Онкелосוּנְפַק יַעֲקֹב מִבְּאֵרָא דְשָׁבַע וַאֲזַל לְחָרָן

Рашиויצא יעקב. על ידי שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו הלך עשו אל ישמעאל, הפסיק הענין בפרשתו של יעקב, וכתיב וַיַרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַך וגו' (בראשית כח, ו), ומשגמר, חזר לענין הראשון: ויצא. לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה. וכן וַתֵּצֵא מִן הַמָקוֹם (רות א, ז), האמור בנעמי ורות: וילך חרנה. יצא ללכת לחרן:

Раши · английскийYaakov left. Since it was due to the fact that the daughters of Canaan were evil in the eyes of his father, Yitzchok that Eisov went to Yishmael, [Scripture] interrupted the narrative of Yaakov and wrote: “Eisov saw that [Yitzchok] blessed, etc.” when it finished [the account of Eisov’s marriage] it went back to the previous subject. [Yaakov] left. It had only to be written: “And Yaakov went to Charan.” Why, then, mention his departing? But, this tells us that the departure of a righteous person from his place makes an impression, for while a righteous person is in the city, he is its glory, he is its brilliance, he is its splendor. Once he has left there, its glory has departed, its brilliance has departed, its splendor has departed. Similarly, [this applies to the verse] “And she left the place,” which is written concerning Naomi and Ruth. And went toward Charan. [Means:] he left in order to go to Charan.

Онкелосוַעֲרַע בְּאַתְרָא וּבָת תַּמָּן אֲרֵי עָל שִׁמְשָׁא וּנְסִיב מֵאַבְנֵי אַתְרָא וְשַׁוִּי אִסָדוֹהִי וּשְׁכִיב בְּאַתְרָא הַהוּא

Рашиויפגע במקום. לא הזכיר הכתוב באיזה מקום, אלא במקום הנזכר במקום אחר, הוא הר המוריה, שנאמר בו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: ויפגע. כמו וּפָגַע בִּירִיחוֹ (יהושע טז, ז), וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת. ורבותינו פירשו (ברכות כו:) לשון תפילה, כמו וְאַל תִּפְגַּע בִּי (ירמיה ז, טז), ולמדנו שתקן תפלת ערבית, ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא:): כי בא השמש. היה לו לכתוב ויבא השמש וילן שם, כי בא השמש משמע, ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם. וישם מראשותיו. עשאן כמין מרזב סביב לראשו, שירא מפני חיות רעות, התחילו מריבות זו את זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו: וישכב במקום ההוא. לשון מעוט, באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים שׁשִׁמשׁ בבית עבר, לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה:

Раши · английскийHe reached the place. Scripture does not identify which place but, [it refers to] the place mentioned elsewhere, which is Mount Moriah, about which it is said, “And saw the place from afar.” He reached. As in, “And it reached Jericho,” [or] “And it reached Dabashes.” The Sages explained it as a term for prayer, as in, “Do not entreat me,” and we learn from this that he established the Evening Prayer [עַרְבִית] Scripture used an alternate [word] and did not write וַיִתְפַּלֵל to teach you [also] that “The earth shrank for him” as is explained in the chapter Gid Hanosheh. Because the sun has set. It should have said “And the sun set” and he “spent the night there.” “Because the sun has set” implies that the sun set suddenly for him not at its appointed time so that he should stay there overnight. And arranged them around his head. He made them in the form of a drainpipe around his head out of fear of wild animals. They began to argue with one another; this one saying, “Let the righteous one place his head on me” and another one saying, “Let him place [it] on me.” God immediately, made them into one stone. This is the reason for what is said, “And he took the stone that he had placed at his head.” And lay down [to sleep] in that place. [הַהוּא] is an exclusory term, [i.e.,] in that place he lay down. But, for the fourteen years that he studied in the house of Eiver he did not lay down at night, for he was involved in the study of Torah.

Онкелосוַחֲלַם וְהָא סֻלְמָא נָעִיץ בְּאַרְעָא וְרֵישֵׁהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָּא וְהָא מַלְאָכַיָּא דַּיְיָ סָלְקִין וְנָחֲתִין בֵּהּ

Рашиעולים ויורדים. עולים תחלה ואחר כך יורדים, מלאכים שליווהו בארץ, אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע, וירדו מלאכי חוצה לארץ ללותו:

Раши · английскийAscending and descending. It states עוֹלִים —ascending first and יוֹרְדִים —descend_ ing afterwards. Those angels that accompanied him in Eretz Yisrael do not go outside of Eretz Yisrael and ascended to heaven. [Then] the angels of outside of Eretz Yisrael descended to accompany him.

Онкелосוְהָא יְקָרָא דַיְיָ מְעַתַּד עִלָווֹהִי וַאֲמַר אֲנָא יְיָ אֱלָהֵהּ דְּאַבְרָהָם אָבוּךְ וֵאלָהֵהּ דְּיִצְחָק אַרְעָא דִּי אַתְּ שְׁכִיב עֲלַהּ לָךְ אֶתְּנִנַּהּ וְלִבְנָיךְ

Рашиנצב עליו. לשמרו: ואלהי יצחק. אף על פי שלא מצינו במקרא שייחד הקב"ה שמו על הצדיקים בחייהם לכתוב אלהי פלוני, משום שנאמר הֵן בִּקְדשָׁיו לֹא יַאֲמִין (איוב טו, טו), כאן ייחד שמו על יצחק, לפי שכהו עיניו, וכלוא בבית, והרי הוא כמת, ויצר הרע פסק ממנו. (תנחומא תולדות ז): שכב עליה. קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו (חולין צא:) (כד' אמות, שזה מקומו של אדם):

Раши · английскийStood over him. To guard him. And God of Yitzchok. Although we never find in Scripture that He should associate His Name with the righteous during their lifetimes, to write “The God of so-and-so,” for it is said, “For [even] in His holy ones He does not put His trust,” [nevertheless,] here He associates His Name with Yitzchok for his eyes had become dim [blind] and he was confined in the house and was considered as if he were dead and the evil inclination had ceased from him. Upon which [you are] lying. God folded the entire Eretz Yisrael beneath him [thereby] he gave him a sign that it will [as] easily be conquered by his descendants as four cubits, the area taken up by a person’s body.

Онкелосוִיהוֹן בְּנָיךְ סַגִּיאִין כְּעַפְרָא דְאַרְעָא וְתִתְקֵף לְמַעַרְבָא וּלְמַדִינְחָא וּלְצִפּוּנָא וּלְדָרוֹמָא וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִילָךְ כָּל זַרְעֲיַת אַרְעָא וּבְדִיל בְּנָיךְ

Рашиופרצת. וחזקת, כמו וְכֵן יִפְרוֹץ:

Раши · английскийYou shall spread. [Meaning:] “You will become strong” as in וְכֵן יִפְרוֹץ “The stronger they became.”

Онкелосוְהָא מֵימְרִי בְּסַעְדָךְ וְאֶטְרִנָךְ בְּכָל אֲתַר דִּי תְהַךְ וַאֲתֵיבִנָּךְ לְאַרְעָא הָדָא אֲרֵי לָא אֶשְׁבְּקִנָּךְ עַד דִּי אֶעְבֵּיד יָת דִּי מַלֵּלִית לָךְ

Рашиאנכי עמך. לפי שהיה ירא מעשו ומלבן: עד אשר אם עשיתי. אם משמש בלשון כי: דברתי לך. לצרכך ועליך, מה שהבטחתי לאברהם על זרעו, לך הבטחתי ולא לעשו, שלא אמרתי לו כי יצחק יקרא לך זרע, אלא כִּי בְיִצְחָק, ולא כל יצחק, וכן כל לי, ולך, ולו, ולהם, הסמוכים אצל דבור, משמשים לשון על, וזה יוכיח, שהרי עם יעקב לא דבר קודם לכן:

Раши · английскийI am with you. Because he feared both, Eisov and Lavan. Until I have done. אִם, here, is used in the sense of כִּי. I have spoken for you. [לָךְ means] in your interest and concerning you. That which I promised Avraham regarding his descendants—My promise was referring to you and not to Eisov, for I did not say to him: “for Yitzchok will be called your seed” but, rather: “for בְּיִצְחָק —in Yitzchok” and not all of Yitzchok’s [descendants]. Similarly every לִי, וְלָךְ, וְלוֹ, and לָהֶם that follow any form of the word דִבּוּר are used in terms of “concerning.” This [verse] indicates this [fact] for He had not spoken to Yaakov prior to this.

Онкелосוְאִתְּעַר יַעֲקֹב מִשִּׁנְתֵּהּ וַאֲמַר בְּקוּשְׁטָּא (אִית) יְקָרָא דַיְיָ שָׁרֵי בְּאַתְרָא הָדֵין וַאֲנָא לָא הֲוֵיתִי יְדָע

Рашиואנכי לא ידעתי. שאם ידעתי, לא ישנתי במקום קדוש כזה:

Раши · английскийAnd I did not know it. For had I known I would not have slept in such a holy place.”

Онкелосוּדְחִיל וַאֲמַר מָה דְחִילוּ אַתְרָא הָדֵין לֵית דֵּין אֲתַר הֶדְיוֹט אֶלָהֵין אֲתַר דְּרַעֲוָא בֵהּ מִן קֳדָם יְיָ וְדֵין תְּרַע קֳבֵל שְׁמַיָּא

Рашиכי אם בית אלהים. אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא, הסולם הזה עומד בבאר שבע, ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית המקדש, שבאר שבע עומד בדרומה של יהודה, וירושלים בצפונה, בגבול שבין יהודה ובנימין, ובית אל היה בצפון של נחלת בנימין, בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף, נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל, מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלים, ולפי שאמרו רבותינו, שאמר הקב"ה, צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, ועוד אמרו, יעקב קראו לירושלים בית אל, וזו לוז היא ולא ירושלים, ומהיכן למדו לומר כן, אומר אני שנעקר הר המוריה ובא לכאן, וזו היא קפיצת הארץ האמורה בשחיטת חולין (חולין צא:), שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל, וזה ויפגע במקום. ואם תאמר וכשעבר יעקב על בית המקדש מדוע לא עכבו שם, איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו, ומן השמים יעכבוהו, איהו עד חרן אזל, כדאמרינן בפרק גיד הנשה (שם), וקרא מוכיח וילך חרנה, כי מטא לחרן אמר, אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר, וחזר עד בית אל, וקפצה לו הארץ. (בית אל לא זה הוא הסמוך לעי אלא לירושלים, ועל שם שהיתה עיר האלהים קראה בית אל, והוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם, והוא השדה שהתפלל בו יצחק, וכן אמרו בסוטה לְכוּ וְנַעֲלֶה וגו' לא כאברהם שקראו הר, ולא כיצחק שקראו שדה, אלא כיעקב שקראו בית אל ע"כ מפרש"י מדויק): מה נורא. תרגום מה דחילו אתרא הדין. דחילו שם דבר הוא כמו סוכלתנו וכסו למלבש: וזה שער השמים. מקום תפלה, לעלות תפלתם השמימה. ומדרשו שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה:

Раши · английскийThis is the house of Elohim. Said R. Elazar in the name of R. Yose b. Zimra: This ladder stood in Beer Sheva and [the middle of] its slope reached opposite the Beis Hamikdosh. For Beer Sheva is located south of Yehudah[’s territory] and Yerushalayim to its north on the border between Yehudah and Binyamin. Beis Eil was in the north of Binyamin’s territory on the border between Binyamin and the [territory of] the Children of Yoseif. Consequently, a ladder whose foot is in Beer Sheva and its top is in Beis Eil will have the middle of its slope reaching opposite Yerushalayim. However, regarding what our Sages have stated: that God had said, “This righteous person has come to My Dwelling Place and will depart without staying overnight?!” And they stated furthermore: Yaakov called Yerushalayim, Beis Eil yet this place [that he called Beis Eil] was Luz and not Yerushalayim. Then from where did they derive to say that [i.e., this was the site of the Beis Hamikdosh]? I say that Mount Moriah was uprooted and came here. This is the “shrinking of the ground” to which is referred in Chullin, [i.e.] that the [site of] the Beis Hamikdosh came towards him until Beis Eil. And this is [also the reference] “He reached the place.” Should you ask: when Yaakov passed [the site of] the Beis Hamikdosh why did He [God] not detain him there? [The answer is: if] it did not enter his [Yaakov’s] mind to pray in the place where his fathers prayed then, should Heaven detain him? [Actually,] he had gone as far as Charan as is stated in the chapter Gid Hanasheh. This is also evident in the verse: “And went toward Charan.” When he reached Charan he said, “Is it possible that I passed the place where my fathers prayed without me having prayed there?” He decided to go back and returned as far as Beis Eil [whereupon] the ground “shrank” for him. (This Beis Eil is not the one near Ai but [the one near] Yerushalayim. And because it was the City of God he called it Beis Eil. It is [also] Mount Moriah where Avraham prayed and it is also the field where Yitzchok prayed as is written: “To meditate in the field.” Similarly they [the Sages] stated in Pesachim: [concerning the verse] “Let us ascend to the Mountain of God and to the House of the God of Yaakov.” [It is] not called as Avraham called it—a mountain nor as Yitzchok who called it a field but as Yaakov who called it Beis Eil. To this point [from “This Beis Eil…] is from a corrected Rashi text.) How awesome. The Targum translates it: “How דְחִילוּ is this place. דְחִילוּ is a noun [though plural] as סוּכְלְתָנוּ [understanding] and as וּכְסוּ לְמִלְבָּשׁ [and a garment to wear]. And this is the gate of heaven. I.e., a place of prayer where their prayers ascend to heaven. Its Midrashic interpretation is that the Heavenly Beis Hamikdosh is situated directly above the Earthly Beis Hamikdosh.

Онкелосוְאַקְדֵים יַעֲקֹב בְּצַפְרָא וּנְסִיב יָת אַבְנָא דִי שַׁוִּי אִסָדוֹהִי וְשַׁוִּי יָתַהּ קָמָא וַאֲרִיק מִשְׁחָא עַל רֵישֵׁהּ

Раши

Раши · английский

Онкелосוּקְרָא יָת שְׁמָא דְאַתְרָא הַהוּא בֵּית אֵל וּבְרַם לוּז שְׁמָא דְקַרְתָּא בְּקַדְמֵיתָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוְקַיִּים יַעֲקֹב קְיָם לְמֵימָר אִם יְהֵא מֵימְרָא דַּיְיָ בְּסַעְדִי וְיִטְרִינַנִּי בְּאָרְחָא הָדֵין דִּי אֲנָא אָזֵל וְיִתֶּן לִי לַחֲמָא (נ''י לְחֵם) לְמֵיכַל וּכְסוּ לְמִלְבָּשׁ

Рашиאם יהיה אלהים עמדי. אם ישמור לי הבטחות הללו, שהבטיחני להיות עמדי, כמו שאמר לי והנה אנכי עמך: ושמרני. כמו שאמר לי ושמרתיך בכל אשר תלך: ונתן לי לחם לאכול. כמו שאמר כי לא אעזבך, והמבקש לחם הוא קרוי נעזב, שנאמר וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֵּשׁ לָחֶם (תהלים לז, כה):

Раши · английскийIf Elohim will be with me. I.e., “If He will keep these promises that He promised me to be with me as He said to me: ‘And behold, I am with you.’” And guard me. “As He said to me; “And I will guard you wherever you go.” And give me bread to eat. As He said; “I will not forsake you.” For one who must search for bread is considered “abandoned,” as it is said, “I have never seen a righteous man forsaken and his children searching for bread.”

Онкелосוְאֵתוּב בִּשְׁלַם לְבֵית אַבָּא וִיהֵא מֵימְרָא דַיְיָ לִי לֵאלָהָא

Рашиושבתי. כמו שאמר לי והשיבותיך אל האדמה: בשלום. שלם מן החטא, שלא אלמד מדרכי לבן: והיה ה' לי לאלהים. שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף, שלא ימצא פסול בזרעי, כמו שאמר אשר דברתי לך, והבטחה זו הבטיח לאברהם, שנאמר לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ (בראשית יז, ז). (זרעך מיוחס שלא ימצא בו שום פסול):

Раши · английскийAnd if I return. As He told me; “And I will bring you back to [this] land.” In peace. I.e., completely [שָׁלֵם] free from sin, that I may not learn from the ways of Lavan. And Adonoy will be my God. [I.e.,] that His Name shall be upon me from beginning to end—that He may not find anyone unfit among my descendants as it is said: [“I will do] that which I have spoken to you.” This [particular] promise he promised to Avraham, for it is said: “To be a God to you and to your descendants after you.” (“Your descendants after you” [meaning:] that nothing in him be found unfit.)

Онкелосוְאַבְנָא הָדָא דִי שַׁוֵּיתִי קָמָא תְּהֵי דִי אֵהֵי פָלַח עֲלַהּ קֳדָם יְיָ וְכֹל דִּי תִתֶּן לִי חַד מִן עַשְׂרָא אַפְרְשִׁנֵּהּ קֳדָמָךְ

Рашиוהאבן הזאת. כך מפורש וי"ו זו של והאבן, אם תעשה לי את אלה ואף אני אעשה זאת: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו'. כתרגומו אהי פלח עלה קדם ה', וכן עשה בשובו מפדן ארם, כשאמר לו קוּם עֲלֵה בֵית אֵל (שם לה, א) מה נאמר שם, וַיַצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה וגו' וַיַסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ (שם יד):

Раши · английский[Then] this stone. This is how to explain this letter וָיו of וְהָאֶבֶן: “If You will do these things I, too, shall do the following: “This stone which I have set as a monument,” etc. As it is translated by Onkelos: “I shall serve God upon it.” And he, indeed, did so upon his return from Padan Aram when He [God] said to him: “Arise and go up to Beis Eil.” What does it then say? “Yaakov set up a monument—He poured a libation on it.”