Онкелосאִלֵין פִּתְגָמַיָא דִי מַלִיל מֹשֶׁה עִם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא אוֹכַח יָתְהוֹן עַל דְחָבוּ בְמַדְבְּרָא וְעַל דְאַרְגִיזוּ בְמֵישְׁרָא לָקֳבֵל יַם סוּף בְּפָארָן אִתַּפָּלוּ עַל מַנָא וּבַחֲצֵרוֹת אַרְגִיזוּ עַל בִּשְׂרָא וְעַל דַעֲבָדוּ עֵגַל דִדְהָב

Рашиאלה הדברים. לפי שהן דברי תוכחות (ספרי א), ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל: אל כל ישראל. אילו הוכיח מקצתן, היו אלו שבשוק אומרים, אתם הייתם שומעים מבן עמרם ולא השיבותם דבר מכך וכך, אילו היינו שם היינו משיבין אותו, לכך כנסם כולם ואמר להם הרי כלכם כאן, כל מי שיש לו תשובה ישיב: במדבר. לא במדבר היו אלא בערבות מואב, ומהו במדבר, אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר, שאמרו מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ וגו' (שמות טז, ג): בערבה. בשביל הערבה, שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב: מול סוף. על מה שהמרו בים סוף בבואם לים סוף, שאמרו הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם (שם יד, יא), וכן בנסעם מתוך הים, שנאמר וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף (תהלים קו, ז), כדאיתא בערכין (טו.): בין פארן ובין תפל ולבן. אמר רבי יוחנן, חזרנו על כל המקרא, ולא מצינו מקום ששמו תופל ולבן, אלא הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן, שאמרו וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל (במדבר כא, ה), ועל מה שעשו במדבר פארן ע"י המרגלים: וחצרות. במחלוקתו של קרח. דבר אחר, אמר להם, היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע (ספרי א), ואתם נדברתם במקום: ודי זהב. הוכיחן על העגל, שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם, שנאמר וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל (הושע ב, י):

Раши · английскийThese are the words. Because these are words of admonishment, and [because] he [Moshe] intended to recount here all the places where they [the Israelites] angered the Almighty, he therefore said these words in an obscure manner and only intimated [that they sinned in these places] to uphold the honor of Israel. To all of Yisroel. Had he admonished [only] some of them, those that were in the market place could have said, “You heard what the son of Amram said [about us] and did not refute him about anything; had we been there we would have refuted [his charges].” Therefore, he gathered all of them, and said to them, “You are all present here, he who can refute [me], let him refute [me]. In the wilderness. They were not in the wilderness but in the plains of Moav. What then is the meaning of בַּמִּדְבָּר ? It is mentioned here because they had angered God in the wilderness when they said “If only we had died [by the hand of Adonoy,] etc.” In the Arava plain. Because it was at Arava that they had sinned through Baal Peor at Shittim in the plains of Moav. Facing Suf. Because they had rebelled at the Reed Sea — when they came to the Reed Sea, they said “were there not enough graves in Egypt.” And similarly when they went up from the midst of the sea, as it is said, “But they rebelled at the Sea, at the Sea of Reeds,” as it is taught in Maseches Eruchin. Between Poron and Tofel and Lovon. R. Shimon ben Yochai said, “We reviewed the entire Scripture and we found no place with the name Tofel or Lovon. Rather he admonished them [with these words] regarding the denigrating statements they made (Tofel) about the Manna which is white (Lovon), when they said, “Our soul detests this light bread.” [The word Poron implies] the sin they committed in the wilderness of Poron because of the spies. And Chatzeiros. This refers to the rebellion of Korach. Another explanation — He said to them, “You should have learned [a lesson] from what I did to Miriam at Chatzeiros because of the slander she spoke, and nevertheless you spoke against the Almighty. And Di Zohov. He admonished them about the [golden] calf they made because of the abundance of gold they had [accumulated], as it is said, “I gave them silver and gold in abundance, they made it into a Baal [an idol].”

Онкелосמַהֲלַךְ חָד עֲשַׂר יוֹמִין מֵחוֹרֵב אוֹרַח טּוּרָא דְשֵׂעִיר עַד רְקַם גֵיאָה

Рашиאחד עשר יום מחורב. אמר להם משה, ראו מה גרמתם, אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר, ואף הוא מהלך י"א יום, ואתם הלכתם אותו בשלשה ימים. שהרי בעשרים באייר נסעו מחורב, שנאמר וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ וגו' (במדבר י, יא), ובכ"ט בסיון שלחו את המרגלים מקדש ברנע (תענית כט.), צא מהם שלשים יום שעשו בקברות התאוה, שאכלו הבשר חדש ימים, ושבעה ימים שעשו בחצרות להסגר שם מרים, נמצא בג' ימים הלכו כל אותו הדרך, וכל כך היתה השכינה מִתְלַבֶּטֶת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ, ובשביל שקלקלתם, הסב אתכם סביבות הר שעיר מ' שנה:

Раши · английскийEleven days [travelling time] from Choreiv. Moshe said to them, “See what you brought on yourselves, there is no shorter route from Choreiv to Kadeish Barnea than by way of Mount Seir, and even that is a journey of eleven days; and [yet] you covered the distance in three days.” For you travelled from Choreiv on the twentieth of Iyar, as it is said, “In the second year, in the second month, on the twentieth day of the month [the cloud went up and the Bnei Yisroel journeyed out of the wilderness of Sinai, Choreiv], and on the twenty-ninth day of Sivan they sent the spies from Kodeish-Barnea. Deduct from these days the thirty days they lived in Kivros haTaavah where they ate the meat for a month of days; [and deduct] the seven days they camped at Chatzeiros waiting for Miriam who was closed up there; thus we find that in three days, they travelled that entire route. To this extent the Shechina attempted for your good to hasten your coming to the Land, but because of your misconduct, He made you circle around Mount Seir for forty years.

Онкелосוַהֲוָה בְּאַרְבְּעִין שְׁנִין בְּחַד עֲשַׂר יַרְחָא בְּחַד לְיַרְחָא מַלִיל מֹשֶׁה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל דִי פַקִיד יְיָ יָתֵהּ לְוָתְהוֹן

Рашиויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש. מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה, ממי למד, מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה, אמר, ראובן בני, אני אומר לך, מפני מה לא הוכחתיך כל הַשָּׁנִים הללו, כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי, ומפני ד' דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה, כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו כו', כדאיתא בספרי (ב), וכן יהושע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, וכן שמואל, שנאמר הִנְנִי עֲנוּ בִי (שמואל־א יב, ג), וכן דוד את שלמה בנו (מ"א ב, א):

Раши · английский[Beginning] in the fortieth year in the eleventh month, on the first of the month. This teaches that he admonished them only shortly before his death. From whom did he learn this? From Yaakov — For Yaakov admonished his sons only shortly before his death. He said, “Reuvein, my son, I will tell you why I did not admonish you during all these years; because I did not want you to desert me and go to join my brother Eisov.” There are four reasons why one would not admonish a person until shortly before one’s death: 1) so that he does not admonish him again and again, 2) so that his fellow not be ashamed when he sees him, etc., as it is taught in Sifre. Similarly, Yehoshua admonished the Bnei Yisroel only shortly before his death, and so Shmuel, as it is said, “Behold testify against me,” and so Dovid admonished his son Shlomo, [shortly before his death.]

Онкелосבָּתַר דִמְחָא יָת סִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה דְיָתֵב בְּחֶשְׁבּוֹן וְיָת עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנָן דְיָתֵב בְּעַשְׁתָּרוֹת בְּאֶדְרֶעִי

Рашиאחרי הכותו. אמר משה, אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצה הארץ, יאמרו מה לזה עלינו, מה היטיב לנו, אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה, שאין בו כח להכניסנו לארץ, לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם, ואחר כך הוכיחן (ספרי ג): סיחון וגו' אשר יושב וגו'. אילו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון, היה קשה, שהמדינה קשה, ואילו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בתוכה, היתה קשה, שהמלך קשה, על אחת כמה וכמה, שהמלך קשה והמדינה קשה (שם): אשר יושב בעשתרות. המלך קשה והמדינה קשה: עשתרות. הוא לשון צוקין וקושי כמו עשתרות קרנים, ועשתרות זה, הוא עשתרות קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל, שנאמר וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם (בראשית יד, ה), ועוג נמלט מהם, והוא שנאמר וַיָּבֹא הַפָּלִיט (שם יג), ואומר כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים (לקמן ג, יא): באדרעי. שֵם המלכות:

Раши · английскийAfter he had smitten [Sichon]. Moshe said, “If I admonish them before they come into [at least] part of the land, they could say, “What claim does he have on us? What good has he done for us? He has come only to harass us and to find an excuse [for leaving us in the wilderness], for he has no power to bring us into the land.” Therefore he waited until he crushed Sichon and Og before them and had given them possession of their land, and then he admonished them. Sichon, [King of the Emorites] who was living in Cheshbon. Even if Sichon was not a formidable opponent but had lived in Cheshbon, it would have been difficult [to defeat him] because the city itself was formidable; and if it would have been another city and Sichon had lived there, it would have been difficult [to defeat him] because the King [Sichon] was a formidable opponent. How much more [difficult was the situation] when both King and city were formidable [opponents.] [Og] who was living in Ashtoros, in Edrei. [Here too] the King and the city were formidable [opponents.] Ashtoros. This is an expression denoting cliffs and ruggedness of terrain similar to Ashteros Karnayim, and this Ashtoros is indeed the same Ashteros Karnayim where the Rephaim were when Amrofel smote them, as it is said, “and they defeated the Rephaim in Ashteros Karnayim.” Og was the only one who escaped from them, and he is referred to in the verse as it is said, “the one who escaped came [and told Avram], and it is stated, “Only Og, King of Bashan remained of the remnant of the Rephaim.” In Edrei. This was the name of the empire.

Онкелосבְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא בְּאַרְעָא דְמוֹאָב שָׁרֵי מֹשֶׁה פָּרֵשׁ יָת אוּלְפַן אוֹרַיְתָא הָדָא לְמֵימָר

Рашиהואיל. התחיל, כמו הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי (בראשית יח, כז): באר את התורה. בשבעים לשון פירשה להם:

Раши · английский[Moshe] began. [The word הוֹאִיל means] he began; just as it is [said,] “Here I have begun [to speak].” To elucidate this Torah. He explained it to them in seventy languages.

Онкелосיְיָ אֱלָהָנָא מַלִיל עִמָנָא בְּחוֹרֵב לְמֵימָר סַגִי לְכוֹן דִיתֶבְתּוּן בְּטוּרָא הָדֵין

Рашиרב לכם שבת. כפשוטו, ויש מדרש אגדה, (ספרי ה) הרבה גְּדֻלָּה לכם ושכר, על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן מנורה וכלים, קבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין שרי אלפים ושרי מאות:

Раши · английскийEnough of your living [at this mountain]. According to its plain meaning [it refers to the extended length of time]; but there is an Aggadic interpretation: You have received much fame and reward as a result of your having dwelt on this mountain — you constructed the Mishkan, the Menorah and [various other sacred] articles, you received the Torah, you appointed a Sanhedrin for yourselves, officers in charge of hundreds and officers of thousands.

Онкелосאִתְפְּנוּ וְטוּלוּ לְכוֹן וְעוּלוּ לְטּוּרָא דֶאֱמוֹרָאָה וּלְכָל מָגִירוֹהִי בְּמֵישְׁרַיָא בְטוּרָא וּבִשְׁפֶלְתָּא וּבִדְרוֹמָא וּבִסְפַר יַמָא אַרְעָא דִכְנַעֲנָאָה וְלִבְנָן עַד נַהֲרָא רַבָּא נַהֲרָא פְרָת

Рашиפנו וסעו לכם. זו דרך ערד וחרמה: ובאו הר האמורי. כמשמעו: ואל כל שכניו. עמון ומואב והר שעיר: בערבה. זה מישור של יער: בהר. זה הר המלך: ובשפלה. זו שפלת דרום: ובנגב ובחוף הים. אשקלון ועזה וקסרי וכו', כדאיתא בספרי (ו): עד הנהר הגדול. מפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול, משל הדיוט אומר, עבד מלך מלך, הִדָּבֵּק לְשַׁחֲוָר וישתחוו לך, קְרָב לְגַבֵּי דְהִינָא וְאִידְהַן (שבועות מז:):

Раши · английскийTurn and Travel for yourselves. This was the route through Arad and Chormah. And arrive at the Emorite hill [region]. Understand this literally. And at all its neighbors. This refers to Ammon, and Moav, and Mount Seir. On the plain. This refers to plain of the forest. On the mountain. The King’s mountain. And in the low land. This refers to the low land of the south[ern region]. And in the Negev, and on the seacoast. Ashkelon, Gaza, and Caesarea, etc. as is stated in Siphrei. Up to the great River [the Euphrates]. Because it is mentioned in connection to Eretz Yisroel, it is referred to as great. There is a proverb that says, The servant of the King is a King; attach yourself to the chief and people will bow to you; become close to one who is anointed [distinguished] and you become anointed.

Онкелосחֲזֵי דִיהָבִית קֳדָמֵיכוֹן יָת אַרְעָא עוּלוּ וְאַחֲסִינוּ יָת אַרְעָא דִי קַיַם יְיָ לַאֲבָהָתְכוֹן לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמִתַּן לְהוֹן וְלִבְנֵיהוֹן בַּתְרֵיהוֹן

Рашиראה נתתי. בעיניכם אתם רואים, איני אומר לכם מאומד ומשמועה: באו ורשו. אין מערער בדבר, ואינכם צריכים למלחמה, אלו לא שלחו מרגלים, לא היו צריכין לכלי זיין: לאבתיכם. למה הזכיר שוב לאברהם ליצחק וליעקב, אלא אברהם כדאי לעצמו, יצחק כדאי לעצמו, יעקב כדאי לעצמו:

Раши · английскийSee I have set. You see this with your own eyes. I am not saying this to you based on guesswork or rumor. Come and inherit [the land]. No one will contest this matter, and you will not need to go to war. Had they not sent spies, they would have had no need for weapons. To your forefathers. What need was there to mention [them by Name] Avrohom, Yitzchok and Yaakov? [To teach that the merit of] Avrohom alone was sufficient, [the merit of] Yitzchok alone was sufficient, [the merit of] of Yaakov alone was sufficient.

Онкелосוַאֲמָרִית לְכוֹן בְּעִדָנָא הַהִיא לְמֵימָר לֵית אֲנָא יָכִיל בִּלְחוֹדִי לְסוֹבָרָא יָתְכוֹן

Рашиואומר אליכם בעת ההוא לאמר. מהו לאמר, אמר להם משה, לא מעצמי אני אומר לכם, אלא מפי הקב"ה: לא אוכל לבדי וגו'. אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל, אדם שהוציאם ממצרים, וקרע להם את הים, והוריד את המן, והגיז את השליו, לא היה יכול לדונם, אלא כך אמר להם, ה' אלהיכם הרבה אתכם, הגדיל וְהֵרִים אתכם על דייניכם, נטל את העונש מכם ונתנו על הדיינין. וכן אמר שלמה, כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה (מלכים־א ג, ט), אפשר מי שכתוב בו וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם (שם ה, יא), אומר מי יוכל לשפוט, אלא כך אמר שלמה, אין דייני אומה זו כדייני שאר האומות עובדי אלילים, שאם דן והורג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום, אני אם חייבתי ממון שלא כדין, נפשות אני נתבע, שנאמר וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ (משלי כב, כג):

Раши · английскийI said to you at that time saying. What is the significance of לֵאמֹר in this context? Moshe said to them, ”I am not telling you this on my own initiative, but at the behest of the Holy One, blessed is He.” I cannot [carry you] by myself. Is it possible that Moshe was unable to judge [Bnei] Yisroel? The man who brought them out of Egypt, who split the sea for them, who caused the Manna to fall, who piled up the quails, was unable to judge them? However, this is what he said to them, “Adonoy, your God, has multiplied you, i.e., he has made you great and has uplifted you over your judges; He has removed the penalty from you and set it upon judges. Shlomo intimated the same thing when he said, “For who is able to judge this difficult people of Yours.” Is it possible that he of whom it is written, ”He is the wisest of all men,” should say, “Who is able to judge, etc.”; but this is actually what Shlomo said [meant], the judges of this people are not like the judges of the nations of the world, for when they [wrongly] judge a person, send to death, or whipping, or strangulation, or if they pervert his justice and rob him, it is not considered a serious matter, but if I wrongly sentence a person to pay money I am liable for my very life, as it is said, “And He robs the life of those who rob them.”

Онкелосיְיָ אֱלָהָכוֹן אַסְגֵי יָתְכוֹן וְהָא אִיתֵיכוֹן יוֹמָא דֵין כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא לִסְגֵי

Рашиוהנכם היום ככוכבי השמים. וכי ככוכבי השמים היו באותו היום, והלא לא היו אלא ששים רבוא, מהו והנכם היום, הנכם משולים כיום, קיימים לעולם כחמה וכלבנה וככוכבים:

Раши · английскийAnd you are today like the stars in the sky. Were they really numerous as the stars that day? They actually numbered only six hundred thousand [at the time]. What then does “you are today” mean? You are compared to the day, you are as eternal as the sun, the moon and the stars.