Онкелосאֲרֵי אַרְעָא דִי אַתְּ עָלֵל לְתַמָן לְמֵירְתַהּ לָא כְאַרְעָא דְמִצְרַיִם הִיא דִי נְפַקְתּוּן מִתַּמָן דִי תִזְרַע יָת זַרְעָךְ וּמַשְׁקַת לֵהּ בְּרַגְלָךְ כְּגִנְתָא יַרְקָא

Рашиלא כארץ מצרים היא. אלא טובה הימנה, ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזו, יכול בגנותה הכתוב מדבר, וכך אמר להם לא כארץ מצרים היא אלא רעה הימנה, תלמוד לומר וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי וגו' (במדבר יג, כב), אדם אחד בנאן, וחם בנה צוען למצרים בנו וחברון לכנען, דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך בונה את הַכָּעוּר (ס"א הגרוע), שפסולתו של ראשון הוא נותן בשני, ובכל מקום החביב קודם, הא למדת שחברון יפה מצוען, ומצרים משובחת מכל הארצות, שנאמר כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (בראשית יג, י), וצוען שבח מצרים היא, שהיתה מקום מלכות, שכן הוא אומר כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו (ישעיה ל, ד), וחברון פסולתה של ארץ ישראל, לכך הִקְצוּהָ לקבורת מתים, ואע"פ כן היא יפה מצוען (ספרי לז). ובכתובות (דף קיב.) דרשו בענין אחר, אפשר אדם בונה בית לבנו הקטן ואח"כ לבנו הגדול, אלא שֶׁמְבוּנָה על אחד משבעה בצוען: אשר יצאתם משם. אפילו ארץ רעמסס אשר ישבתם בה, והיא במיטב ארץ מצרים, שנאמר בְּמֵיטַב הָאָרֶץ וגו' (בראשית מז, יא), אף היא אינה כארץ ישראל: והשקית ברגלך. ארץ מצרים היית צריך להביא מים מנילוס ברגליך, ולהשקותה צריך אתה לנדד מִשְׁנָתְךָ ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה, אבל זו למטר השמים תשתה מים, אתה ישן על מטתך והקב"ה משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי, כאחת: כגן הירק. שאין די לו בגשמים ומשקין אותו ברגל ובכתף:

Раши · английскийIs not like the land of Egypt. But better than it. This assurance was made to the Israelites when they departed from Egypt, when they said, ‘Perhaps we shall never come to a land as good and as beautiful as this.’ But perhaps Scripture speaks derogatorily and this is what he told them: ‘It is not like the land of Egypt, but inferior to it.’ The Torah therefore teaches, “Chevron was built seven years before, etc.” One man built them, Cham built Tzoan for his son Mitzrayim, and Chevron for Canaan. it is customary for a man to build the superior one and afterward build the inferior one, so that what is discarded by the first is relegated to the second. Everywhere, what is cherished takes precedence. Thus you learn that Chevron is superior to Tzoan. Now Mitzrayim is the most praiseworthy of all lands, as it is said, “Like Adonoy’s garden, like the land of Mitzrayim.” And Tzoan was the most praiseworthy in Mitzrayim, for it was the seat of royalty, as it is said, “for his ministers were in Tzoan.” Chevron was most inferior in Eretz Yisroel — that is why it was set aside as a cemetery. Yet, despite this, it was superior to Tzoan. In Kesubos, this is expounded differently. Is it possible that a man would build a home for his younger son, and then for his older son? Rather, it was built up seven times more than Tzoan. From which you departed. Even the land of Raamses [and Goshen], where you dwelt, which is the best of the land of Mitzrayim, as it is said, “in the best of the land, etc.” — even that cannot compare with Eretz Yisroel. And watered it on foot. In the land of Egypt, you had to bring water from the Nile on foot in order to irrigate it; you had to lose sleep, to toil. The lowlands were irrigable, but not the highlands, and you had to bring the water up from the low areas to the high ones. But with this, “by the rain of the skies you will drink water.” You can sleep in your bed while the Holy One, may He be blessed, irrigates lowland and highland, open and enclosed areas alike. Like a vegetable garden. For which rainfall is insufficient. It must be irrigated on foot, with [the water carried on] the shoulders.

Онкелосוְאַרְעָא דִי אַתּוּן עָבְרִין תַּמָן לְמֵירְתַהּ אֲרַע טוּרִין וּבִקְעָן לִּמְטַּר שְׁמַיָא תִּשְׁתֵּי מַיָא

Рашиארץ הרים ובקעות. משובח ההר מן המישור, שהמישור בבית כור אתה זורע כור, אבל ההר, בית כור ממנו חמשת כורין, ארבע מארבע שפועיו ואחד בראשו: ובקעות. הן מישור:

Раши · английскийIs a land of mountains and plains. The mountain is more valuable than the plain, for in the plain, on a kor-sized parcel you may plant a kor, but on the mountain, a kor-sized parcel yields five kors — four on its four slopes, and one at its peak. And plains. This refers to level areas.

Онкелосאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְ תָּבַע יָתַהּ תְּדִירָא עֵינֵי דַיְיָ אֱלָהָךְ בַּהּ מֵרֵישָׁא דְשַׁתָּא וְעַד סוֹפָא דְשַׁתָּא

Рашиאשר ה' אלהיך דורש אותה. והלא כל הארצות הוא דורש, שנאמר לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ (איוב לח, כו), אלא כביכול אינו דורש אלא אותה, וע"י אותה דרישה שדורשה, דורש את כל הארצות עמה: תמיד עיני ה' אלהיך בה. לראות מה היא צריכה ולחדש בה גזרות, עתים לטובה ועתים לרעה כו', כדאיתא בר"ה (דף יז:): מרשית השנה. מר"ה נדון מה יהא בסופה (ר"ה ח.):

Раши · английскийThat Adonoy, your God, looks after. But does He not look after all the lands, as it is said, “Bringing rain to no-man’s land”? But, rather, it is as if He seeks after no other land but this, and as a result of seeking after this, He incidentally seeks after all the other lands. The eyes of Adonoy, your God, are always upon it. To see what its needs are, and to initiate decrees concerning it, sometimes beneficial, and sometimes damaging, etc., as stated in tractate Rosh Hashanah. From the year’s beginning. From the beginning of the year judgement is passed determining what is to occur at its end.

Онкелосוִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבְּלוּן לְפִקוּדַי דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן וּלְמִפְלַח קֳדָמוֹהִי בְּכָל לִבְּכוֹן וּבְכָל נַפְשְׁכוֹן

Рашиוהיה אם שמוע. והיה, מוסב על האמור למעלה למטר השמים תשתה מים: והיה אם שמוע תשמעו. אם תשמע בישן תשמע בחדש (סוכה מו:), וכן אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח (דברים ח, יט), אם התחלת לשכוח, סופך שתשכח כולה, שכן כתיב במגלה אם תעזבני יום יומים אעזבך: מצוה אתכם היום. שיהיו עליכם חדשים כאילו שמעתם בו ביום (ספרי ראה נח): לאהבה את ה'. שלא תאמר הרי אני לומד בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רב, בשביל שאקבל שכר, אלא כל מה שתעשו עֲשׂוּ מאהבה, וסוף הכבוד לבא (נדרים סב.): ולעבדו בכל לבבכם. עבודה שהיא בלב, וזו היא תפלה, שהתפלה קרויה עבודה, שנאמר אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא (דניאל ו, יז), וכי יש פולחן בבבל, אלא על שהיה מתפלל, שנאמר וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ וגו' (שם יא), וכן בדוד הוא אומר, תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ (תהלים קמא, ב): בכל לבבכם ובכל נפשכם. והלא כבר הזהיר בכל לבבך ובכל נפשך, אלא אזהרה ליחיד אזהרה לציבור:

Раши · английскийShould you heed [lit., “It shall be . . .”]. “It shall be” relates to the statement above, ”by the rain of the skies you will drink water.” Should you thoroughly heed. If you heed the old, then you shall heed the new. Similarly, “It shall be, if forgetting you forget.” If you begin forgetting, you shall eventually forget everything. This is as it is written in the scroll, ‘If you forsake me for a day, I shall forsake you for two.’ Commanding you today. They must be as fresh to you, as if you heard them this very day. To love Adonoy. You must not say, ‘I shall study so that I may become wealthy, or so that I may be entitled “Rabbi,” or so that I may be rewarded.’ Rather, all that you fulfill, fulfill with love, and the glory will eventually follow. And to serve Him with all your hearts. With the service of the heart — this refers to prayer, as prayer is entitled “service,” as it is said, “Your God whom you constantly serve.” Was there service in Bavel? Rather, because he prayed, as it is said, “Windows were open for him, etc.” Similarly, with Dovid it is said, “May my prayer be established like incense before You.” With all your hearts and with all your souls. But has not Scripture already commanded, “With all your heart and with all your soul”? Evidently, one command is addressed to the individual, and the other command is addressed to the community.

Онкелосוְאֶתֵּן מְטַר אַרְעֲכוֹן בְּעִדָנֵהּ בַּכִּיר וְלַקִישׁ וְתִכְנוֹשׁ עִבוּרָךְ וְחַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ

Рашиונתתי מטר ארצכם. עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעלי (ספרי מא): בעתו. בלילות, שלא יטריחו אתכם. דבר אחר בעתו, בלילי שבתות (ספרי מב), שהכל מצויין בבתיהם: יורה. היא רביעה הנופלת לאחר הזריעה, שֶׁמַּרְוָה את הארץ ואת הזרעים (תענית ו.): ומלקוש. רביעה היורדת סמוך לקציר, למלאות התבואה בקשיה (שם), ולשון מלקוש דבר המאוחר, כדמתרגמינן וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן (בראשית ל, מב), לְקִשַׁיָא. דבר אחר, לכך נקראת מלקוש, שיורדת על המלילות ועל הקשין (שם): ואספת דגנך. אתה תאספנו אל הבית ולא אויביך, כענין שנאמר אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ וגו' כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ (ישעיה סב, ח־ט), ולא כענין שנאמר וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וגו' (שופטים ו, ג):

Раши · английскийI will provide the rain of your land. You fulfilled your obligation — I, too, shall fulfill my obligation. In its time. During the night, so that it does not trouble you. Another interpretation of “in its time.” On Shabbos eve, when everyone is at home. Fall rain. This refers to the rain which falls after seeding, saturating the earth and the seeds. Spring rain. This refers to the rain which falls just prior to the harvest, filling the stalks with grain. The word מַלְקוֹשׁ denotes something which arrives late, as Targum renders “the late ones,” לַקִּישָׁא Another interpretation. It is called מַלְקוֹשׁ because it descends on the ears and on the stalks. You will harvest your grain. You will gather it into your home, not your enemies, as it is said, “...if I give your grain, etc., for he who gathers it shall consume it,” but not as it is said, “It shall come to pass that if Yisroel plants, etc.”

Онкелосוְאֶתֵּן עִשְׂבָּא בְחַקְלָךְ לִבְעִירָךְ וְתֵיכוּל וְתִשְׂבָּע

Рашиונתתי עשב בשדך. שלא תצטרך להוליכה למדבריות. דבר אחר, שתהיה גוזז תבואתך כל ימות הגשמים, ומשליך לפני בהמתך, ואתה מונע ידך ממנה שלשים יום קודם לקציר, ואינה פוחתת מִדְּגָנָהּ (ספרי מג): ואכלת ושבעת. הרי זו ברכה אחרת, שתהא ברכה מצויה בפת בתוך המעים, ואכלת ושבעת:

Раши · английскийAnd I will provide grass in your field. So that it will not be necessary for you to lead it to the desert. Another interpretation. You will reap your produce throughout the entire rainy season, and throw it before your animals. Then you will discontinue reaping for thirty days prior to the harvest, and there will be no shortfall of grain. And you will eat and be full. This a different blessing — the blessing will visit the bread with your abdomen, so that you will eat and be full.

Онкелосאִסְתַּמָרוּ לְכוֹן דִילְמָא יִטְעוּן לִבְּכוֹן וְתִסְטוּן וְתִפְלְחוּן לְטַעֲוַת עַמְמַיָא וְתִסְגְדוּן לְהוֹן

Рашиהשמרו לכם. כיון שתהיו אוכלים ושבעים, השמרו לכם שלא תבעטו, שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה, שנאמר פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ (דברים ח, יב), וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן (שם יג), מה הוא אומר אחריו, וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ (שם יד): וסרתם. לפרוש מן התורה, ומתוך כך ועבדתם אלהים אחרים, שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודת אלילים, וכן דוד הוא אומר, כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד וגו' (שמואל־א כו, יט), ומי אמר לו כן, אלא כיון שאני מגורש מלעסוק בתורה, הריני קרוב לעבוד אלהים אחרים: אלהים אחרים. שהם אחרים לעובדיהם, צועק אליו ואינו עונהו (ספרי מג), נמצא עשוי לו כנכרי:

Раши · английскийLook out for yourselves. Since you will eat and be full, look out for yourselves, so that you are not insubordinate, for a man does not rebel against the Holy One, may He be blessed, except when satiated, as it is said, “Lest you eat and become full, and your cattle and flocks multiply.” What is said afterward? “You shall become arrogant and forget.” And you turn away. By abandoning the Torah, and because of this, “you serve alien gods.” For once a man abandons the Torah, he proceeds to adhere to idolatry. Similarly, Dovid said, “For they have driven me away, this day, from adherence to Adonoy’s heritage, saying, ‘Go, worship, etc.”’ Now who said this to him? But, rather, since I have been driven away from engaging in the study of Torah, I am thereby brought close to worshipping alien gods. Alien gods. They are alien to those who worship them — he cries out to him, but he does not respond. Thus, he has become alienated from him.

Онкелосוְיִתְקוֹף רָגְזָא דַיְיָ בְּכוֹן וְיֵחוֹד יָת שְׁמַיָא וְלָא יְהֵי מִטְרָא וְאַרְעָא לָא תִתֵּן יָת עֲלַלְתַּהּ וְתֵיבְדוּן בִּפְרִיעַ מֵעַל אַרְעָא טַבְתָא דַיְיָ יָהֵב לְכוֹן

Рашиאת יבולה. אף מה שאתה מוביל לה, כענין שנאמר זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט (חגי א, ו): ואבדתם מהרה. על כל שאר היסורין אגלה אתכם מן האדמה שגרמה לכם לחטוא, משל למי ששלח בנו לבית המשתה, והיה יושב ומפקידו אל תאכל יותר מצרכך שתבא נקי לביתך, ולא השגיח הבן ההוא, אכל ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את כל בני המסיבה, נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו אחורי פלטרין (ספרי שם): מהרה. איני נותן לכם אָרְכָּא, ואם תאמרו והלא נתנה אָרְכָּא לדור המבול, שנאמר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה (בראשית ו, ג), דור המבול לא היה להם ממי ללמוד, ואתם יש לכם ממי ללמוד (ספרי שם):

Раши · английскийIts produce. Even what you bring to it, as it is said, “You have planted much, but gathered little.” And you will swiftly be removed. In addition to all the other suffering, I will exile you from the land which caused you to sin. This is compared to a king who sent his son off to a feast, but sat and admonished him, ‘Do not overindulge in eating, so that you may return home in cleanliness.’ The son payed no attention, overindulged in eating and drinking, vomited, and filthied everyone attending the feast. He grasped his hand and foot, and flung him behind the palace. Swiftly. I will not allow you any extension. But you may ask, was not an extension granted to the generation of the flood, as it is said, “His days shall be a hundred and twenty years”? The generation of the flood had no one from whom to learn. You, however, have someone from whom to learn.

Онкелосוּתְשַׁווּן יָת פִּתְגָמַי אִלֵין עַל לִבְּכוֹן וְעַל נַפְשְׁכוֹן וְתִקְטְרוּן יָתְהוֹן לְאָת עַל יֶדְכוֹן וִיהוֹן לִתְפִלִין בֵּין עֵינֵיכוֹן

Рашиושמתם את דברי. אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצות, הניחו תפילין, עֲשׂוּ מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים (ירמיה לא, כ — ספרי שם):

Раши · английскийYou are to place these words of Mine. Even after you are exiled, you must distinguish yourselves by performing mitzvos. Set the tefilin in place, and affix the mezuzos, so that they do not seem novel when you return. Similarly, it is said, “Establish marks of distinction for yourself.”

Онкелосוְתַלְפוּן יָתְהוֹן יָת בְּנֵיכוֹן לְמַלָלָא בְהוֹן בְּמִתְּבָךְ בְּבֵיתָךְ וּבִמְהָכָךְ בְּאָרְחָא וּבְמִשְׁכְּבָךְ וּבִמְקִימָךְ

Рашиלדבר בם. משעה שהבן יודע לדבר למדהו תורה צוה לנו משה, שיהא זה למוד דבורו, מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר, אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה (ספרי מו), ואם לא עשה כן, הרי הוא כאלו קוברו, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו':

Раши · английскийTo speak in them. From the time that the son is able to speak, teach him “Torah, Moshe commanded us,” so that this develops his speech. From here it is said that, when an infant begins speaking, his father should converse with him in the sacred language, and teach him Torah. If he failed to do this, it is as if he had buried him, for it is said, “Teach them to your sons to speak in them, etc.”

Онкелосוְתִכְתְּבִנוּן עַל מְזוּזְיָן וְתִקְבְּעִנוּן בְּסִפֵּי בֵיתָךְ וּבְתַרְעָיךְ

Раши

Раши · английский

Онкелосבְּדִיל דְיִסְגוּן יוֹמֵיכוֹן וְיוֹמֵי בְנֵיכוֹן עַל אַרְעָא דִי קַיִים יְיָ לַאֲבָהָתְכוֹן לְמִתַּן לְהוֹן כְּיוֹמֵי שְׁמַיָא עַל אַרְעָא

Рашиלמען ירבו ימיכם וימי בניכם. אם עשיתם כן ירבו, ואם לאו לא ירבו, שדברי תורה נדרשין מכלל לאו הן ומכלל הן לאו: לתת להם. לתת לכם אין כתיב כאן, אלא לתת להם, מכאן מצינו למדים תחיית המתים מן התורה (ספרי מז):

Раши · английскийIn order that they will be many — your years and the years of your children. If you do this, they will be many, but if not, they will not be many, for the Torah’s statements may be expounded so that the negative infers the positive, and the positive infers the negative. To give them. “To give you” is not written here, but “to give them.” Thus, we discover the derivation of the revival of the dead from the Torah.