Дальше
Сейчас звучит
После этого ничего нет.
רביעי
וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃
וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃
וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָֽיו׃
И увидел Превечный и отверг в гневе сынов Своих и дочерей Своих.
Онкелосוּגְלֵי קֳדָם יְיָ וּתְקֵף רָגְזֵהּ מִדְאַרְגִיזוּ קֳדָמוֹהִי בְּנִין וּבְנָן
Раши
Раши · английский
ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא־אמן בם׃
וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃
וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא־אֵמֻן בָּֽם׃
И сказал: сокрою лице Мое от них, увижу, какой будет конец их, ибо род развращенный они, сыны, в которых верности нет.
Онкелосוַאֲמַר אֶסַלֵק שְׁכִנְתִּי מִנְהוֹן גְלֵי קֳדָמַי מָה יְהֵי בְסוֹפֵיהוֹן אֲרֵי דָרָא דְאַשְׁנִיוּ אִנוּן בְנַיָא דִלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ
Рашиמה אחריתם. מה תעלה בהם בסופם: כי דור תהפוכות המה. מהפכין רצוני לכעס: לא אמון בם. אין גִּדּוּלִי נִכָּרִים בהם, כי הוריתים דרך טובה וסרו ממנה: אמון. לשון וַיְהִי אֹמֵן (אסתר ב, ז), נודריטור"ה בלע"ז. דבר אחר אמון, לשון אמונה כתרגומו, אמרו בסיני נעשה ונשמע, ובשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל:
Раши · английскийWhat their end will be. What will occur to them at their end. For they are an upsetting generation. They upset My good will and turn it to wrath. Devoid of breeding. My training is not noticeable in them, for I instructed them in the proper path, but they strayed from it. Breeding. The meaning is the same as “He nurtured,” norture, in Old French. Another interpretation: אֵמֻן denotes faithfulness, as Targum [Onkelos] translates. They declared at Sinai, “We shall do, and we shall listen,” and in a fleeting instant reneged on their pledge, and made the [golden] calf.
הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם׃
הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃
הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא־אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא־עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵֽם׃
Они раздражили Меня не-богом, прогневали Меня суетами своими, а Я раздражу их не-народом, народом недостойным прогневлю их.
Онкелосאִנוּן אַקְנִיאוּ קֳדָמַי בְּלָא דַחֲלָא אַרְגִיזוּ קֳדָמַי בְּפָלְחַן טַעֲוָן וַאֲנָא אַקְנִנוּן בְּלָא עַם בְּעַמָא טַּפְּשָׁא אַרְגֵזִנוּן
Рашиקנאוני. הבעירו חמתי: בלא אל. בדבר שאינו אלוה: בלא עם. באומה שאין לה שם, שנאמר הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה (ישעיה כג, יג), ובעשו הוא אומר בָּזוּי אַתָּה מְאֹד (עובדיה א, ב): בגוי נבל אכעיסם. אלו הכופרים, וכן הוא אומר אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים (תהלים יד, א):
Раши · английскийIncited Me to vengeance. They inflamed My wrath. With a non-god. With something which is not a God. With a non-people. With a nation with no reputation, as it is said, “Lo, the land of Kasdim — this people is a non-entity.” And concerning Eisav it says, “you are extremely despicable.” I shall anger them with a faithless nation. This refers to atheists. Similarly, it says, “The faithless says in his heart, ‘there is no God.”’
כי־אש קדחה באפי ותיקד עד־שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃
כִּי־אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד־שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִֽיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִֽים׃
Ибо огонь возгорел в гневе Моем, и разжигается до дна преисподней, и поядает землю и произведения её, и попаляет основания гор.
Онкелосאֲרֵי קִדוּם תַּקִיף כְּאֶשָׁא נְפַק מִקָדָמַי בִּרְגַז וְשֵׁצֵי עַד שְׁאוֹל אֲרָעִית וְאָסֵף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ וְשֵׁצְיַת עַד סְיָפֵי טוּרַיָא
Рашиקדחה. בערה: ותיקד. בכם עד היסוד: ותאכל ארץ ויבולה. ארצכם ויבולה: ותלהט. ירושלים המיוסדת על ההרים, שנאמר יְרוּשָׁלַם הָרִים סָבִיב לָהּ (שם קכה, ב):
Раши · английскийShall blaze. Shall burn. That will burn. You down to the foundation. It shall consume the land and its produce. Your land and its produce. And enflame. Jerusalem, which is founded on mountains, as it is said, “Jerusalem is surrounded by mountains.”
אספה עלימו רעות חצי אכלה־בם׃
אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃
אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּֽם׃
Накоплю на них бедствия, стрелы Мои истощу на них.
Онкелосאָסֵף עֲלֵיהוֹן בִּישִׁין מַכְתָּשַׁי אֱשֵׁצֵי בְהוֹן
Рашиאספה עלימו רעות. אחביר רעה על רעה, לשון סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה (ישעיה כט, א), סְפוֹת הָרָוָה (לעיל כט, יח), עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם (ירמיה ז, כא). דבר אחר, אספה, אכלה, כמו פֶּן תִּסָּפֶה (בראשית יט, טו): חצי אכלה בם. כל חצי אשלים בהם, וקללה זו לפי הפורענות לברכה היא, חצי כָּלִים והם אינם כָּלִים:
Раши · английскийI shall amass iniquity against them. I shall link evil with evil. This means the same as “Join year to year,” “To add the sated,” “Add your burnt-offerings to your peace-offerings.” Another interpretation of אַסְפֶּה, “I shall consume”, as in “Lest you be consumed.” I shall deplete my arrows against them. I shall completely expend all my arrows against them. This curse, in serving as a punishment, is actually a blessing — my arrows shall be depleted, but they shall not be depleted.
מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן־בהמות אשלח־בם עם־חמת זחלי עפר׃
מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמוֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃
מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן־בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח־בָּם עִם־חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָֽר׃
Изнурение от голода, и истощение от горячки, и мор лютый, и зуб зверей нашлю на них, со слюною ползающих в прахе.
Онкелосנְפִיחֵי כָפָן וַאֲכוּלֵי עוּף וּכְתִישֵׁי רוּחִין בִּישָׁן וְשֵׁן חֵיוַת בָּרָא אֱגָרֵי בְהוֹן עִם חֲמַת תַּנִינַיָא דְזָחֲלִין בְּעַפְרָא
Рашиמזי רעב. אונקלוס תרגם נְפִיחֵי כָפָן, ואין לי עד מוכיח עליו, ומשמו של רבי משה הדרשן מטולושא שמעתי, שעירי רעב, אדם כחוש מגדל שער על בשרו: מזי. לשון ארמי שער מַזְיָא, דהוה מהפך בְּמַזְיָא (מגילה יח.): ולחומי רשף. השדים נלחמו בהם, שנאמר וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף (איוב ה, ז), והם שדים: וקטב מרירי. וכריתות שד ששמו מרירי (פסחים קיא:): קטב. כריתה, כמו אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל (הושע יג, יד): ושן בהמות. מעשה היה, והיו הרחלים נושכין וממיתין (ספרי שכא): חמת זוחלי עפר. ארס נחשים, המהלכים על גחונם על העפר כמים הזוחלים על הארץ. זחילה, לשון מרוצת המים על העפר, וכן כל מרוצת דבר המשפשף על העפר והולך:
Раши · английскийBloated with hunger. Onkelos renders “Bloated with hunger,” but I have no evidence supportive of this. In the name of R’ Moshe Hadarshan of Tolouse I have heard, “Hairy with hunger.” A lean man sprouts hair on his flesh. Bloated In Aramaic, “hair” is מִזַּיָּא . ”He would tousle his hair.” Embattled with demons. Demons battled them, as it is said, “But the sons of demons soar aloft,” referring to demons. Slashed by Meriri. Slashed by a demon named Meriri. Slashed. Cut down, as, “I shall cut you down into the grave.” Teeth of animals. There was an incident where sheep bites were fatal. The venom of dust-crawlers. The venom of snakes which crawl on their bellies in the dust, like water rolling on the ground. זְחִילָה denotes the movement of water on the ground, and, as well, the movement of anything which progresses by sliding along the ground.
מחוץ תשכל־חרב ומחדרים אימה גם־בחור גם־בתולה יונק עם־איש שיבה׃
מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל־חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם־בָּחוּר גַּם־בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם־אִישׁ שֵׂיבָֽה׃
Извне губить будет меч, а извнутри — ужас, как юношу, так и девицу, грудного младенца вместе с мужем седым.
Онкелосמִבָּרָא תְּתַכֵּל חַרְבָּא וּמִתְּוָנַיָא חַרְגַת מוֹתָא אַף עוּלֵמֵיהוֹן אַף עוּלֵמָתְהוֹן יָנְקֵיהוֹן עִם אֱנַשׁ סָבֵיהוֹן
Рашиמחוץ תשכל חרב. מחוץ לעיר תשכלם חרב גייסות: ומחדרים אימה. כשבורח ונמלט מן החרב, חדרי לבו נוקפים עליו מחמת אימה, והוא מת והולך בה. דבר אחר, ומחדרים אימה, שבבית תהיה אימת דֶּבֶר, כמו שנאמר כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ (ירמיה ט, כ), וכן תרגם אונקלוס. דבר אחר מחוץ תשכל חרב, על מה שעשו בחוצות, שנאמר וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבּשֶׁת (שם יא, יג — ספרי שם): ומחדרים אימה. על מה שעשו בחדרי חדרים, שנאמר אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ (יחזקאל ח, יב):
Раши · английскийFrom without, the sword shall decimate. Outside the city, the sword of armed legions shall decimate them. From within the chambers, terror. If he should flee and escape the sword, the chambers of his heart pound with terror, continuing until he expires. Another interpretation of “From within the chambers, terror”: Indoors will be terror of the plague, as it is said, “For death has entered through our windows.” This is how Onkelos translates it. Another interpretation: “Because of the outdoors, the sword shall decimate” — because of their behavior out of doors, as it is said, “According to the number of outdoor areas in Jerusalem, you have set up altars to debasement.” “Because of the chambers, terror” — because of their behavior in the innermost chambers, as it is said, “What the elders of the house of Yisroel do in the dark, each one in his paneled chamber.”
אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃
אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָֽם׃
Я сказал: Я покончил бы с ними, изгладил бы из среды людей память о них,
Онкелосאֲמָרִית יֵחוֹל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן וֶאֱשֵׁצִנוּן אֱבַטַל מִבְּנֵי אֲנָשָׁא דוּכְרָנֵיהוֹן
Рашиאמרתי אפאיהם. אמרתי בלבי אפאה אותם, ויש לפרש אפאיהם אשיתם פאה, להשליכם מעלי הפקר, ודוגמתו מצינו בעזרא, וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה (נחמיה ט, כב), להפקר, וכן חברו מנחם. ויש פותרים אותו כתרגומו, יֵחוֹל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן, ולא יתכן, שאם כן היה לו לכתוב אאפאיהם, אחת לשמוש ואחת ליסוד, כמו אֲאַזֶּרְךָ (ישעיה מה, ה), אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי (איוב טז, ה), והאל"ף התיכונה אינה ראויה בו כלל, ואונקלוס תרגם אחר לשון הברייתא השנויה בספרי (שכב), החולקת תיבה זו לשלשה תיבות, אמרתי אף אי הם, אמרתי באפי אֶתְּנֵם כאילו אינם, שיאמרו רואיהם עליהם איה הם:
Раши · английскийI thought [lit. said], ‘I shall abandon them.’ I said privately, I shall abandon them. We may interpret אַפְאֵיהֶם as ‘I shall render them Pei’ah, discarding them into abandonment.’ We find an example of this in Ezra, “You delivered, to them, kingdoms and peoples, whom You dispersed as Pei’ah” — into abandonment. This is Menachem’s understanding. Now some interpret this according to Targum’s [Onkelos] translation, “I shall visit my fury upon them”; but this is untenable, for if so, it should have written אֲאַפְאֵיהֶם, one [aleph] as a prefix, and one from the root, as in “I girded you,” “I fortified you by my word.” Also, the middle aleph is totally inappropriate. Onkelos’s translation follows the text of the Beraysa quoted by Sifrei, which divides this word into three words — I thought ‘in fury where are they.’ I thought, in my fury, that I would render them non-entities, so that those who look for them would say, concerning them, ‘Where are they’?
לולי כעס אויב אגור פן־ינכרו צרימו פן־יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל־זאת׃
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣ינוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת׃
לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּֽן־יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל־זֹֽאת׃
Если бы не боялся Я злобы врага, чтобы не лжесловствовали притеснители их, чтобы не сказали: наша рука взяла верх, и не Превечный сделал все это.
Онкелосאִלוּלָפוֹן רָגְזָא דְסָנְאָה כְּנִישׁ דִילְמָא יִתְרַבְרַב בְּעֵל דְבָבָא דִילְמָא יֵימְרוּן יְדָנָא תְקִיפַת לָנָא וְלָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת כָּל דָא
Рашиלולי כעס אויב אגור. אם לא שכעס אויב כנוס עליהם להשחית, ואם יוכל להם וישחיתם, יתלה הַגְּדֻלָּה בו ובאלהיו ולא יתלה הַגְּדֻלָּה בי, וזהו שנאמר פן ינכרו צרימו, ינכרו הדבר לתלות גבורתם בנכרי שאין הגדולה שלו. פן ינכרו צרימו, ינכרו הדבר לתלות גבורתם בנכרי שאין הגדולה שלו.
Раши · английскийWere it not for the enemy’s amassed rage. Were it not that the enemy’s rage is amassed against them for destruction, and if he were to overcome them and destroy them, he would attribute greatness to himself and his gods, but would not attribute greatness to Me. This is why it is said . . .
כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃
כִּי־גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָֽה׃
Ибо народ с потерянным рассудком они, и нет в них соображения.
Онкелосאֲרֵי עַם מְאַבְּדֵי עֵצָה אִנוּן וְלֵית בְּהוֹן סוּכְלְתָנוּ
Рашиפן יאמרו ידנו רמה וגו'. כי אותו גוי אובד עצות המה. ואין בהם תבונה. שאלו היו חכמים, ישכילו זאת איכה ירדוף וגו':
Раши · английскийLest their oppressors estrange. They estrange the matter by attributing their power to a stranger who has no greatness. Lest they say, ‘Our armed might has prevailed,’ etc. For that Nation squanders counsel, they lack intelligence. For if they were wise, They would grasp this. How could [one] pursue, etc.