Онкелосוְאִם לָא תַדְבֵּק יְדֵהּ לְתַרְתֵּין שַׁפְנִינִין אוֹ לִתְרֵין בְּנֵי יוֹנָה וְיַיְתִי יָת קֻרְבָּנֵהּ דִי חָב חַד מִן עַסְרָא בִתְלַת סְאִין סֻלְתָּא לְחַטָּאתָא לָא יְשַׁוִי עֲלַהּ מִשְׁחָא וְלָא יִתֵּן עֲלַהּ לְבֻנְתָּא אֲרֵי חַטָאתָא הִיא

Рашиכי חטאת הוא. ואין בדין שיהא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר (מנחות ו.):

Раши · английскийBecause it is a sin-offering, and so it is not proper that it should be embellished [with oil or frankincense].

Онкелосוְיַיְתִנַהּ לְוַת כַּהֲנָא וְיִקְמוֹץ כַּהֲנָא מִנַהּ מְלֵי קֻמְצֵהּ יָת אִדְכַּרְתַּהּ וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא עַל קֻרְבָּנַיָא דַיְיָ חַטָאתָא הִיא

Рашиחטאת הוא. נקמצה ונקטרה לשמה כשרה שלא לשמה פסולה:

Раши · английскийIt is a sin-offering, if a fistful is taken and it is burned for its sake, it is valid; [if] not for its sake, it is invalid.

Онкелосוִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַהֲנָא עַל חוֹבְתֵהּ דִי חָב מֵחֲדָא מֵאִלֵין וְיִשְׁתְּבֵק לֵהּ וּתְהֵי לְכַהֲנָא כְּמִנְחָתָא

Рашиעל חטאתו אשר חטא. כאן שנה הכתוב, שהרי בעשירות ובדלות נאמר מחטאתו, וכאן בדלי דלות נאמר על חטאתו, דקדקו רבותינו (כריתות כז:) מכאן שאם חטא כשהוא עשיר והפריש מעות לכשבה או שעירה והעני, יביא ממקצתן שתי תורים, הפריש מעות לשתי תורים והעני, יביא ממקצתן עשירית האיפה, (לכך נאמר מחטאתו), הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר, יוסיף עליהן ויביא קרבן עשיר, לכך נאמר כאן על חטאתו: מאחת מאלה. מאחת משלש כפרות האמורות בענין, או בעשירות, או בדלות, או בדלי דלות. ומה תלמוד לומר, שיכול הַחֲמוּרִים שבהם יהיו בכשבה או שעירה, והקלין יהיו בעוף, והקלין שבקלין יהיו בעשירית האיפה, תלמוד לומר מאחת מאלה, להשוות קלין לחמורין לכשבה ושעירה אם השיגה ידו, ואת החמורין לקלין לעשירית האיפה בדלי דלות (ת"כ פרק יט, י): והיתה לכהן כמנחה. ללמד על מנחת חוטא שיהיו שיריה נאכלין, זהו לפי פשוטו. ורבותינו דרשו (שם יא. מנחות עג:), והיתה לכהן, ואם חוטא זה כהן הוא, תהא כשאר מנחת נדבת כהן, שהוא כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל (ויקרא ו, טז):

Раши · английскийFor his sin that he committed. Here the verse has changed [its phraseology], for in regard to the rich and poor [sacrifices] “for his sin” is mentioned, [while] here in regard to the poorest of the poor, “On his sin” is mentioned. Our Rabbis derived from [these minute considerations] here that if he sinned when he was rich and put aside money for a lamb or goat, and [then] became poor, he need bring [only] two turtledoves from part [of the money set aside]. [If] he had set aside money for two turtledoves and [then] became poor, he need bring [only] a tenth of an ephah from part [of the money set aside]; [if] he set aside money for a tenth of an ephah and became rich, he must add to them and bring the sacrifice [due from] a rich man. Therefore it is said here: on his sacrifice, [i.e., in addition to his sacrifice]. In one of these, in one of these three [forms of] atonement mentioned in regard to this matter — either for rich, or for poor, or for the poorest of the poor. What does the verse say? Perhaps the most severe of them [= sins] [requires] a lamb or goat, and the less severe [requires] a fowl, while the least severe [require] a tenth of an ephah? The verse says: “in one of these,” to equate the least to the most severe [sin], for a lamb and goat, if he can afford it, and the most severe to the least [sin], for a tenth of an ephah for the poorest of the poor. And it shall belong to the kohein as a meal-offering, to teach [us] regarding a sinner’s meal-offering, that its remnants should be eaten — this is according to its plain meaning, [but] our Rabbis expounded: “and it should belong to the kohein“ — and if this sinner is [himself] a kohein — this should be like [any] other free-will meal-offering of a kohein, which “shall be completely burnt, it should not be eaten.”

Онкелосוּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר

Раши

Раши · английский

Онкелосאֱנַשׁ אֲרֵי יְשַׁקַר שְׁקַר וְיֵחוֹב בְּשָׁלוּ מִקוּדְשַׁיָא דַיְיָ וְיַיְתִי יָת אַשְׁמֵהּ קֳדָם יְיָ דְכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵהּ כְּסַף סִלְעִין בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא לַאֲשָׁמָא

Рашиכי תמעל מעל. אין מעילה בכל מקום אלא שינוי (ת"כ פרשתא יא, יב), וכן הוא אומר וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹותֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ (דברי הימים־א ה, כה), וכן הוא אומר בסוטה וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל (במדבר ה, יב): וחטאה בשגגה מקדשי ה'. שנהנה מן ההקדש, והיכן הוזהר, נאמר כאן חטא, ונאמר להלן חטא בתרומה וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא (ויקרא כב, ט), מה להלן הזהיר אף כאן הזהיר, אי מה להלן לא הזהיר אלא על האוכל אף כאן לא הזהיר אלא על האוכל, תלמוד לומר תמעול מעל ריבה (מעילה יח:): מקדשי ה'. המיוחדים לשם, יצאו קדשים קלים: איל. ל' קשה, כמו וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח (יחזקאל יז, יג), אף כאן קשה בן שתי שנים: בערכך כסף שקלים. שיהא שוה שתי סלעים:

Раши · английскийWrongfully deviates מְעִילָה wherever it occurs [means] “changing.” Similarly, it says: “They deviated from the God of their fathers, and went astray after the gods of the peoples of the land,” and similarly it says in regard to a suspected adulteress, “she committed a מַעַל [= she acted faithlessly]. And unwittingly sins [by using] the sacred property of Adonoy, [in] that he benefitted from sacred property. And where was he warned [against doing this]? חֵטְא (= sin) is mentioned here, and חֵטְא (= sin) is mentioned later on regarding תְּרוּמָה, “that they not bear the burden of sin for it.” Just as there He warned [against misappropriating תְּרוּמָה], so too here He warned [against misappropriating sacred property]. [Perhaps] just as there Scripture warned only against eating [תְּרוּמָה], so too here scripture warned only against eating [sacred property]? The verse says: תִמְעֹל מַעַל — it [thus] includes [even actions aside from eating]. Of the sacred property of Adonoy, [referring] to that which is specifically God’s, excluding sacrifices of lesser holiness. A ram, [a word implying] “toughness, might,” such as “and he took the mighty (eylei) of the land.” Here too [it implies] “might” — a two year old [ram]. A valuation of silver shekalim, that it should be worth two selaim.

Онкелосוְיָת דִי חָב מִן קוּדְשָׁא יְשַׁלֵם וְיָת חֻמְשֵׁהּ יוֹסֵף עֲלוֹהִי וְיִתֵּן יָתֵהּ לְכַהֲנָא וְכַהֲנָא יְכַפֵּר עֲלוֹהִי בְּדִכְרָא דַאֲשָׁמָא וְיִשְׁתְּבֵק לֵהּ

Рашиואת אשר חטא מן הקדש ישלם. קרן וחומש להקדש (כריתות כו:):

Раши · английскийAnd that which he sinned [making use] of the sacred property, must pay. The principal and the fifth to the Temple treasury.

Онкелосוְאִם אֱנַשׁ אֲרֵי יֵחוֹב וְיַעְבֵּד חֲדָא מִכָּל פִּקוּדַיָא דַיְיָ דִי לָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְלָא יָדַע וְיֵחוֹב וִיקַבֵּל חוֹבֵהּ

Рашиולא ידע ואשם והביא. הענין הזה מדבר במי שבא ספק כרת לידו ולא ידע אם עבר עליו אם לאו, כגון חֵלֶב ושומן לפניו, וכסבור ששתיהן היתר, ואכל את האחת, אמרו לו אחת של חֵלֶב היתה, ולא ידע אם זו של חֵלֶב אכל, הרי זה מביא אשם תלוי ומגין עליו כל זמן שלא נודע לו שודאי חטא, ואם יודע לו לאחר זמן יביא חטאת: ולא ידע ואשם ונשא עונו. (ת"כ) ר' יוסי הגלילי אומר (שם פרשתא יב, ז), הרי הכתוב ענש את מי שלא ידע, על אחת כמה וכמה שיעניש את שידע. רבי יוסי אומר (שם:) אם נפשך לידע מתן שכרן של צדיקים, צא ולמד מאדם הראשון, שלא נצטוה אלא על מצוַת לא תעשה, ועבר עליה, ראה כמה מיתות נקנסו עליו ולדורותיו, וכי איזו מדה מרובה, של טובה או של פורענות, הוי אומר מדה טובה, אם מדת פורענות המעוטה ראה כמה מיתות נקנסו לו ולדורותיו, מדה טובה המרובה, היושב לו מן הפגולין והנותרות והמתענה ביום הכיפורים, על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות. ר' עקיבא אומר (שם יא) הרי הוא אומר עַל פִּי ב' עֵדִים אֹו ג' עֵדִים וגו' (דברים יז, ו), אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט לך הכתוב בג', אלא להביא שלישי להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו לענין עונש והזמה, אם כך ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, על אחת כמה וכמה שישלם שכר טוב לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה. ר' אלעזר בן עזריא אומר כִּי תִקְצֹור קִצִירְךָ בְּשָׂדֶךָ (דברים כד, יט) וְשָׁכַחְתָּ עֹומֶר בַּשָׁדֶה (שם יג), הרי הוא אומר למען יברכך וגו', קבע הכתוב ברכה למי שבאת על ידו מצוה בלא ידע, אמור מעתה היתה סלע צרורה בכנפיו, ונפלה הימנו, ומצאה העני ונתפרנס בה, הרי הקב"ה קובע לו ברכה:

Раши · английскийHe is uncertain and incurs guilt, he shall bring. This section speaks of one to whom there occured a doubtful [case] of kareis, and he does not know whether he transgressed or not, as for example [where there were pieces of] forbidden fat and permitted fat before him. He thought that both were permitted, and ate one. He was then told, “One was of forbidden fat,” and he does not know whether he ate the one of forbidden fat — this person brings an uncertain guilt offering, [which] protects him as long as he does not know for certain that he sinned, and if he becomes aware after a time [that he did sin], he [then] brings a [regular] sin-offering. He is uncertain and incurs guilt and bears his iniquity. Rabbi Yose the Galilean says: Behold, Scripture punished one who was unaware, how much more so will it punish one who is aware [of his sin]. Rabbi Yosi says: If you wish to know the [extent of] the reward of the righteous, go and learn from Odom HoRishon, who was commanded only [one] negative commandment, and transgressed against it — see how many deaths were exacted against him and his descendants. And which measure [of God] is greater, that of good [reward] or that of punishment? You must say: that of good [reward]. If the measure of punishment is the lesser [of the two], see how many deaths were exacted against him and his descendants, [you may calculate] the greater measure of reward [for one] who refrains from [the sin of] פִּגוּל or נוֹתָר, or one who fasts on Yom Kippur — how much more so will he bring merit on himself and on his descendants and his descendants’ descendants to the end of all generations. Rabbi Akiva says: Behold, it says: “By the [testimony] of two witnesses or three, etc.” if the testimony is valid with two [witnesses], why did the verse specify “three”? Rather, to include the third to be severe with him, and to make his judgement similar to these [other two], in regard to the punishment of הֲזָמָה . If the verse punishes one who joins those who commit a crime as [severely] as those who actually commit the crime, how much more so will it give a reward to one who joins those who do a mitzvah as those who [actually] do the mitzvah! Rabbi Eleazar son of Azariah says: “When you harvest your harvest in your field, and you forget a sheaf in the field,” behold it says [afterward] “in order that He bless you, etc.” — the verse establishes a blessing for one to whom a mitzvah comes [even] without his knowing. You may conclude from this: If a sela was bound up in [the] corners [of his garment], and it dropped from it, and a poor person found it and supports himself with it, behold, God establishes a blessing for him.

Онкелосוְיַיְתִי דְכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵהּ לַאֲשָׁמָא לְוָת כַּהֲנָא וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַהֲנָא עַל שָׁלוּתֵהּ דְאִשְׁתְּלִי וְהוּא לָא יָדַע וְיִשְׁתְּבֵק לֵהּ

Рашиבערכך לאשם. בערך האמור למעלה: אשר שגג והוא לא ידע. הא אם ידע לאחר זמן לא נתכפר לו באשם זה, עד שיביא חטאת, הא למה זה דומה, לעגלה ערופה שנתערפה ואח"כ נמצא ההורג, הרי זה יהרג (ת"כ פרק כא, ב):

Раши · английскийValuation as a guilt offering, in the value recorded above [= two shekalim]. Which he did unintentionally, and he did not know. Thus if he did realize after a time, this guilt offering does not atone for him until he brings a sin-offering. Behold, what does this resemble? [The case of] a heifer whose neck is to be broken [to atone for a murder whose perpetrator is unknown] whose neck was broken, and afterwards the murderer was found — that one [= the murderer] must be executed [even though an atonement was made with the heifer].

Онкелосאֲשָׁמָא הוּא עַל חוֹבְתֵהּ דְהוּא חָב אֲשָׁמָא יְקָרֵב קֳדָם יְיָ

Рашиאשם הוא אשם אשם. הראשון כולו קמץ שהוא שם דבר, והאחרון חציו קמץ וחציו פתח שהוא לשון פעל, ואם תאמר מקרא שלא לצורך הוא, כבר נדרש הוא בת"כ (פרק כא, ג): אשם אשם. להביא אשם שפחה חרופה שיהא איל (בן שתי שנים) [שוה שתי סלעים]. יכול שאני מרבה אשם נזיר ואשם מצורע תלמוד לומר, הוא:

Раши · английскийIt is a guilt offering [for] he has incurred guilt. The first [word (אָשָׁם)] is altogether [vocalized] with a kamatz, for it is a noun [= “guilt”], while the last [word] is half kametz and half patach, for it is a verb [= “he has incurred”]. And if you say that this is a verse which is not needed, it is expounded in Toras Kohanim (= Sifra): It is a guilt offering; he has incurred guilt, to include the guilt offering [brought by one] [who seduced] an engaged maidservant that it should [consist] of a two-year old ram worth two shekalim. Perhaps I should include the guilt offering for a nazirite and the guilt offering of a metzoro. The verse says: “It is.”

Онкелосוּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר

Раши

Раши · английский

Онкелосאֱנַשׁ אֲרֵי יֵחוֹב וִישַׁקַר שְׁקַר קֳדָם יְיָ וִיכַדֵב בְּחַבְרֵהּ בְּפִקְדוֹנָא אוֹ בְשֻׁתָּפוּת יְדָא אוֹ בִגְזֵלָא אוֹ אַנִיס יָת חַבְרֵהּ

Рашиנפש כי תחטא. אמר ר' עקיבא (שם פרק כב, ד) מה תלמוד לומר ומעלה מעל בה', לפי שכל המלוה והלוה והנושא והנותן אינו עושה אלא בעדים ובשטר, לפיכך בזמן שהיא מכחש, מכחש בעדים ובשטר, אבל המפקיד אצל חבירו ואינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם, לפיכך כשהוא מכחש, מכחש בשלישי שביניהם: בתשומת יד. שֶׁשָׂם בידו ממון להתעסק, או במלוה: או בגזל. שגזל מידו כלום: או עשק. הוא שכר שכיר:

Раши · английскийIf a person sins. Said Rabbi Akiva: Why does the verse say: וּמָעֲלָה מַעַל (acted faithlessly with Hashem?) Since everyone who lends or borrows or conducts business only does [so] with witnesses and a document, therefore when he denies [the truth of the transaction], he denies [the testimony] of the witnesses and document, but when one deposits [something] with his fellow [for storage], he does not want any soul to know [of this transaction] except the Third between them [= God]. Therefore, when he denies [the transaction], he denies the Third between them. Or in partnership, that he placed money in his hand to invest, or as a loan. Or theft, that he stole something from him. Or oppressed, that [refers to witholding] the wages of a hired hand.

Онкелосאוֹ אַשְׁכַּח אֲבֶדְתָּא וִיכַדֵב בַּהּ וְאִשְׁתְּבַע עַל שִׁקְרָא עַל חֲדָא מִכֹּל דִי יַעְבֵּד אֱנָשָׁא לְמֵיחַב בְּהֵן

Рашиוכחש בה. שכפר על אחת מכל אלה אשר יעשה האדם לחטוא ולהשבע על שקר לכפירת ממון:

Раши · английскийHe denies it, that he denies any of these whatever someone will do to sin, and swear falsely in denying a monetary [obligation].

Онкелосוִיהֵי אֲרֵי יֶחְטֵי וְיֵחוֹב וְיָתֵב יָת גְזֵלָא דִי גְזַל אוֹ יָת עֻשְׁקָא דִי עֲשַׁק אוֹ יָת פִּקְדוֹנָא דִי אִתְפָּקַד לְוָתֵהּ אוֹ יָת אֲבֶדְתָּא דִי אַשְׁכַּח

Рашиכי יחטא ואשם. כשיכיר בעצמו לשוב בתשובה, ולדעת ולהתודות כי יחטא (גי' ס"א ובדעתו להתודות כי חטא) ואשם:

Раши · английскийWhen he [realizes his] sin and incurs his guilt, when he recognizes in himself [the need] to repent, and has in mind to confess that he sinned, and is guilty.

Онкелосאוֹ מִכֹּל דִי יִשְׁתְּבַע עֲלוֹהִי לְשִׁקְרָא וִישַׁלֵם יָתֵהּ בְּרֵישֵׁיהּ וְחֻמְשֵׁהּ יוֹסֵף עֲלוֹהִי לְדִי הוּא דִילֵהּ יִתְּנִנֵהּ בְּיוֹמָא דְחוֹבְתֵהּ

Рашиבראשו. הוא הקרן ראש הממון: וחמשתיו. (ב"ק קח.) רבתה תורה חמשיות הרבה לקרן אחת, שאם כפר בחומש ונשבע והודה חוזר ומביא חומש על אותו חומש, וכן מוסיף והולך עד שיתמעט הקרן שנשבע עליו פחות משוה פרוטה: לאשר הוא לו. (לאפוקי בנו ושלוחו ת"כ) למי שהממון שלו:

Раши · английскийIts price, that is the principal, the “head” of the money. And its fifth. The Torah included many fifths for one principal, for if he denied [the obligation] of the fifth, took an oath and [then] admitted [the obligation], he must bring an additional fifth of that fifth, and so continues until the principal about which he takes an oath is less than a penny’s-worth. To whomever the object belongs, to whomever the money belongs.

Онкелосוְיָת אַשָׁמֵיהּ יַיְתִי לָקֳדָם יְיָ דְכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵהּ לַאֲשָׁמָא לְוָת כַּהֲנָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַהֲנָא קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתְּבֵק לֵהּ עַל חֲדָא מִכֹּל דִי יַעְבֵּד לְמֵיחַב בַהּ

Раши

Раши · английский