Дальше
Сейчас звучит
После этого ничего нет.
ראשון
וידבר יהוה אל־משה בהר סיני לאמר׃
וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹֽר׃
И говорил Превечный Моисею на горе Синае, сказав:
Онкелосוּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בְּטּוּרָא דְסִינַי לְמֵימָר
Рашиבהר סיני. מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה (ופרטותיה) ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בת"כ (פרשתא א, א). ונראה לי שכך פירושה, לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה, למדנו שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב:
Раши · английскийOn Mount Sinai. What has the matter of the Sabbatical year [to do] with Mount Sinai? Were not all the mitzvos said at Sinai? Rather, [this come to teach that] just as shemittoh its general rules, details, and specifications were said at Sinai, so [too] all of them (the mitzvos) [including] their general rules and specifications. were said at Sinai, So is it taught in Toras Kohanim. And it seems to me that such is its explanation: Since we do not find that land shemittoh was repeated at the Plains of Moab in Sefer Devorim, we have learned that its general rules and its details — all of them — were said at Sinai. And the verse comes [to] teach [us] here that every utterance which was prophetically said to Moshe, that all of them were from Sinai — their general rules and their specifications — and they were repeated at the Plains of Moab.
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה׃
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֽה׃
Объяви сынам Израилевым, и скажи им: когда войдете в землю, которую Я даю вам, то пусть празднует земля субботу Превечному:
Онкелосמַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי תֵעַלוּן לְאַרְעָא דִי אֲנָא יָהֵב לְכוֹן וְתַשְּׁמֵט אַרְעָא שְׁמִטְתָא קֳדָם יְיָ
Рашиשבת לה'. לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית:
Раши · английскийA Shabbos for Adonoy, for God’s sake, as it was said regarding the Shabbos of creation
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את־תבואתה׃
שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃
Шесть лет засевай поле твое, и шесть лет обрезывай виноградник твой, и собирай произведения её;
Онкелосשִׁית שְׁנִין תִּזְרַע חַקְלָךְ וְשִׁית שְׁנִין תִכְסַח כַּרְמָךְ וְתִכְנוֹשׁ יָת עֲלַלְתָּהּ
Раши
Раши · английский
ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃
וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָֽׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹֽר׃
А в седьмой год да будет субботний покой для земли, суббота Превечному: поля твоего не засевай, и виноградника твоего не обрезывай.
Онкелосוּבְשַׁתָּא שְׁבִיעֲתָא נְיַח שְׁמִטְתָא יְהֵי לְאַרְעָא דְתַשְׁמֵט קֳדָם יְיָ חַקְלָךְ לָא תִזְרַע וְכַרְמָךְ לָא תִכְסָח
Рашиיהיה לארץ. לשדות ולכרמים: לא תזמור. שקוצצין זמורותיה, ותרגומו לָא תִכְסָח, ודומה לו קוֹצִים כְּסוּחִים (ישעיה לג, יב), שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה (תהלים פ, יז):
Раши · английскийShall be [a Shabbos of rest] for the land, for the fields and vineyards. You shall not prune. [That is,] that they cut off its branches; and its Targum is: “you shall not cut off,” and similar to it is “as thorns cut off,” “it is burnt with fire, it is cut down.”
את ספיח קצירך לא תקצור ואת־ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃
אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃
אֵת סְפִיחַ קְצִֽירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת־עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָֽרֶץ׃
Самородного от падалицы жатвы твоей не сжинай, и гроздов с необрезанного винограда твоего не снимай, год покоя да будет это для земли.
Онкелосיָת כַּתֵּי דַחֲצָדָךְ לָא תֶחֱצַד וְיָת עִנְבֵי שִׁבְקָךְ לָא תִקְטוֹף שְׁנַת שְׁמִטְתָא יְהֵי לְאַרְעָא
Рашиאת ספיח קצירך. אפילו לא זרעתה, והיא צמחה מן הזרע שנפל בה בעת הקציר, הוא קרוי ספיח: לא תקצור. להיות מחזיק בו כשאר קציר אלא הפקר יהיה לכל: נזירך. שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרתם: לא תבצר. אותם אינך בוצר, אלא מן המופקר:
Раши · английскийCrops which grew on their own, even if you did not sow [them], [but they] sprouted from the seed which falls on it [= the land] at the time of reaping, and that is called סָפִיחַ . You shall not reap, [in order] to retain it with the rest of the harvest, but it should be ownerless — free to all. Your untended vines, which you have kept secluded and from which you have kept people away, and you have not declared ownerless. You shall not gather — those you may not gather, but from [that which is] ownerless, [you may gather].
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃
וְ֠הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃
וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּֽךְ׃
Произведения же во время субботы земли пусть будут вам всем в пищу: тебе и рабу твоему и рабыне твоей и наемнику твоему и поселенцу твоему, которые проживают у тебя;
Онкелосוּתְהֵי שְׁמִטַת אַרְעָא לְכוֹן לְמֵיכַל לָךְ וּלְעַבְדָךְ וּלְאַמְתָךְ וְלַאֲגִירָךְ וּלְתוֹתָבָךְ דְדָיְרִין עִמָךְ
Рашиוהיתה שבת הארץ וגו'. אע"פ שאסרתים עליך לא באכילה ולא בהנאה אסרתים אלא שלא תנהוג בהם כבעל הבית אלא הכל יהיו שוים בה אתה ושכירך ותושבך: שבת הארץ לכם לאכלה. מן הַשְּׁבוּת אתה אוכל, ואי אתה אוכל מן השמור (ת"כ פרק א, ג): לך ולעבדך ולאמתך. לפי שנאמר וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ (שמות כג, יא), יכול יהיו אסורים באכילה לעשירים, תלמוד לומר לך ולעבדך ולאמתך, הרי בעלים ועבדים ושפחות אמורים כאן (ת"כ שם ו): ולשכירך ולתושבך. אף הגוים (שם ז):
Раши · английскийThe land’s Shabbos[-year] shall be etc. Even though I forbade it for you, I did not forbid it for eating or deriving benefit, but [rather] that you shall not treat it as an owner [does], but all shall be equal in it, you and your hired hand and your resident sojourner. The land’s Shabbos for you . . . for food. From that which has been “rested” [= declared ownerless] you may eat, [but] you may not eat from that which is kept. For you, your servant and your maidservant. Since it is said, “and let the needy among your people eat it,” perhaps they [= the crops] should be forbidden to be eaten by the wealthy? The verse says: “for you, your servant and your maidservant” — behold, the owners, the slaves and maidservants [are all] mentioned here. For your hired hand and your resident sojourner — even the non-Jews.
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל־תבואתה לאכל׃ (ס)
וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כָל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃ (ס)
וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַֽחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל־תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹֽל׃ (ס)
И скоту твоему, и зверям, которые на земле твоей, пусть будут все произведения её в пищу.
Онкелосוְלִבְעִירָךְ וּלְחַיְתָא דִי בְאַרְעָךְ תְּהֵי כָל עֲלַלְתַּהּ לְמֵיכָל
Рашиולבהמתך ולחיה. אם חיה אוכלת, בהמה לא כל שכן, שמזונותיה עליך, מה תלמוד לומר ולבהמתך, מקיש בהמה לחיה, כל זמן שחיה אוכלת מן השדה האכל לבהמתך מן הבית, כָּלָה לחיה מן השדה כַּלֵּה לבהמתך מן הבית (ת"כ. שם ח. — תענית ו:):
Раши · английский[Also] for your domesticated animals and for the [wild] beasts. If a [wild] beast may eat, certainly a domesticated animal, since your are obligated to feed it. Why does the verse say: “and for your domesticated animals”? It compares a domesticated animal to a [wild] beast: As long as a beast can eat from the field, [you may] feed your domesticated animal from [produce stored] in the house; [when the produce] is gone from the field, put at an end (that stored) for your domesticated animal [removing it] from the house.
וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃
וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָֽה׃
И отсчитай себе семь субботних лет, семь раз по семи лет, так чтобы время этих семи субботних лет составили у тебя сорок девять лет.
Онкелосוְתִמְנֵי לָךְ שְׁבַע שְׁמִיטִין דִשְׁנִין שְׁבַע שְׁנִין שְׁבַע זִמְנִין וִיהוֹן לָךְ יוֹמֵי שְּׁבַע שְׁמִטִין דִשְׁנִין אַרְבְּעִין וְתֵשַׁע שְׁנִין
Рашиשבתת שנים. שמטות שנים, יכול יעשה שבע שנים רצופות שמטה ויעשה יובל אחריהם, תלמוד לומר שבע שנים שבע פעמים, הוי אומר כל שמטה ושמטה בזמנה (ת"כ פרשתא ב, א): והיו לך ימי שבע וגו'. מגיד לך שאף על פי שלא עשית שמטות עשה יובל לסוף מ"ט שנה. ופשוטו של מקרא יעלה לך חשבון שנות השמטות למספר מ"ט:
Раши · английскийSabbatical years, seven sabbatical-periods of years. Perhaps he shall declare seven consecutive years [as] sabbatical years, and declare the jubilee after them? The verse says: Seven years seven times — say: each shemittoh [comes] in its time. And it shall be for you the days of the seven [sabbaths of years], etc. [This verse] tells you that even if you did not declare sabbatical years, declare the jubilee at the end of forty-nine years. And the plain sense of the verse is: Let the count of sabbatical cycles add up to the number forty-nine.
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל־ארצכם׃
וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכָל־אַרְצְכֶֽם׃
וְהַֽעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל־אַרְצְכֶֽם׃
Тогда возвести трублением в трубу в седьмом месяце, в десятый день месяца; в день искупления возвестите трубою по всей земле вашей.
Онкелосוְתַעֲבַר שׁוֹפָר יַבָּבָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּעַשְׂרָא לְיַרְחָא בְּיוֹמָא דְכִפּוּרַיָא תַּעַבְרוּן שׁוֹפָרָא בְּכָל אַרְעֲכוֹן
Рашиוהעברת. לשון וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה (שמות לו, ו), לשון הכרזה (ר"ה לד.): ביום הכפורים. ממשמע שנאמר ביום הכפורים, איני יודע שהוא בעשור לחדש, אם כן למה נאמר בעשור לחדש, אלא לומר לך, תקיעת עשור לחדש דוחה שבת בכל ארצכם, ואין תקיעת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם, אלא בבית דין בלבד (ת"כ שם ה):
Раши · английскийYou shall make a proclamation, an expression [similar to that of] “they proclaimed throughout the encampment,” an expression of “proclaiming.” On Yom Kippur, since it is said, “on Yom Kippur,” do I not know that it is on the tenth of the month? If so, why was it said, On the tenth day of the seventh month? Rather, to tell you [that] blowing [the shofor] on the tenth of the month supersedes the Shabbos in all your land, [but] the blowing [of the shofor] of Rosh Hashanah does not supersede the Shabbos in all your land, but [only] at the Beis Din alone.
וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל־ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל־אחזתו ואיש אל־משפחתו תשבו׃
וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ׃
וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻֽׁבוּ׃
И освятите пятидесятый год, и провозгласите свободу в земле всем жителям её, юбилей да будет это у вас, и вступите опять каждый во владение свое, и каждый к роду своему возвратитесь.
Онкелосוּתְקַדְשׁוּן יָת שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין וְתַקְרוּן חֵרוּתָא בְּאַרְעָא לְכָל יָתְבָהָא יוֹבֵלָא הִיא תְּהֵי לְכוֹן וּתְתוּבוּן גְבַר לְאַחֲסַנְתֵּהּ וּגְבַר לְזַרְעִיתֵהּ תְּתוּבוּן
Рашиוקדשתם. (ת"כ פרק ב, א) בכניסתה מקדשין אותה בבית דין, ואומרים מקודשת השנה (ר"ה ח:): וקראתם דרור. לעבדים, בין נרצע, בין שלא כָּלוּ לו שש שנים משנמכר, אמר ר' יהודה, מהו לשון דרור, כמדייר בי דיירא וכו' (ראש השנה ט:), שדר בכל מקום שהוא רוצה ואינו ברשות אחרים: יובל הוא. שנה זאת מובדלת משאר שנים בנקיבת שם לה לבדה, ומה שמה, יובל שמה, על שם תקיעת שופר: ושבתם איש אל אחזתו. שהשדות חוזרות לבעליהן: ואיש אל משפחתו תשבו. לרבות את הנרצע (קידושין טו.):
Раши · английскийYou shall sanctify, when [the jubilee] begins they sanctify it in Beis Din, and say: “The year is sanctified.” And proclaim freedom to slaves, whether [one whose ear has been] pierced or whether [one who] has not completed six years [of servitude], since he was sold. R. Yehudoh said: What [does the] expression deror [mean]? As one [= a free man] who dwells at an inn, etc. who may dwell wherever he wishes, and is not under the control of others. It shall be a jubilee. This year is separate from the other years in being given a special name for it alone, and what is its name? Its name is “jubilee,” referring to the blowing of the shofor. Each man shall return to his ancestral land, [because] the fields return to their [original] owners. And each man shall return to his family, to include one who[se ear has been] pierced.
יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את־ספיחיה ולא תבצרו את־נזריה׃
יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃
יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת־סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃
Юбилей да будет этот пятидесятый год у вас: не сейте, и не сжинайте в оный самородного от падалицы, и не снимайте в оный с необрезанных виноградных лоз.
Онкелосיוֹבֵלָא הִיא שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין תְּהֵי לְכוֹן לָא תִזְרְעוּן וְלָא תַחְצְדוּן יַת כַּתָּהָא וְלָא תִקְטְפוּן יַת שִׁבְקָהָא
Рашиיובל הוא שנת החמשים שנה. מה תלמוד לומר, לפי שנאמר וקדשתם וגו', כדאיתא בראש השנה (ח:), ובת"כ (פרק ג, א): את נזריה. את הענבים המשומרים, אבל בוצר אתה מן המופקרים. כשם שנאמר בשביעית, כך נאמר ביובל, נמצאו שתי שנים קדושות סמוכות זו לזו, שנת מ"ט שמטה, ושנת החמשים יובל:
Раши · английскийA jubilee, the year of the fiftieth year. What does the verse mean? Since it is said, “And you shall sanctify [the fiftieth year],” etc. as it is [stated] in Rosh Hashanah and Toras Kohanim. The [grapes of] its untended vineyard, the grapes which have been kept [by you], but you may gather from those that have been declared ownerless. Just as this is said in regard to the sabbatical year, so it is said in regard to the jubilee. The result is that two holy years are next to one another, the forty-ninth year [is] the sabbatical year, and the fiftieth year is the jubilee.
כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן־השדה תאכלו את־תבואתה׃
כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃
כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃
Ибо это юбилей, свят да будет он для вас, с поля можете есть произведения его.
Онкелосאֲרֵי יוֹבֵלָא הִיא קוּדְשָׁא תְּהֵי לְכוֹן מִן חַקְלָא תֵּיכְלוּן יָת עֲלַלְתָּהּ
Рашиקדש תהיה לכם.תופסת דמיה כהקדש, יכול תצא היא לחולין, תלמוד לומר תהיה, בהוייתה תהא (סוכה מ: — ת"כ פרק ג, ג): מן השדה תאכלו. על ידי השדה אתה אוכל מן הבית, שאם כָּלָה לחיה מן השדה, אתה צריך לבער מן הבית (שם ד). כשם שנאמר בשביעית, כך נאמר ביובל:
Раши · английскийIt shall be holy to you — its sanctity attaches its worth as Temple property [does]. Perhaps it becomes common food? The verse says: “It shall be” — it [retains] its [essential character]. [Whatever is] in the field, you may eat [of its produce]. By means of [crops] in the field you eat from the [produce stored] in the house, for if [the crops] of the field have ended for the beast, you have to remove [crops stored] from the house. Just as it was said in regard to the seventh [year], so is it said regarding jubilee.
בשנת היובל הזאת תשבו איש אל־אחזתו׃
בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃
בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃
В юбилейный год этот вступите опять каждый во владение свое.
Онкелосבְּשַׁתָּא דְיוֹבֵלָא הָדָא תְּתוּבוּן גְבַר לְאַחֲסַנְתֵּהּ
Рашиתשובו איש אל אחזתו. והרי כבר נאמר וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ, אלא לרבות, המוכר שדהו ועמד בנו וגאלה, שחוזרת לאביו ביובל:
Раши · английскийEach man shall return to his ancestral land. Was it not already said: “Each man shall return to his ancestral land”? Rather, this [comes] to include one who sells his field and his son arises and redeems it, that it returns to his father in the jubilee.