Дальше
Сейчас звучит
После этого ничего нет.
שלישי
ויהי המבול ארבעים יום על־הארץ וירבו המים וישאו את־התבה ותרם מעל הארץ׃
וַֽיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים י֖וֹם עַל־הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
וַֽיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל־הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָֽרֶץ׃
И был потоп сорок дней на земле, и умножились воды, и понесли ковчег, и он поднялся с земли.
Онкелосוַהֲוָה טוֹפָנָא אַרְבְּעִין יְמָמִין עַל אַרְעָא וּסְגִיאוּ מַיָּא וּנְטָלוּ יָת תֵּבוֹתָא וְאִתָּרָמַת מֵעַל אַרְעָא
Рашиותרם מעל הארץ. משוקעת היתה במים י"א אמה כספינה טעונה המשוקעת מקצתה במים (ב"ר לב,ט), ומקראות שלפנינו יוכיחו:
Раши · английскийIt rose above the earth. It [the ark] was immersed eleven cubits in water like a loaded ship that is partially immersed in water. This will be borne out by the forthcoming verses.
ויגברו המים וירבו מאד על־הארץ ותלך התבה על־פני המים׃
וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל־פְּנֵי הַמָּֽיִם׃
И усиливались воды, и весьма умножались на земле, и плавал ковчег по поверхности вод.
Онкелосוּתְקִיפוּ מַיָּא וּסְגִיאוּ לַחֲדָא עַל אַרְעָא וּמְהַלְּכָא תֵבוֹתָא עַל אַפֵּי מַיָּא
Рашиויגברו. מאליהן:
Раши · английский[They] were powerful. By themselves.
והמים גברו מאד מאד על־הארץ ויכסו כל־ההרים הגבהים אשר־תחת כל־השמים׃
וְהַמַּ֗יִם גָּֽבְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃
וְהַמַּיִם גָּֽבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל־הֶֽהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר־תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃
И воды весьма, весьма усиливались на земле, и покрылись все высокие горы, какие под всем небом.
Онкелосוּמַיָּא תְּקִיפוּ לַחֲדָא לַחֲדָא עַל אַרְעָא וְאִתְחֲפִיאוּ כָּל טוּרַיָּא רָמַיָּא דִּי תְחוֹת כָּל שְׁמַיָּא
Раши
Раши · английский
חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃
חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִֽים׃
На пятнадцать локтей выше усилились воды, и покрылись горы.
Онкелосחֲמֵשׁ עַשְׂרֵי אַמִּין מִלְעֵלָּא תְּקִיפוּ מַיָּא וְאִתְחֲפִיאוּ טוּרַיָּא
Рашиחמש עשרה אמה מלמעלה. למעלה של כל גובה כל ההרים לאחר שהושוו המים לראשי ההרים (יומא עו,א):
Раши · английскийFifteen amohs above them. [Meaning:] above the peaks of all the mountains, once the water reached the level of the summits.
ויגוע כל־בשר ׀ הרמש על־הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל־השרץ השרץ על־הארץ וכל האדם׃
וַיִּגְוַ֞ע כָּל־בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃
וַיִּגְוַע כָּל־בָּשָׂר ׀ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָֽם׃
И погибла всякая плоть, двигавшаяся по земле, как птицы, так и скот и звери и все гады, пресмыкавшиеся по земле, и все люди.
Онкелосוּמִית כָּל בִּשְׂרָא דְּרָחֵשׁ עַל אַרְעָא בְּעוֹפָא וּבִבְעִירָא וּבְחַיְתָא וּבְכָל רִחֲשָׁא דְּרָחֵשׁ עַל אַרְעָא וְכֹל אֱנָשָׁא
Раши
Раши · английский
כל אשר נשמת־רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃
כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃
כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת־רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָֽרָבָה מֵֽתוּ׃
Все, в чьих ноздрях было дыхание жизни, из всего, что было на суше, умерли.
Онкелосכֹּל דִּי נִשְׁמְתָא רוּחָא דְּחַיִּין בְּאַפּוֹהִי מִכֹּל דִּי בְּיַבֶּשְׁתָּא מִיתוּ
Рашиנשמת רוח חיים. נשימה של רוח חיים: אשר בחרבה. ולא דגים שבים (סנהדרין קח):
Раши · английскийBreath of the spirit of life. [Meaning:] a breath of the spirit of life. Everything on dry land. But not the fish in the sea.
וימח את־כל־היקום ׀ אשר ׀ על־פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים וימחו מן־הארץ וישאר אך־נח ואשר אתו בתבה׃
וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃
וַיִּמַח אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם ׀ אֲשֶׁר ׀ עַל־פְּנֵי הָֽאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן־הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ־נֹחַ וַֽאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָֽה׃
И стерлось всякое существо, которое было на поверхности земли, от человека до скота и гадов и птиц небесных, и стерлись они с земли, и остался только Ной и что было с ним в ковчеге.
Онкелосוּמְחָא יָת כָּל יְקוּמָא דִּי עַל אַפֵּי אַרְעָא מֵאֱנָשָׁא עַד בְּעִירָא עַד רִחֲשָׁא וְעַד עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וְאִתְמְחִיאוּ מִן אַרְעָא וְאִשְׁתָּאַר בְּרַם נֹחַ וְדִי עִמֵּהּ בְּתֵבוֹתָא
Рашиוימח. לשון וַיִפְעַל הוא, ואינו לשון וַיִפָּעֶל. והוא מגזרת ויפן ויבן. כל תיבה שסופה ה"א כגון בנה מחה קנה, כשהוא נותן וי"ו יו"ד בראשנה, נקוד בחירק תחת היוד: אך נח. לבד נח, זהו פשוטו. ומדרש אגדה (ב"ר) גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות. ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו. ועליו נאמר (משלי יב,א), הן צדיק בארץ ישולם:
Раши · английский[He] obliterated. It is in the וַיִּפְעַל form and not in the וַיִּפָּעֶל form. This is from the forms [of the verbs:] וַיִּפֶן, וַיִּבֶן Every word whose last root letter is ה"א such as: בנה, מחה, קנה when a וי"ו and יו"ד are placed at the beginning is vocalized with a chirik under the יו"ד. Only Noach. “Only Noach.” That is the simple explanation. [However,] Midrash Aggadah explains. he was coughing and spitting blood from the toil and burden of the animals Others explain: that [once] he was late in bringing food to the lion and he bit him. About such [as Noach] it is said: “The righteous one is punished in this world.”
ויגברו המים על־הארץ חמשים ומאת יום׃
וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃
וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל־הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יֽוֹם׃
И были сильны воды на земле сто пятьдесят дней.
Онкелосוּתְקִיפוּ מַיָּא עַל אַרְעָא מְאָה וְחַמְשִׁין יוֹמִין
Раши
Раши · английский
בראשית 8
ויזכר אלהים את־נח ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על־הארץ וישכו המים׃
וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַֽחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּֽיִם׃
И вспомнил Бог о Ное и о всех зверях и о всем скоте, которые были с ним в ковчеге, и навел Бог ветер на землю, и стихли воды.
Онкелосוּדְכִיר יְיָ יָת נֹחַ וְיָת כָּל חַיְתָא וְיָת כָּל בְּעִירָא דִּי עִמֵּהּ בְּתֵבוֹתָא וְאַעְבַּר יְיָ רוּחָא עַל אַרְעָא וְנָחוּ מַיָּא
Рашиויזכור אלהים. זה השם מדת הדין הוא. ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים. ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים למדת הדין (ב"ר לג,ג), שנאמר (בראשית ו,ה_ז) וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו', ויאמר ה' אמחה והוא שם מדת רחמים: ויזכור אלהים את נח וגו'. מה זכר להם לבהמות זכות שלא השחיתו דרכם קודם לכן (תנחומא ישן נח יא), ושלא שמשו בתיבה: ויעבר אלהים רוח. רוח תנחומין והנחה עברה לפניו: על הארץ. על עסקי הארץ: וישכו. כמו (אסתר ב,א) כשוך חמת המלך, לשון הנחת חמה:
Раши · английскийElohim remembered. This name represents Divine Judgment which was transformed to Divine Mercy due to the prayers of the righteous. [However,] the evil of the wicked transforms Divine Mercy to Divine Judgment as it is said: “God saw that the wickedness of man was great, etc.,” “God said I will obliterate” though the Name [ה'] represents Divine Mercy. Elohim remembered Noach. What did He remember regarding the animals? The merit that they did not corrupt their ways before this [the Flood] and that they did not cohabit in the ark. Elohim caused a wind to blow. [רוּחַ means] a spirit of comforting and calming passed before Him. Over the earth. [Meaning:] due to the matters of the earth. Subsided. As in: “When the wrath of the king calmed” referring to the abandonment of anger.
ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן־השמים׃
וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
וַיִּסָּֽכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַֽאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
И закрылись источники бездны и трубы небесные, и прекратился дождь с неба.
Онкелосוְאִסְתְּכָרוּ מַבּוּעֵי תְהוֹמָא וְכַוֵּי שְׁמַיָּא וְאִתְכְּלִי מִטְרָא מִן שְׁמַיָּא
Рашиויסכרו מעינות. כשנפתחו כתיב (לעיל ז,יא) כל מעינות, וכאן אין כתיב כל. לפי שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם, כגון חמי טבריא וכיוצא בהם (סנהדרין קח,א): ויכלא. וימנע, כמו (תהלים מ,יב) לא תכלא רחמיך, (בראשית כג,ו) לא יכלה ממך:
Раши · английскийThe wellsprings of the deep were closed. When they were opened it was written: “All the fountains” whereas, here “all” is not written. This is because some of them remained [open] those for which the world had need, such as the hot springs of Tiberias and the like. Was withheld. [Means:] was withheld. as in: “You will not withhold Your mercy,” “[None of us] will withhold from you.”
וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יֽוֹם׃
И воды стекали с земли, стекая постепенно, и убыли воды к концу ста пятидесяти дней.
Онкелосוְתָבוּ מַיָּא מֵעַל אַרְעָא אָזְלִין וְתָיְבִין וַחֲסָרוּ מַיָּא מִסּוֹף מְאָה וְחַמְשִׁין יוֹמִין
Рашиמקצה חמשים ומאת יום. התחילו לחסור, והוא אחד בסיון (סדר עולם פ"ד). כיצד. בכ"ז בכסליו פסקו הגשמים, הרי ג' מכסליו וכ"ט מטבת הרי ל"ב. ושבט ואדר וניסן ואייר קי"ח, הרי ק"נ:
Раши · английскийAt the end of one hundred and fifty days. They began to diminish: This was on Sivan 1. How so? On Kislev 27 the rains ceased which accounts for three days in Kislev [followed by] 29 days of Teves, making it 32. [Add to that:] Shevat, Adar, Nissan and Iyar—118 making it a total of 150 [days].
ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה־עשר יום לחדש על הרי אררט׃
וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָֽט׃
И остановился ковчег в седьмом месяце, в семнадцатый день месяца, на горах Араратских.
Онкелосוְנָחַת תֵּבוֹתָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּשִׁבְעַת עֲשַׂר יוֹמָא לְיַרְחָא עַל טוּרֵי קַרְדּוּ
Рашиבחדש השביעי. סיון, והוא שביעי לכסליו, שבו פסקו הגשמים: בשבעה עשר יום. מכאן אתה למד שהיתה התיבה משוקעת במים י"א אמה. שהרי כתיב בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים, זה אב שהוא עשירי למרחשון לירידת גשמים. והם היו גבוהים על ההרים חמש עשרה אמה, וחסרו מיום אחד בסיון עד אחד באב חמש עשרה אמה לששים יום. הרי אמה לד' ימים. נמצא שבט"ז בסיון לא חסרו אלא ד' אמות, ונחה התיבה ליום המחרת. למדת שהיתה משוקעת י"א אמה במים שעל ראשי ההרים:
Раши · английскийIn the seventh month. [This refers to] Sivan which is the seventh month from Kislev [being the month] in which the rain stopped. On the seventeenth day. From this you learn that the ark was immersed 11 amohs in the water, for it is written: “In the tenth [month] on the first day the mountain peaks became visible.” This refers to Av, the tenth month from Cheshvan when the rains began. They [the waters] were 15 amohs above the mountains. From Sivan 1 until Av 1 they receeded fifteen amohs in [those] sixty days, which is one amoh every four days. Consequently, by the sixteenth day of Sivan they had receded only four cubits, and [since] the ark rested the next day you learn that it was immersed 11 amohs in the waters which were [still] above the mountain peaks.
והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃
וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָֽעֲשִׂירִי בָּֽעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶֽהָרִֽים׃
И воды убывали постепенно до десятого месяца; в десятом месяце, в первый день месяца, показались вершины гор.
Онкелосוּמַיָּא הֲווֹ אָזְלִין וְחָסְרִין עַד יַרְחָא עֲשִׂירָאָה בַּעֲשִׂירָאָה בְּחַד לְיַרְחָא אִתְחֲזִיאוּ רֵישֵׁי טוּרַיָּא
Рашиבעשירי וגו' נראו ראשי ההרים. זה אב, שהוא עשירי למרחשון שהתחיל הגשם. ואם תאמר הוא אלול, ועשירי לכסליו שפסק הגשם, כשם שאתה אומר בחדש השביעי סיון, והוא שביעי להפסקה. אי אפשר לומר כן. על כרחך, שביעי אי אתה מונה אלא להפסקה. שהרי לא כלו ארבעים יום של ירידת גשמים ומאה וחמשים של תגבורת המים עד אחד בסיון. ואם אתה אומר שביעי לירידה, אין זה סיון. והעשירי אי אפשר למנות אלא לירידה. שאם אתה אומר להפסקה, והוא אלול, אי אתה מוצא בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ. שהרי מקץ ארבעים משנראו ראשי ההרים שלח את העורב. וכ"א יום הוחיל בשליחות היונה, הרי ששים יום משנראו ראשי ההרים עד שחרבו פני האדמה. ואם תאמר באלול נראו, נמצא שחרבו במרחשון, והוא קורא אותו ראשון, ואין זה אלא תשרי שהוא ראשון לבריאת עולם, ולרבי יהושע הוא ניסן:
Раши · английскийIn the tenth, etc., the mountaintops became visible. This [בָּעֲשִׂירִי] refers to Av which is the tenth month from Cheshvan, when the rain began. If you might say that it refers to Elul which is the tenth month from Kislev when the rain ceased, just as you say that “the seventh month” is Sivan which is the seventh month after [the rain] stopped; [I would respond that] you cannot say so, [for] you must admit that “seventh” can only be counted from when the rain stopped because the forty days of the downpour did not end — and the 150 days of the powerful waters — until the first of Sivan, And if you will claim [that it means] the seventh month after the rain began this would not be Sivan. “The tenth” can only be counted from when the rain began to fall. Because if you claim that it is from when the rain ceased, which would be Elul, you would have no means of understanding [the statement] “In the first month, on the first day the waters dried up from upon the earth.” For after 40 days after the mountain peaks appeared, he sent out the raven, and he waited 21 days while he sent for the dove which make it a total of 60 days from when the mountain peaks appeared until the face of the earth dried up. And if you claim that they appeared in Elul then it would mean that they dried up in Cheshvan. But he calls it the first month, which can only refer to Tishri which is the first month from Creation, or, according to R. Yehoshua, it is Nissan.
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את־חלון התבה אשר עשה׃
וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וַֽיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת־חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָֽׂה׃
И было, спустя сорок дней, открыл Ной окно ковчега, которое он сделал.
Онкелосוַהֲוָה מִסּוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין וּפְתַח נֹחַ יָת כַּוַּת תֵּבוֹתָא דִּי עֲבָד
Рашиמקץ ארבעים יום. משנראו ראשי ההרים: את חלון התיבה אשר עשה. לצהר (ב"ר לג,ה) ולא זה פתח התיבה העשוי לביאה ויציאה:
Раши · английскийAt the end of forty days. From when the mountain peaks appeared. The window of the ark. [This refers] to the window [i.e., their light source] and not the door of the ark intended for entry and exit.
וישלח את־הערב ויצא יצוא ושוב עד־יבשת המים מעל הארץ׃
וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
וַיְשַׁלַּח אֶת־הָֽעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד־יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָֽרֶץ׃
И выпустил ворона; но тот отлетал и прилетал, пока не высохли воды на земле.
Онкелосוְשַׁלַּח יָת עוֹרְבָא וּנְפַק מִפַּק וְתַיִּב עַד דְּיַבִּישׁוּ מַיָּא מֵעַל אַרְעָא
Рашиיצוא ושוב. הולך ומקיף סביבות התיבה ולא הלך בשליחותו. שהיה חושדו על בת זוגו, כמו ששנינו באגדת חלק (סנהדרין קח,ב): עד יבשת המים. פשוטו כמשמעו. אבל מדרש אגדה (ב"ר לג,ה), מוכן היה העורב לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו, שנאמר (מלכים_א יז,ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר:
Раши · английскийTo and fro. It flew around, circling the ark, and did not go on its errand because it suspected him [Noach] concerning his mate, as we have learned in the Aggadah of Chelek. Until the water dried up. The simple explanation is what it implies. But the Midrash Aggadah [explains that] the raven was destined for another errand, when the rains were withheld during the time of Eliyahu as it is said: “The ravens brought him bread and meat.”
וישלח את־היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃
וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָֽאֲדָמָֽה׃
И он выпустил от себя голубя, чтобы видеть, уменьшились ли воды на поверхности земли.
Онкелосוְשַׁלַּח יָת יוֹנָה מִלְּוָתֵהּ לְמֵחֲזֵי הֲקַלִּיאוּ מַיָּא מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא
Рашиוישלח את היונה. לסוף ז' ימים. שהרי כתיב ויחל עוד ז' ימים אחרים, מכלל זה אתה למד שאף בראשונה הוחיל ז' ימים: וישלח. אין זה לשון שליחות אלא לשון שלוח. שלחה ללכת לדרכה, ובזו יראה אם קלו המים, שאם תמצא מנוח לא תשוב אליו:
Раши · английскийHe [then] sent the dove. Seven days after [sending out the raven], for it is written: “And he waited another seven days.” From this inference you learn that the first time he also waited seven days. He sent. This does not refer to sending it on an errand, but refers to “sending it away,” [meaning:] he sent it on its way. In this way he would see if the water had abated for if it would find a resting place it would then not return to him.
ולא־מצאה היונה מנוח לכף־רגלה ותשב אליו אל־התבה כי־מים על־פני כל־הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל־התבה׃
וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃
וְלֹֽא־מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף־רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה כִּי־מַיִם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָֽה׃
Но голубь не нашел места покоя для ступни ноги своей, и возвратился к нему в ковчег, потому что воды были на поверхности всей земли; и он протянул руку свою, и взял его, и внес его к себе в ковчег.
Онкелосוְלָא אַשְׁכַּחַת יוֹנָה מְנַח לְפַרְסַת רַגְלַהּ וְתָבַת לְוָתֵהּ לְתֵבוֹתָא אֲרֵי מַיָּא עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא וְאוֹשִׁיט יְדֵהּ וְנָסְבַהּ וְאָעֵיל יָתַהּ לְוָתֵהּ לְתֵבוֹתָא
Раши
Раши · английский
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את־היונה מן־התבה׃
וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃
וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מִן־הַתֵּבָֽה׃
И помедлил еще семь дней других, и опять выпустил голубя из ковчега.
Онкелосוְאוֹרִיךְ עוֹד שַׁבְעָא יוֹמִין אָחֳרָנִין וְאוֹסֵיף שַׁלַּח יָת יוֹנָה מִן תֵּבוֹתָא
Рашиויחל. לשון המתנה. וכן (איוב כט,כא) לי שמעו ויחלו, והרבה יש במקרא:
Раши · английскийHe waited. Meaning “waiting.” Similarly: “They listened to me and waited” [This word] appears often in Scripture.
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה־זית טרף בפיה וידע נח כי־קלו המים מעל הארץ׃
וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי־קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָֽרֶץ׃
И голубь прилетел к нему в вечернее время, и вот, масличный лист, сорванный, во рту у него; и узнал Ной, что воды уменьшились на земле.
Онкелосוַאֲתַת לְוָתֵהּ יוֹנָה לְעִדַּן רַמְשָׁא וְהָא טְּרַף זֵיתָא תְּבִיר נָחִית בְּפוּמַהּ וִידַע נֹחַ אֲרֵי קַלִּיאוּ מַיָּא מֵעַל אַרְעָא
Рашиטרף בפיה. אומר אני שזכר היה. לכן קוראו פעמים לשון זכר, ופעמים לשון נקבה, לפי שכל יונה שבמקרא לשון נקבה, כמו (שה"ש ה,יב) כיונים על אפיקי מים רוחצות, (יחזקאל ז,טז) כיוני הגאיות כולם הומות, (הושע ז,יא) כיונה פותה: טרף. חטף. ומדרש אגדה, לשון מזון. ודרשו (עירובין יח,ב) בפיה, לשון מאמר. אמרה, יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם:
Раши · английскийTorn off in her mouth. It is my opinion that it [the dove] was male. Therefore, it is sometimes referred to as male and sometimes as female. This is because wherever יוֹנָה appears in Scripture it is referred to as female; for instance: [“His eyes are like] those of doves bathing near the water brooks,” “Like the doves of the valleys all of them moaning.” And as: “Like a foolish dove.” Torn off. Means: “he seized.” The Midrash Aggadah explains it [טָרָף] as “food” and interprets בְּפִיהָ as “speaking.” She said, “Better that my food be as bitter as an olive from the hand of God than sweet as honey from the hands of human beings.”
וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את־היונה ולא־יספה שוב־אליו עוד׃
וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃
וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה וְלֹֽא־יָסְפָה שׁוּב־אֵלָיו עֽוֹד׃
И помедлил еще семь дней других, и выпустил голубя, но тот более уже не возвращался к нему.
Онкелосוְאוֹרִיךְ עוֹד שַׁבְעָא יוֹמִין אָחֳרָנִין וְשַׁלַּח יָת יוֹנָה וְלָא אוֹסֵיפַת לְמִתּוּב לְוָתֵהּ עוֹד
Рашиוייחל. הוא לשון ויחל, אלא שזה לשון וַיַּפְעֶל, וזה לשון וַיִּתְפָעֵל. ויחל וימתין, וייחל ויתמתן:
Раши · английскийHe waited. Means the same as וַיָּחֶל only that the latter is the וַיַּפְעֶל form and this [word] is in the וַיִּתְפַּעֵל form. וַיָּחֶל [means] he waited. וַיִּיָּחֶל [means] he had forbearance.
ויהי באחת ושש־מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את־מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֙חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
וַֽיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ־מֵאוֹת שָׁנָה בָּֽרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָֽרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת־מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָֽרְבוּ פְּנֵי הָֽאֲדָמָֽה׃
И было, в шесть сот первом году, в первом месяце, к первому дню месяца; иссякли воды на земле; и снял Ной палубу ковчега, и посмотрел, и вот, обсохла поверхность земли.
Онкелосוַהֲוָה בְּשִׁתְּ מְאָה וְחַד שְׁנִין בְּקַדְמָאָה בְּחַד לְיַרְחָא נְגוּבוּ מַיָּא מֵעַל אַרְעָא וְאַעְדִּי נֹחַ יָת חוֹפָאָה דְּתֵבוֹתָא וַחֲזָא וְהָא נְגוּבוּ אַפֵּי אַרְעָא
Рашиבראשון. לרבי אליעזר הוא תשרי ולרבי יהושע הוא ניסן (ר"ה יב): חרבו. נעשה כמין טיט שקרמו פניה של מעלה:
Раши · английскийIn the first [month]. According to R. Eliezer this was Tishri and according to R. Yehoshua this was Nissan. [Began] to dry. It [the earth] became like clay, [i.e.] the surface became hardened.
ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ (ס)
וּבַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ (ס)
וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָֽרֶץ׃ (ס)
А во втором месяце, в двадцать седьмой день месяца, осушилась земля.
Онкелосוּבְיַרְחָא תִּנְיָנָא בְּעַשְׂרִין וְשַׁבְעָא יוֹמָא לְיַרְחָא יַבִּישַׁת אַרְעָא
Рашиבשבעה ועשרים. וירידתן בחדש השני בי"ז בחדש (סדר עולם פ"ד. ב"ר לג,ז), אלו י"א ימים שהחמה יתירה על הלבנה. שמשפט דור המבול שנה תמימה היה (עדיות ב,י. ב"ר כח,ט): יבשה. נעשה גריד כהלכתה:
Раши · английскийTwenty-seventh. [Whereas the rain] began on the seventeenth day of the second month. These are the eleven days that the solar [year] exceeds the lunar [year]— for the sentence of the generation of the flood was for one full year. [Completely] dry. [Means] it became completely dry.