Онкелосוְאִתְפְּלֵג קֹרַח בַּר יִצְהָר בַּר קְהָת בַּר לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בַּר פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן

Рашиויקח קרח. פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא: ויקח קרח. לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה וזהו שתרגם אונקלוס ואתפלג נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת וכן (איוב טו, יב) מה יקחך לבך לוקח אותך להפליגך משאר בני אדם. דבר אחר ויקח קרח משך ראשי סנהדראות שבהם בדברים כמו שנאמר (במדבר כ, כה) קח את אהרן (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים (תנחומא קרח א): בן יצהר בן קהת בן לוי. ולא הזכיר בן יעקב שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלוקתם שנאמר (בראשית מט, ו) ובקהלם אל תחד כבודי והיכן נזכר שמו על קרח בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים שנאמר (ד"ה־א ו, כב־כג) בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל (תנחומא ד): ודתן ואבירם. בשביל שהיה שבט ראובן שרוי בחנייתם תימנה (לעיל ב, י) שכן לקהת ובניו החונים תימנה (שם ג, כט) נשתתפו עם קרח במחלוקתו אוי לרשע אוי לשכנו (תנחומא ד). ומה ראה קרח לחלוק עם משה נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה נשיא על בני קהת על פי הדבור (שם א). אמר קרח אחי אבא ארבעה היו שנאמר (שמות ו, יח) ובני קהת וגו' עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה אחד מלך ואחד כהן גדול מי ראוי ליטול את השניה לא אני שאני בן יצהר שהוא שני לעמרם והוא מנה נשיא את בן אחיו הקטן מכולם הריני חולק עליו ומבטל את דבריו. מה עשה עמד וכנס ר"נ ראשי סנהדראות רובן משבט ראובן שכיניו והם אליצור בן שדיאור וחביריו וכיוצא בו שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד ולהלן הוא אומר (במדבר א, טז) אלה קרואי העדה והלבישן טליתות שכולן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה אמר להם חייבת התחילו לשחק עליו אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה (תנחומא ב): בני ראובן. דתן ואבירם ואון בן פלת:

Раши · английскийKorach took. This passage is beautifully expounded by Midrash R’ Tanchuma. Korach took. He took himself to a different side, to be disassociated from the community and to cast aspersion on the kehunah. This is why Onkelos translates וְאִתְפְּלֵג, he separated himself from the rest of the community in order to maintain the dispute. Similarly, “why does your heart take you?”— (i.e.,) it takes you to separate you from other people. Another interpretation [of] “Korach took”: He won over the heads of the Sanhedrin among them, with flattering words, as it is said, “take Aharon,” “take words with you.” The son of Yitzhar, the son of Kehos, the son of Levi. But Scripture does not mention, “the son of Yaakov,” since he [Yaakov] implored [God] for compassion on himself that his name be omitted from their dispute, as it is said, “let my honor not be identified with their assembly.” Where is his (Yaakov’s) name mentioned with Korach? At the genealogical identification [of the Levites] at the platform, in Divrei Hayamim, as it is said, “the son of Evyasaf, the son of Korach, the son of Yitzhar, the son of Kehos, the son of Levi, the son of Yisroel.” And Dasan and Aviram. Because the tribe of Reuven made their camp at the south, neighboring Kehos and his sons, who camped at the south, they joined Korach in his dispute. ”Woe to the wicked, woe to his neighbor”! Why did Korach see fit to dispute Moshe? He envied Elitzafan the son of Uziel for his leadership. Moshe appointed him leader over the sons of Kehos, by the word of God. Korach said, ‘Father had four brothers, as it is said: “The sons of Kehos, etc.” Amram was the firstborn. His two sons assumed great distinction — one (Moshe) is the monarch, the other (Aharon) the Kohein Gadol. Who should appropriately assume the second [position], if not I, the son of Yitzhar, second to Amram? Yet he appointed, as leader, the son of the youngest of all of his (Amram’s) brothers. I will oppose him, and nullify everything he said.’ What did he do? He rose up and gathered two hundred fifty heads of Sanhedrin, mostly from the neighboring tribe of Reuven — they were Elitzur the son of Shdeiur, and his companions, and the like, as it is said, “leaders of the congregation, who were called to meetings,” and it says above, ”those called from the congregation (leaders of their ancestral tribes).” He clothed them in garments made completely of techeiles. They came and stood before Moshe and said to him: “Does a garment made completely of techeiles require tzitzis, or not?’ He said to them: “It is required.” They began scoffing at him. “How is it possible that a garment made of other material is absolved by a single thread of techeiles, yet one made completely of techeiles cannot absolve itself?” The sons of Reuvein. Dasan and Aviram, and On the son of Peles.

Онкелосוְקָמוּ לְאַפֵּי משֶׁה וְגֻבְרַיָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָאתָן וְחַמְשִׁין רַבְרְבֵי כְנִשְׁתָּא מְעַרְעֵי זְמַן אֱנָשִׁין דִשְׁמָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוְאִתְכְּנָשׁוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַאֲמָרוּ לְהוֹן סַגִי לְכוֹן אֲרֵי כָל כְּנִשְׁתָּא כֻּלְהוֹן קַדִישִׁין וּבֵינֵיהוֹן שַׁרְיָא שְׁכִנְתָּא דַיְיָ וּמָא דֵין אַתּוּן מִתְרַבְרְבִין עַל קְהָלָא דַיְיָ

Рашиרב לכם. הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה: כלם קדושים. כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה: ומדוע תתנשאו. אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהונה לא אתם לבדכם שמעתם בסיני (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך כל העדה שמעו (תנחומא ד):

Раши · английскийYou have [taken] too much for yourselves. You have taken much more distinction for yourselves [than is appropriate]. Are all holy. They all heard the Word, at Sinai, from the mouth of the Almighty. Why do you raise yourselves. If you took the monarchy, you should not have chosen the kehunah for your brother. You were not alone in hearing, at Sinai, “I am God your God”— the entire community heard.

Онкелосוּשְׁמַע משֶׁה וּנְפַל עַל אַפּוֹהִי

Рашиויפול על פניו. מפני המחלוקת שכבר זה בידם סרחון רביעי חטאו בעגל (שמות לב, יא) ויחל משה במתאוננים (במדבר יא, ב) ויתפלל משה במרגלים (שם יד, יג) ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתים ושלש כשסרח רביעית נתרשלו ידי האוהב ההוא אמר עד מתי אטריח על המלך שמא לא יקבל עוד ממני (תנחומא ד):

Раши · английскийHe fell upon his face. Because of the dispute, as this was, already, their fourth despicable act. They sinned with the golden calf — “Moshe implored . . . “ With the complainers — “Moshe prayed . . .” With the spies — “Moshe said to God, If Egypt should hear. . .” At Korach’s dispute, his hands were weakened. This is compared to a prince who acted despicably against his father. His intimate friend placated him the first, second, and third times, but at the fourth despicable act, the friend’s hands were weakened. He said: “How long can I impose upon the king? Perhaps he will no longer receive me.”

Онкелосוּמַלִיל עִם קֹרַח וְעִם כָּל כְּנִשְׁתֵּהּ לְמֵימַר בְּצַפְרָא וִיהוֹדַע יְיָ יָת דְכָשַׁר לֵהּ וְיָת דְקַדִישׁ וִיקָרֵב לָקֳדָמוֹהִי וְיָת דִי יִתְרְעֵי בֵהּ יְקָרֵב לְשִׁמוּשֵׁהּ

Рашиבקר ויודע וגו'. עתה עת שכרות הוא לנו ולא נכון להראות לפניו והוא היה מתכוין לדחותם שמא יחזרו בהם (תנחומא ה): בקר ויודע ה' את אשר לו. לעבודת לויה: ואת הקדוש. לכהונה: והקריב. אותם אליו (שם). והתרגום מוכיח כן ויקרב לקדמוהי יקרב לשמושיה. ומדרשו (שם) בקר אמר להם משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם להפוך בקר לערב כן תוכלו לבטל את זו שנאמר (בראשית א, ה ד) ויהי ערב ויהי בוקר ויבדל כך (דה"א כג, יג) ויבדל אהרן להקדישו וגו':

Раши · английский[In the] morning, [Adonoy] will make known. This is a time when we are intoxicated, and it would be improper [for us] to appear in His Presence. His intention was to delay, so that they might repent. [In the] morning, Adonoy will make known who is [qualified to be] His. For the Levite services. And who is holy. For the kehunah. He will bring. Them close to Him. Targum [Onkelos] demonstrates this: “He will bring into His presence.” “He will bring into His service.” According to the Midrashic interpretation of “morning”: Moshe said to them, ‘God marked His universe with boundaries. Can you possibly transform morning into evening? that is how possible it is for you to nullify this, as it is said, “it became evening and it became morning, and He separated” Similarly, “Aharon was separated to be consecrated etc.”

Онкелосדָא עַבִידוּ סָבוּ לְכוֹן מַחְתְּיָן קֹרַח וְכָל כְּנִשְׁתֵּהּ

Рашиזאת עשו קחו לכם מחתות. מה ראה לומר להם כך אמר להם בדרכי העובדי כוכבים ומזלות יש נימוסים הרבה וכומרים הרבה וכולם (ס"א ואין כולם) מתקבצים בבית אחד אנו אין לנו אלא ה' אחד ארון אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכהן גדול אחד ואתם ר"ן איש מבקשים כהונה גדולה אף אני רוצה בכך הא לכם תשמיש חביב מכל היא הקטרת החביבה מכל הקרבנות וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא לפיכך התרה בהם והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש כבר הוא בקדושתו וכי אין אנו יודעים שמי שיבחר הוא הקדוש אלא אמר להם משה הריני אומר לכם שלא תתחייבו מי שיבחר בו יצא חי וכולכם אובדים (תנחומא ה): מחתות. כלים שחותין בהם גחלים ויש להם בית יד:

Раши · английскийDo this: Take, for yourselves, fire pans. Why did he see fit to tell them this? He said to them, “the gentile way is to have a variety of rituals, with many priests, [not all] gathered in one Temple. We have only one God, one Ark, one Torah, one Altar, and one Kohein Gadol. Yet you — two hundred and fifty men — seek the kehunah Gedolah! I, too, will acquiesce. Here you have the most precious service, the incense, more precious than all the sacrifices. But a deadly poison is placed in it, which consumed Nadav and Avihu.” He, therefore, warned them, “The man who will be chosen by Adonoy, he is the holy one.” He was already holy. Do we not know that the chosen one is holy? Rather, Moshe said to them, “I tell you this so that you will not be found guilty. The chosen one will survive, but all of you will be lost.” Fire pans. Utensils for stoking coals, with a handle.

Онкелосוְהָבוּ בְהוֹן אֵשָׁתָא וְשַׁוִיאוּ עֲלֵיהוֹן קְטוֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָם יְיָ מְחַר וִיהֵי גַבְרָא דְיִתְרְעֵי יְיָ הוּא קַדִישּׁ סַגִי לְכּוֹן בְּנֵי לֵוִי

Рашиרב לכם בני לוי. דבר גדול אמרתי לכם. ולא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב אלא הם חטאו על נפשותם שנאמר (להלן יז, ג) את מחתות החטאים האלה בנפשותם. וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן אמר בשבילו אני נמלט וכ"ד משמרות עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש שנאמר (ד"ה־א כה, ה) כל אלה בנים להימן אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. אשר יבחר ה' הוא הקדוש טעה ותלה בעצמו ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה ומשה היה רואה. (תנחומא ה): רב לכם. דבר גדול נטלתם בעצמכם לחלוק על הקב"ה:

Раши · английскийYou have taken [too] much upon yourselves, sons of Levi. [I told you many things which are acceptable to the heart (i.e., reasonable). Another interpretation:] What I have said to you is a matter of great significance. Were they not fools, for he warned them, and yet they undertook to bring the offering? They sinned with their souls, as it is said, “the firepans of these sinners with their souls.” But Korach who was astute, why did he see fit to engage in this foolishness? His vision deceived him. He saw a great dynasty descending from him — Shmuel, who was equal to Moshe and Aharon. He said, “for his sake, I will be spared.” And twenty four watches arising from his descendants, all prophesying by Divine inspiration, as it is said, “all of these were the sons of Heiman.” He said, “is it possible that all this greatness is destined to arise from me, and I shall remain silent”? This is why he participated, for, he had heard from Moshe’s mouth, that they would all be lost, but one would be spared: “The one whom God will choose, he is holy.” He mistakenly attributed this to himself, but his vision was flawed, as his sons repented. But Moshe saw. Too much upon yourselves You have undertaken a great task for yourselves to dispute the Holy One, Blessed is He.

Онкелосוַאֲמַר משֶׁה לְקֹרַח שְׁמָעוּ כְעַן בְּנֵי לֵוִי

Рашиויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי. התחיל לדבר עמו דברים רכים כיון שראהו קשה עורף אמר עד שלא ישתתפו שאר השבטים ויאבדו עמו אדבר גם אל כולם התחיל לזרז בהם שמעו נא בני לוי (שם ו):

Раши · английскийMoshe said to Korach, “Please listen, sons of Levi.” He began speaking gently to him, but when he saw that he was stiff necked, he said, “before the other tribes join and are lost with him, I had better speak with all of them, too.” He began exhorting them, “please listen, sons of Levi.”

Онкелосהַזְעֵר לְכוֹן אֲרֵי אַפְרֵשׁ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל יָתְכוֹן מִכְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל לְקֳרָבָא יָתְכוֹן קֳדָמוֹהִי לְמִפְלַח יָת פּוּלְחַן מַשְׁכְּנָא דַיְיָ וּלְמֵקַם קֳדָם כְּנִשְׁתָּא לְשַׁמָשׁוּתְהוֹן

Рашиולעמוד לפני העדה. לשיר על הדוכן:

Раши · английскийAnd to stand before the congregation. To sing on the platform.

Онкелосוְקָרֵב יָתָךְ וְיַת כָּל אֲחָךְ בְּנֵי לְוֵי עִמָךְ וּכְעַן אַתּוּן בָּעָן אַף כְּהוּנְתָא רַבְּתָא

Рашиויקרב אתך. לאותו שירות שהרחיק ממנו שאר עדת ישראל:

Раши · английскийHe brought you near. To the service from which he distanced the rest of the community of Yisroel.

Онкелосבְּכֵן אַתְּ וְכָל כְּנִשְׁתָּךְ דְאִזְדַמַנְתּוּן עַל יְיָ וְאַהֲרֹן מַה הוּא אֲרֵי אִתְרַעַמְתּוּן עֲלוֹהִי

Рашиלכן. בשביל כך אתה וכל עדתך הנועדים אתך על ה' כי בשליחותו עשיתי לתת כהונה לאהרן ולא לנו הוא המחלוקת הזה:

Раши · английскийTherefore, Because of this, you, and your entire congregation who are gathered with you, have assembled against God, for I have acted as His representative in awarding the kehunah to Aharon. This quarrel is not with us.

Онкелосוּשְׁלַח משֶׁה לְמִקְרֵי לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַאֲמָרוּ לָא נִסָק

Рашиוישלח משה וגו'. מכאן שאין מחזיקין במחלוקת שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום (סנהדרין קי. תנחומא י): לא נעלה. פיהם הכשילם שאין להם אלא ירידה (שם ו):

Раши · английскийMoshe sent, etc. From here [we derive] that one should not maintain a dispute, for Moshe sought them out in order to come to terms with them through a peaceful dialogue. We will not go up. Their own words caused them to stumble — they will have nothing but a downfall.

Онкелосהַזְעֵיר אֲרֵי אַסֵקְתָּנָא מֵאַרְעָא עָבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ לְקַטָלוּתָנָא בְּמַדְבְּרָא אֲרֵי אִתְרַבְרַבְתְּ עֲלָנָא אַף אִתְרַבְרָבָא

Раши

Раши · английский