Дальше
Сейчас звучит
После этого ничего нет.
שני
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃
И говорил Превечный Моисею, сказав:
Онкелосוּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר
Раши
Раши · английский
דבר אל־אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃
דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹהָֽיו׃
דַּבֵּר אֶֽל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ מִֽזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָֽיו׃
Объяви Аарону так: никто из семени твоего в роды свои, у которого будет телесный недостаток, не должен приступать, чтобы возносить пищу Бога своего.
Онкелосמַלֵל עִם אַהֲרֹן לְמֵימָר גְבַר מִבְּנָיִךְ לְדָרֵיהוֹן דִי יְהֵּי בֵהּ מוּמָא לָא יִקְרַב לְקָרָבָא קֻרְבָּנָא קֳדָם אֱלָהֵהּ
Рашиלחם אלהיו. מאכל אלהיו, כל סעודה קרויה לחם, כמו עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה, א):
Раши · английскийThe bread of his God, “the food” of his God. Every meal is called “food,” as [in the verse] “he made a great feast.”
כי כל־איש אשר־בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃
כִּ֥י כָל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ׃
כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר־בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרֽוּעַ׃
Ибо ни один человек, на котором недостаток, не должен приступать: ни слепой, ни хромой, ни с сплюснутым носом, ни с каким либо удлиненным членом;
Онкелосאֲרֵי כָל גְבַר דִּי בֵהּ מוּמָא לָא יִקְרַב גְבַר עַוִיר אוֹ חֲגִיר אוֹ חָרִים אוֹ שָׂרִיע
Рашиכי כל איש אשר בו מום לא יקרב. אינו דין שיקרב, כמו הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ (מלאכי א, ח): חרם. שחוטמו שקוע בין שתי העינים, שכוחל שתי עיניו כאחת (בכורות מג:) ì : שרוע. שאחד מאיבריו גדול מחבירו, עינו אחת גדולה ועינו אחת קטנה, או שוקו אחת ארוכה מחברתה (שם מ:):
Раши · английскийFor any man who has a blemish shall not approach. It is not proper that he approach; [the word “approach”] is like [that in the verse] “[If you offer the lame or sick, is it not evil?] Offer it now to your governor; [will he be pleased with you?].” A man with a sunken nose, [one] whose nose is sunken between the two eyes, [so that] he can paint both his eyes with one stroke. A man who has disproportionate limbs, [one who has] one limb larger than the other — one eye large and one eye small, or one thigh is longer than the other.
או איש אשר־יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃
א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד׃
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָֽד׃
Ни человек, у которого перелом ноги или перелом руки;
Онкелосאוֹ גְבַר דִי יְהֵי בֵהּ תְּבַר רַגְלָא אוֹ תְּבַר יְדָא
Раши
Раши · английский
או־גבן או־דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃
אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ׃
אֽוֹ־גִבֵּן אוֹ־דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָֽשֶׁךְ׃
Ни горбатый, ни с каким либо иссохшим членом, ни с бельмом на глазу, ни коростовый, ни шелудивый, ни с раздавленными ятрами;
Онкелосאוֹ גְבִין אוֹ דֻקָא אוֹ חִלִיז בְּעֵינֵהּ אוֹ גַרְבָן אוֹ חֲזָזָן אוֹ מְרִיס פַּחֲדִין
Рашиאו גבן. שוריציול"ש בלע"ז, שגביני עיניו שערן ארוך ושוכב (שם מג:): או דק. שיש לו בעיניו דוק שקורין טיל"א (שם לח.), כמו הַנּוֹטֶה כַדֹּק (ישעיה מ, כב): או תבלל. דבר המבלבל את העין, כגון חוט לבן הנמשך מן הלבן ופוסק בסירא, שהוא עוגל המקיף את השחור שקוראים פרוניל"א, והחוט הזה פוסק את העוגל ונכנס בשחור. ותרגום תבלול חִילִיז, לשון חלזון, שהוא דומה לתולעת אותו החוט, וכן כינוהו חכמי ישראל במומי הבכור חלזון נחש עֵינָב (שם): גרב וילפת. מיני שחין הם: גרב. זו החרס, שחין היבש מבפנים ומבחוץ: ילפת. היא חזזית המצרית, ולמה נקראת ילפת, שמלפפת והולכת עד יום המיתה, והוא לח מבחוץ ויבש מבפנים. ובמקום אחר קורא לגרב שחין הלח מבחוץ ויבש מבפנים, שנאמר וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס (דברים כח, כז), כשסמוך גרב אצל חרס קורא לילפת גרב, וכשהוא סמוך אצל ילפת קורא לחרס גרב, כך מפורש בבכורות (בכורות מא.): מרוח אשך. לפי התרגום מְרִיס פַחֲדִין, שפחדיו מרוססים, שביצים שלו כתותין. פחדין כמו גִידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָגוּ (איוב מ, יז):
Раши · английскийOne with overhanging eyebrows. Sorzilos in Old French, [denoting one whose] eyebrows — their hair is long and lies [over his face]. Or with a cataract, who has a membrane in his eyes, which is called toyle [in Old French], similar [to the use of the word in the verse]: “Who spreads out [the heavens] like a membrane.” Or a disarrangement [in the eye], something which confuses the eye, such as a white streak which stretches from the white [of the eye] and intersects the iris — the circle which surrounds the black [of the eye], [that] which is called prunelle in Old French. This streak intersects the circle and enters the black [of the eye]. The Targum of תְּבַלוּל is חִילִּיז, a word [related to] חִלָּזוֹן, for that streak is similar to a worm, and so the Sages of Israel termed it, [when describing] the blemishes [which can befall] a firstling: worm, snake, wart. Scurf [= gorov] or scabs [= yallefes]. These are types of boils. “Scurf” is [what is called elsewhere] cheres, a boil [which is] dry within and without [on the surface]; “scab” is the Egyptian lichen. And why is it called yallefes? Because it continues to cling [to the body] until the day of death, and it is moist without and dry within, and in another place gorov is called shechin — moist without and dry within, as it is said, “and with the scab [= gorov] and with the itch [= cheres].” When [the word] “scurf” [= gorov] [appears] near cheres, [then] “scab” [= yallefes] is called “scurf” [= gorov], [but] when it [= gorov] [appears] near “scab” [= yallefes], cheres is called “scurf” [= gorov] — so is it explained in Bechoros. Or one with crushed testicles, [which is,] according to the Targum: מְרֵס פַּחֲדִין, whose פַּחֲדִין are מְרוּסָסִין — his testicles are crushed. [The word] פַּחֲדִין is related [to its meaning in the verse]: “All the sinews of his testicles are knit together.”
כל־איש אשר־בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את־אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃
כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֙רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת־אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב׃
כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת־אִשֵּׁי יְהוָה מוּם בּוֹ אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִֽיב׃
Ни один человек из семени Аарона священника, на котором недостаток, не должен приступать, чтобы возносить огнепалимые жертвы Превечного: недостаток на нем, да не приступает он, чтобы возносить пищу Бога своего.
Онкелосכָּל גְבַר דִי בֵהּ מוּמָא מִזַרְעָא דְאַהֲרֹן כַּהֲנָא לָא יִקְרַב לְקָרָבָא יָת קֻרְבָּנַיָא דַיְיָ מוּמָא בֵהּ יָת קֻרְבַּן אֱלָהֵהּ לָא יִקְרַב לְקָרָבָא
Рашиכל איש אשר בו מום. לרבות שאר מומין (ת"כ פרק ג, א): מום בו. בעוד מומו בו פסול, הא אם עבר מומו כשר: לחם אלהיו. כל מאכל קרוי לחם:
Раши · английскийAny man who has a blemish — [this comes] to include other blemishes. He has a blemish, while “he has a blemish,” he is unfit; therefore, if the blemish passes, he is fit. The bread of his God, every food is called “bread.”
לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן־הקדשים יאכל׃
לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקָּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃
לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן־הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵֽל׃
Пищу Бога своего из великих святынь и из святынь может он есть.
Онкелосקֻרְבַּן אֱלָהֵהּ מִקֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וּמִן קוּדְשַׁיָא יֵיכוּל
Рашиמקדשי הקדשים. אלו קדשי הקדשים: ומן הקדשים יאכל. אלו קדשים קלים, ואם נאמרו קדשי הקדשים, למה נאמרו קדשים קלים, אם לא נאמר הייתי אומר בקדשי הקדשים יאכל בעל מום, שמצינו שהותרו לזר, שאכל משה בשר המלואים, אבל בחזה ושוק של קדשים קלים לא יאכל, שלא מצינו זר חולק בהן, לכך נאמרו קדשים קלים (ת"כ פרק ג, ח), כך מפורש בזבחים (קא:):
Раши · английскийOf the most holy [sacrifices] — these are the most holy sacrifices. And from the holy, he may eat. These are the sacrifices of lesser sanctity. If sacrifices of greater sanctity are mentioned, why are sacrifices of lesser sanctity [also] mentioned? If it had not been said, I would have thought: A blemished person may eat of the most holy sacrifices, since we find that they were permitted to a non-kohein, [as when] Moshe ate the flesh of the installation-sacrifices. But [I might think] that of the breast and thigh of sacrifices of lesser sanctity he may not eat, since we do not find that a non-kohein had a part in them — therefore sacrifices of lesser sanctity are mentioned. So is it explained in [the Maseches of] Zevochim.
אך אל־הפרכת לא יבא ואל־המזבח לא יגש כי־מום בו ולא יחלל את־מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃
אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃
אַךְ אֶל־הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּֽי־מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָֽׁם׃
Но к завесе да не подходит он, и к жертвеннику да не приступает, ибо недостаток на нем; и да не бесчестит он святынь Моих, ибо Я Превечный, освящающий их.
Онкелосבְּרַם לְפָרֻכְתָּא לָא יֵיעוֹל וּלְמַדְבְּחָא לָא יִקְרַב אֲרֵי מוּמָא בֵהּ וְלָא יַחֵל יָת מַקְדְשַׁי אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁהוֹן
Рашиאך אל הפרכת. להזות שבע הזאות שעל הפרכת: ואל המזבח. החיצון. ושניהם הוצרכו להכתב, ומפורש בת"כ (שם י.): ולא יחלל את מקדשי. שאם עבד, עבודתו מחוללת להפסל:
Раши · английскийHowever, [he may not enter] beyond the curtain, to sprinkle seven sprinklings on the curtain. And to the altar, the outer [one]. And both [the curtain and the altar] had to be written, and [the reason] is explained in Toras Kohanim. He shall not profane My holy things. For if he did perform [the service], his service is profaned and becomes invalid.
וידבר משה אל־אהרן ואל־בניו ואל־כל־בני ישראל׃ (פ)
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן וְאֶל־בָּנָ֑יו וְאֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶֽל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו וְאֶֽל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
И говорил это Моисей Аарону и всем сынам его и всем сынам Израилевым.
Онкелосוּמַלִיל מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי וְעִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
Рашиוידבר משה. המצוה הזאת: אל אהרן וגו' ואל כל בני ישראל. להזהיר בית דין על הכהנים (שם יב.).
Раши · английскийMoshe spoke this mitzvah. To Aharon and to his sons and to all of Bnei Yisroel — to warn the court regarding the kohanim.
ויקרא 22
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃
И говорил Превечный Моисею, сказав:
Онкелосוּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר
Раши
Раши · английский
דבר אל־אהרן ואל־בניו וינזרו מקדשי בני־ישראל ולא יחללו את־שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְיִנָּֽזְרוּ֙ מִקָּדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֨ר הֵ֧ם מַקְדִּשִׁ֛ים לִ֖י אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
דַּבֵּר אֶֽל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו וְיִנָּֽזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי יְהוָֽה׃
Объяви Аарону и сынам его: пусть они удерживают себя от святынь сынов Израилевых — дабы они не бесчестили святого имени Моего —, которые те посвящают Мне: Я Превечный.
Онкелосמַלֵיל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי וְיִפָּרְשׁוּן מִקוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָא יְחַלוּן יָת שְׁמָא דְקוּדְשִׁי דִי אִנוּן מְקַדְשִׁין קֳדָמַי אֲנָא יְיָ
Рашиוינזרו. אין נזירה אלא פרישה, וכן הוא אומר וַיִּנָּזֵר מֵאַחֲרַי (יחזקאל יד, ז), נָזֹרוּ אָחוֹר (ישעיה א, ד), יפרשו מן הקדשים בימי טומאתן. דבר אחר וינזרו מקדשי בני ישראל, אשר הם מקדישים לי ולא יחללו את שם קדשי, סרס המקרא ודרשהו: אשר הם מקדישים לי. לרבות קדשי כהנים עצמן:
Раши · английскийAnd let them keep away, [The word] נְזִירָה refers to “separation,” and so too [the verse] says: “And he separates himself from following Me,” “They are gone away backward,” [thus implying here:] they shall separate [themselves] from holy things in the days of their impurity. And let them keep away from the holy offerings of Bnei Yisroel, which they sanctify for Me, and not profane My Holy Name. Reverse the verse and expound it. Which they sanctify for Me, [this redundancy comes] to include the holy offerings of the kohanim themselves.
אמר אלהם לדרתיכם כל־איש ׀ אשר־יקרב מכל־זרעכם אל־הקדשים אשר יקדישו בני־ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹ֨תֵיכֶ֜ם כָּל־אִ֣ישׁ ׀ אֲשֶׁר־יִקְרַ֣ב מִכָּל־זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר יַקְדִּ֤ישׁוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַֽיהוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֧פֶשׁ הַהִ֛וא מִלְּפָנַ֖י אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל־אִישׁ ׀ אֲשֶׁר־יִקְרַב מִכָּל־זַרְעֲכֶם אֶל־הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל לַֽיהוָה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יְהוָֽה׃
Скажи им: всякий, в роды ваши, из всего семени вашего, кто приступит к святыням, которые посвящают сыны Израилевы Превечному, когда нечистота его на нем, — да истребится человек тот от лица Моего: Я Превечный.
Онкелосאֱמַר לְהוֹן לְדָרֵיכוֹן כָּל גְבַר דִי יִקְרַב מִכָּל בְּנֵיכוֹן לְקוּדְשַׁיָא דִי יְקַדְשׁוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ וְסֹאבְתֵיהּ עֲלוֹהִי וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהִיא מִן קֳדָמַי אֲנָא יְיָ
Рашиכל איש אשר יקרב. אין קריבה זו אלא אכילה, וכן מצינו שנאמרה אזהרת אכילת קדשים בטומאה בלשון נגיעה, בכל קדש לא תגע, (ויקרא יב, ד) אזהרה לאוכל, ולמדוה רבותינו (זבחים לג:) מגזירה שוה. ואי אפשר לומר שחייב על הנגיעה, שהרי נאמר כרת על האכילה בצו את אהרן שתי כריתות זו אצל זו, ואם על הנגיעה חייב לא הוצרך לחייבו על האכילה, וכן נדרש בת"כ (פרשתא ד, ז), וכי יש נוגע חייב, אם כן מה תלמוד לומר יקרב, משיכשר להקרב, שאין חייבין עליו משום טומאה, אלא אם כן קרבו מתיריו, ואם תאמר שלש כריתות בטומאת כהנים למה, כבר נדרשו במס' שבועות (ז.) אחת לכלל, ואחת לפרט וכו': וטמאתו עליו. וטומאת האדם עליו. יכול בבשר הכתוב מדבר וטומאתו של בשר עליו, ובטהור שאכל את הטמא הכתוב מדבר, על כרחך ממשמעו אתה למד, במי שטומאתו פורחת ממנו הכתוב מדבר, וזהו האדם שיש לו טהרה בטבילה (זבחים מג:): ונכרתה וגו'. יכול מצד זה לצד זה, יכרת ממקומו ויתיישב במקום אחר, תלמוד לומר אני ה', בכל מקום אני:
Раши · английскийAny person who shall draw near. This [expression of] “drawing near” refers to eating, and so we have found that the prohibition of eating holy flesh while [in a state of ritual] uncleanness is expressed by [a word implying] “touching”: “Anything holy she shall not touch” — which is a prohibition for one who eats [the flesh], and our Rabbis derived it from a gezeroh shovoh. And it is impossible to say that he is liable for touching, since koreis is mentioned regarding eating in [the Sidroh] of Tzav es Aharon: Two kerisos are [mentioned] next to one another, and if he is liable for touching, it would not have been necessary to make him liable for eating± so is it expounded in Toras Kohanim: Is then a kohein who [merely] touches [sacrificial flesh when he is unclean] liable [to koreis]? If so, why does the verse say: “who draws near” [rather than “who eats”]? [It is said in order to teach that] once it is fit to be offered [= brought near], they [= those who eat it] are not liable for uncleanness unless that which makes it permissible is offered. And if you say: Why are three kerisos regarding impurity of kohanim? [They] were already expounded in Maseches Shevu’os: One is [to teach] a general rule [regarding all sacrifices], one [teaches the rule regarding] a particular case, etc. [and one to teach regarding a sliding-scale sacrifice, which is recorded only to prescribe atonement for the uncleanness of the Temple and its holy food]. While his impurity is on him — and the impurity of a human being is on him. Perhaps the verse speaks of the impurity of flesh — “and the impurity of the [sacrificial] flesh is on it”? — And regarding a clean [kohein] who ate unclean [flesh], does scripture speak? [No.] You are forced to learn from what is implied in it. Of one whose impurity passes away from him, does the verse speak. And this refers to a human being whose purification is by immersion. Shall be cut off. Perhaps [he shall be uprooted] from this side [of the world] to the [other] side [of the world]? [Perhaps] he will be cut off [= exiled] from his [native] place and be settled in another place? The verse says: “I am Adonoy” — [he will be cut off] from wherever I am.
איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל־טמא־נפש או איש אשר־תצא ממנו שכבת־זרע׃
אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ מִזֶּ֣רַע אַהֲרֹ֗ן וְה֤וּא צָר֙וּעַ֙ א֣וֹ זָ֔ב בַּקֳּדָשִׁים֙ לֹ֣א יֹאכַ֔ל עַ֖ד אֲשֶׁ֣ר יִטְהָ֑ר וְהַנֹּגֵ֙עַ֙ בְּכָל־טְמֵא־נֶ֔פֶשׁ א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָֽרַע׃
אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל־טְמֵא־נֶפֶשׁ אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת־זָֽרַע׃
Всякий из семени Ааронова, когда он прокажен или слизеточив, не должен есть святынь, пока не очистится; и всякий, кто прикоснется к нечистому от мертвого, или человек, у которого истечет семя соития,
Онкелосגְבַר גְבַר מִזַרְעָא דְאַהֲרֹן וְהוּא סְגִיר אוֹ דָאִיב בְּקוּדְשַׁיָא לָא יֵיכוּל עַד דִי יִדְכֵּי וּדְיִקְרַב בְּכָל טְמֵא נַפְשָׁא אוֹ גְבַר דִי תִפּוֹק מִנֵהּ שִׁכְבַת זַרְעָא
Рашиבכל טמא נפש. במי שנטמא במת:
Раши · английскийAnything defiled by the dead, [referring] to one who becomes [ritually] impure by [contact] with the dead.
או־איש אשר יגע בכל־שרץ אשר יטמא־לו או באדם אשר יטמא־לו לכל טמאתו׃
אוֹ־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִגַּ֔ע בְּכָל־שֶׁ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ל֑וֹ א֤וֹ בְאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ל֔וֹ לְכֹ֖ל טֻמְאָתֽוֹ׃
אוֹ־אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל־שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא־לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא־לוֹ לְכֹל טֻמְאָתֽוֹ׃
Или человек, который прикоснется к какому нибудь гаду, от коего он делается нечистым, или к человеку, от коего он делается нечистым какою либо нечистотою его, —
Онкелосאוֹ גְבַר דִי יִקְרַב בְּכָל רִחֲשָׁא דִי יִסְתָּאַב לֵהּ אוֹ בַאֲנָשָׁא דִי יִסְתָּאַב לֵהּ לְכָל סֹאבְתֵיהּ
Рашиבכל שרץ אשר יטמא לו. בשיעור הראוי לטמא (ת"כ פרק ד, ד), בכעדשה (חגיגה יא. — ת"כ): או באדם. במת: אשר יטמא לו. כשיעורו לטמא, וזהו כזית: לכל טומאתו. לרבות נוגע בזב, וזבה, נדה, ויולדת:
Раши · английскийAny creeping creature that causes impurity to him, in the minimum size which is capable of causing impurity, [that is, the size of] a lentil. Or any person, a dead body. Who causes impurity to him, in [the] minimum size to cause impurity, and that is [the volume of] an olive’s-bulk. [With] whatever impurity he has, this includes one who touches a zov, or a zovoh, or a niddoh, or a woman who has just given birth.
נפש אשר תגע־בו וטמאה עד־הערב ולא יאכל מן־הקדשים כי אם־רחץ בשרו במים׃
נֶ֚פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע־בּ֔וֹ וְטָמְאָ֖ה עַד־הָעָ֑רֶב וְלֹ֤א יֹאכַל֙ מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֛י אִם־רָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּֽיִם׃
נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע־בּוֹ וְטָמְאָה עַד־הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן־הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם־רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּֽיִם׃
Лице, которое, прикоснувшись к тому, сделалось нечистым до вечера, не должно есть святынь, пока не погрузит тела своего в воду.
Онкелосאֱנַשׁ דִי יִקְרַב בֵּהּ וִיהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא וְלָא יֵיכוּל מִן קוּדְשַׁיָא אֱלָהֵן אַסְחֵי בִשׂרֵהּ בְּמַיָא
Рашиנפש אשר תגע בו. באחד מן הטמאים הללו:
Раши · английскийAnyone touching [that person] — any of these [ritually] unclean [persons].
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן־הקדשים כי לחמו הוא׃
וּבָ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְטָהֵ֑ר וְאַחַר֙ יֹאכַ֣ל מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֥י לַחְמ֖וֹ הֽוּא׃
וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן־הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הֽוּא׃
Когда заходит солнце, он делается чистым; затем может он есть из святынь, ибо это пища его.
Онкелосוּבְמֵעַל שִׁמְשָׁא וְיִדְכֵּי וּבָתַר כֵּן יֵיכוּל מִן קוּדְשַׁיָא אֲרֵי לַחְמֵהּ הוּא
Рашиואחר יאכל מן הקדשים. נדרש ביבמות (עד:) בתרומה, שמותר לאכלה בהערב השמש: מן הקדשים ולא כל הקדשים:
Раши · английскийAnd afterwards, he may eat of the holy things. [This] is expounded in [Maseches] Yevomos [as concerning] terumoh, which [kohanim] are permitted to eat at sunset. Of the holy things. but not all the holy things.
נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה־בה אני יהוה׃
נְבֵלָ֧ה וּטְרֵפָ֛ה לֹ֥א יֹאכַ֖ל לְטָמְאָה־בָ֑הּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה־בָהּ אֲנִי יְהוָֽה׃
Падали и звероядины не должен он есть, чем он осквернился бы: Я Превечный.
Онкелосנְבִילָא וּתְבִירָא לָא יֵיכוּל לְאִסְתָּאָבָא בָהּ אֲנָא יְיָ
Рашиנבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה. לענין הטומאה הזהיר כאן, שאם אכל נבלת עוף טהור שאין לה טומאת מגע ומשא, אלא טומאת אכילה בבית הבליעה, אסור לאכול בקדשים, וצריך לומר וטרפה, מי שיש במינו טרפה, יצא נבלת עוף טמא שאין במינו טרפה:
Раши · английскийAn animal which has died on its own, or an animal that was fatally maimed, he must not eat to defile himself with it. [This verse] warns regarding the matter of uncleanness. That if he ate the carcass of a [ritually] clean bird, which has no [rule of] uncleanness of touch and carrying, except for the uncleanness [caused by] eating as soon as it is in the gullet — he is forbidden to eat holy things. [Furthermore,] it was necessary to state u’trefah, [to indicate that the word neveiloh] [refers to] an animal whose species includes a trefah — excluding the carcass of an unclean bird which does not include a trefah within its species.
ושמרו את־משמרתי ולא־ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
וְשָׁמְר֣וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י וְלֹֽא־יִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא וּמֵ֥תוּ ב֖וֹ כִּ֣י יְחַלְּלֻ֑הוּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃
וְשָׁמְרוּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּי וְלֹֽא־יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָֽׁם׃
И да соблюдают они данное Мною для соблюдения, дабы не понесли греха из-за оного, и не умерли от него, когда они нарушат его: Я Превечный, освящающий их.
Онкелосוְיִטְרוּן יָת מַטְּרַת מֵימְרִי וְלָא יְקַבְּלוּן עֲלוֹהִי חוֹבָא וִימוּתוּן בֵּהּ אֲרֵי יְחַלֻנֵהּ אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁהוֹן
Рашиושמרו את משמרתי. מלאכול תרומה בטומאת הגוף: ומתו בו. למדנו שהיא מיתה בידי שמים (סנהדרין פג.):
Раши · английскийThey shall keep My charge not to eat terumoh while [in a state of] bodily uncleanness. And die because of it. This has taught us that [violation of this prohibition] is [punishable] by death at the hands of Heaven.
וכל־זר לא־יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא־יאכל קדש׃
וְכָל־זָ֖ר לֹא־יֹ֣אכַל קֹ֑דֶשׁ תּוֹשַׁ֥ב כֹּהֵ֛ן וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל קֹֽדֶשׁ׃
וְכָל־זָר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל קֹֽדֶשׁ׃
И никакой посторонний не должен есть святыни; поселенец у священника или наемник не должен есть святыни.
Онкелосוְכָל חִלוֹנַי לָא יֵיכוּל קוּדְשָׁא תּוֹתָבָא דְכַהֲנָא וַאֲגִירָא לָא יֵיכוּל קוּדְשָׁא
Рашиלא יאכל קדש. בתרומה הכתוב מדבר, שכל הענין דבר בה (שם פג:): תושב כהן ושכיר. תושבו של כהן ושכירו, לפיכך תושב זה נקוד פתח, לפי שהוא דבוק, ואיזהו תושב, זה נרצע שהוא קנוי לו עד היובל, ואיזהו שכיר, זה קנוי קנין שנים שיוצא בשש, בא הכתוב ולמדך כאן, שאין גופו קנוי לאדוניו לאכול בתרומתו (יבמות ע.):
Раши · английскийNo stranger (non-kohein) may eat holy things. The verse speaks of terumoh, for the whole passage speaks of it. One indentured to a kohein or one hired — [that is,] the indentured servant of a kohein or his hired hand. That is why [the word] “ תּוֹשַׁב “ is vocalized with a פַּתַּח, because it is connected [to the following word]. And what is a תּוֹשָׁב ? This is [a Hebrew servant] who [has had his ear] pierced, who belongs [to his master] until the Jubilee year. And what is a שָׂכִיר ? One who belongs [to his master] for [a period] of years, who leaves [his master’s service] in six years. The verse has come and taught you here, that he does not belong bodily to his master [which would allow him to] eat terumoh.
וכהן כי־יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
וְכֹהֵ֗ן כִּֽי־יִקְנֶ֥ה נֶ֙פֶשׁ֙ קִנְיַ֣ן כַּסְפּ֔וֹ ה֖וּא יֹ֣אכַל בּ֑וֹ וִילִ֣יד בֵּית֔וֹ הֵ֖ם יֹאכְל֥וּ בְלַחְמֽוֹ׃
וְכֹהֵן כִּֽי־יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמֽוֹ׃
Но когда священник купит человека в собственность себе за серебро, то тот может есть оную; и домочадцы его могут есть пищу его,
Онкелосוְכָהֵן אֲרֵי יִקְנֵי נְפַשׁ קִנְיַן כַּסְפֵּהּ הוּא יֵיכוּל בֵּהּ וִילִיד בֵּיתֵהּ אִנוּן יֵיכְלוּן בְּלַחְמֵהּ
Рашиוכהן כי יקנה נפש. עבד כנעני שקנוי לגופו: ויליד ביתו. אלו בני השפחות, ואשת כהן אוכלת בתרומה מן המקרא הזה, שאף היא קנין כספו (כתובות נז:), ועוד למד ממקרא אחר כל טהור בביתך וגו' בספרי (קרח יז):
Раши · английскийIf a kohein shall purchase a person [as a slave], a Canaanite slave who belongs bodily [to his master]. And the [slave] born in his house, these are the children of the maidservants. [Furthermore, the law that] the wife of a kohein may eat terumoh [is derived] from this verse, for she too is an acquisition obtained with his money. and [this law] is also learned from another verse: “Every [ritually] clean person in your house [may eat of it]” — in Sifrei.
ובת־כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
וּבַת־כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃
וּבַת־כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵֽל׃
А если дочь священника выйдет за муж за постороннего, то она не должна есть святынь возношения.
Онкелосוּבַת כָּהֵן אֲרֵי תְהִי לִגְבַר חִלוֹנָי הִיא בְּאַפְרָשׁוּת קוּדְשַׁיָא לָא תֵיכוּל
Рашиלאיש זר. ללוי וישראל:
Раши · английскийTo a non-kohein, [that is,] to a Levite or an Israelite.
ובת־כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל־בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל־זר לא־יאכל בו׃ (ס)
וּבַת־כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶרַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית אָבִ֙יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכָל־זָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ (ס)
וּבַת־כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל־בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל־זָר לֹא־יֹאכַל בּֽוֹ׃ (ס)
Но если дочь священника сделается вдовою или разведенною, и детей не будет у её, и она поселится опять в доме отца своего, как в юности своей, то она может есть пищу отца своего. И так никакой посторонний не должен есть ее.
Онкелосוּבַת כָּהֵן אֲרֵי תְהֵי אַרְמְלָא וּמְתָרְכָא וּבַר לֵית לַהּ וּתְתוּב לְבֵית אֲבוּהָא כְּרַבְיוּתָהָא מִלַחְמָא דַאֲבוּהָא תֵּיכוּל וְכָל חִלוֹנַי לָא יֵיכוּל בֵּהּ
Рашиאלמנה וגרושה. מן האיש הזר: וזרע אין לה. ממנו: ושבה. הא אם יש לה זרע ממנו, אסורה בתרומה כל זמן שהזרע קיים (יבמות פז.): וכל זר לא יאכל בו. לא בא אלא להוציא את האונן שמותר בתרומה, זרות אמרתי לך, ולא אנינות (שם סח:):
Раши · английскийWidowed or divorced — from the non-kohein. And she has no children from him. And she returns — therefore, if she has children from him, she is forbidden [to eat] terumoh as long as the children live. No non-kohein may eat of it, [this repetition] comes only to exclude an onein [from the prohibition] — for he is permitted [to eat] terumoh. I said to you: A non-kohein [is forbidden to eat terumoh], but not an onein.
ואיש כי־יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את־הקדש׃
וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יֹאכַ֥ל קֹ֖דֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְיָסַ֤ף חֲמִֽשִׁיתוֹ֙ עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן לַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַקֹּֽדֶשׁ׃
וְאִישׁ כִּֽי־יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִֽשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת־הַקֹּֽדֶשׁ׃
Когда же кто по ошибке поест святыни, то пусть, прибавив к тому пятую долю, отдаст священнику святыню.
Онкелосוּגְבַר אֲרֵי יֵיכוּל קוּדְשָׁא בְּשָׁלוּ וְיוֹסֵף חוּמְשֵׁהּ עֲלוֹהִי וְיִתֵּן לְכַהֲנָא יָת קוּדְשָׁא
Рашиכי יאכל קדש. תרומה: ונתן לכהן את הקדש. דבר הראוי להיות קדש, שאינו פורע לו מעות, אלא פירות של חולין, והן נעשין תרומה (פסחים לב.):
Раши · английскийIf a man eats of holy things — terumah. And give to the kohein the holy thing. Something which is fit to become holy — that he not pay him in coin, but in common [i.e., non-holy] produce, which becomes terumoh.
ולא יחללו את־קדשי בני ישראל את אשר־ירימו ליהוה׃
וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ אֶת־קָדְשֵׁ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָרִ֖ימוּ לַיהוָֽה׃
וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת־קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר־יָרִימוּ לַיהוָֽה׃
И так да не сквернят они святынь сынов Израилевых, которые те возносят Превечному;
Онкелосוְלָא יְחַלוּן יָת קוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת דִי יַפְרְשׁוּן קֳדָם יְיָ
Рашиולא יחללו וגו'. להאכילם לזרים:
Раши · английскийThey shall not profane, etc. To feed them to strangers.
והשיאו אותם עון אשמה באכלם את־קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ (פ)
וְהִשִּׂ֤יאוּ אוֹתָם֙ עֲוֺ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאָכְלָ֖ם אֶת־קָדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ (פ)
וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֺן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת־קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָֽׁם׃ (פ)
Чем навлекли бы на себя вину беззакония, когда стали бы есть святыни их, ибо Я Превечный, освящающий их.
Онкелосוִיקַבְּלוּן עֲלֵיהוֹן עֲוָיָן וְחוֹבִין בְּמֵיכָלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא יָת קוּדְשֵׁיהוֹן אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁהוֹן
Рашиוהשיאו אותם. את עצמם יטענו עון באכלם את קדשיהם, שהובדלו לשם תרומה וקדשו, ונאסרו עליהם. ואונקלוס שתרגם בְּמֵיכָלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא, שלא לצורך תרגמו כן: והשיאו אותם. זה אחד מג' אתים שהיה רבי ישמעאל דורש בתורה שמדברים באדם עצמו, וכן בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ (במדבר ו, יג), הוא יביא את עצמו, וכן וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיא (דברים לד, ו), הוא קבר את עצמו, כך נדרש בספרי (נשא לב):
Раши · английскийThey burden them[selves] [they] themselves will bear the sin — when they eat their holy things, that were separated for the sake of terumoh and became holy and were forbidden to them [= the strangers]. And Onkelos who translated “in their eating [of it] in impurity,” translated it thus unnecessarily. They burden them[selves]. This is one of three [mentions of the word] es in the Torah which R. Yishmo’el would expound [as though the verses] were speaking of the person himself; and so [too]: “on the day in which the time of his nezirus is fulfilled, he shall bring him” — he shall bring himself; and so [too]: “and he buried him in the valley” — he buried himself. So is it expounded in Sifre.