refers to] the performance of the mitzvos? When [the verse] says: and you will not fulfill etc., behold, the performance of the mitzvos is mentioned, how then do I interpret “and if you will not listen to Me”? To labor [in the study of] Torah. And why does the verse say “to Me”? the word לִי [in this chapter of punishments] refers to [the sins of] one who acknowledges his Master and intentionally rebels against Him, and so regarding Nimrod, “He was a mighty hunter before Adonoy,” he acknowledged Him and intentionally rebelled against Him, and so regarding the people of Sedom, [“The people of Sedom were] wicked and sinful towards Adonoy, exceedingly,” they acknowledged their Master and intentionally rebelled against Him. And you will not fulfill, since you will not learn, you will not fulfill — resulting in two sins.
ואם־בחקתי תמאסו ואם את־משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את־כל־מצותי להפרכם את־בריתי׃
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
וְאִם־בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת־מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֺתַי לְהַפְרְכֶם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
И если будете пренебрегать постановления Мои, и если законы Мои отринет душа ваша, так что не будете исполнять всех заповедей Моих, нарушая завет Мой,
Онкелосוְאִם בִּקְיָמַי תְּקוֹצוּן וְאִם יָת דִינַי תְּרַחֵק נַפְשְׁכוֹן בְּדִיל דְלָא לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּקוֹדַי לְאַשְׁנָיוּתְכוֹן יָת קְיָמִי
Рашиואם בחקתי תמאסו. מואס באחרים העושים: משפטי תגעל נפשכם. שונא החכמים: לבלתי עשות. מונע את אחרים מעשות: את כל מצותי. כופר שלא צויתים, לכך נאמר את כל מצותי, ולא נאמר את כל המצות: להפרכם את בריתי. כופר בעיקר. הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השניה, וכן עד השביעית, ואלו הן, לא למד, ולא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצות, כופר בעיקר:
Раши · английскийIf you despise My statutes, despise others who do perform [My statutes]. Your souls loathe My laws, you hate the Sages. Not to fulfill — preventing others from fulfilling [the mitzvos]. All My commandments, he denies that I commanded them, and that is why it is said: “all My mitzvos,” and not “all the mitzvos.” Thereby breaking My covenant, denying the Essential Principle. Behold, seven sins, the first causing the second, and so until the seventh. And these are: He did not learn, and did not perform [the mitzvos], despises others who do perform, hates the Sages, prevents others [from performing], denies the mitzvos, denies the Essential Principle.
אף־אני אעשה־זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את־השחפת ואת־הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃
אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃
אַף־אֲנִי אֶֽעֱשֶׂה־זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּֽהָלָה אֶת־הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת־הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃
То и Я поступлю с вами так: пошлю на вас смятение, чахлость и горячку, томящие глаза и мучащие душу, и будете напрасно сеять семена ваши, ибо поедят их враги ваши.
Онкелосאַף אֲנָא אֶעְבֶּד דָא לְכוֹן וְאַסְעַר עֲלֵיכוֹן בַּהֶלְתָּא יָת שַׁחֶפְתָּא וְיָת קַדַחְתָּא מְחַשְׁכָן עַיְנִין וּמַפְּחַן נְפָשׁ וְתִזְרְעוּן לְרֵקָנוּן זַרְעֲכוֹן וְיֵיכְלֻנֵהּ בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן
Рашиוהפקדתי עליכם. וצויתי עליכם: שחפת. חולי שמשחף את הבשר, אנפולי"ש בלע"ז, (געשוואלען) דומה לנפוח שהוקלה נפיחתו ומראית פניו זעופה: קדחת. חולי שמקדיח את הגוף ומחממו ומבעירו, כמו כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי (דברים לב, כב): מכלות עינים ומדיבת נפש. העינים צופות וכלות לראות שֶׁיֵּקַל וְיֵרָפֵא, וסוף שלא ירפא, וידאבו הנפשות של משפחתו במותו. כל תאוה שאינה באה ותוחלת ממושכה, קרויה כליון עינים: וזרעתם לריק. תזרעו ולא תצמח, ואם תצמח, ואכלוהו אויביכם:
Раши · английскийI will impose on you, and I will command against you. Swelling, a sickness which causes the flesh to swell, ampoules in Old French, similar to a swollen [person] whose swelling has subsided, and the appearance of his face is washed out. Fever, a sickness which inflames the body, makes it hot and burning, as [in the verse]: “For My anger has kindled a fire.” That consume the eyes and fill the soul with grief. The eyes peer out expectantly and pine to see that [the sick person] should improve and be healed, [but] in the end he is not healed, and his family’s souls are grief-stricken at his death. Any desire which is not fulfilled, or any hope that is deferred, is called “consumption of the eyes.” You will plant [your seeds] in vain, you sow [but] it does not grow, and if it grows, your enemies will consume [your crops].
ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין־רדף אתכם׃ (ס)
וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם׃ (ס)
וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹֽׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין־רֹדֵף אֶתְכֶֽם׃ (ס)
И обращу гневный взор Мой на вас, и будете поражены пред врагами вашими, и будут властвовать над вами неприятели ваши, и побежите, хотя и не будет гонящего вас.
Онкелосוְאֶתֵּן רוּגְזִי בְּכוֹן וְתִתַּבְּרוּן קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְיִרְדוּן בְּכוֹן סַנְאֵכוֹן וְתֵעִירְקוּן וְלֵית דְרָדִיף יָתְכוֹן
Рашиונתתי פני. פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי להרע לכם: ורדו בכם שנאיכם. כמשמעו, ישלטו בכם. אגדת ת"כ מפרשה זו (פרק ד): אף אני אעשה זאת. איני מדבר אלא באף, וכן אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי (פסוק מא): והפקדתי עליכם. שיהיו המכות פוקדות אתכם מזו לזו, עד שהראשונה פקודה אצלכם, אביא אחרת ואסמכנה לה: בהלה. מכה המבהלת את הבריות, ואיזו, זו מכת מותן: את השחפת. יש לך אדם שהוא חולה ומוטל במטה אבל בשרו שמור עליו, תלמוד לומר שחפת, שהוא נשחף, או עתים שהוא נשחף אבל נוח ואינו מקדיח, תלמוד לומר ואת הקדחת, מלמד שהוא מקדיח, או עתים שהוא מקדיח וסבור הוא בעצמו שיחיה, תלמוד לומר מכלות עינים, או הוא אינו סבור בעצמו שיחיה אבל אחרים סבורים שיחיה, תלמוד לומר ומדיבות נפש: וזרעתם לריק זרעכם. זורעה ואינה מצמחת, ומעתה מה אויביכם באים ואוכלים, ומה ת"ל ואכלוהו אויביכם, הא כיצד, זורעה שנה ראשונה, ואינה מצמחת, שנה שניה מצמחת ואויבים באים ומוצאים תבואה לימי המצור, ושבפנים מתים ברעב שלא לקטו תבואה אשתקד. ד"א וזרעתם לריק זרעכם, כנגד הבנים והבנות הכתוב מדבר, שאתה עמל בהם ומגדלן, והחטא בא ומכלה אותם, שנאמר אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם (איכה ב, כב): ונתתי פני בכם. כמו שנאמר בטובה ופניתי אליכם, כך נאמר ברעה ונתתי פני. משלו משל למלך שאמר לעבדיו פונה אני מכל עסקי ועוסק אני עמכם לרעה: ונגפתם לפני איביכם. שיהא המות הורג אתכם מבפנים, ובעלי דְבָבֵיכוֹן מקיפין אתכם מבחוץ (ת"כ פרק ד, ה): ורדו בכם שנאיכם. שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם, שבשעה שאומות העולם עובדי אלילים עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי, שנאמר וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וגו' (שופטים ו, ג), וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ (שם ד), אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם, וכן הוא אומר וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ וגו' (מיכה ג, ג. ת"כ שם): ונסתם. מפני אימה: ואין רודף אתכם. מבלי כח:
Раши · английскийI will set My Face against you — My attention — I will turn from all My affairs to do you harm. Your foes will rule over you. According to its plain sense, [the word rodu means] “they will rule over you.” The Aggodo of Toras Kohanim of this parashoh: Then I will do the same with you. I speak only with anger. So too [the verse]: “I too will deal with them contrarily.” I will impose upon you, that these blows will visit you one after another, while the first is still visited upon you, I will bring another, and join it to [the first]. Terror, A blow which frightens people, and what is that? This is a deathly plague. Swelling. Some people, though they are ill and bedridden, their flesh is still whole, [and so] the verse says: “swelling” — that [the flesh] is swollen. Or at times it [= the flesh] is swollen, but the sick person is comfortable and not feverish, [and so] the verse says: “and fever” — teaching that he is feverish. Or at times he is feverish, but he himself feels that he will live. The verse says: “consume the eyes.” Or he himself does not feel that he will live, but others feel that he will live — the verse says: “fill the soul with grief.” You will plant your seed in vain. He sows it and it does not grow; what then do your enemies come [to] eat? The verse says: Your enemies will consume it. How is this? He sows it the first year and it does not grow; [he sows it] the second year, and it grows, [but] the enemies come and find the crop [and take it] for the days of siege, [while] those within [the besieged city] die of starvation, since they did not gather the crop the year before. Another interpretation: “You will plant your seed in vain”: In reference to sons and daughters does the verse speak; that you labor for them and raise them, and sin (the enemy) comes and puts an end to them, as it is said: “Those that I have swaddled and brought up my enemy has consumed.” I will set My face against you. As it is said regarding the good, “and I will turn to you,” so is it said regarding evil, “I will set My Face.” They [= the Sages] proposed a parable; [this may be compared] to a king who said to his servants: “I am turning from all my affairs, and am concerning myself only with you — for evil.” You will be defeated before your enemies, The plague will kill you within [your cities], [while] your enemies will surround you without. Your foes will rule over you. I do not set up enemies for you but from you and within you. For while the nations of the world stand against Israel, they seek only that which is in the open, as it is said: “And when Israel would sow, Midyon and Amolek and the Easterners would attack, etc., they camped against them, and destroyed the produce of the land.” But when I set up against you [enemies] from you and within you, they seek your [hidden] treasures, and so [the verse] says: “Who also eat the flesh of My people, and flay their skin from off them.” And you will flee, because of panic. When no one is pursuing you, because of lack of strength.
ואם־עד־אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על־חטאתיכם׃
וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃
וְאִם־עַד־אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃
И если при всем том не будете слушать Меня, то буду продолжать наказывать вас, всемеро, за грехи ваши.
Онкелосוְאִם עַד אִלֵין לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וְאוֹסֵף לְמִרְדֵי יָתְכוֹן שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן
Рашиואם עד אלה. ואם בעוד אלה לא תשמעו: ויספתי. עוד יסורין אחרים: שבע על חטאתיכם. שבע פורעניות על ז' העבירות האמורות למעלה (ת"כ פרק ה, א):
Раши · английскийIf after these, and if after these [have happened], you [still] do not listen [to Me], then I will increase still other sufferings. Sevenfold, as your sins, seven punishments for the seven sins mentioned above.
ושברתי את־גאון עזכם ונתתי את־שמיכם כברזל ואת־ארצכם כנחשה׃
וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃
וְשָׁבַרְתִּי אֶת־גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת־שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶֽת־אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָֽׁה׃
И сокрушу гордыню могущества вашего, и сделаю небо ваше как железо, и землю вашу как медь.
Онкелосוְאֶתְבַּר יָת יְקַר תָּקְפְּכוֹן וְאֶתֵּן יָת שְׁמַיָא דִי עִלָוֵיכוֹן תַּקִיפִין כְּפַרְזְלָא מִלַאֲחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִתְחוֹתֵיכוֹן חֲסִינָא כִּנְחָשָׁא מִלְמֶעְבַּד פֵּירִין
Рашиושברתי את גאון עזכם. זה בית המקדש, וכן הוא אומר הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם (יחזקאל כד, כא): ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה. זו קשה משל משה ששם הוא אומר וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחשֶׁת וגו' (דברים כח, כג), שיהיו השמים מזיעין כדרך שהנחשת מזיעה, והארץ אינה מזיעה כדרך שאין הברזל מזיע, והיא משמרת פירותיה, אבל כאן השמים לא יהיו מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע, ויהא חורב בעולם, והארץ תהא מזיעה כדרך שהנחשת מזיעה, והיא מאבדת פירותיה:
Раши · английскийI will break the pride of your power, this [refers to] the Temple, and so too [the verse] says: “Behold, I will profane My Sanctuary, the pride of your strength.” I will make your heavens like iron, and your land like copper. This is more severe than Moshe[’s curse], for there [the verse] says: “And your heavens which are over your head are copper, etc.” that the heavens will exude moisture just as copper exudes moisture, and the earth will not exude moisture just as iron does not exude moisture, and [therefore] it keeps its produce [from rotting], but here the heavens will not exude moisture just as iron does not exude moisture, and there will be drought in the world. [Moreover,] the land will exude moisture just as copper exudes moisture, and [thus] destroys its produce.
ותם לריק כחכם ולא־תתן ארצכם את־יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃
וְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ׃
וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹֽא־תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת־יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיֽוֹ׃
И будет напрасно истощаться сила ваша, ибо земля не даст произведений своих, и деревья земли не дадут плодов своих,
Онкелосוִיסוּפוּן לְרֵיקָנוּ חֵילֵיכוֹן וְלָא תִתֵּן אַרְעֲכוֹן יָת עֲלַלְתָּהּ וְאִילַן אַרְעָא לָא יִתֵּן אִבֵּהּ
Рашиותם לריק כחכם. הרי אדם שלא עמל שלא חרש שלא זרע שלא נכש שלא כסח שלא עדר ובשעת הקציר בא שדפון ומלקה אותו אין בכך כלום, אבל אדם שעמל וחרש וזרע ונכש וכסח ועדר ובא שדפון ומלקה אותו, הרי שניו של זה קהות (ת"כ שם ד): ולא תתן ארצכם את יבולה. אף מה שאתה מוביל לה בשעת הזרע (שם): ועץ הארץ. אפילו מן הארץ יהא לקוי, שלא יחניט פירותיו בשעת החנטה (שם): לא יתן. משמש למעלה ולמטה, אעץ ואפרי: לא יתן פריו. כשהוא מפרה מֵשִׁיר פירותיו, הרי שתי קללות, ויש אן שבע פורעניות:
Раши · английскийYour strength will be exhausted in vain. Behold, a person who does not labor, who does not plow, who does not sow, who does not weed, nor clears the thorns, nor hoes, but at harvest time a blight comes and strikes it, it does not matter [to him]. But a person who labors, and plows and sows and weeds and clears the thorns and hoes, and blight comes and strikes [the crop], behold the teeth of such a one are set on edge. Your land will not yield its produce, even what you bring to it at the time of seeding. And the tree[s] of the land. even from the very earth a curse will be upon them. Its fruit will not blossom at the time of blossoming. Will not give forth. [This phrase] serves both above and below — for “tree” and for “produce.” Will not give forth its produce, and when it does produce fruits, it casts them off; thus there are two curses [in this phrase] and there are here [therefore] seven curses [in all].
ואם־תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃
וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃
וְאִם־תֵּֽלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַֽ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃
А если будете ходить наперекор Мне, и не захотите слушать Меня, то Я увеличу вам кару, всемеро, за грехи ваши.
Онкелосוְאִם תְּהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ וְלָא תֵיבוּן לְקַבָּלָא לְמֵימְרִי וְאוֹסֵף לֶאֱתָאָה עֲלֵיכוֹן מָחָא שְׁבַע כְּחוֹבֵיכוֹן
Рашиואם תלכו עמי קרי. רבותינו אמרו עראי, במקרה, שאינו אלא לפרקים, כן תלכו עראי במצות. ומנחם פירש לשון מניעה, וכן הֹקֵר רַגְלְךָ (משלי כה, יז), וכן יְקַר רוּחַ (משלי יז, כז), וקרוב לשון זה לתרגומו של אונקלוס, לשון קושי, שמקשים לבם להמנע מהתקרב אלי: שבע כחטאתיכם. שבע פורעניות אחרים במספר שבע כחטאתיכם:
Раши · английскийIf you walk contrary to Me. Our Rabbis said [that the word keri means] “irregularly,” “by chance,” [something occurring] only occasionally — so [here]: if you will follow the mitzvos [only] occasionally. And Menachem explained [it as] an expression of “withholding,” and similarly [the verse]: “Withhold your foot [from your neighbor’s house,” and similarly, “a [person of] restrained spirit.” This [interpretation] is close to its Targumic [translation] of Onkelos, [which is] an expression of hardness, “for they harden their hearts, refraining from approaching Me.” Sevenfold, as your sins, seven other punishments, in the number seven, as your sins [number seven].
והשלחתי בכם את־חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את־בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃
וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃
וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת־בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃
И нашлю на вас зверей полевых, и они обезчадят вас, и истребят скот ваш, и уменьшат вас, и опустеют дороги ваши.
Онкелосוֶאֶגָרֵי בְכוֹן יָת חֵוַת בָּרָא וּתְתַכֵּל יָתְכוֹן וּתְשֵׁיצֵי יָת בְּעִירְכוֹן וְתַזְעֵר יָתְכוֹן וִיצַדְיָן אוֹרְחָתְכוֹן
Рашиוהשלחתי. לשון גירוי: ושכלה אתכם. אין לי אלא חיה משכלת שדרכה בכך, בהמה שאין דרכה בכך מנין, תלמוד לומר וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח ָּם (דברים לב, כד), הרי שתים, ומנין שתהא ממיתה בנשיכתה, תלמוד לומר עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר (שם), מה אלו נושכין וממיתין, אף אלו נושכין וממיתין כבר היו שנים בארץ ישראל, חמור נושך וממית, ערוד נושך וממית: ושכלה אתכם. אלו הקטנים: והכריתה את בהמתכם. מבחוץ: והמעיטה אתכם. מבפנים: ונשמו דרכיכם. שבילים גדולים ושבילים קטנים, הרי שבע פורעניות, שן בהמה, ושן חיה, חמת זוחלי עפר, ושכלה, והכריתה, והמעיטה, ונשמו:
Раши · английскийI will send, an expression of inciting. Will make you bereft of children. I [find mention only of] wild beasts which cause bereavement, whose nature is such [to attack humans,] however domesticated animals whose nature is not such, how do I know [that they will rob them of children]. The verse says: “The teeth of domesticated animals I will set upon them.” [Thus we have] two [punishments]. And how [do we know] that it will kill with its bite? The verse says: “With the poison of serpents of the dust.” Just as these [= the serpents] bite and kill, so too these [will] bite and kill. There were indeed years in Eretz Yisroel [in which] a donkey bit and killed, [and] a wild ass bit and killed. Will make you bereft of children — these are minors. Destroy your cattle, from without. And reduce you[r population], within. Make your roads into wasteland. [This refers to] major roads and secondary roads. Thus there are seven punishments: “teeth of domesticated animals,” “teeth of wild animals,” “the anger (= poison) of those who slither in the dust,” “and make bereft,” “cut off (= decimate),” “and reduce [population],” “and become desolate.”
ואם־באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃
וְאִ֨ם־בְּאֵ֔לֶּה לֹ֥א תִוָּסְר֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י קֶֽרִי׃
וְאִם־בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶֽרִי׃
А если и затем вы не усмиритесь предо Мною, и пойдете наперекор Мне,
Онкелосוְאִם בְּאִלֵין לָא תִתְרְדוּן לְמֵימְרִי וּתְהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ
Рашиלא תוסרו לי. לשוב אלי:
Раши · английскийYou have not been disciplined to return to Me.
והלכתי אף־אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם־אני שבע על־חטאתיכם׃
וְהָלַכְתִּ֧י אַף־אֲנִ֛י עִמָּכֶ֖ם בְּקֶ֑רִי וְהִכֵּיתִ֤י אֶתְכֶם֙ גַּם־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃
וְהָלַכְתִּי אַף־אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם־אָנִי שֶׁבַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃
То и Я поступлю наперекор вам, и Я опять буду карать вас, всемеро, за грехи ваши.
Онкелосוְאֵהַךְ אַף אֲנָא עִמְכוֹן בְּקַשְׁיוּ וְאַלְקֵי יָתְכוֹן אַף אֲנָא שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן
Раши
Раши · английский
והבאתי עליכם חרב נקמת נקם־ברית ונאספתם אל־עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד־אויב׃
וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֙מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֙בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב׃
וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם־בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל־עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד־אוֹיֵֽב׃
И наведу на вас меч, мстящий в отмщение за завет, так что укроетесь в городах ваших; тогда пошлю заразу в среду вашу, и вы предадитесь в руки врага.
Онкелосוְאַיְתִי עֲלֵיכוֹן דְקָטְלִין בְּחַרְבָּא וְיִתְפָּרְעוּן מִנְכוֹן פּוּרְעֲנוּתָא עַל דַעֲבַרְתּוּן עַל פִתְגָמֵי אוֹרַיְתָא וְתִתְכַּנְשׁוּן לְקִרְוֵיכוֹן וֶאֱגָרֵי מוֹתָנָא בֵּינֵיכוֹן וְתִתְמַסְרוּן בִּידָא דְסָנְאָה
Рашиנקם ברית. ויש נקם שאינו בברית, כדרך שאר נקמות, וזהו סמוי עיניו של צדקיהו. דבר אחר נקם ברית, נקמת בריתי אשר עברתם. כל הבאת חרב שבמקרא, היא מלחמת חיילות אויבים: ונאספתם. מן החוץ אל תוך הערים מפני המצור: ושלחתי דבר בתוככם. וע"י הַדֶּבֶר, ונתתם ביד האויבים הצרים עליכם, לפי שאין מלינים את המת בירושלים, וכשהם מוציאים את המת לקברו נתנים ביד אויב:
Раши · английскийAvenging the covenant. There is “avenging” (nokom) which is not for the [violation of the] covenant, [such as those] as are usual with other “avengings,” [as for example] the blinding of Tzidkiyohu. Another interpretation: Avenging the covenant — avenging My covenant which you have transgressed. Every [mention] in Tanach of bringing a sword [refers to] battle of enemy armies. You will huddle [in your cities], from the outside into the midst of the cities because of the siege. I will send pestilence among you, [and] by means of pestilence, you will be given [into the hand of the enemy], [into the hands] of the enemies who besiege you. Since [it is not permitted] to allow a dead body to remain overnight in Jerusalem, when they take out the dead body to bury it, they are given into the hand of the enemy.
בשברי לכם מטה־לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ (ס)
בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה־לֶחֶם֒ וְ֠אָפוּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ׃ (ס)
בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה־לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּֽעוּ׃ (ס)
Когда сокрушу у вас опору хлеба, то десять женщин будут печь хлеб ваш в одной печи, и будут вынимать хлеб ваш весом, и будете есть, не насыщаясь.
Онкелосבִּדְאִתְּבַר לְכוֹן סָעִיד מֵיכְלָא וְיָפְיָן עֲסַר נְשִׁין לַחְמְכוֹן בְּתַנוּרָא חַד וִיתִיבוּן לַחְמְכוֹן בְּמַתְקְלָא וְתוֹכְלוּן וְלָא תִשְׂבְּעוּ ן
Рашиמטה לחם. לשון משען, כמו מַטֵּה עֹז (ירמיה מח, יז): בשברי לכם מטה לחם. אשבור לכם כל מסעד אוכל, והם חצי רעב: ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד. מחוסר עצים: והשיבו לחמכם במשקל. שתהא התבואה נרקבת ונעשית פת נפולה ומשתברת בתנור, והן יושבות ושוקלות את השברים לחלקם ביניהם: ואכלתם ולא תשבעו. זה מארה בתוך המעים בלחם. הרי ז' פורעניות, חרב, מצור, דבר, שבר מטה לחם, חוסר עצים, פת נפולה, מארה במעים. ונתתם אינה מן המנין שהיא החרב:
Раши · английскийStaff of your bread, an expression of “support,” similar to “strong staff.” When I break the staff of your bread, I will break for you every support of food. These are the “arrows of famine.” Ten women will bake your bread in one oven, for lack of wood. And they will return your bread by weight. For the crops will have been rotted, and the bread is [therefore] crumbly, breaking in the oven. They (the women) sit and weigh the pieces to divide them among themselves. You will eat but you will not be satisfied. This is a curse of the bread within the stomach. Thus there are seven punishments: “sword,” “siege,” “pestilence,” “the breaking of the staff of bread,” “lack of wood,” “crumbly bread,” “curse in the stomach.” “And you will be given [into the hand of the enemy”] is not of that number, [for] it is [the same as] “the sword.”
ואם־בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃
וְאִ֨ם־בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃
וְאִם־בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶֽרִי׃
Если же после сего не будете слушать Меня, и пойдете наперекор Мне,
Онкелосוְאִם בְּדָא לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וּתְהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ
Раши
Раши · английский
והלכתי עמכם בחמת־קרי ויסרתי אתכם אף־אני שבע על־חטאתיכם׃
וְהָלַכְתִּ֥י עִמָּכֶ֖ם בַּחֲמַת־קֶ֑רִי וְיִסַּרְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ אַף־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם׃
וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת־קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף־אָנִי שֶׁבַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם׃
То и Я в ярости поступлю наперекор вам, и опять буду карать вас, всемеро, за грехи ваши.
Онкелосוְאֵהַךְ עִמְכוֹן בִּתְקוֹף רְגַז וְאִרְדֵי יָתְכוֹן אַף אֲנָא שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן
Раши
Раши · английский
ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃
וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ׃
וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵֽלוּ׃
И будете есть плоть сынов ваших, и плоть дочерей ваших будете есть.
Онкелосוְתֵיכְלוּן בְּשַׂר בְּנֵיכוֹן וּבְשַׂר בְּנָתֵיכוֹן תֵּיכְלוּן
Раши
Раши · английский
והשמדתי את־במתיכם והכרתי את־חמניכם ונתתי את־פגריכם על־פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃
וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת־חַמָּנֵיכֶם וְנָֽתַתִּי אֶת־פִּגְרֵיכֶם עַל־פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶֽם׃
И испровергну высоты ваши, и разрушу посвященные солнцу храмины ваши, и повергну трупы ваши на обломки идолов ваших, и отринет вас душа Моя.
Онкелосוֶאֱשֵׁיצֵי יָת בָּמָתֵיכוֹן וֶאֱקַצֵץ יָת חֲנִיסְנְסֵיכוֹן וְאֶתֵּן יָת פִּגְרֵיכוֹן עַל פִּגוּר טַעֲוָתְכוֹן וִירַחֵק מֵימְרִי יָתְכוֹן
Рашиבמתיכם. מִגְדָּלִים וּבִרָנִיוֹת: חמניכם. מין עבודת אלילים שמעמידין על הגגות, ועל שם שמעמידין בחמה קרויין חמנים: ונתתי את פגריכם. תְּפוּחֵי רעב היו, ומוציאים יראתם מחיקם ומנשקים אותם, וכרסו נבקעת ונופל עליה: וגעלה נפשי אתכם. זה סילוק שכינה (ת"כ פרק ו, ד):
Раши · английскийHigh places, towers and castles. sun images, a type of idolatrous worship which they set up on roofs, and because they set them up in the sun they are called “sun images.” I will set your corpses. [People] were [once] swollen from starvation, and would take their idols from their bosoms, and would kiss them; each person’s belly would split open, and he would fall [dead] upon it [the idol]. My soul will loathe you. This [refers] to the departure of the Shechinoh.
ונתתי את־עריכם חרבה והשמותי את־מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃
וְנָתַתִּ֤י אֶת־עָֽרֵיכֶם֙ חָרְבָּ֔ה וַהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם׃
וְנָתַתִּי אֶת־עָֽרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם׃
И обращу города ваши в развалины, и опустошу святилища ваши, и не буду обонять жертвенных благоуханий ваших.
Онкелосוְאֶתֵּן יָת קִרְוֵיכוֹן צָדָא וְאֶצְדֵי יָת מַקְדְשֵׁיכוֹן וְלָא אֲקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֻרְבַּן כְּנִשָׁתְכוֹן
Рашиונתתי את עריכם חרבה. יכול מאדם, כשהוא אומר והשימותי אני את הארץ, הרי אדם אמור, הא מה אני מקיים חרבה, מעובר ושב: והשימותי את מקדשיכם. יכול מן הקרבנות, כשהוא אומר ולא אריח הרי קרבנות אמורים, הא מה אני מקיים והשימותי את מקדשיכם מן הַגְּדוּדִיוֹת, שיירות של ישראל שהיו מתקדשות ונועדות לבא שם. הרי שבע פורעניות, אכילת בשר בנים ובנות, והשמדת במות הרי שתים, כריתת חמנים אין כאן פורענות אלא על ידי השמדת הבירניות יפלו החמנים שבראשי הגגות ויכרתו, ונתתי את פגריכם וגו' הרי שלש, סלוק שכינה ארבע, חרבן ערים, שממון מקדש מן הגדודיות, ולא אריח קרבנות, הרי שבע:
Раши · английскийI will turn your cities into ruins. Perhaps [this means they will be uninhabited] by man? When [the verse] says: “I will make the land desolate,” [the curse of cities empty of] mankind is mentioned. How [then] do I interpret “ruins” [in our verse]? [Empty of even] passersby. And bring your Sanctuaries into desolation. Perhaps [this means that they will be empty] of sacrifices? When [the verse] says: “I shall no longer scent [accept favorably the fragrance of your offerings],” sacrifices are mentioned. How [then] do I interpret “and bring your sanctuaries into desolation”? [They will be empty of] bands of pilgrims — caravans of Israel[ites] who would sanctify themselves and gather together to come there. Thus there are seven punishments: eating the flesh of sons and daughters and the destruction of the high places — these make two, [since] the cutting down of sun images is not a punishment, but rather [this means that] by means of the destruction of the towers the sun images at the top of the roofs fall and are cut off, “and I will set your corpses,” etc., this makes three, the departure of the Shechinoh [makes] four, the destruction of cities, the desertion of the Sanctuary by bands of pilgrims, “and I shall no longer scent your offerings” — making seven [in all].
והשמתי אני את־הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃
וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ׃
וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת־הָאָרֶץ וְשָֽׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹֽיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּֽהּ׃
И опустошу землю, так что изумятся о ней враги ваши, которые поселятся в ней.
Онкелосוְאֶצְדֵי אֲנָא יָת אַרְעָא וִיצָרְיוּן עֲלַהּ בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן דְיָתְבוּן בַּהּ
Рашиוהשמתי אני את הארץ. זו מדה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם, שתהא שוממה מיושביה:
Раши · английскийI will make the land [so] desolate. This is [actually] a kindly measure for Israel, for their enemies will not find any satisfaction in their land, for it will be desolate of its inhabitants.
ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃
וְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם וַהֲרִיקֹתִ֥י אַחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה וְעָרֵיכֶ֖ם יִהְי֥וּ חָרְבָּֽה׃
וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּֽה׃
А вас рассею между народами, и обнажу за вами меч, и земля ваша будет пустыня, и города ваши будут развалины.
Онкелосוְיָתְכוֹן אֲבַדַר בֵּינֵי עַמְמַיָא וֶאֱגָרֵי בַתְרֵיכוֹן דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא וּתְהֵי אַרְעֲכוֹן צָדְיָא וְקִרְוֵיכוֹן יְהוֹן חָרְבָּא
Рашиואתכם אזרה בגוים. זו מדה קשה, שבשעה שבני מדינה גולים למקום אחד רואים זה את זה ומתנחמין, וישראל נזרו כבמזרה, כאדם הזורה שעורים בנפה ואין אחת מהן דבוקה בחבירתה: והריקתי. כששולף החרב מתרוקן הנדן. ומדרשו חרב הנשמטת אחריכם אינה חוזרת מהר, כאדם שמריק את המים ואין סופן לחזור: והיתה ארצכם שממה. שלא תמהרו לשוב לתוכה, ומתוך כך עריכם יהיו חרבה, נראות לכם חרבות, שבשעה שאדם גולה מביתו ומכרמו ומעירו סופו לחזור כאילו אין כרמו וביתו חרבים, כך שנויה בת"כ (פרק ז, א):
Раши · английскийI will scatter you among the nations. This is a harsh measure, for when the inhabitants of a province go into exile to one place, they see each other and are comforted, [but] Israel is scattered as by a winnowing fan, as when a person winnows barley with a fan, and no one of [the barley grains] clings to the next. Unsheath. When [a soldier] unsheates [his] sword, the scabbard is emptied. And its midrashic [explanation]: A sword once drawn in your [pursuit] does not quickly return [to its scabbard], as a person who empties his water [from its container] — it does not quickly return [to the container]. Your land will be desolate, [and] you will not quickly return to its midst, and thus your cities will be in ruins — they will seem desolate [even] to you, for when a person is exiled from his house, from his vineyard and his city, [but] is destined to return, it is as though his house and vineyard are not in ruins. So it is taught in Toras Kohanim.
אז תרצה הארץ את־שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את־שבתתיה׃
אָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הֳשַׁמָּ֔ה וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְהִרְצָ֖ת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ׃
אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ׃
Тогда удовлетворит земля за субботние годы свои, во все дни опустения, когда вы будете в земле врагов ваших: тогда будет покоиться земля, и тем удовлетворит за субботние годы свои.
Онкелосבְּכֵן תַּרְעֵי אַרְעָא יָת שְׁמִטָהָא כֹּל יוֹמִין דִי צְדִיאַת וְאַתּוּן בְּאַרַע בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן בְּכֵן תַּשְׁמֵט אַרְעָא וְתִרְעֵי יָת שְׁמִטָּהָא
Рашиאז תרצה. תפייס את כעס המקום, שכעס על שמטותיה: והרצת. למלך את שבתותיה:
Раши · английский[The land] will then be appeased, it will appease the wrath of God, Who was angry regarding [the neglect of] sabbatical years. Will be appeased — for the King — its sabbatical years.
כל־ימי השמה תשבת את אשר לא־שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃
כָּל־יְמֵ֥י הָשַּׁמָּ֖ה תִּשְׁבֹּ֑ת אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־שָׁבְתָ֛ה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶ֖ם בְּשִׁבְתְּכֶ֥ם עָלֶֽיהָ׃
כָּל־יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹֽא־שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶֽיהָ׃
Все дни опустения будет она покоиться за то, что не покоилась в субботние годы ваши, когда вы жили на ней.
Онкелосכָּל יוֹמִין דִי צְדִיאַת תַּשְׁמֵט יָת דִי לָא שְׁמֵטַת בִּשְׁמִטֵיכוֹן כַּד הֲוֵיתוּן יָתְבִין עֲלַהּ
Рашиכל ימי השמה. לשון הֵעָשׂוֹת, ומ"ם דגש במקום כפל שממה: את אשר לא שבתה. שבעים שנה של גלות בבל הן היו כנגד ע' שנות השמטה ויובל שהיו בשנים שהכעיסו ישראל בארצם לפני המקום ארבע מאות ושלשים שנה. שלש מאות ותשעים היו שני עונם משנכנסו לארץ עד שגלו עשרת השבטים, ובני יהודה הכעיסו לפניו מ' שנה משגלו עשרת השבטים עד חרבות ירושלים, הוא שנאמר ביחזקאל וְאַתָּה שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וגו' (יחזקאל ד, ד), וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי שֵׁנִית אַרְבָּעִים יוֹם וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה (שם ו), ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לגלות המלך יהויכין, ועוד עשו שש שנים עד גלות צדקיהו, הרי ארבעים ושש. ואם תאמר שנות מנשה חמשים וחמש היו, מנשה עשה תשובה שלשים ושלש שנה, וכל שנות רשעו עשרים ושתים, כמו שאמרו באגדת חלק (סנהדרין קג.), ושל אמון שתים, ואחת עשרה ליהויקים, וכנגדן לצדקיהו. צא וחשוב לארבע מאות ושלשים ושש שנה שמיטין ויובלות שבהם, והם שש עשרה למאה י"ד שמיטין וב' יובלות הרי לארבע מאות שנה ששים וארבע, לשלשים ושש שנה חמש שמיטות, הרי שבעים חסר אחת, ועוד שנה יתירה שנכנסה בשמטה המשלמת לשבעים. (נ"א ואותו יובל שגלו שלא נגמר בעונם נחשב להם) ועליהם נגזר שבעים שנה שלמים, וכן הוא אומר בדברי הימים עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ וגו', לְמַלְּאוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה (דברים הימים־ב לו, כא):
Раши · английский(All the days that it lies desolate, a passive construction [= “being made desolate”], and the mem has a דָגֵּשׁ in place of the doubled [mem] [in the word] shemomoh.) The rest it did not have on your Shabbosos. The seventy years of the Babylonian exile correspond to the seventy years of sabbatical years and jubilees [which were neglected], and [thus] were years during which Israel angered God in their land — four hundred and thirty years. Three hundred and ninety were the years of their sin, from [the time] they entered the land until the Ten Tribes went into exile. and the inhabitants of Yehudoh angered Him forty years from [the time] the Ten Tribes went into exile until the destruction of Yerusholayim — as it is said in [the Book of] Yechezkel: “Lie on your left side, etc. [When] you complete these, you will lie on your right side [again]” — forty days” — “you will bear the iniquity of the House of Judah.” This prophecy was said to Yechezkel in the fifth year of the exile of King Yehoyochin, and they lasted yet another six years until the exile of King Tzidkiyohu — which yields [the number] 46. And if you say Menasheh’s years were fifty-five, [I would answer] Menasheh repented for thirty-three years, and all the years of his wickedness were twenty-two, — as they (= the Rabbis) said in the Aggodoh of Chelek — and [those] of Amon: two, eleven for Yehoyokim, and similarly for Tzidkiyohu. Go calculate for 436 years the [number of] sabbatical years and jubilees contained in them, they [number] 16 [years] per century — 14 sabbatical years and 2 jubilees — resulting in 64 [years] for four centuries, [and] for 36 years [we have] five sabbatical years — [the total] is seventy minus one. [There is] yet another year, for [this 436-year period] ended with a sabbatical year, which completes the seventy. And on them (= the Israelites) was decreed [an exile] of seventy complete years, and so [the verse] says in Divrei Hayomim, “until the land had paid her sabbaths, etc. to fufill her seventy years.”
והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת־חרב ונפלו ואין רדף׃
וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף׃
וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻֽסַת־חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵֽף׃
А в оставшихся из вас — вселю робость в сердце их, в земле врагов их, и погонит их шелест уносимого листа, и бегом побегут как от меча, и падут, хотя и не будет гонителя.
Онкелосוּדְיִשְׁתַּאֲרוּן בְּכוֹן וְאָעֵל תַּבְרָא בְּלִבְּהוֹן בְּאַרְעֲתָא דְסַנְאֵיהוֹן וְיִרְדוֹף יָתְהוֹן קַל טַרְפָּא דְשַׁקִיף וְיֵעַרְקֻן כְּמֵעִירוֹק מִן קֳדָם דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא וְיִפְּלוּן וְלֵית דְרָדִיף
Рашиוהבאתי מרך. פחד ורך לבב מ"ם של מרך יסוד נופל הוא, כמו מ"ם של מועד ושל מוקש: ונסו מנסת חרב. כאילו רודפים הורגים אותם: עלה נדף. שהרוח דוחפו ומכהו על עלה אחר ומקשקש ומוציא קול, וכן תרגומו קַל טַרְפָּא דְשַׁקִיף, לשון חבטה, שְׁדוּפֹת קָּדִים (בראשית מא, ו), שְׁקִיפָן קִדּוּם, לשון משקוף, מקום חבטת הדלת וכן תרגומו של חבורה (שמות כא, כה), מַשְׁקוֹפֵי:
Раши · английскийI will send timidity — panic and faint-heartedness. The mem of מרֶךְ is a formative letter which falls away, like the mem of מוֹעֵד and מוֹקֵשׁ . And they will flee as though fleeing from a sword. As though the pursuers were killing them. A blown leaf, which the wind pushes and it beats against another leaf, so that, in tapping it, it rustles. And so is its Targum: “the sound of a leaf beating.” (An expression of beating, “beaten by an east wind,” [the word שַׁקִיף] is an expression of mashkof, “lintel,” the place [against which] the door beats.) And so the Targum of חֲבּוּרָה, “a wound,” mashkofei, “[a spot which has been] beaten.”
וכשלו איש־באחיו כמפני־חרב ורדף אין ולא־תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃
וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי־חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף אָ֑יִן וְלֹא־תִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם׃
וְכָשְׁלוּ אִישׁ־בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי־חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא־תִֽהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹֽיְבֵיכֶֽם׃
И споткнутся друг о друга, как бы от меча, хотя и не будет гонителя, и не будет у вас силы устоять пред врагами вашими.
Онкелосוְיִתַּקְלוּן גְבַר בְּאָחוּהִי כְּמִקֳדָם דְקָטְלִין בְּחַרְבָּא וְרָדִיף לָיִת וְלָא תְהֵי לְכוֹן תְּקוּמָה קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן
Рашиוכשלו איש באחיו. כשירצו לנוס יכשלו זה בזה, כי יבהלו לרוץ: כמפני חרב. כאילו בורחים מלפני הורגים, שיהא בלבבם פחד וכל שעה סבורים שאדם רודפם. ומדרשו (ת"כ פרק ז, ה), וכשלו איש באחיו, זה נכשל בעונו של זה, שכל ישראל ערבין זה לזה (שבועות לט.):
Раши · английскийThey will stumble over one another, when they rush to flee [the enemy], they will stumble into one another, for they will be panic-stricken as they run. As though before a sword. As though they are fleeing before killers — that their hearts will be in a panic, and at every moment they think that a person is pursuing them. And its midrashic explanation is: “They will stumble over one another” — one by the sin of the other, since all Israel is responsible for one another.
ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃
וַאֲבַדְתֶּ֖ם בַּגּוֹיִ֑ם וְאָכְלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֶ֖רֶץ אֹיְבֵיכֶֽם׃
וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶֽם׃
И погибнете среди народов, и пожрет вас земля врагов ваших.
Онкелосוְתֵבְדוּן בֵּינֵי עַמְמַיָא וּתְגַמַר יָתְכוֹן אֲרַע בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן
Рашиואבדתם בגוים. כשתהיו פזורים תהיו אבודים זה מזה: ואכלה אתכם. אלו המתים בגולה:
Раши · английскийYou will be lost among the nations. When you will be scattered you will be lost from one another. [The land of your enemies] will consume you — [this refers to] those who will die in exile.
והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃
וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֗ם יִמַּ֙קּוּ֙ בַּֽעֲוֺנָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיכֶ֑ם וְאַ֛ף בַּעֲוֺנֹ֥ת אֲבֹתָ֖ם אִתָּ֥ם יִמָּֽקּוּ׃
וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּֽעֲוֺנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֺנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּֽקּוּ׃
И оставшиеся из вас исчахнут за беззаконие свое в земле врагов ваших, и за беззакония отцов своих вместе с ними исчахнут они.
Онкелосוּדְיִשְׁתַּאֲרוּן בְּכוֹן יִתִּמְסוּן בְּחוֹבֵיהוֹן בְּאַרְעֲתָא בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְאַף בְּחוֹבֵי אֲבָהַתְהוֹן בִּישַׁיָא דַאֲחִידִין בִּידֵיהוֹן יִתִּמְסוּן
Рашиבעונת אבותם אתם. כשעונות אבותם אתם כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם (שם פרק ח, ב — סנהדרין כז:): ימקו. לשון המסה, כמו ימסו, וכמוהו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן (זכרי' יד, יב), נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי (תהלים לח, ו):
Раши · английскийThe iniquities of their ancestors which are [still] with them — when the sins of their ancestors are with them, when they hold onto the deeds of their ancestors. Will they rot away. An expression of “melting,” similar to “they shall melt away.” And like it [is the verse]: “[Their eyes] shall melt away in their sockets,” “My wounds melt.”
והתודו את־עונם ואת־עון אבתם במעלם אשר מעלו־בי ואף אשר־הלכו עמי בקרי׃
וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃
וְהִתְוַדּוּ אֶת־עֲוֺנָם וְאֶת־עֲוֺן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָֽעֲלוּ־בִי וְאַף אֲשֶׁר־הָֽלְכוּ עִמִּי בְּקֶֽרִי׃
Тогда они будут исповедываться в беззаконии своем и в беззаконии отцов своих, при неверности своей, в которой они вероломствовали против Меня, также и в том, что ходили наперекор Мне;
Онкелосוִיוַדוּן יָת חוֹבֵיהוֹן וְיָת חוֹבֵי אֲבָהַתְהוֹן בְּשִׁקְרְהוֹן דְשַׁקָרוּ קֳדָמַי וְאַף דִי הַלִיכוּ קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ
Раши
Раши · английский
אף־אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או־אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את־עונם׃
אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃
אַף־אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ־אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶֽעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃
За что и Я поступил наперекор им, и отвел их в землю врагов их: разве тогда покорится необрезанное сердце их, и тогда удовлетворят они за беззаконие свои;
Онкелосאַף אֲנָא אֱהַךְ עִמְהוֹן בְּקַשְׁיוּ וְאָעֵיל יָתְהוֹן בְּאַרַע בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן אוֹ בְּכֵן יִתָּבַר לִבְּהוֹן טַפְשָׁא וּבְכֵן יִרְעוּן יָת חוֹבֵיהוֹן
Рашиוהבאתי אתם. אני בעצמי אביאם. זו מדה טובה לישראל, שלא יהיו אומרים הואיל וגלינו בין האומות עובדי אלילים נעשה כמעשיהם, אני איני מניחם, אלא מעמיד אני את נביאי ומחזירן לתחת כנפי, שנאמר וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה וגו' (יחזקאל כ, לב), חַי אָנִי וגו' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וגו' (שם לג. ת"כ שם ה): או אז יכנע. כמו אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא (שמות כא, לו), אם אז יכנע. לשון אחר אולי, שמא אז יכנע לבבם וגו': ואז ירצו את עונם. יכפרו על עונם ביסוריהם:
Раши · английскийAnd [I will] bring them, I Myself will bring them; this is a good measure for Israel, that they should not say: “Since we have been exiled among the nations, we will do as they do.” I will not allow them [to do this], but I will establish My prophets, and bring them beneath My shelter, as it is said: “And that which comes into your mind shall not be at all, [that you say, ’We will be as the nations, as the families of the lands, to serve wood and stone’]. As I live, [says the Lord God,] surely with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with fury poured out, will I be king over you, etc.” Or perhaps then [their uncircumcised heart] will be humbled. As: “If it was known that it was a goring ox” — if then they will be humbled. Another interpretation: “Perhaps then their hearts will be humbled, etc.” And then their iniquities will be appeased. They will atone for their iniquities with their sufferings.
וזכרתי את־בריתי יעקוב ואף את־בריתי יצחק ואף את־בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃
וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃
וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת־בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת־בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּֽר׃
Тогда вспомню завет Мой с Иаковом, и завет Мой с Исааком и завет Мой с Авраамом вспомню, и землю вспомню;
Онкелосוְדָכִירְנָא יָת קְיָמִי דְעִם יַעֲקוֹב וְאַף יָת קְיָמִי דְעִם יִצְחָק וְאַף יָת קְיָמִי דְעִם אַבְרָהָם אֲנָא דָכִיר וְאַרְעָא אֲנָא דָכִיר
Рашиוזכרתי את בריתי יעקוב. בחמשה מקומות נכתב מלא, ואליהו חסר בחמשה מקומות, יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו: וזכרתי את בריתי יעקוב. למה נמנו אחרונית, כלומר, כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי, הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו, שהוא כדאי. ולמה לא נאמרה זכירה ביצחק, אלא אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח על המזבח:
Раши · английскийI will remember My covenant with Yaakov. In five places [the name Yaakov] is written “full,” and [the name of the prophet] Eliyohu [is spelled] “defectively” in five places. Yaakov took a letter from the name of Eliyohu [as a] pledge, that he [= Eliyohu] should come and announce the redemption of his children. I will remember My covenant with Yaakov. Why are they [= the Patriarchs] listed in reverse order? So as to say: The youngest, Yaakov, [alone] is worthy of that; and if he is not worthy, behold, Yitzchok is with him, and if he is not worthy, behold, Avrohom is with him, and he is worthy. And why is “remembrance” not said [in connection] with Yitzchok? Because Yitzchok’s ashes are visible before Me, [as though] they are heaped up and lying on the altar.
והארץ תעזב מהם ותרץ את־שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את־עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת־חקתי געלה נפשם׃
וְהָאָרֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בָּהְשַׁמָּה֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֺנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם׃
וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת־עֲוֺנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת־חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָֽׁם׃
Когда земля запущена будет, — без них, и удовлетворит за субботние годы свои в опустении от них, а они удовлетворят за беззаконие свое, поелику пренебрегли законы Мои, и постановления Мои отринула душа их.
Онкелосוְאַרְעָא תִתְרְטֵשׁ מִנְהוֹן וְתַרְעֵי יָת שְׁמִיטָהָא בְּדִצְדִיאַת מִנְהוֹן וְאִנוּן יִרְעוּן יָת חוֹבֵיהוֹן לְוָטִין חֳלַף בִּרְכָן אַיְתִי עֲלֵיהוֹן בְּדִיל דִבְדִינַי קָצוּ וְיָת קְיָמַי רְחֵקַת נַפְשְׁהוֹן
Рашиיען וביען. גמול, ובגמול אשר במשפטי מאסו:
Раши · английскийSince what certainly caused [this] is that. [As] retribution and in retribution, in that “they despised My laws.”
ואף־גם־זאת בהיותם בארץ איביהם לא־מאסתים ולא־געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃
וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
וְאַף־גַּם־זֹאת בִּֽהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹֽיְבֵיהֶם לֹֽא־מְאַסְתִּים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
Однако и тогда, когда они будут в земле врагов своих, не презрю их и не отрину их до того, чтобы истребить их, нарушая завет Мой с ними, ибо Я Превечный, Бог их.
Онкелосוְאַף בְּרַם דָא בְּמֶהֱוֵיהוֹן בְּאַרַע בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן לָא אַרְטֵשִׁנוּן וְלָא אַרְחֵקִנוּן לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן לְאַשְׁנָאָה קְיָמִי עִמְהוֹן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲהוֹן
Рашиואף גם זאת. ואף אפילו אני עושה עמהם זאת, הפורענות אשר אמרתי, בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים לכלותם ולהפר בריתי אשר אתם:
Раши · английскийAll this notwithstanding, and even if I bring about this punishment for you which I have stated, [nevertheless,] even when they are in the land of their enemies, I will not despise them, [in order] to put an end to them, and to violate My covenant with them.
וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי־אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃
וְזָכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְיֹ֥ת לָהֶ֛ם לֵאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָֽה׃
Но вспомню для них завет с предками, которых Я вывел из земли Египетской пред глазами народов, чтобы быть им Богом: Я Превечный.
Онкелосוְדָכִירְנָא לְהוֹן קְיַם קַדְמָאֵי דִי אַפֵּקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְעֵינֵי עַמְמַיָא לְמֶהֱוֵי לְהוֹן לֵאלָהָא אֲנָא יְיָ
Рашиברית ראשונים. של שבטים:
Раши · английскийThe covenant of their ancestors — of the tribes.
אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד־משה׃ (פ)
אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן יְהוָ֔ה בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ (פ)
אֵלֶּה הַֽחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ (פ)
Вот постановления и законы и наставления, которые установил Превечный между Собою и сынами Израилевыми на горе Синае, чрез Моисея.
Онкелосאִלֵין קְיָמַיָא וְדִינַיָא וְאוֹרָיָתָא דִי יְהַב יְיָ בֵּין מֵימְרֵהּ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְסִינַי בִּידָא דְמֹשֶׁה
Рашиוהתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה, מגיד שכולם נתנו למשה בסיני:
Раши · английскийAnd the teachings, one in written form and one in oral form. [This] tells [us] that both of them were given to Moshe at Sinai.