Онкелосוּמַלִיל משֶׁה עִם רֵישֵׁי שִׁבְטַּיָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימָר דֵין פִּתְגָמָא דִי פַקֵיד יְיָ

Рашиראשי המטות. חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואחר כך לכל בני ישראל ומנין שאף שאר הדברות כן תלמוד לומר (שמות לד, לא־לב) וישובו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם ואחרי כן נגשו כל בני ישראל. ומה ראה לאומרה כאן למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה ואם אין יחיד מומחה מפר בשלשה הדיוטות או יכול שלא אמר משה פרשה זו אלא לנשיאים בלבד נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ (ויקרא יז, ב) זה הדבר מה להלן נאמרה לאהרן ולבניו ולכל בני ישראל שנאמר דבר אל אהרן וגו' אף זו נאמרה לכולן (ספרי מטות קנג. נדרים עח, א. ב"ב קכ): זה הדבר. משה נתנבא (שמות יא, ד) בכה אמר ה' כחצות הלילה. והנביאים נתנבאו בכה אמר ה' מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר. דבר אחר זה הדבר מיעוט הוא לומר שהחכם בלשון התרה ובעל (ואב) בלשון הפרה כלשון הכתוב כאן ואם חלפו אין מותר ואין מופר (ספרי שם. נדרים שם):

Раши · английскийThe tribal leaders. He bestowed honor on the leaders by teaching them first, and afterward, all of Bnei Yisroel. How do we know that the other discourses were so? The Torah therefore teaches, “. . . they returned to him— Aharon and all the leaders of the congregation— and Moshe spoke to them. Afterward, all of Bnei Yisroel approached.” Why, then, did he see fit to say this here? He taught that vows may be nullified by a single expert. When there is no single expert, nullification is by three laymen. But perhaps Moshe recited this chapter only to the leaders? “This is the word” is said here, and it is said concerning slaughtering outside [the Temple], “this is the word.” Just as that was said to Aharon and his sons, and all of Bnei Yisroel, as it is said, “speak to Aharon, etc.,” so was this, said to all of them. This is the word. Moshe prophesied with “this is what Adonoy has said, about the time of midnight. . .,” and the [other] prophets prophesied with “this is what Adonoy has said:” Moshe surpassed them, as he prophesied with the phrase “this is the word.” Another interpretation: “This is the word” is exclusionary, teaching that the Sage [annuls] with the term “release,” and the husband with the term “nullification,” following the Scriptural language here. If they reverse the terminology, there is neither release nor nullification.

Онкелосגְבַר אֲרֵי יִדַר נְדַר קֳדָם יְיָ אוֹ יְקַיֵים קְיַם לְמֵיסַר אִסַר עַל נַפְשֵׁיהּ לָא יְבַטֵל פִּתְגָמֵיהּ כְּכָל דִי יִפּוֹק מִפּוּמֵיה יַעֲבֵּד

Рашиנדר. האומר הרי עלי קונם שלא אוכל או שלא אעשה דבר פלוני יכול אפילו נשבע שיאכל נבלות אני קורא עליו ככל היוצא מפיו יעשה תלמוד לומר לאסור אסר לאסור את המותר ולא להתיר את האסור (ספרי שם): לא יחל דברו. כמו לא יחלל דברו לא יעשה דבריו חולין (שם):

Раши · английскийA vow. By saying, ‘Let it be as a konam to me, that I will not eat, or I may not do a certain thing.’ But perhaps, even if he swears to eat the meat of an animal that was not ritually slaughtered, I read, concerning him, “all that he has verbalized, he must fulfill”? The Torah, therefore, teaches, “. . .to initiate a prohibition”— to prohibit what is permitted, but not to permit what is prohibited. He may not profane his word. Like Gא יְחַלֵּל דְבָרוֹ, he may not secularize his word.

Онкелосוְאִתְּתָא אֲרֵי תִדַר נְדַר קֳדָם יְיָ וְתֵיסַר אִסָר בְּבֵית אֲבוּהָא בְּרַבְיוּתָהָא

Рашиבבית אביה. ברשות אביה ואפילו אינה בביתו (שם): בנעוריה. ולא קטנה ולא בוגרת שהקטנה אין נדרה נדר והבוגרת אינה ברשותו של אביה להפר נדריה ואי זו היא קטנה אמרו רבותינו (נדה מה, ב) בת י"א שנה ויום אחד נדריה נבדקין. אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה נדרה נדר. בת י"ב שנה ויום אחד אינה צריכה להבדק:

Раши · английскийIn her father’s home. Under her father’s jurisdiction, even if she is not actually in his home. While still in her youth. But not a minor, or a “bogeres,” as a minor’s vows are invalid, and a bogeres is no longer under her father’s jurisdiction for nullification of vows. When is she considered a minor? Our Rabbis say, at the age of eleven and a day, her vows should be examined. If she recognizes in Who’s Name she took the vow, or in Who’s Name she made the sanctification, then her vow is valid. At the age of twelve and a day, examination is no longer required.

Онкелосוְיִשְׁמַע אֲבוּהָא יָת נִדְרָהּ וְאֵסָרָהּ דִי אֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ וְיִשְׁתּוֹק לָהּ אֲבוּהָא וִיקוּמוּן כָּל נִדְרָהָא וְכָל אֱסָרֵי דִי אֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ יְקוּמוּן

Раши

Раши · английский

Онкелосוְאִם אַעְדֵי אָבוּהָא יָתַהּ בְּיוֹמָא דִשְׁמַע כָּל נִדְרָהָא וֶאֱסָרָהָא דִי אֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ לָא יְקוּמוּן וּמִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּבֵק לָהּ אֲרֵי אַעְדִי אֲבוּהָא יָתַהּ

Рашиואם הניא אביה אותה. אם מנע אותה מן הנדר כלומר שהפר לה. הנאה זו איני יודע מה היא כשהוא אומר ואם ביום שמוע אישה יניא אותה והפר הוי אומר הנאה זו הפרה (ספרי שם) ופשוטו לשון מניעה והסרה וכן (במדבר לב, ז) ולמה תניאון וכן (תהלים קמא, ה) שמן ראש אל יני ראשי וכן (במדבר יד, לד) וידעתם את תנואתי. את אשר סרתם מעלי: וה' יסלח לה. במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים זו היא שצריכה סליחה ואף על פי שהוא מופר ואם המופרים צריכים סליחה קל וחומר לשאינן מופרים (ספרי):

Раши · английскийBut if her father restrained her. He restrained her from the vow, in other words, he nullified it. I would not know what this הֲנָאָה means, but when it says, “but if, on the day her husband hears about it, יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר, he restrains her and nullifies,” you may conclude that הֲנָאָה means nullification. Its plain meaning is to restrain and turn aside. Similarly, “why do you turn [the people’s hearts] away,” and “let the oil on my head not turn my head,” and “you will know My turning aside” [i.e. the punishment] for turning away from Me.” Adonoy will forgive her. To whom does Scripture refer? To a woman who took the Nazirite vow. Her husband heard and nullified it, but she was not aware. She then violated her vow by drinking wine and defiling herself by contact with a corpse. She is in need of forgiveness, although it was nullified. Now, if those who[se vows] have been nullified require forgiveness, certainly those who[se vows] have not been nullified.

Онкелосוְאִם מֶהֱוָה תֶהֱוֵי לִגְבַר וְנִדְרָהָא עֲלָהּ אוֹ פֵּירוּשׁ סִפְוָתָהָא דִי אֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ

Рашиואם היו תהיה לאיש. זו ארוסה או אינו אלא נשואה כשהוא אומר ואם בית אישה נדרה הרי נשואה אמור וכאן בארוסה ובא לחלוק בה שאביה ובעלה מפירין נדריה הפר האב ולא הפר הבעל או הפר הבעל ולא הפר האב הרי זה אינו מופר ואין צריך לומר אם קיים אחד מהם (שם. נדרים סז): ונדריה עליה. שנדרה בבית אביה ולא שמע בהן אביה ולא הופרו ולא הוקמו (ספרי שם):

Раши · английскийIf she is [married] to a man. This refers to an “arusah.” But perhaps to a “nesuah?” When it says, “and if she took the vow in her husband’s home,” a “nesuah” is mentioned, so this must mean an “arusah.” It is intended to distinguish her, in that her father and her husband annul her vow. If the father annulled, but not the husband, or the husband, but not the father, there is no annulment, and it goes without saying, if one of them endorsed it. And her vows were upon herself. She took the vows in her father’s home, but her father did not hear them — they were neither annulled nor endorsed.

Онкелосוְיִשְׁמַע בַּעֲלַהּ בְּיוֹמָא דִשְׁמַע וְיִשְׁתּוֹק לַהּ וִיקוּמוּן נִדְרָהָא וֶאֱסָרָהָא דִי אֲסָרַת עַל נַפְשַׁהּ יְקוּמוּן

Рашиושמע אישה וגו'. הרי לך שאם קיים הבעל שהוא קיים (שם):

Раши · английскийAnd her husband heard, etc. Here you have [the ruling] that if the husband endorses, it stands.

Онкелосוְאִם בְּיוֹמָא דִשְׁמַע בַּעֲלַהּ אַעְדִי יָתַהּ וִיבַטֵּל יָת נִדְרָהָא דִי עֲלַהּ וְיָת פֵּירוּשׁ סִפְוָתָהָא דִי אֲסָרַת עַל נַפְשַׁהּ וּמִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּבֵק לַהּ

Рашиוהפר את נדרה אשר עליה. יכול אפילו לא הפר האב תלמוד לומר בנעוריה בית אביה כל שבנעוריה ברשות אביה היא (קידושין יג. כתובות מו, ב):

Раши · английскийHe then annuls her vow which was upon her. Perhaps even if the father did not annul? The Torah therefore teaches, “in her youth, while in her father’s house” — all through her youth, she is under her father’s jurisdiction.

Онкелосוּנְדַר אַרְמְלָא וּמְתַרְכָא כֹּל דִי אֲסָרַת עַל נַפְשַׁהּ יְקוּם עֲלַהּ

Рашиכל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. לפי שאינה לא ברשות אב ולא ברשות בעל ובאלמנה מן הנשואין הכתוב מדבר. אבל אלמנה מן האירוסין מת הבעל נתרוקנה וחזרה לרשות האב (ספרי קנד. נדרים סח, א):

Раши · английскийEverything she prohibited for herself shall remain incumbent upon her. Since she is neither under the jurisdiction of the father, nor the jurisdiction of the husband. Scripture refers here to a widow after “nisuin,” but a widow after “erusin,” when the husband dies, his jurisdiction transfers to the father.

Онкелосוְאִם בֵּית בַּעֲלַהּ נְדָרַת אוֹ אֲסָרַת אִסַר עַל נַפְשַׁהּ בְּקִיוּם

Рашиואם בית אישה נדרה. בנשואה הכתוב מדבר (ספרי שם):

Раши · английскийBut if she took the vow in her husband’s home. Scripture refers to a “nesuah.”

Онкелосוְיִשְׁמַע בַּעֲלַהּ וְיִשְׁתּוֹק לַהּ לָא אַעֲדֵי יָתַהּ וִיקוּמוּן כָּל נִדְרָהָא וְכָל אֱסָרֵי דִי אֲסָרַת עַל נַפְשַׁהּ יְקוּמוּן

Раши

Раши · английский

Онкелосוְאִם בַּטָלָא יְבַטֵל יָתְהוֹן בַּעֲלַהּ בְּיוֹמָא דִשְׁמַע כָּל אַפָּקוּת סִפְוָתָהָא לְנִדְרָהָא וּלְאִסַר נַפְשַׁהּ לָא יְקוּמוּן בַּעֲלַהּ בְּטֵלִינוּן וּמִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּבֵק לַהּ

Раши

Раши · английский

Онкелосכָּל נְדַר וְכָל קִיוּמַת אִסַר לְסַגָפָא נְפָשׁ בַּעֲלַהּ יְקַיְמִינוּן וּבַעֲלַהּ יְבַטְלִינוּן

Рашиכל נדר וכל שבועת אסר וגו'. לפי שאמר שהבעל מפר יכול כל נדרים במשמע תלמוד לומר לענות נפש אינו מפר אלא נדרי ענוי נפש בלבד. והם מפורשים במסכת נדרים (עט, א):

Раши · английскийEvery vow, and every oath of self-denial, etc. Since it was said that the husband may annul, perhaps all vows are included; the Torah therefore teaches, “of self-denial.” He may only annul vows which are of self-denial They are defined in tractate Nedarim.

Онкелосוְאִם מִשְׁתַּק יִשְׁתּוֹק לַהּ בַּעֲלַהּ מִיוֹם לְיוֹם וִיקַיֵים יָת כָּל נִדְרָהָא אוֹ יָת כָּל אֱסָרָהָא דִי עֲלָהּ קַיֵים יָתְהוֹן אֲרֵי שָׁתֵק לַהּ בְּיוֹמָא דִשְׁמָע

Рашиמיום אל יום. שלא תאמר מעת לעת לכך נאמר מיום אל יום ללמדך שאין מפר אלא עד שתחשך (שם עו, ב):

Раши · английскийFrom one day to the next. So that you should not say [he may annul] for twenty four hours — this is why “from day to day” is said, to teach that he may only annul until nightfall.

Онкелосוְעִם בַּטָלָא יְבַטֵּל יָתְהוֹן בָּתַר דִשְׁמָע וִיקַבַּל יָת חוֹבַהּ

Рашиאחרי שמעו. אחרי ששמע וקיים שאמר אפשי בו וחזר והפר לה אפילו בו ביום (ספרי קנו): ונשא את עונה. הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין:

Раши · английскийAfter having heard. After he heard and endorsed, saying, “I approve,” he recanted and annuled it, even during the same day. He must bear her transgression. He must take her place. We learn from here that one who causes another’s downfall, must bear full punishment in his place.

Онкелосאִלֵין קְיָמַיָא דִי פַקֵיד יְיָ יָת משֶׁה בֵּין גְבַר לְאִתְּתֵיהּ בֵּין אַבָּא לִבְרַתֵּיהּ בְּרַבְיוּתָהָא בֵּית אָבוּהָא

Раши

Раши · английский