Онкелосוְיָת צְפִירָא דְחַטָאתָא מִתְבַּע תָּבְעֵי מֹשֶׁה וְהָא אִתּוֹקָד וּרְגֵז עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן דְאִשְׁתָּאֲרוּ לְמֵימָר

Рашиשעיר החטאת. שעיר מוספי ראש חודש. ושלשה שעירי חטאות קרבו בו ביום שעיר עזים, ושעיר נחשון, ושעיר ראש חודש, ומכולן לא נשרף אלא זה, ונחלקו בדבר חכמי ישראל, (בת"כ פרק ב, ח־י) יש אומרים מפני טומאה שנגעה בו נשרף, ויש אומרים מפני אנינות נשרף, לפי שהוא קדשי דורות, אבל בקדשי שעה סמכו על משה שאמר להם במנחה ואכלוה מצות: דרוש דרש. שתי דרישות הללו, מפני מה נשרף זה, ומפני מה נאכלו אלו, כך הוא בתורת כהנים (פרק ב, ב) על אלעזר ועל איתמר. בשביל כבודו של אהרן הפך פניו כנגד הבנים וכעס: לאמר. אמר להם השיבוני על דברי:

Раши · английскийThe goat of the sin-offering. The goat of the additional sacrifices for Rosh Chodesh. They offered three goats [as] sin-offerings on that day, the he-goat [of the installation], the goat [offered by] Nachshon, and the goat [offered as a sin-offering] on Rosh Chodesh, and of all of them, only this one was burnt. The Sages of Israel are in disagreement about this; some say it is was burnt because of impurity which touched it, and some say it was because of the state of אֲנִינוּת, because it is of the holy offerings ordained for all generations, but regarding holy offerings for the time [of installation] they relied on Moshe, who told them regarding the meal-offering: “Eat it [as] matzoh.” Made a detailed inquiry. Two inquiries: Why was this one burnt? And why were these eaten? That is the version in Toras Kohanim. With Elozor and Isomor, out of respect for Aharon’s honor he turned his face toward the sons to show his anger. Saying. He said to them: Answer my questions!

Онкелосמָדֵין לָא אֲכַלְתּוּן יָת חַטָאתָא בַּאֲתַר קַדִישׁ אֲרֵי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא וְיָתַהּ יְהַב לְכוֹן לְסַלָחָא עַל חוֹבֵי כְנִשְׁתָּא לְכַפָּרָא עֲלֵיהוֹן קֳדָם יְיָ

Рашиמדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש. וכי חוץ לקדש אכלוה, והלא שרפוה, ומהו אומר במקום הקדש, אלא אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה ונפסלה: כי קדש קדשים הוא. ונפסלת ביוצא, והם אמרו לו לאו, אמר להם הואיל ובמקום הקדש היתה, מדוע לא אכלתם אותה: ואותה נתן לכם לשאת וגו'. שהכהנים אוכלים ובעליהם מתכפרים: לשאת את עון העדה. מכאן למדנו ששעיר ראש חודש היה, שהוא מכפר על עון טומאת מקדש וקדשיו, שחטאת שמיני וחטאת נחשון לא לכפרה באו:

Раши · английскийWhy did you not eat the sin-offering in a sacred place? Did they then eat it outside the Holy [Place]? Did they not burn it? What [then did he mean by] saying: “in a sacred place”? Rather, he said to them: “Perhaps it went out “beyond the curtains” and became invalid”? For it is holy of holies, and becomes invalid by being taken [outside]. They said to him, “No.” He [then] said to them: “Since it was in a sacred place, why did you not eat it”? And He gave it to you, to bear [the iniquity of the congregation]. For the kohanim eat [the sacrificial meat] and the owners find atonement [thereby]. To bear the iniquity of the congregation. From here we learn that it was a goat for [the musaf of] Rosh Chodesh, which atones for the sin of [causing] impurity [to] the Tabernacle and its sacred things. [This is the only possibility,] since the sin-offering of the eighth [day] and the sin-offering [brought by] Nachshon did not come for [the purpose of] atonement.

Онкелосהָא לָא אִתָּעַל יָת דְמַהּ לְבֵית קֻדְשָׁא גַוָאָה מֵיכַל תֵּכְלוּן יָתַהּ בְּקֻדְשָׁא כְּמָא דִי פַקֵדִית

Рашиהן לא הובא וגו'. שאילו הובא היה לכם לשרפה, כמו שנאמר וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ וגו' (ויקרא ו, כג): אכול תאכלו אתה. היה לכם לאכלה אף על פי שאתם אוננים: כאשר צויתי. לכם במנחה:

Раши · английскийBehold, its blood was not brought, etc. For if it had been brought, you would have had to burn it, as it is said, “And all sin-offerings whose blood is brought,” etc. You should certainly have eaten of it. You should have eaten it, even though you are אוֹנְנִים . As I have commanded you regarding the meal-offering.

Онкелосוּמַלִיל אַהֲרֹן עִם מֹשֶׁה הָא יוֹמָא דֵין קְרִיבוּ יָת חַטָּאתְהוֹן וְיָת עֲלָתְהוֹן קֳדָם יְיָ וַעֲרָעָא יָתִי עָקָן כְּאִלֵין וְאִלוּפוֹן אֲכָלִית חַטָאתָא יוֹמָא דֵין הֲתַקֵן קֳדָם יְיָ

Рашиוידבר אהרן. אין לשון דבור אלא לשון עז, שנאמר וַיְדַבֵּר הָעָם וגו' (במדבר כא, ה). אפשר משה קצף על אלעזר ועל איתמר, ואהרן מדבר, הא ידעת שלא היתה אלא מדרך כבוד, אמרו, אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברים לפניו, ואינו בדין שיהא תלמיד משיב את רבו, יכול מפני שלא היה באלעזר להשיב, תלמוד לומר וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וגו' (שם לא, כא), הרי כשרצה דבר לפני משה ולפני הנשיאים, זו מצאתי בספרי של פנים שני: הן היום הקריבו. מהו אומר, אלא אמר להם משה שמא זרקתם דמה אוננים, שהאונן שעבד חלל, אמר לו אהרן, וכי הם הקריבו שהם הדיוטות, אני הקרבתי, שאני כהן גדול, ומקריב אונן (זבחים קא.): ותקראנה אותי כאלה. אפילו לא היו המתים בָּנַי, אלא שאר קרובים שאני חייב להיות אונן עליהם כאלו, כגון כל האמורים בפרשת כהנים שהכהן מטמא להם: ואכלתי חטאת. ואם אכלתי, הייטב וגו': היום. אבל אנינות לילה מותר, שאין אונן אלא יום קבורה (שם ק:): הייטב בעיני ה'. אם שמעת בקדשי שעה, אין לך להקל בקדשי דורות:

Раши · английскийAharon spoke. The term “speaking” is an expression of harshness, as it is said, “The people spoke [against Moshe].” Could it be that Moshe was angered at Elozor and Isomor and Aharon spoke? Thus you know that this was only by way of respect. They thought: It is not proper that our father should sit [silent] [while] we speak in his presence, and it is not proper that a disciple respond to his teacher. Perhaps [they were silent] because Elozor did not have [the ability] to respond? The verse says: “Elozor the kohein said to the soldiers,” etc. Behold, when he wished [to], he spoke in the presence of Moshe and in the presence of the princes [of the tribes]. This I found in the Sifrei of Another Character. Behold, today they brought. What did he [mean] to say? Rather, Moshe said to him: “Perhaps you sprinkled its blood as אוֹנְנִים, and an אוֹנֵן who performs the service profanes it”? Aharon said to him: “And did they, who are ordinary people, bring [it]? I brought [it], for I am a Kohein Godol, and may bring [a sacrifice while being] an אוֹנֵן .” And then such [tragedy] befell me. Even if the dead were not my sons, but other relatives for whom I am obligated to be an אוֹנֵן as [I am] for these, as for example, all [those] listed in the paroshoh of kohanim, for whose sake a kohein must [allow himself] to become [ritually] unclean. [If] I had eaten the sin-offering. And if I had eaten, Would that have been good [in the eyes of Adonoy]? Today, but the אֲנִינוּת of nighttime is permitted, for [the laws applying to] an אוֹנֵן [relate] only to the day of the burial. Would that have been good in the eyes of Adonoy? If you heard [this law] regarding holy offerings of a specific time, you should not have taken a lenient view regarding holy offerings that are obligatory on all future generation

Онкелосוּשְׁמַע מֹשֶׁה וּשְׁפַר בְּעֵינוֹהִי

Рашиוייטב בעיניו. הודה ולא בוש לומר לא שמעתי (ת"כ פרק ב, יב):

Раши · английскийIt was good in his eyes. He admitted [the justice of Aharon’s argument], and was not ashamed to say: “I had not heard [this].”