Онкелосוּנְסִיב לֵהּ לֶמֶךְ תַּרְתֵּין נְשִׁין שׁוּם חֲדָא עָדָה וְשׁוּם תִּנְיֵתָא צִלָּה

Рашиויקח לו למך. לא היה לו לפרש כל זה, אלא ללמדנו מסוף הענין שקיים הקב"ה הבטחתו, שאמר שבעתים יֻקָם קין, ועמד למך לאחר שהוליד בנים ועשה דור שביעי, והרג את קין, זהו שאמר כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וגו': שתי נשים. כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין (ס"א אינו) כדי שתעקר, ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה, וזהו שפירש איוב (כד, כא) רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב, (ב"ר כ"ג, ב) כמו שמפורש באגדת חלק: עדה. היא של פריה ורביה, ועל שם שמגונה עליו ומוסרת מאצלו (ס"א ממאכלו), עדה תרגום של סורה: צלה. היא של תשמיש, על שם שיושבת תמיד בצלו, דברי אגדה הם בבראשית רבה (שם):

Раши · английскийLemech married. It would not be necessary to detail all this except to teach us, from the end of the narrative, that Hashem fulfilled the promise He made when He said: “Revenge will be taken on Kayin sevenfold.” Lemech arose after begetting children and producing a seventh generation and killed Kayin. This is the intent when it says: “For I have killed a man by my wounding,” etc. Two women. This was the custom of the Flood generation— one [wife] for child-bearing and one for conjugal relations. The one for conjugal relations would be given a sterilizing medicine so that she should become barren. She would be adorned like a bride and fed delicious foods, while her fellow-wife would be neglected and mourn as a widow. This was expressed by Iyov: “He supports the barren one that bears no children and does nothing good for the widow,” as is explained in the Aggadah of Chapter Chelek. Adah. She was the one intended for child-bearing. So called because she was repulsive to him and was kept away from him. (Other versions: from dining with him). עָדָה is Aramaic for “kept away.” Tzillah. She was the one intended for conjugal relations. So called because she resided always in his shadow. These are Aggadaic interpretations in Bereishis Rabbah.

Онкелосוִילֵידַת עָדָה יָת יָבָל הוּא הֲוָה רַבְּהוֹן דְּיָתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָרֵי בְעִיר

Рашиאבי ישב אהל ומקנה. הוא היה הראשון לרועי בהמות במדברות, ויושב אהלים חדש כאן וחדש כאן בשביל מרעה צאנו, וכשכלה המרעה במקום זה הולך ותוקע אהלו במקום אחר. ומדרש אגדה (ב"ר) בונה בתים לעבודת אלילים, כמה דאת אמר סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה (יחזקאל ח, ג), וכן ואחיו תופש כנור ועוגב, לזמר לעבודת אלילים:

Раши · английскийFather of those who live in tents and breed cattle. He was the first one of those who pastured cattle in the wilderness, dwelling in tents, a month here and a month there on account of pasture for his sheep and when the pasture would be consumed in this place he would go and pitch his tent in another place. A Midrashic exposition [states] that he built temples for idol-worship as it is said: “The image of jealousy which provokes jealousy.” Similarly, his brother. [Father of] all who handle [play] the harp and flute. To make music for idol-worship.

Онкелосוְשׁוּם אֲחוֹהִי יוּבָל הוּא הֲוָה רַבְּהוֹן דְּכָל דִּמְנַגֵּן עַל פּוּם נִבְלָא יָדְעֵי זְמַר כִּנּוֹרָא וְאַבּוּבָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוְצִלָּה אַף הִיא יְלֵידַת יָת תּוּבַל קַיִן רַבְּהוֹן דְכָל דְּיָדְעֵי עִיבִידַת נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא וַאֲחָתֵהּ דְתוּבַל קַיִן נַעֲמָה

Рашиתובל קין. תיבל אומנתו של קין. ותובל לשון תבלין, תיבל והתקין אומנתו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים (ב"ר): לוטש כל חרש נחשת וברזל. מחדד אומנות נחשת וברזל, כמו יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי (איוב טז, ט), חורש אינו לשון פוֹעֶל בסגו"ל אלא לשון פוֹעֵל בציר"י, שהרי נקוד קמץ קטן, וטעמו למטה, כלומר מחדד ומצחצח כל כלי אומנות נחשת וברזל: נעמה. היא אשתו של נח, בבראשית רבה (כג, ג):

Раши · английскийTuval Kayin. [He was so called because:] He refined the craft of Kayin. תּוּבַל is related to the word תַּבְלִין [spices] because he enhanced and refined the craft of Kayin to produce weapons for murderers. Who sharpened everything that cuts copper and iron. [Meaning:] sharpens the tools [used for working with] copper and iron as in: “He sharpened his eyes upon me.” The word חוֹרֵשׁ is not in the פֹּעֶל form but, rather in the פּוֹעֵל form, for it is vocalized with a צֵירֵה with the accent on the last syllable thereby saying: he sharpens and polishes all tools of crafts for copper and iron. Naamah. She was Noah’s wife, (according to Bereishis Rabbah.)