Up next
Now playing
Nothing is queued after this.
שביעי
בראשית 11
ויהי כל־הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃
וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
וַֽיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִֽים׃
The whole earth had one language, and conforming words.
Onkelosוַהֲוָה כָל אַרְעָא לִישָׁן חָד וּמַמְלָל חָד
Rashiשפה אחת. לשון הקודש: ודברים אחדים. באו בעצה אחת, ואמרו, לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר, על יחידו של עולם. דבר אחר, ודברים אחדים (ס"א דברים חדים). אמרו, אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי המבול. בואו ונעשה לו סמוכות (ב"ר לו,ו):
Rashi · EnglishOne language. [That language was] the holy language [Hebrew]. And conforming words. [Meaning:] They came with one plan and said, “He [God] has no right to select the heavens for Himself. Let us ascend to the sky and wage war against Him.” Another explanation [of דְּבָרִים אֲחָדִים]: [They spoke blasphemously] against the Sole Being of the universe. Another explanation for וּדְבָרִים אֲחָדִים, They said; “Once every 1656 years the heavens convulse as He did in the days of the Flood. Come, let us make supports for it.
ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃
וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
וַֽיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַֽיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָֽׁם׃
When they journeyed from the east, they found a valley in the land of Shinar and they settled there.
Onkelosוַהֲוָה בְּמִטַּלְהוֹן בְּקַדְמֵיתָא וְאַשְׁכָּחוּ בִקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְבָבֶל וִיתִיבוּ תַמָּן
Rashiבנסעם מקדם. שהיו יושבים שם, כדכתיב למעלה ויהי מושבם וגו' הר הקדם, ונסעו משם לתור להם מקום להחזיק את כלם (ב"ר לח,ז), ולא מצאו אלא שנער:
Rashi · EnglishWhen they journeyed from the east. Which was where they resided. As is written above, “Their dwelling place was … [in] the eastern mountains.” They journeyed from there to seek for themselves a place to accommodate all of them and could find only Shinar.
ויאמרו איש אל־רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹֽמֶר׃
They said one to another, Come, let us mold bricks and bake them thoroughly. They then had bricks to use as stone, and the clay for mortar.
Onkelosוַאֲמָרוּ גְּבַר לְחַבְרֵהּ הָבוּ נִרְמֵי לִבְנִין וְנוֹקְדִינוּן בְּנוּרָא יוֹקַדְתָּא (נ''י בְּנוּרָא) וַהֲוַת לְהוֹן לְבִנְתָּא לְאַבְנָא וְחֵימָרָא הֲוָה לְהוֹן לְשִׁיעַ
Rashiאיש אל רעהו. אומה לאומה מצרים לכוש וכוש לפוט ופוט לכנען (שם ח): הבה. הזמינו עצמכם. כל הבה לשון הזמנה הוא. שמכינים עצמן ומתחברים למלאכה או לעצה או למשא. הבה, הזמינו אפרקליי"ר בלע"ז: לבנים. שאין אבנים בבבל שהיא בקעה: ונשרפה לשרפה. כך עושין הלבנים שקורין טוול"ש, שורפים אותן בכבשן: לחמר. לטוח הקיר:
Rashi · EnglishOne to another. One nation to another, Mizraim [Egypt] to Kush Kush to Put, and Put to Canaan. Come let us. [Means:] “Prepare yourselves.” Wherever הָבָה appears it means “prepare,” meaning that they should prepare themselves and become united for some work, or plan, or some undertaking. I.e., הָבָה “Get ready,” apperieller in Old French. Bricks. Because there are no stones in Bavel, for it is a plain. And bake them thoroughly. That is the method for making the bricks which are called tuilles in O.F. They are burned in a furnace. For mortar. For the purpose of plastering the wall.
ויאמרו הבה ׀ נבנה־לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה־לנו שם פן־נפוץ על־פני כל־הארץ׃
וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃
וַיֹּאמְרוּ הָבָה ׀ נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָֽרֶץ׃
Then they said, Come, we will build ourselves a city, and a tower whose top will reach the heavens. Thus we will make ourselves a name, so that we will not be scattered all over the face of the earth.
Onkelosוַאֲמָרוּ הָבוּ נִבְנֵי לָנָא קַרְתָּא וּמַגְדְּלָא וְרֵישֵׁהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָּא וְנַעְבֵּיד לָנָא שׁוּם דִּילְמָא נִתְבַּדַּר עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא
Rashiפן נפוץ. שלא יביא עלינו שום מכה להפיצנו מכאן:
Rashi · EnglishSo that we will not be scattered. [Meaning:] that He not bring some plague on us to scatter us from here.
וירד יהוה לראת את־העיר ואת־המגדל אשר בנו בני האדם׃
וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת־הָעִיר וְאֶת־הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָֽם׃
Adonoy descended to see the city and the tower that the sons of man built.
Onkelosוְאִתְגְּלֵי יְיָ לְאִתְפְּרָעָא עַל עוֹבָדֵי קַרְתָּא וּמַגְדְּלָא דִּי בְנוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא
Rashiוירד ה' לראות. לא הוצרך לכך, אלא בא ללמד לדיינים, שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו. במדרש רבי תנחומא (נח יח): בני האדם. אלא בני מי. שמא בני חמורים וגמלים. אלא בני אדם הראשון שכפה את הטובה, ואמר (לעיל ג,יב) האשה אשר נתתה עמדי. אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה ומלטם מן המבול (ב"ר לח,ט):
Rashi · EnglishAdonoy descended to see. He [actually] did not need to do this. This is intended to teach judges not to convict the accused before they have seen [the case] and understood [it]. [This is found] in Midrash R. Tanchuma. The sons of man. But, who else’s children could they have been? Perhaps the children of donkeys or camels? But [this refers to] the children of Adam horishon who was ungrateful when he said, “The woman that You gave to be with me.” These people, too, were ungrateful in rebelling against Him Who bestowed goodness upon them by rescuing them from the flood.
ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא־יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃
וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹֽא־יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃
Adonoy said, Behold, they are one people, all having one language, and this is their first undertaking. Now will nothing be unattainable for them, [to do] whatever they have a mind to do?
Onkelosוַאֲמַר יְיָ הָא עַמָּא חַד וְלִישָׁן חַד לְכֻלְּהוֹן וְדֵין דְּשָׁרִיוּ לְמֶעְבָּד וּכְעַן לָא יִתִּמְנַע מִנְּהוֹן כֹּל דִחַשִּׁיבוּ לְמֶעְבָּד
Rashiהן עם אחד. כל טובה זו יש עמהן שעם אחד הם ושפה אחת לכולם, ודבר זה החלו לעשות: החלם. כמו אמרם, עשותם. להתחיל הם לעשות: לא יבצר מהם וגו' לעשות. בתמיה. יבצר, לשון מניעה, כתרגומו. ודומה לו (תהלים עו,יג) יבצור רוח נגידים:
Rashi · EnglishBehold they are one people. They have all of the advantages of being one people and having one common language and this is what they are about to do. First undertaking. As in “They said,” “They did,” i.e., they began to do. [Will] nothing be unattainable for them, etc., to do. This is an incredulous question. יִבָּצֵר means “preventing” as is its translation [by Onkelos]. Similarly: “He restrains the spirit of princes.”
הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃
הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃
הָבָה נֵֽרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵֽהוּ׃
Come, let us descend and jumble their language, that they will not understand one another’s language.
Onkelosהָבוּ נִתְגְּלִי וּנְבַלְבֵּל תַּמָּן לִישָׁנְהוֹן דְּלָא יִשְׁמְעוּן (גְּבַר) אֱנַשׁ לִישָׁן חַבְרֵהּ
Rashiהבה נרדה. בבית דינו נמלך מענותנותו היתירה (תנחומא נח יח): הבה. מדה כנגד מדה. הם אמרו הבה נבנה, והוא כנגדם מדד ואמר הבה נרדה (תנחומא ישן נח כה): ונבלה. ונבלבל. נו"ן משמש בלשון רבים וה"א אחרונה יתירה כה"א של נרדה: לא ישמעו. זה שואל לבנה, וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו (ב"ר לח,י):
Rashi · EnglishCome let us descend. He consulted with His Heavenly Court due to His exceeding humility. Come. [This was] a measure in kind. They had said “Come, we will build,” and He allotted corresponding [punishment] by saying, “Come, let us descend.” Jumble. [Means:] let us confuse. The letter נ' is [a prefix for first person] plural. The letter ה' at the end is superfluous, as is the ה' of נֵרְדָה. [They] will not understand. One asks for a brick and the other brings mortar. The [first] one attacks him and splits his brains open.
ויפץ יהוה אתם משם על־פני כל־הארץ ויחדלו לבנת העיר׃
וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃
וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַֽיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִֽיר׃
Adonoy scattered them from there all over the face of the earth, and they stopped building the city.
Onkelosוּבַדַּר יְיָ יָתְהוֹן מִתַּמָּן עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא וּמְנָעוּ לְמִבְנֵי (נ''י וְאִתְמְנָע מִלְּמִבְנֵי) קַרְתָּא
Rashiויפץ ה' אותם משם. בעולם הזה סנהדרין קז,ב) מה שאמרו פן נפוץ נתקיים עליהם. הוא שאמר שלמה (משלי י,כד) מגורת רשע היא תבואנו:
Rashi · EnglishAdonoy scattered them from there. [He scattered them] in this world. Their statement “That we will not be scattered,” was fulfilled in [spite of] them. This is what Shlomo [referred to when he] said, “The fear of the wicked will come upon him.”
על־כן קרא שמה בבל כי־שם בלל יהוה שפת כל־הארץ ומשם הפיצם יהוה על־פני כל־הארץ׃ (פ)
עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)
עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי־שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל־הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל־פְּנֵי כָּל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)
Therefore He called its name, Bavel, for this was the place where Adonoy jumbled the language of all the earth; and from there, Adonoy scattered them all over the face of the earth.
Onkelosעַל כֵּן קְרָא שְׁמַהּ בָּבֶל אֲרֵי תַמָּן בַּלְבֵּל יְיָ לִישַׁן כָּל אַרְעָא וּמִתַּמָּן בַּדָּרִנּוּן יְיָ עַל אַפֵּי כָּל אַרְעָא
Rashiומשם הפיצם. למד שאין להם חלק לעולם הבא (סנהדרין שם). וכי איזו קשה, של דור המבול או של דור הפלגה. אלו לא פשטו יד בעיקר, ואלו פשטו יד בעיקר להלחם בו. ואלו נשטפו, ואלו לא נאבדו מן העולם. אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם, לכך נאבדו. ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלום (ב"ר לח,ו):
Rashi · EnglishFrom there [He] scattered them. This teaches that they have no share in the World to Come. Whose [transgressions] were more serious? Those of the Flood generation, or those of the Dispersion generation? The former did not raise their hands against God. Whereas, the latter did raise their hands against God to wage war against Him. [Yet,] the former were deluged [and drowned], whereas the latter did not perish from the world! But, [the answer is that] the Flood generation were robbers and there was strife between them. They were, therefore, destroyed. But, these conducted themselves with love and friendship, as is written “One language with conforming words.” You may learn [from this] that strife is detested and that peace is great.
אלה תולדת שם שם בן־מאת שנה ויולד את־ארפכשד שנתים אחר המבול׃
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן־מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּֽוּל׃
These are the histories of Sheim. Sheim was one hundred years old, and he had Arpachshad two years after the Flood.
Onkelosאִלֵּין תּוּלְדַת שֵׁם שֵׁם בַּר מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת אַרְפַּכְשָׁד תַּרְתֵּין שְׁנִין בָּתַר טּוֹפָנָא
Rashiשם בן מאת שנה. כשהוליד את ארפכשד, שנתים אחר המבול:
Rashi · EnglishSheim was one hundred years old. When he begat Arpachshad two years after the flood.
ויחי־שם אחרי הולידו את־ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ (ס)
וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
וַֽיְחִי־שֵׁם אַֽחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
Sheim lived after he had Arpachshad, five hundred years, and he had sons and daughters.
Onkelosוַחֲיָא שֵׁם בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן
Rashi
Rashi · English
וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את־שלח׃
וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שָֽׁלַח׃
וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־שָֽׁלַח׃
Arpachshad lived thirty-five years and had Shelach.
Onkelosוְאַרְפַּכְשַׁד חֲיָא תְּלָתִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת שָׁלַח
Rashi
Rashi · English
ויחי ארפכשד אחרי הולידו את־שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ (ס)
וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
וַֽיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַֽחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
Arpachshad lived, after he had Shelach, four hundred and three years, and he had sons and daughters.
Onkelosוַחֲיָא אַרְפַּכְשַׁד בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת שֶׁלַח אַרְבַּע מְאָה וּתְלָת שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן
Rashi
Rashi · English
ושלח חי שלשים שנה ויולד את־עבר׃
וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־עֵֽבֶר׃
וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־עֵֽבֶר׃
Shelach lived thirty years and had Eiver.
Onkelosוְשֶׁלַח חֲיָא תְּלָתִין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת עֵבֶר
Rashi
Rashi · English
ויחי־שלח אחרי הולידו את־עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ (ס)
וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
וַֽיְחִי־שֶׁלַח אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
After he had Eiver, Shelach lived four hundred and three years, and he had sons and daughters.
Onkelosוַחֲיָא שֶׁלַח בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת עֵבֶר אַרְבַּע מְאָה וּתְלָת שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן
Rashi
Rashi · English
ויחי־עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את־פלג׃
וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־פָּֽלֶג׃
וַֽיְחִי־עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־פָּֽלֶג׃
Eiver lived thirty-four years and had Peleg.
Onkelosוַחֲיָא עֵבֶר תְּלָתִין וְאַרְבַּע שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת פָּלֶג
Rashi
Rashi · English
ויחי־עבר אחרי הולידו את־פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ (ס)
וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
וַֽיְחִי־עֵבֶר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
After he had Peleg, Eiver lived four hundred and thirty years, and he had sons and daughters.
Onkelosוַחֲיָא עֵבֶר בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת פֶּלֶג אַרְבַּע מְאָה וּתְּלָתִין שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן
Rashi
Rashi · English
ויחי־פלג שלשים שנה ויולד את־רעו׃
וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־רְעֽוּ׃
וַֽיְחִי־פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־רְעֽוּ׃
Peleg lived thirty years and had Re’u.
Onkelosוַחֲיָא פֶלֶג תְּלָתִין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת רְעוּ
Rashi
Rashi · English
ויחי־פלג אחרי הולידו את־רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ (ס)
וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
וַֽיְחִי־פֶלֶג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
After he had Re’u, Peleg lived two hundred and nine years, and had sons and daughters.
Onkelosוַחֲיָא פֶלֶג בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת רְעוּ מָאתָן וּתְשַׁע שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן
Rashi
Rashi · English
ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את־שרוג׃
וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃
וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃
Re’u lived thirty-two years and had Serug.
Onkelosוַחֲיָא רְעוּ תְּלָתִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת שְׂרוּג
Rashi
Rashi · English
ויחי רעו אחרי הולידו את־שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ (ס)
וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
After he had Serug, Re’u lived two hundred and seven years, and had sons and daughters.
Onkelosוַחֲיָא רְעוּ בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת שְׂרוּג מָאתָן וּשְׁבַע שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן
Rashi
Rashi · English
ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את־נחור׃
וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־נָחֽוֹר׃
וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־נָחֽוֹר׃
Serug lived thirty years and had Nachor.
Onkelosוַחֲיָא שְׂרוּג תְּלָתִין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת נָחוֹר
Rashi
Rashi · English
ויחי שרוג אחרי הולידו את־נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ (ס)
וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הוֹלִיד֥וֹ אֶת־נָח֖וֹר מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־נָחוֹר מָאתַיִם שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
After he had Nachor, Serug lived two hundred years, and had sons and daughters.
Onkelosוַחֲיָא שְׂרוּג בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת נָחוֹר מָאתָן שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן
Rashi
Rashi · English
ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את־תרח׃
וַיְחִ֣י נָח֔וֹר תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־תָּֽרַח׃
וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־תָּֽרַח׃
Nachor lived twenty-nine years and had Terach.
Onkelosוַחֲיָא נָחוֹר עֶשְׂרִין וּתְשַׁע שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת תָּרַח
Rashi
Rashi · English
ויחי נחור אחרי הולידו את־תרח תשע־עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות׃ (ס)
וַיְחִ֣י נָח֗וֹר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־תֶּרַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃ (ס)
After he had Terach, Nachor lived one hundred and nineteen years, and had sons and daughters.
Onkelosוַחֲיָא נָחוֹר בָּתַר דְּאוֹלִיד יָת תֶּרַח מְאָה וּתְשַׁע עֲשַׂר שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן
Rashi
Rashi · English
ויחי־תרח שבעים שנה ויולד את־אברם את־נחור ואת־הרן׃
וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֙וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן׃
וַֽיְחִי־תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחוֹר וְאֶת־הָרָֽן׃
Terach lived seventy years and had Avram, Nachor and Haran.
Onkelosוַחֲיָא תֶרַח שִׁבְעִין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת אַבְרָם יָת נָחוֹר וְיָת הָרָן
Rashi
Rashi · English
ואלה תולדת תרח תרח הוליד את־אברם את־נחור ואת־הרן והרן הוליד את־לוט׃
וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחוֹר וְאֶת־הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת־לֽוֹט׃
These are the histories of Terach. Terach produced Avram, Nachor, and Haran. Haran produced Lot.
Onkelosוְאִלֵּין תּוּלְדַת תֶּרַח תֶּרַח אוֹלִיד יָת אַבְרָם יָת נָחוֹר וְיָת הָרָן וְהָרָן אוֹלִיד יָת לוֹטּ
Rashi
Rashi · English
וימת הרן על־פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים׃
וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃
וַיָּמָת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּֽים׃
Haran died during the lifetime of his father Terach, in the land of his birth in Ur Kasdim.
Onkelosוּמִית הָרָן עַל אַפֵּי תֶּרַח אֲבוּהִי בְּאַרְעָא דְּיַלָּדוּתֵהּ בְּאוּרָא דְכַסְדָּאֵי
Rashiעל פני תרח אביו. בחיי אביו (ב"ר). ומדרש אגדה, יש אומרים שעל ידי אביו מת. שֶׁקָּבַל תרח על אברהם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו, והשליכו לכבשן האש. והרן יושב ואומר בלבו, אם אברם נוצח אני משלו, ואם נמרוד נוצח אני משלו. וכשניצל אברם אמרו לו להרן, משל מי אתה. אמר להם הרן, משל אברהם אני. השליכוהו לכבשן האש ונשרף. וזהו אור כשדים. ומנחם פירש אור, בקעה. וכן (ישעיה כד,יד) באורים כבדו ה', וכן (שם יא,ח) מאורת צפעוני. כל חור ובקע עמוק קרוי אור:
Rashi · EnglishDuring the lifetime of his father Terach. [Means] during the lifetime of his father. The Midrash Aggadah [however,] states, [that it means that] his father caused his death. For Terach complained about his son, Avraham, to Nimrod for breaking up his idols, whereupon he [Nimrod] threw him into a fiery furnace. Haran waited and said to himself, “If Avram will be victorious, I am on his side. And if Nimrod will be victorious, I am on his side.” When Avram was saved, Haran was asked, “On whose side are you?” Haran said to them, “I am on Avram’s side,” [whereupon,] they threw him into the fiery furnace and he was burnt [to death]. This is [to what] Ur Kasdim [refers]. Menachem [ben Seruk], however translates אוּר as valley, as in, “Glorify God in the valleys.” And as in, “The den of the serpent.” Every hole and deep ravine is called אוּר.
ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת־אברם שרי ושם אשת־נחור מלכה בת־הרן אבי־מלכה ואבי יסכה׃
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר מִלְכָּה בַּת־הָרָן אֲבִֽי־מִלְכָּה וַֽאֲבִי יִסְכָּֽה׃
Avram and Nachor married. The name of Avram’s wife was Sarai, and the name of Nachor’s wife was Milkah, the daughter of Haran [who was] the father of Milkah and Yiskah.
Onkelosוּנְסִיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוּם אִתַּת אַבְרָם שָׂרָי וְשׁוּם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבוּהָא דְּמִלְכָּה וַאֲבוּהָא דְּיִסְכָּה
Rashiיסכה. זו שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש, ושהכל סוכין ביפיה. (ס"א כמו שנאמר, ויראו אותה שרי פרעה). ועוד, יסכה לשון נסיכות (וכן הוא סנהדרין לט להדיא), כמו שרה לשון שררה:
Rashi · EnglishYiskah. This was Sarah. [she was so called] because she could see the future through Divine inspiration, and because all would gaze at her beauty. Alternately, יִסְכָּה is from the root meaning princely — נְסִיכוּת, just as שָׂרָה is from the root meaning ruling — שְׂרָרָה.
ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃
וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃
וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָֽד׃
Sarai was barren, she had no child.
Onkelosוַהֲוַת שָׂרַי עֲקָרָה לֵית לָהּ וְלָד
Rashi
Rashi · English
ויקח תרח את־אברם בנו ואת־לוט בן־הרן בן־בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד־חרן וישבו שם׃
וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָֽׁם׃
Terach took his son, Avram, and Lot, the son of Haran, his grandson, and Sarai, his daughter-in-law, the wife of his son, Avram. With them they departed from Ur Kasdim, to go to the land of Canaan. [When] they came to Charan [however], they settled there.
Onkelosוּדְבַר תֶּרַח יָת אַבְרָם בְּרֵהּ וְיָת לוֹט בַּר הָרָן בַּר בְּרֵהּ וְיָת שָׂרַי כַּלָּתֵהּ אִתַּת אַבְרָם בְּרֵהּ וּנְפָקוּ עִמְּהוֹן מֵאוּרָא דְּכַסְדָּאֵי לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִּכְנָעַן וַאֲתוֹ עַד חָרָן וִיתִיבוּ תַמָּן
Rashiויצאו אתם. ויצאו תרח ואברם עם לוט ושרי:
Rashi · EnglishWith them they departed. Terach and Avram went forth bringing along with Lot and Sarai.
ויהיו ימי־תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃ (ס)
וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ (ס)
וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָֽן׃ (ס)
The lifetime of Terach was two hundred and five years. Terach died in Charan.
Onkelosוַהֲווֹ יוֹמֵי תֶרַח מָאָתן וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וּמִית תֶּרַח בְּחָרָן
Rashiוימת תרח בחרן. לאחר שיצא אברם מחרן ובא לארץ כנען, והיה שם יותר מששים שנה. שהרי כתיב (להלן יב,ד) ואברם בן חמש שנים וע' שנה בצאתו מחרן. ותרח בן שבעים שנה היה כשנולד אברם, הרי קמ"ה לתרח כשיצא אברם מחרן. עדיין נשארו משנותיו הרבה. ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם. שלא יהא הדבר מפורסם לכל, ויאמרו, לא קיים אברם את כבוד אביו, שהניחו זקן והלך לו. לפיכך קראו הכתוב מת (ב"ר לט,ז). (ס"א ועוד) שהרשעים אף בחייהם קרוים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרוים חיים, שנאמר (שמואל_ב כג,כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי: בחרן. הנו"ן הפוכה לומר לך עד אברם חרון אף של מקום:
Rashi · EnglishTerach died in Charan. [He died] after Avram had already left Charan and had arrived in the Land of Canaan, and had already been there more than sixty years. For it is written, “And Avram was 75 years old when he left Charan.” Terach was 70 years old when Avram was born, making Terach 145 when Avram left Charan, so there were still many years of his life left. Then, why does Scripture mention Terach’s death before the departure of Avram? This was so that this matter not be publicized [whereby people] would say, “Avraham did not show respect for his father for he left him in his old age.” Scripture refers to him as dead for the following reason: because the wicked are called dead even while alive, whereas the righteous, even when dead, are called living, as it is said: Benayahu ben Yehoyada, the son of a living man.” In Charan. The letter נ' is inverted to tell you that until Avram [appeared] there was anger from God against the world.