Дальше
Сейчас звучит
После этого ничего нет.
שני
וכי־תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל־תונו איש את־אחיו׃
וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
וְכִֽי־תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
И если будете продавать какое нибудь имущество ближнему своему, или покупать из рук ближнего своего, то не обижайте друг друга.
Онкелосוַאֲרֵי תְזַבֵּן זְבִינִין לְחַבְרָךְ אוֹ תִזְבֵּן מִידָא דְחַבְרָךְ לָא תוֹנוּן גְבַר יָת אֲחוֹהִי
Рашиוכי תמכרו וגו'. לפי פשוטו, כמשמעו. ועוד יש דרשה, מנין כשאתה מוכר מכור לישראל חברך, תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך, מכור, ומנין שאם באת לקנות, קנה מישראל חברך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך: אל תונו. זו אונאת ממון (שם פרשתא ג, ד — ב"מ נח:):
Раши · английскийIf you sell, etc. Its meaning is according to its plain sense. There is also a midrashic exposition: From where [do we know] that when you sell, [you should] sell to your fellow-Jew? The verse says: When you sell anything — sell to your neighbor. And from where [do we know] that if you come to buy, [you should] buy from your fellow Jew? The verse says: Or purchase — from your neighbor. Do not cheat — this refers to cheating in monetary matters.
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני־תבואת ימכר־לך׃
בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכָּר־לָֽךְ׃
בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹת יִמְכָּר־לָֽךְ׃
По числу лет после юбилея ты должен покупать у ближнего твоего, по числу жатвенных годов должен он продавать тебе.
Онкелосבְּמִנְיַן שְׁנַיָא בָּתַר יוֹבֵלָא תִּזְבֵּן מִן חַבְרָךְ בְּמִנְיַן שְׁנֵי עֲלַלְתָּא יְזַבֶּן לָךְ
Рашиבמספר שנים אחר היובל תקנה. זהו פשוטו, ליישב המקרא על אופניו, על האונאה בא להזהיר, כשתמכור או תקנה קרקע דע כמה שנים יש עד היובל, ולפי השנים ותבואות השדה שהיא ראויה לעשות ימכור המוכר ויקנה הקונה, שהרי סופו להחזירה לו בשנת היובל, ואם יש שנים מועטות וזה מוכרה בדמים יקרים, הרי נתאנה לוקח, ואם יש שנים מרובות ואכל ממנה תבואות הרבה, הרי נתאנה מוכר, לפיכך צריך לקנותה לפי הזמן, וזהו שנאמר, במספר שני תבואות ימכר לך, לפי מנין שני התבואות שתהא עומדת ביד הלוקח תמכור לו. ורבותינו דרשו מכאן (ערכין כט:), שהמוכר שדהו אינו רשאי לגאול פחות משתי שנים, שתעמוד שתי שנים ביד הלוקחו מיום ליום, ואפילו יש שלש תבואות באותן שתי שנים, כגון, שמכרה לו בקמותיה, ושני, אינו יוצא מפשוטו, כלומר, מספר שנים של תבואות, ולא של שדפון, ומיעוט שָׁנִים שְׁנַיִם:
Раши · английскийAccording to the number of years after the jubilee you shall purchase. This is its plain sense, to explain the verse properly: It comes to forbid cheating: when you sell or buy land, you must know how many years there are until the jubilee, and according to the years [remaining] and the crops which the field is fit to yield, the seller should sell and the buyer — buy. For [the buyer] is destined to return it to him (the seller) in the jubilee year. And if there are [only] a few years [remaining], and this one sells it for a high price, the result is that the buyer has been cheated; [but] if there are many years [remaining], and he consumes many crops from it, behold, the seller is cheated. Therefore, [the buyer] must buy it according to the time [remaining before the jubilee], and this is what is said, “According to the number of produce years, he shall sell it to you” — according to the number of years of crops which it is to remain in the possession of the buyer, you should sell it to him. And our Rabbis expounded from here that one who sells his field may not redeem it in less than two years, [in order] that it should remain two years — from date to date — in the possession of the buyer. Even if there are three crops in those two years, as, for example, if he sold it to him while [the grain] was standing [in the field]. And [the word] “years” does not depart from its plain meaning, [for the verse means] to say, the number of years of crops and not of drought. And the minimum of “years” — is two.
לפי ׀ רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃
לְפִ֣י ׀ רֹ֣ב הַשָּׁנִ֗ים תַּרְבֶּה֙ מִקְנָת֔וֹ וּלְפִי֙ מְעֹ֣ט הַשָּׁנִ֔ים תַּמְעִ֖יט מִקְנָת֑וֹ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר תְּבוּאֹ֔ת ה֥וּא מֹכֵ֖ר לָֽךְ׃
לְפִי ׀ רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָֽךְ׃
По мере бóльшего числа лет увеличь ему покупную цену, и по мере меньшего числа лет уменьши ему покупную цену, ибо число жатв продает он тебе.
Онкелосלְפוּם סְגִיאוּת שְׁנַיָא תַּסְגֵי זְבִינוֹהִי וּלְפוּם זְעֵרוּת שְׁנַיָא תַּזְעֵר זְבִינוֹהִי אֲרֵי מִנְיַן עֲלַלְתָּא הוּא מְזַבֵּן לָךְ
Рашиתרבה מקנתו. תמכרנה ביוקר: תמעיט מקנתו. תמעיט בדמיה:
Раши · английскийYou shall increase its purchase price, sell it at a high price. You shall decrease its purchase price, lessen its price.
ולא תונו איש את־עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃
וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵֽאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
И не обижайте один другого, и бойся Бога твоего, ибо Я Превечный, Бог ваш.
Онкелосוְלָא תוֹנוּן גְבַר יָת חַבְרֵהּ וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן
Рашиולא תונו איש את עמיתו. כאן הזהיר על אונאת דברים (ת"כ פרק ד, א), שלא יקניט איש את חבירו, ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו, לפי דרכו והנאתו של יועץ, ואם תאמר מי יודע אם נתכוונתי לרעה, לכך נאמר ויראת מאלהיך, היודע מחשבות הוא יודע. כל דבר המסור ללב, שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בלבו, נאמר בו ויראת מאלהיך (ב"מ נח:):
Раши · английскийYou shall not cheat one another. Here [the verse] forbids annoying others with words, that he should not annoy his fellow-Jew, not offer advice which is not appropriate to him [but] is in accordance with the plan and [for the] benefit of the advisor. And if you say: “Who knows if I had evil intentions”? For that reason it is said: You shall fear your God — He Who knows [men’s] thoughts, He knows! [Regarding] anything which is a matter of conscience, known only to the person involved, it is said: “You shall fear your God.”
ועשיתם את־חקתי ואת־משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על־הארץ לבטח׃
וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃
וַעֲשִׂיתֶם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִֽישַׁבְתֶּם עַל־הָאָרֶץ לָבֶֽטַח׃
И исполняйте постановления Мои, и законы Мои соблюдайте, и исполняйте их; тогда будете жить на земле спокойно.
Онкелосוְתַעְבְּדוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִינַי תִּטְּרוּן וְתַעֲבְּדוּן יָתְהוֹן וְתֵיתְבוּן עַל אַרְעָא לְרָחֲצָן
Рашиוישבתם על הארץ לבטח. שֶׁבְּעָוֹן שמטה ישראל גולים, שנאמר אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ, וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ (ויקרא כו, לד — שבת לג.), ושבעים שנה של גלות בבל כנגד שבעים שמטות שבטלו היו:
Раши · английскийYou will then live in the land in security. For, by the sin of [neglecting] the sabbatical year Israel is exiled, as it is said, “The land will then be appeased for its Shabbosos. . . and be appeased for its Shabbosos.” The seventy years of the Babylonian exile correspond [as punishment] for seventy sabbatical years which they abolished.