Онкелосוִיתֵיב יַעֲקֹב בְּאַרְעָא תּוֹתָבוּת אֲבוּהִי בְּאַרְעָא דִכְנָעַן

Рашиוישב יעקב וגו'. אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה, שלא היו ספונים וחשובים לפרש היאך נתישבו, וסדר מלחמותיהם איך הורישו את החורי, פירש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה, כל גלגולי סבתם, לפי שהם חשובים לפני המקום להאריך בהם, וכן אתה מוצא בעשרה דורות שמאדם ועד נח, פלוני הוליד פלוני, וכשבא לנח האריך בו, וכן בעשרה דורות שמנח ועד אברהם קצר בהם, ומשהגיע אצל אברהם האריך בו. משל למרגלית שנפלה בין החול, אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגלית, ומשמצאה, הוא משליך את הצרורות מידו ונוטל המרגלית. (דבר אחר וישב יעקב, הפשתני הזה, נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה, אנה יכנס כל הפשתן הזה, היה פיקח אחד משיב לו, ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כולו, כך יעקב, ראה כל האלופים הכתובים למעלה, תמה ואמר, מי יכול לכבוש את כולן, מה כתיב למטה, אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָו לְקַש, ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם. ברש"י ישן):

Раши · английскийYaakov settled, etc. After it [Scripture] has written for you concerning the settlements of Eisov and his descendants in a concise manner— because they were neither notable nor important enough to warrant a detailed explanation of how they settled, or the narrative of their wars by which they drove out the Chorites; it now proceeds to detail for you the settlements of Yaakov and his descendants at length and the sequence of events which were their cause. Because they are esteemed before God, they deserve to be discussed at length. You also find [this, concerning] the ten generations from Adam to Noach: “So-and-so gave birth to so-and-so.” But, when it came to Noach [Scripture] discussed him at length. Similarly, concerning the ten generations from Noach till Avraham [Scripture] speaks of them in concise terms, and when [the narrative] reaches Avraham it discusses him at length. This is comparable to a jewel that has fallen into the sand. A person searches the sand and sifts it through a sieve until he finds the jewel. Once he finds the jewel, he discards the pebbles from his hand and takes hold of the jewel. (Another explanation of “Yaakov settled:” [There was once] a particular flax dealer whose camels arrived laden with flax. The blacksmith wondered: “Where will all this flax be stored?” There was a wise man there who responded: “Just one spark that goes out from your bellows burns all of it.” Likewise, Yaakov saw all the chiefs [of Eisov] that are enumerated above. he wondered and said: “Who is it that could vanquish them all?” What is written later? “This the history of Yaakov, Yoseif.” For it is written: “The House of Yaakov shall be a fire and the House of Yoseif a flame and the House of Eisov straw.” [I.e.,] a spark will go out from Yoseif and consume them all. From an old edition of Rashi.)

Онкелосאִלֵּין תּוּלְדַת יַעֲקֹב יוֹסֵף בַּר שְׁבַע עַסְרֵי שְׁנִין (כַּד) הֲוָה רָעֵי עִם אֲחוֹהִי בַּעֲנָא וְהוּא מְרַבֵּי עִם בְנֵי בִלְהָה וְעִם בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אֲבוּהִי וְאַיְתִי יוֹסֵף יָת דִּבְּהוֹן בִּישָׁא לְוַת אֲבוּהוֹן

Рашиאלה תולדות יעקב. ואלה של תולדות יעקב, אלה ישוביהם וגלגוליהם, עד שבאו לכלל יישוב. סבה ראשונה, יוסף בן שבע עשרה וגו', על ידי זה נתגלגלו וירדו למצרים, זהו אחר ישוב פשוטו של מקרא, להיות דבר דבור על אופניו. ומדרש אגדה דורש, תלה הכתוב תולדות יעקב ביוסף, מפני כמה דברים, אחת, שכל עצמו של יעקב לא עבד אצל לבן אלא ברחל, ושהיה זיו איקונין של יוסף דומה לו, וכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף, זה נשטם וזה נשטם, זה אחיו מבקש להרגו וזה אחיו מבקשים להרגו, וכן הרבה בבראשית רבה (פד, ו). ועוד נדרש בו, וישב, ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקב"ה, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה: והוא נער. שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה: את בני בלהה. כלומר, ורגיל אצל בני בלהה, לפי שהיו אחיו מבזין אותן, והוא מקרבן. את דבתם רעה. כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה, היה מגיד לאביו, שהיו אוכלין אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים, וחשודים על העריות. ובשלשתן לקה, על אבר מן החי, וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים במכירתו, ולא אכלוהו חי (כדי שילקה בשחיטה) ועל דבה שספר עליהם שקורין לאחיהם עבדים, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף, ועל העריות שספר עליהם, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וגו': דבתם. כל לשון דבה פרלי"ץ בלע"ז. כל מה שהיה יכול לדבר בהם רעה, היה מספר: דבה. לשון דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים (שיר השירים ז, י):

Раши · английскийThis is the history of Yaakov. [Meaning:] This is the history of the children of Yaakov. These are their settlements, and occurrences until they came to their ultimate settlement. The first cause is: “Yoseif at the age of seventeen years.” As a result of this it came about that they went down to Egypt. This follows the plain explanation of Scripture so as to place all phrases in perspective. The Midrash, however, explains [it differently]: Scripture identifies Yaakov’s children as Yoseif for several reasons. First, Yaakov’s entire purpose in working for Lavan was only for the sake of Rochel. [Secondly,] Yoseif’s facial features resembled his [Yaakov’s]. [Also,] everything that happened to Yaakov happened [in similar fashion] to Yoseif: This one was hated, and the other was hated; This one’s brother is seeking to kill him, and the other’s brothers are seeking to kill him. There are many other examples in Bereishis Rabbah. Another Midrashic exposition: “[Yaakov] settled.” Yaakov was seeking to be settled in tranquility, when the troubles of Yoseif were thrust upon him. [Whenever] the righteous seek to be settled in tranquility, God says, “Is it not sufficient for the righteous [to have] what has been prepared for them in the World-to-Come that they should also want to be settled in tranquility in this world? And the lad. He did things that were childish, he fixed his hair, and touched-up his eyes so that he should appear handsome. With the sons of Bilhah. Meaning that he associated with the sons of Bilhah because his brothers would demean them but, he [Yoseif] would be close with them. Bad reports about them. Any wrong that he would see in his brothers, the sons of Leah, he would relate to his father: that they ate from the limbs of living animals, and that they demeaned the sons of the hand maidens by calling them “slaves,” and that they are suspect in illicit relationships. He [Yoseif] was, in, turn, smitten by these three: 1) “They slaughtered a goat” when he was sold, and they did not eat it while it was alive. 2) For the slander he related about them that they called their brothers “slaves,” Yoseif was sold as a slave. 3) For the illicit relationship that he related about them “His master’s wife cast her [eyes], etc.” Bad reports Wherever the term דִבָּה appears it is parladiz in O.F. [gossip]. Whatever bad he could say of them he would relate. Dibah. Has the same meaning as [דוֹבֵב] in: “He makes speak the lips of the sleeping.”

Онкелосוְיִשְׂרָאֵל רְחֵם יָת יוֹסֵף מִכָּל בְּנוֹהִי אֲרֵי בַר חַכִּים הוּא לֵהּ וַעֲבַד לֵהּ כִּתּוּנָא דְפַסֵי

Рашиבן זקנים. שנולד לו לעת זקנתו. ואונקלוס תרגם. בר חכים הוא ליה, כל מה שלמד משם ועבר מסר לו. דבר אחר, שהיה זיו איקונין שלו דומה לו: פסים. לשון כלי מלת (שבת י:), כמו כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, וכמו כְּתֹנֶת הַפַּסִים דתמר ואמנון. ומדרש אגדה על שם צרותיו, שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדינים:

Раши · английскийSon of his old age. 1) Because he was born to him in his old age. 2) Onkelos translates it: “He was a wise son to him,” [because] all that he [Yaakov] had learned from Sheim and Eiver, he transmitted to him [Yoseif]. 3) Another explanation: That his [Yoseif’s] facial features were identical to his [Yaakov’s]. Colorful. A term meaning garments of fine wool, as in “Fine linen [כַּרְפַּס], and blue material,” and as the כְּתוֹנֶת הַפַּסִים [that is mentioned] concerning Tamar and Amnon. A Midrashic explanation is [that פַּסִים] is for his [Yoseif’s] misfortunes; that he was sold to Potiphar, traders, Arabs and Midianites.

Онкелосוַחֲזוֹ אֲחוֹהִי אֲרֵי יָתֵהּ רְחֵם אֲבוּהוֹן מִכָּל אֲחוֹהִי וּסְנוֹ יָתֵהּ וְלָא צָבָן לְמַלָּלָא עִמֵּהּ לִשְׁלָם

Рашиולא יכלו דברו לשלום. מתוך גנותם למדנו שבחם, שלא דברו אחת בפה ואחת בלב: דברו. לדבר עמו:

Раши · английскийThey could not speak to him peaceably. From their denigration we learn their praise, for they did not speak one thing with their mouth [while thinking] another thing in their heart. Speak to him. [דַבְּרוֹ is the same as] לְדַבֵּר עִמוֹ —to speak with him.

Онкелосוַחֲלַם יוֹסֵף חֶלְמָא וְחַוִי לַאֲחוֹהִי וְאוֹסִיפוּ עוֹד סְנוֹ יָתֵהּ

Раши

Раши · английский

Онкелосוַאֲמַר לְהוֹן שְׁמָעוּ כְעַן חֶלְמָא הָדֵין דִּי חֲלֵימִית

Раши

Раши · английский

Онкелосוְהָא אֲנַחְנָא מְאַסְרִין אֱסָרָן בְּגוֹ חַקְלָא וְהָא קָמַת אֱסַרְתִּי וְאַף אִזְדְקָפַת וְהָא מִסְתַּחֲרָן אֱסָרָתְכוֹן וְסָגְדָן לֶאֱסַרְתִּי

Рашиמאלמים אלמים. כתרגומו מאסרין אסרין, עמרין, וכן נֹשֵׂא אֲלֻמוֹתָיו (תהלים קכו, ו), וכמוהו בלשון משנה והאלומות נוטל ומכריז: קמה אלומתי. נזקפה: וגם נצבה. לעמוד על עמדה בזקיפה:

Раши · английскийBinding sheaves. As Onkelos translates it: binding bundles—sheaves. Similarly: “Carrying its sheaves.” It is similar in Mishnaic Hebrew: “He may take the sheaves and make a pronouncement.” My sheaf rose. [קָמָה means] rose up. And stood up straight. [Meaning:] to stand steadfastly straight.

Онкелосוַאֲמָרוּ לֵהּ אֲחוֹהִי הֲמַלְכוּ אַתְּ מְדַמֵּי לְמִמְלַךְ עָלָנָא אוֹ שׁוּלְטָּן אַתְּ סְבִיר לְמִשְׁלַט בָּנָא וְאוֹסִיפוּ עוֹד סְנוֹ יָתֵהּ עַל חֶלְמוֹהִי וְעַל פִּתְגָמוֹהִי

Рашиועל דבריו. על דבתם רעה שהיה מביא לאביהם:

Раши · английскийAnd his words. [Meaning:] for the bad reports about them that he would bring to their father.

Онкелосוַחֲלַם עוֹד חֶלְמָא אָחֲרָנָא וְאִשְׁתָּעֵי יָתֵהּ לַאֲחוֹהִי וַאֲמַר הָא חֲלֵמִית חֶלְמָא עוֹד וְהָא שִׁמְשָׁא וְסִהֲרָא וְחַד עֲשַׂר כּוֹכְבַיָּא סָגְדָן לִי

Раши

Раши · английский

Онкелосוְאִשְׁתָּעֵי לַאֲבוּהִי וְלַאֲחוֹהִי וּנְזַף בֵּהּ אֲבוּהִי וַאֲמַר לֵהּ מָה חֶלְמָא הָדֵין דִּי חֲלֵמְתָּא הֲמֵיתָא נֵיתֵי אֲנָא וְאִמָּךְ וְאַחָיךְ לְמִסְגֻד לָךְ עַל אַרְעָא

Рашиויספר אל אביו ואל אחיו. לאחר שספר אותו לאחיו, חזר וספרו לאביו בפניהם: ויגער בו. לפי שהיה מטיל שנאה עליו: הבוא נבוא. והלא אמך כבר מתה, והוא לא היה יודע שהדברים מגיעין לבלהה, שגדלתו כאמו (ב"ר פד, יא). ורבותינו למדו מכאן, שאין חלום בלא דברים בטלים, ויעקב נתכוון להוציא הדבר מלב בניו, שלא יקנאוהו, לכך אמר לו הבוא נבוא וגו', כשם שאי אפשר באמך, כך השאר הוא בטל:

Раши · английскийHe told it to his father and to his brothers. After he had told it to his brothers he retold it to his father in their presence. He rebuked him. Because he was bringing hatred upon himself. Shall we come? “Has not your mother already died?” But he [Yaakov] did not know that these things were referring to Bilhah who had raised him [Yoseif] like his mother. However, our Sages learned from here that no dream is without meaningless things. But Yaakov intended [by saying “Shall we come?”] to make his sons ignore the whole matter so that they would not be jealous of him. He, therefore, said to him “Shall we come, etc.” [conveying:] “Just as it is impossible concerning your mother, so is the rest [of the dream] meaningless.”

Онкелосוְקַנִּיאוּ בֵהּ אֲחוֹהִי וַאֲבוּהִי נְטַר יָת פִּתְגָמָא

Рашиשמר את הדבר. היה ממתין ומצפה מתי יבוא, וכן שֹׁמֵר אֱמֻנִים (ישעיה כו, ב), וכן לֹא תִשׁמֹר עַל חַטָּאתִי (איוב יד, טז), לא תמתין:

Раши · английскийKept the matter in mind. [I.e.,] he waited and looked forward when it would come to be [fulfilled]. Similarly, “That look forward to the keeping of a promise,” and similarly, “לֹא תִשְׁמוֹר for my sin” [meaning:] do not wait.