Onkelosוּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר

Rashi

Rashi · English

Onkelosמַלֵל עִם אַהֲרֹן לְמֵימָר גְבַר מִבְּנָיִךְ לְדָרֵיהוֹן דִי יְהֵּי בֵהּ מוּמָא לָא יִקְרַב לְקָרָבָא קֻרְבָּנָא קֳדָם אֱלָהֵהּ

Rashiלחם אלהיו. מאכל אלהיו, כל סעודה קרויה לחם, כמו עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה, א):

Rashi · EnglishThe bread of his God, “the food” of his God. Every meal is called “food,” as [in the verse] “he made a great feast.”

Onkelosאֲרֵי כָל גְבַר דִּי בֵהּ מוּמָא לָא יִקְרַב גְבַר עַוִיר אוֹ חֲגִיר אוֹ חָרִים אוֹ שָׂרִיע

Rashiכי כל איש אשר בו מום לא יקרב. אינו דין שיקרב, כמו הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ (מלאכי א, ח): חרם. שחוטמו שקוע בין שתי העינים, שכוחל שתי עיניו כאחת (בכורות מג:) ì : שרוע. שאחד מאיבריו גדול מחבירו, עינו אחת גדולה ועינו אחת קטנה, או שוקו אחת ארוכה מחברתה (שם מ:):

Rashi · EnglishFor any man who has a blemish shall not approach. It is not proper that he approach; [the word “approach”] is like [that in the verse] “[If you offer the lame or sick, is it not evil?] Offer it now to your governor; [will he be pleased with you?].” A man with a sunken nose, [one] whose nose is sunken between the two eyes, [so that] he can paint both his eyes with one stroke. A man who has disproportionate limbs, [one who has] one limb larger than the other — one eye large and one eye small, or one thigh is longer than the other.

Onkelosאוֹ גְבַר דִי יְהֵי בֵהּ תְּבַר רַגְלָא אוֹ תְּבַר יְדָא

Rashi

Rashi · English

Onkelosאוֹ גְבִין אוֹ דֻקָא אוֹ חִלִיז בְּעֵינֵהּ אוֹ גַרְבָן אוֹ חֲזָזָן אוֹ מְרִיס פַּחֲדִין

Rashiאו גבן. שוריציול"ש בלע"ז, שגביני עיניו שערן ארוך ושוכב (שם מג:): או דק. שיש לו בעיניו דוק שקורין טיל"א (שם לח.), כמו הַנּוֹטֶה כַדֹּק (ישעיה מ, כב): או תבלל. דבר המבלבל את העין, כגון חוט לבן הנמשך מן הלבן ופוסק בסירא, שהוא עוגל המקיף את השחור שקוראים פרוניל"א, והחוט הזה פוסק את העוגל ונכנס בשחור. ותרגום תבלול חִילִיז, לשון חלזון, שהוא דומה לתולעת אותו החוט, וכן כינוהו חכמי ישראל במומי הבכור חלזון נחש עֵינָב (שם): גרב וילפת. מיני שחין הם: גרב. זו החרס, שחין היבש מבפנים ומבחוץ: ילפת. היא חזזית המצרית, ולמה נקראת ילפת, שמלפפת והולכת עד יום המיתה, והוא לח מבחוץ ויבש מבפנים. ובמקום אחר קורא לגרב שחין הלח מבחוץ ויבש מבפנים, שנאמר וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס (דברים כח, כז), כשסמוך גרב אצל חרס קורא לילפת גרב, וכשהוא סמוך אצל ילפת קורא לחרס גרב, כך מפורש בבכורות (בכורות מא.): מרוח אשך. לפי התרגום מְרִיס פַחֲדִין, שפחדיו מרוססים, שביצים שלו כתותין. פחדין כמו גִידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָגוּ (איוב מ, יז):

Rashi · EnglishOne with overhanging eyebrows. Sorzilos in Old French, [denoting one whose] eyebrows — their hair is long and lies [over his face]. Or with a cataract, who has a membrane in his eyes, which is called toyle [in Old French], similar [to the use of the word in the verse]: “Who spreads out [the heavens] like a membrane.” Or a disarrangement [in the eye], something which confuses the eye, such as a white streak which stretches from the white [of the eye] and intersects the iris — the circle which surrounds the black [of the eye], [that] which is called prunelle in Old French. This streak intersects the circle and enters the black [of the eye]. The Targum of תְּבַלוּל is חִילִּיז, a word [related to] חִלָּזוֹן, for that streak is similar to a worm, and so the Sages of Israel termed it, [when describing] the blemishes [which can befall] a firstling: worm, snake, wart. Scurf [= gorov] or scabs [= yallefes]. These are types of boils. “Scurf” is [what is called elsewhere] cheres, a boil [which is] dry within and without [on the surface]; “scab” is the Egyptian lichen. And why is it called yallefes? Because it continues to cling [to the body] until the day of death, and it is moist without and dry within, and in another place gorov is called shechin — moist without and dry within, as it is said, “and with the scab [= gorov] and with the itch [= cheres].” When [the word] “scurf” [= gorov] [appears] near cheres, [then] “scab” [= yallefes] is called “scurf” [= gorov], [but] when it [= gorov] [appears] near “scab” [= yallefes], cheres is called “scurf” [= gorov] — so is it explained in Bechoros. Or one with crushed testicles, [which is,] according to the Targum: מְרֵס פַּחֲדִין, whose פַּחֲדִין are מְרוּסָסִין — his testicles are crushed. [The word] פַּחֲדִין is related [to its meaning in the verse]: “All the sinews of his testicles are knit together.”

Onkelosכָּל גְבַר דִי בֵהּ מוּמָא מִזַרְעָא דְאַהֲרֹן כַּהֲנָא לָא יִקְרַב לְקָרָבָא יָת קֻרְבָּנַיָא דַיְיָ מוּמָא בֵהּ יָת קֻרְבַּן אֱלָהֵהּ לָא יִקְרַב לְקָרָבָא

Rashiכל איש אשר בו מום. לרבות שאר מומין (ת"כ פרק ג, א): מום בו. בעוד מומו בו פסול, הא אם עבר מומו כשר: לחם אלהיו. כל מאכל קרוי לחם:

Rashi · EnglishAny man who has a blemish — [this comes] to include other blemishes. He has a blemish, while “he has a blemish,” he is unfit; therefore, if the blemish passes, he is fit. The bread of his God, every food is called “bread.”

Onkelosקֻרְבַּן אֱלָהֵהּ מִקֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וּמִן קוּדְשַׁיָא יֵיכוּל

Rashiמקדשי הקדשים. אלו קדשי הקדשים: ומן הקדשים יאכל. אלו קדשים קלים, ואם נאמרו קדשי הקדשים, למה נאמרו קדשים קלים, אם לא נאמר הייתי אומר בקדשי הקדשים יאכל בעל מום, שמצינו שהותרו לזר, שאכל משה בשר המלואים, אבל בחזה ושוק של קדשים קלים לא יאכל, שלא מצינו זר חולק בהן, לכך נאמרו קדשים קלים (ת"כ פרק ג, ח), כך מפורש בזבחים (קא:):

Rashi · EnglishOf the most holy [sacrifices] — these are the most holy sacrifices. And from the holy, he may eat. These are the sacrifices of lesser sanctity. If sacrifices of greater sanctity are mentioned, why are sacrifices of lesser sanctity [also] mentioned? If it had not been said, I would have thought: A blemished person may eat of the most holy sacrifices, since we find that they were permitted to a non-kohein, [as when] Moshe ate the flesh of the installation-sacrifices. But [I might think] that of the breast and thigh of sacrifices of lesser sanctity he may not eat, since we do not find that a non-kohein had a part in them — therefore sacrifices of lesser sanctity are mentioned. So is it explained in [the Maseches of] Zevochim.

Onkelosבְּרַם לְפָרֻכְתָּא לָא יֵיעוֹל וּלְמַדְבְּחָא לָא יִקְרַב אֲרֵי מוּמָא בֵהּ וְלָא יַחֵל יָת מַקְדְשַׁי אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁהוֹן

Rashiאך אל הפרכת. להזות שבע הזאות שעל הפרכת: ואל המזבח. החיצון. ושניהם הוצרכו להכתב, ומפורש בת"כ (שם י.): ולא יחלל את מקדשי. שאם עבד, עבודתו מחוללת להפסל:

Rashi · EnglishHowever, [he may not enter] beyond the curtain, to sprinkle seven sprinklings on the curtain. And to the altar, the outer [one]. And both [the curtain and the altar] had to be written, and [the reason] is explained in Toras Kohanim. He shall not profane My holy things. For if he did perform [the service], his service is profaned and becomes invalid.

Onkelosוּמַלִיל מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי וְעִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

Rashiוידבר משה. המצוה הזאת: אל אהרן וגו' ואל כל בני ישראל. להזהיר בית דין על הכהנים (שם יב.).

Rashi · EnglishMoshe spoke this mitzvah. To Aharon and to his sons and to all of Bnei Yisroel — to warn the court regarding the kohanim.

Onkelosוּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר

Rashi

Rashi · English

Onkelosמַלֵיל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי וְיִפָּרְשׁוּן מִקוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָא יְחַלוּן יָת שְׁמָא דְקוּדְשִׁי דִי אִנוּן מְקַדְשִׁין קֳדָמַי אֲנָא יְיָ

Rashiוינזרו. אין נזירה אלא פרישה, וכן הוא אומר וַיִּנָּזֵר מֵאַחֲרַי (יחזקאל יד, ז), נָזֹרוּ אָחוֹר (ישעיה א, ד), יפרשו מן הקדשים בימי טומאתן. דבר אחר וינזרו מקדשי בני ישראל, אשר הם מקדישים לי ולא יחללו את שם קדשי, סרס המקרא ודרשהו: אשר הם מקדישים לי. לרבות קדשי כהנים עצמן:

Rashi · EnglishAnd let them keep away, [The word] נְזִירָה refers to “separation,” and so too [the verse] says: “And he separates himself from following Me,” “They are gone away backward,” [thus implying here:] they shall separate [themselves] from holy things in the days of their impurity. And let them keep away from the holy offerings of Bnei Yisroel, which they sanctify for Me, and not profane My Holy Name. Reverse the verse and expound it. Which they sanctify for Me, [this redundancy comes] to include the holy offerings of the kohanim themselves.

Onkelosאֱמַר לְהוֹן לְדָרֵיכוֹן כָּל גְבַר דִי יִקְרַב מִכָּל בְּנֵיכוֹן לְקוּדְשַׁיָא דִי יְקַדְשׁוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ וְסֹאבְתֵיהּ עֲלוֹהִי וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהִיא מִן קֳדָמַי אֲנָא יְיָ

Rashiכל איש אשר יקרב. אין קריבה זו אלא אכילה, וכן מצינו שנאמרה אזהרת אכילת קדשים בטומאה בלשון נגיעה, בכל קדש לא תגע, (ויקרא יב, ד) אזהרה לאוכל, ולמדוה רבותינו (זבחים לג:) מגזירה שוה. ואי אפשר לומר שחייב על הנגיעה, שהרי נאמר כרת על האכילה בצו את אהרן שתי כריתות זו אצל זו, ואם על הנגיעה חייב לא הוצרך לחייבו על האכילה, וכן נדרש בת"כ (פרשתא ד, ז), וכי יש נוגע חייב, אם כן מה תלמוד לומר יקרב, משיכשר להקרב, שאין חייבין עליו משום טומאה, אלא אם כן קרבו מתיריו, ואם תאמר שלש כריתות בטומאת כהנים למה, כבר נדרשו במס' שבועות (ז.) אחת לכלל, ואחת לפרט וכו': וטמאתו עליו. וטומאת האדם עליו. יכול בבשר הכתוב מדבר וטומאתו של בשר עליו, ובטהור שאכל את הטמא הכתוב מדבר, על כרחך ממשמעו אתה למד, במי שטומאתו פורחת ממנו הכתוב מדבר, וזהו האדם שיש לו טהרה בטבילה (זבחים מג:): ונכרתה וגו'. יכול מצד זה לצד זה, יכרת ממקומו ויתיישב במקום אחר, תלמוד לומר אני ה', בכל מקום אני:

Rashi · EnglishAny person who shall draw near. This [expression of] “drawing near” refers to eating, and so we have found that the prohibition of eating holy flesh while [in a state of ritual] uncleanness is expressed by [a word implying] “touching”: “Anything holy she shall not touch” — which is a prohibition for one who eats [the flesh], and our Rabbis derived it from a gezeroh shovoh. And it is impossible to say that he is liable for touching, since koreis is mentioned regarding eating in [the Sidroh] of Tzav es Aharon: Two kerisos are [mentioned] next to one another, and if he is liable for touching, it would not have been necessary to make him liable for eating± so is it expounded in Toras Kohanim: Is then a kohein who [merely] touches [sacrificial flesh when he is unclean] liable [to koreis]? If so, why does the verse say: “who draws near” [rather than “who eats”]? [It is said in order to teach that] once it is fit to be offered [= brought near], they [= those who eat it] are not liable for uncleanness unless that which makes it permissible is offered. And if you say: Why are three kerisos regarding impurity of kohanim? [They] were already expounded in Maseches Shevu’os: One is [to teach] a general rule [regarding all sacrifices], one [teaches the rule regarding] a particular case, etc. [and one to teach regarding a sliding-scale sacrifice, which is recorded only to prescribe atonement for the uncleanness of the Temple and its holy food]. While his impurity is on him — and the impurity of a human being is on him. Perhaps the verse speaks of the impurity of flesh — “and the impurity of the [sacrificial] flesh is on it”? — And regarding a clean [kohein] who ate unclean [flesh], does scripture speak? [No.] You are forced to learn from what is implied in it. Of one whose impurity passes away from him, does the verse speak. And this refers to a human being whose purification is by immersion. Shall be cut off. Perhaps [he shall be uprooted] from this side [of the world] to the [other] side [of the world]? [Perhaps] he will be cut off [= exiled] from his [native] place and be settled in another place? The verse says: “I am Adonoy” — [he will be cut off] from wherever I am.

Onkelosגְבַר גְבַר מִזַרְעָא דְאַהֲרֹן וְהוּא סְגִיר אוֹ דָאִיב בְּקוּדְשַׁיָא לָא יֵיכוּל עַד דִי יִדְכֵּי וּדְיִקְרַב בְּכָל טְמֵא נַפְשָׁא אוֹ גְבַר דִי תִפּוֹק מִנֵהּ שִׁכְבַת זַרְעָא

Rashiבכל טמא נפש. במי שנטמא במת:

Rashi · EnglishAnything defiled by the dead, [referring] to one who becomes [ritually] impure by [contact] with the dead.

Onkelosאוֹ גְבַר דִי יִקְרַב בְּכָל רִחֲשָׁא דִי יִסְתָּאַב לֵהּ אוֹ בַאֲנָשָׁא דִי יִסְתָּאַב לֵהּ לְכָל סֹאבְתֵיהּ

Rashiבכל שרץ אשר יטמא לו. בשיעור הראוי לטמא (ת"כ פרק ד, ד), בכעדשה (חגיגה יא. — ת"כ): או באדם. במת: אשר יטמא לו. כשיעורו לטמא, וזהו כזית: לכל טומאתו. לרבות נוגע בזב, וזבה, נדה, ויולדת:

Rashi · EnglishAny creeping creature that causes impurity to him, in the minimum size which is capable of causing impurity, [that is, the size of] a lentil. Or any person, a dead body. Who causes impurity to him, in [the] minimum size to cause impurity, and that is [the volume of] an olive’s-bulk. [With] whatever impurity he has, this includes one who touches a zov, or a zovoh, or a niddoh, or a woman who has just given birth.

Onkelosאֱנַשׁ דִי יִקְרַב בֵּהּ וִיהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא וְלָא יֵיכוּל מִן קוּדְשַׁיָא אֱלָהֵן אַסְחֵי בִשׂרֵהּ בְּמַיָא

Rashiנפש אשר תגע בו. באחד מן הטמאים הללו:

Rashi · EnglishAnyone touching [that person] — any of these [ritually] unclean [persons].

Onkelosוּבְמֵעַל שִׁמְשָׁא וְיִדְכֵּי וּבָתַר כֵּן יֵיכוּל מִן קוּדְשַׁיָא אֲרֵי לַחְמֵהּ הוּא

Rashiואחר יאכל מן הקדשים. נדרש ביבמות (עד:) בתרומה, שמותר לאכלה בהערב השמש: מן הקדשים ולא כל הקדשים:

Rashi · EnglishAnd afterwards, he may eat of the holy things. [This] is expounded in [Maseches] Yevomos [as concerning] terumoh, which [kohanim] are permitted to eat at sunset. Of the holy things. but not all the holy things.

Onkelosנְבִילָא וּתְבִירָא לָא יֵיכוּל לְאִסְתָּאָבָא בָהּ אֲנָא יְיָ

Rashiנבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה. לענין הטומאה הזהיר כאן, שאם אכל נבלת עוף טהור שאין לה טומאת מגע ומשא, אלא טומאת אכילה בבית הבליעה, אסור לאכול בקדשים, וצריך לומר וטרפה, מי שיש במינו טרפה, יצא נבלת עוף טמא שאין במינו טרפה:

Rashi · EnglishAn animal which has died on its own, or an animal that was fatally maimed, he must not eat to defile himself with it. [This verse] warns regarding the matter of uncleanness. That if he ate the carcass of a [ritually] clean bird, which has no [rule of] uncleanness of touch and carrying, except for the uncleanness [caused by] eating as soon as it is in the gullet — he is forbidden to eat holy things. [Furthermore,] it was necessary to state u’trefah, [to indicate that the word neveiloh] [refers to] an animal whose species includes a trefah — excluding the carcass of an unclean bird which does not include a trefah within its species.

Onkelosוְיִטְרוּן יָת מַטְּרַת מֵימְרִי וְלָא יְקַבְּלוּן עֲלוֹהִי חוֹבָא וִימוּתוּן בֵּהּ אֲרֵי יְחַלֻנֵהּ אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁהוֹן

Rashiושמרו את משמרתי. מלאכול תרומה בטומאת הגוף: ומתו בו. למדנו שהיא מיתה בידי שמים (סנהדרין פג.):

Rashi · EnglishThey shall keep My charge not to eat terumoh while [in a state of] bodily uncleanness. And die because of it. This has taught us that [violation of this prohibition] is [punishable] by death at the hands of Heaven.

Onkelosוְכָל חִלוֹנַי לָא יֵיכוּל קוּדְשָׁא תּוֹתָבָא דְכַהֲנָא וַאֲגִירָא לָא יֵיכוּל קוּדְשָׁא

Rashiלא יאכל קדש. בתרומה הכתוב מדבר, שכל הענין דבר בה (שם פג:): תושב כהן ושכיר. תושבו של כהן ושכירו, לפיכך תושב זה נקוד פתח, לפי שהוא דבוק, ואיזהו תושב, זה נרצע שהוא קנוי לו עד היובל, ואיזהו שכיר, זה קנוי קנין שנים שיוצא בשש, בא הכתוב ולמדך כאן, שאין גופו קנוי לאדוניו לאכול בתרומתו (יבמות ע.):

Rashi · EnglishNo stranger (non-kohein) may eat holy things. The verse speaks of terumoh, for the whole passage speaks of it. One indentured to a kohein or one hired — [that is,] the indentured servant of a kohein or his hired hand. That is why [the word] “ תּוֹשַׁב “ is vocalized with a פַּתַּח, because it is connected [to the following word]. And what is a תּוֹשָׁב ? This is [a Hebrew servant] who [has had his ear] pierced, who belongs [to his master] until the Jubilee year. And what is a שָׂכִיר ? One who belongs [to his master] for [a period] of years, who leaves [his master’s service] in six years. The verse has come and taught you here, that he does not belong bodily to his master [which would allow him to] eat terumoh.

Onkelosוְכָהֵן אֲרֵי יִקְנֵי נְפַשׁ קִנְיַן כַּסְפֵּהּ הוּא יֵיכוּל בֵּהּ וִילִיד בֵּיתֵהּ אִנוּן יֵיכְלוּן בְּלַחְמֵהּ

Rashiוכהן כי יקנה נפש. עבד כנעני שקנוי לגופו: ויליד ביתו. אלו בני השפחות, ואשת כהן אוכלת בתרומה מן המקרא הזה, שאף היא קנין כספו (כתובות נז:), ועוד למד ממקרא אחר כל טהור בביתך וגו' בספרי (קרח יז):

Rashi · EnglishIf a kohein shall purchase a person [as a slave], a Canaanite slave who belongs bodily [to his master]. And the [slave] born in his house, these are the children of the maidservants. [Furthermore, the law that] the wife of a kohein may eat terumoh [is derived] from this verse, for she too is an acquisition obtained with his money. and [this law] is also learned from another verse: “Every [ritually] clean person in your house [may eat of it]” — in Sifrei.

Onkelosוּבַת כָּהֵן אֲרֵי תְהִי לִגְבַר חִלוֹנָי הִיא בְּאַפְרָשׁוּת קוּדְשַׁיָא לָא תֵיכוּל

Rashiלאיש זר. ללוי וישראל:

Rashi · EnglishTo a non-kohein, [that is,] to a Levite or an Israelite.

Onkelosוּבַת כָּהֵן אֲרֵי תְהֵי אַרְמְלָא וּמְתָרְכָא וּבַר לֵית לַהּ וּתְתוּב לְבֵית אֲבוּהָא כְּרַבְיוּתָהָא מִלַחְמָא דַאֲבוּהָא תֵּיכוּל וְכָל חִלוֹנַי לָא יֵיכוּל בֵּהּ

Rashiאלמנה וגרושה. מן האיש הזר: וזרע אין לה. ממנו: ושבה. הא אם יש לה זרע ממנו, אסורה בתרומה כל זמן שהזרע קיים (יבמות פז.): וכל זר לא יאכל בו. לא בא אלא להוציא את האונן שמותר בתרומה, זרות אמרתי לך, ולא אנינות (שם סח:):

Rashi · EnglishWidowed or divorced — from the non-kohein. And she has no children from him. And she returns — therefore, if she has children from him, she is forbidden [to eat] terumoh as long as the children live. No non-kohein may eat of it, [this repetition] comes only to exclude an onein [from the prohibition] — for he is permitted [to eat] terumoh. I said to you: A non-kohein [is forbidden to eat terumoh], but not an onein.

Onkelosוּגְבַר אֲרֵי יֵיכוּל קוּדְשָׁא בְּשָׁלוּ וְיוֹסֵף חוּמְשֵׁהּ עֲלוֹהִי וְיִתֵּן לְכַהֲנָא יָת קוּדְשָׁא

Rashiכי יאכל קדש. תרומה: ונתן לכהן את הקדש. דבר הראוי להיות קדש, שאינו פורע לו מעות, אלא פירות של חולין, והן נעשין תרומה (פסחים לב.):

Rashi · EnglishIf a man eats of holy things — terumah. And give to the kohein the holy thing. Something which is fit to become holy — that he not pay him in coin, but in common [i.e., non-holy] produce, which becomes terumoh.

Onkelosוְלָא יְחַלוּן יָת קוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת דִי יַפְרְשׁוּן קֳדָם יְיָ

Rashiולא יחללו וגו'. להאכילם לזרים:

Rashi · EnglishThey shall not profane, etc. To feed them to strangers.

Onkelosוִיקַבְּלוּן עֲלֵיהוֹן עֲוָיָן וְחוֹבִין בְּמֵיכָלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא יָת קוּדְשֵׁיהוֹן אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁהוֹן

Rashiוהשיאו אותם. את עצמם יטענו עון באכלם את קדשיהם, שהובדלו לשם תרומה וקדשו, ונאסרו עליהם. ואונקלוס שתרגם בְּמֵיכָלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא, שלא לצורך תרגמו כן: והשיאו אותם. זה אחד מג' אתים שהיה רבי ישמעאל דורש בתורה שמדברים באדם עצמו, וכן בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ (במדבר ו, יג), הוא יביא את עצמו, וכן וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיא (דברים לד, ו), הוא קבר את עצמו, כך נדרש בספרי (נשא לב):

Rashi · EnglishThey burden them[selves] [they] themselves will bear the sin — when they eat their holy things, that were separated for the sake of terumoh and became holy and were forbidden to them [= the strangers]. And Onkelos who translated “in their eating [of it] in impurity,” translated it thus unnecessarily. They burden them[selves]. This is one of three [mentions of the word] es in the Torah which R. Yishmo’el would expound [as though the verses] were speaking of the person himself; and so [too]: “on the day in which the time of his nezirus is fulfilled, he shall bring him” — he shall bring himself; and so [too]: “and he buried him in the valley” — he buried himself. So is it expounded in Sifre.