Онкелосוַהֲוָה בְּמֵטַל אֲרוֹנָא וַאֲמַר משֶׁה אִתְגְלֵי יְיָ וְיִתְבַּדְרוּן סַנְאָיךְ וִיעַרְקוּן בַּעֲלֵּי דְבָבָךְ מִן קֳדָמָךְ

Рашиויהי בנסע הארן. עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פורעניות לפורעניות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז, א): קומה ה'. לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלשת ימים היה משה אומר עמוד והמתן לנו ואל תתרחק יותר (תנחומא בויקהל ז): ויפוצו אויביך. המכונסין (ספרי פד): וינסו משנאיך. אלו הרודפים: משנאיך. אלו שונאי ישראל שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם שנאמר (תהלים פג, ג־ד) ומשנאיך נשאו ראש ומי הם על עמך יערימו סוד (ספרי שם):

Раши · английскийWhenever the Ark departed. Scripture placed symbols before and after this [chapter] to teach that this is not its place. Why, then, was it written here? In order to intervene between one punishment and the next . . . etc., as stated in “all the sacred scriptures.” Rise, Adonoy. Because He (Adonoy) preceded them by three days’ travel, Moshe would say, ‘Rise and wait for us, do not go further away.’ Midrash Tanchuma, Vayakhel. May Your enemies disperse. Those gathered together. Those who hate You flee. These are the pursuers. Those who hate You. These are the haters of Yisroel, since all those who hate Yisroel hate the One who spoke, and the world came into being, as it is said, “those who hate You have raised [their] heads” — who are they? — “Against Your people they counsel cunningly.”

Онкелосוּבְמַשְׁרוֹהִי אֲמַר תּוּב יְיָ שְׁרֵי בִיקָרָךְ בְּגוֹ רִבְבָן אַלְפַיָא דְיִשְׂרָאֵל

Рашиשובה ה'. מנחם תרגמו לשון מרגוע וכן (ישעיה ל, טו) בשובה ונחת תושעון: רבבות אלפי ישראל. מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות (ספרי שם. יבמות סד, א):

Раши · английскийCome to rest, Adonoy. Menachem interprets this as a term meaning rest. Similarly, “with rest and calm you will be saved.” [Among] the myriads and thousands of Israel. This informs us that the Divine Presence does not rest among the Israelites when there are fewer than twenty-two thousand.

Онкелосוַהֲוָה עַמָא כַּד מִסְתַּקְפִין בִּישׁ קֳדָם יְיָ וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ וּתְקֵף רוּגְזֵיהּ וּדְלֵקַת בְּהוֹן אֶשָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ וְשֵׁצִיאַת בִּסְיָפֵי מַשְׁרִיתָא

Рашиויהי העם כמתאננים. אין העם אלא רשעים וכן הוא אומר (שמות יז, ד) מה אעשה לעם הזה ואומר (ירמיה יג, י) העם הרע הזה. וכשהם כשרים קרואים עמי שנאמר (שמות ז, טז) שלח עמי (מיכה ו, ג) עמי מה עשיתי לך (ספרי פה): כמתאננים. אין מתאוננים אלא לשון עלילה מבקשים עלילה האיך לפרוש מאחרי המקום וכן הוא אומר בשמשון (שופטים יד, ד) כי תואנה הוא מבקש (ספרי שם): רע באזני ה'. תואנה שהיא רעה באזני ה' שמתכוונים שתבא באזניו ויקניט אמרו אוי לנו כמה לבטנו בדרך הזה שלשה ימים שלא נחנו מענוי הדרך: ויחר אפו. אני הייתי מתכוין לטובתכם שתכנסו לארץ מיד: בקצה המחנה. במוקצין שבהם לשפלות אלו ערב רב רבי שמעון בן מנסיא אומר בקצינים שבהם ובגדולים:

Раши · английскийThe people were like complainers. ”The people” refers only to the wicked. Similarly, it says, “what shall I do for this people,” and it says, “this evil people.” But when they are righteous, they are called “My people,” as it says, “send out My people,” “My people, what have I done to you” Like complainers. מִתְאֹנְנִים is strictly a term referring to a pretext. They seek a pretext in order to turn away from [following] after the Omnipresent. Similarly, it says about Shimshon, “for he seeks a pretext.” Wicked in the ears of Adonoy. A complaint which is wicked in the ears of God, for they intended it to reach His ears and anger Him. They said, “Woe to us, how we have toiled on this journey. Three days [have passed] that we have not rested from the fatigue of travel.” And His anger flared. I meant for your benefit, so that you would enter the land immediately. The outcasts of the camp. Those among them who were outcasts, of low status, they were the great mixture. R’ Shimon ben Menasya says, the distinguished among them, and the great ones.

Онкелосוּצְוַח עַמָא עַל משֶׁה וְצַלִי משֶׁה קֳדָם יְיָ וְאִשְׁתְּקַעַת אֶשָׁתָא

Рашиויצעק העם אל משה. משל למלך בשר ודם שכעס על בנו והלך הבן אצל אוהבו של אביו ואמר לו צא ובקש עלי מאבא (ספרי פו): ותשקע האש. שקעה במקומה בארץ שאילו חזרה לאחת הרוחות היתה מקפלת והולכת כל אותו הרוח (שם):

Раши · английскийThe people cried out to Moshe. This is compared to a mortal king who was angry with his son. The son went to his father’s intimate friend, and said to him, ‘Go, ask [for forgiveness] for me from father.’ And the fire subsided. It subsided into its place, for if it had turned to any one direction, it would have gathered itself and proceeded in that entire direction.

Онкелосוּקְרָא שְׁמָא דְאַתְרָא הַהוּא דְלֶקְתָּא אֲרֵי דְלֵקַת בְּהוֹן אֶשָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ

Раши

Раши · английский

Онкелосוַעָרַבְרְבִין דִי בֵּינֵיהוֹן שְׁאִילוּ שְׁאֶלְתָּא וְתָבוּ וּבְכוֹ אַף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמָרוּ מַאן יֵיכְלִנָנָא בִּשְׂרָא

Рашиוהאספסף. אלו ערב רב שנאספו אליהם בצאתם ממצרים (שם): וישבו. גם בני ישראל ויבכו עמהם (שם): מי יאכלנו בשר. וכי לא היה להם בשר והלא כבר נאמר (שמות יב, לח) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר וגו' ואם תאמר אכלום והלא בכניסתם לארץ נאמר (במדבר לב, א) ומקנה רב היה לבני ראובן וגו' אלא שמבקשים עלילה (ספרי שם):

Раши · английскийThe collection [of nationalities]. These were [members of] the “great mixture” which gathered with them when they left Egypt. And [Bnei Yisroel] turned. Bnei Yisroel, also, and wept with them. Who will feed us meat? Did they not have meat? Did it not say previously, “A great mixture also went up with them, with sheep and cattle, etc.”? Perhaps you will say they ate them, but does it not say, when they came into the land, “Much cattle belonged to the sons of Reuven, etc.” Evidently, they sought a pretext.

Онкелосדְכִירִין אֲנַחְנָא יָת נוּנַיָא דַהֲוֵינָא אָכְלִין בְּמִצְרַיִם מַגָן יָת בּוֹצִינַיָא וְיָת אֲבַטִיחַיָא וּכְרָתֵי וּבוּצְלֵי וְתוּמֵי

Рашиאשר נאכל במצרים חנם. אם תאמר שמצריים נותנים להם דגים חנם והלא כבר נאמר (שמות ה, יח) ותבן לא ינתן לכם אם תבן לא היו נותנין להם חנם דגים היו נותנין להם חנם ומהו אומר חנם חנם מן המצות (ספרי פז): את הקשאים. אמר רבי שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו מפני שהן קשים למניקות אומרים לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק משל למלך כו' כדאיתא בספרי (שם): הקשאים. הם קוקומברו"ש בלע"ז: אבטחים. בורק"ש: החציר. כרישין פוריל"ש ותרגומו ית בוציניא וכו':

Раши · английскийWhich we ate in Egypt freely. Perhaps you will say that the Egyptians gave them fish freely. But did it not already say, “straw will not be given to you”? If they did not give them straw freely, would they have given them fish freely? Then what is meant by “freely”? Free of mitzvos. The cucumbers. R’ Shimon said: Why was the manna transformed into everything but these? Because they are harmful to nursing mothers. We tell a woman: “Do not eat garlic or onion for the baby’s sake.” This is compared to a king, etc., as stated by Sifri. The cucumbers. They are “cocombres” in Old French. Melons. “Borekes” [in Old French]. The leeks. Leeks, “porels” [in Old French]. (Targum [Onkelos] renders “the leeks, etc.”)

Онкелосוּכְעַן נַפְשָׁנָא תְאִיבָא לֵית כָּל מִדָעַם אֶלָהֵן לְמַנָא עֵינָנָא

Рашиאל המן עינינו. מן בשחר מן בערב (שם):

Раши · английскийThe manna before our eyes. Manna in the morning, manna in the evening.

Онкелосוּמַנָא כְּבַר זְרַע גִדָא הוּא וְחֶזְוֵהּ כְּחֵזוּ בְדֹלְחָא

Рашиוהמן כזרע גד. מי שאמר זו לא אמר זו ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו והקב"ה הכתיב בתורה והמן כזרע גד וגו' כלומר ראו באי עולם על מה מתלוננים בני והמן כך וכך הוא חשוב (ספרי פח): כזרע גד. עגול כגידא זרע קוליינד"ר: בדלח. שם אבן טובה קריסט"ל:

Раши · английскийThe manna is like coriander seed. The one who said this [verse] did not say the other. The Israelites said, ‘Nothing but the manna before our eyes.’ while the Holy One, Blessed is He, inscribed in the Torah, “But the manna was like coriander seed, etc.,” as if to say, ‘Look, those who walk the earth at the subject of My children’s complaint — the manna was precious for such and such a reason’. Like coriander seed. Round like coriander. “Aliendre” seed in Old French. Crystal The name of a precious stone, “cristal” [in Old French].

Онкелосשַׁיְטִין עַמָא וְלָקְטִין דְצָבֵי טָחִין בְּרֵיחַיָא אוֹ דְצָבֵי דָאִיךְ בִּמְדֻכְתָּא וּמְבַשְׁלִין לֵהּ בְּקִדְרָא וְעָבְדִין יָתֵהּ גְרִיצָן וַהֲוָה טַּעֲמֵהּ כִּטְעֵם דְלִישׁ בְּמִשְׁחָא

Рашиשטו. אין שייט אלא לשון טיול אישבני"ר בלא עמל: וטחנו ברחים וגו'. לא ירד בריחים ולא בקדירה ולא במדוכה אלא משתנה היה טעמו לנטחנין ולנדוכין ולמבושלין (שם פט): בפרור. קדרה: לשד השמן. לחלוח של שמן כך פירשו דונש ודומה לו (תהלים לב, ד) נהפך לשדי בחרבוני קיץ והלמ"ד יסוד נהפך לחלוחי בחרבוני קיץ ורבותינו פרשוהו (ספרי פט) לשון שדים אך אין ענין שדים אצל שמן ואי אפשר לומר לשד השמן לשון (דברים לב, טו) וישמן ישורון שאם כן היה המ"ם נקוד קמ"ץ קטן וטעמו למטה תחת המ"ם עכשיו שהמ"ם נקוד פת"ח קטן (סגול) והטעם תחת השי"ן לשון שמן הוא והשי"ן הנקודה בקמץ גדול ואינה נקודה בפתח קטן מפני שהוא סוף פסוק. דבר אחר לשד לשון נוטריקון ליש שמן דבש כעיסה הנלושה בשמן וקטופה בדבש ותרגום של אונקלוס דמתרגם דליש במשחא נוטה לפתרונו של דונש שהעיסה הנלושה בשמן לחלוחית שמן יש בה:

Раши · английскийStrolled about. שִׁיוּט is interpreted strictly as strolling, “esbaneier” [in Old French], without exertion. They ground [it] with a millstone, etc. It never descended into the millstone, or the pot, or the mortar; rather, its taste changed to ground, crushed, or cooked [foods]. בַּפָּרוּר . Pot. לְשַׁד הַשָׁמֶן . The moisture of oil. This is how Donash explained it. Similar to this, “ לְשַׁדִּי was overturned by the heat of summer.” The “lamed” is part of the root, “My moisture was overturned by the heat of summer.” The Rabbis, however, explain it as a term meaning שָׁדַיִם, “breasts.” But שָׁדַיִם have no relation to oil. One cannot say that לְשַׁד הַשָׁמֶן is translated like וַיִשְׁמַן יְשׁוּרוּן, “The righteous were fattened,” for, if so, the “ מ “ would be vocalized with a minor “kametz” (“tzeirei”) and the emphasis below, under the “ מ .” Now that the “ מ “ is vocalized with a minor “patach” (“segol”) and the emphasis is below the “ ש,” it is translated as “oil.” The “ ש “ is vocalized with a major “kametz” (”kametz”), but not with a minor “patach” (”segol”), because it closes the passge. Another interpretation: לְשַׁד is an acronym, [spelling] לִ'ישׁ, שֶׁ'מֶן, דְּ'בַשׁ, kneaded, oil, honey. [It was] like a loaf kneaded with oil and coated with honey. Onkelos’ translation, rendered “kneaded with oil,” leans toward Donash’s interpretation, since a loaf kneaded with oil contains the moisture of oil.

Онкелосוְכַד נַחִית טַלָא עַל מַשְׁרִיתָא לֵילְיָא נָחִית מַנָא עֲלוֹהִי

Раши

Раши · английский

Онкелосוּשְׁמַע משֶׁה יָת עַמָא בָּכַן לְזַרְעֲיַתְהוֹן גְבַר בִּתְרַע מַשְׁכְּנֵה וּתְקֵף רוּגְזָא דַיְיָ לַחֲדָא וּבְעֵינֵי משֶׁה בִּישׁ

Рашиבכה למשפחתיו. משפחות משפחות נאספים ובוכים לפרסם תרעומתן בגלוי (ספרי צ) ורבותינו אמרו (שם. יומא עה, א) למשפחותיו על עסקי משפחות על עריות הנאסרות להם:

Раши · английскийWeep according to their families. Every family gathered together and wept, to publicize their complaints openly. The Rabbis remark that לְמִשְׁפְּחוֹתָיו means “concerning family matters” — concerning the intimate relations forbidden to them.

Онкелосוַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ לְמָא אַבְאֶשְׁתָּא לְעַבְדָךְ וּלְמָא לָא אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ לְשַׁוָאָה יָת מַטוּל כָּלּ עַמָא הָדֵין עָלָי

Раши

Раши · английский

Онкелосהֲאַב אֲנָא לְכָל עַמָא הָדֵין אִם בְּנַי אִנוּן דְאָמְרֵתּ לִי סוֹבַרְהִי בְתוּקְפָךְ כְּמָא דִמְסוֹבַר תֻּרְבְּיָנָא יָת יַנְקָא עַל אַרְעָא דִי קַיֵמְתָּא לַאֲבָהָתוֹהִי

Рашиכי תאמר אלי. שאתה אומר אלי שאהו בחיקך והיכן אמר לו כן (שמות לב, לד) לך נחה את העם ואומר (שמות ו, יג) ויצום אל בני ישראל על מנת שיהיו סוקלים אתכם ומחרפים אתכם: על האדמה אשר נשבעת לאבותיו. אתה אומר לי לשאתם בחיקי:

Раши · английскийThat You say [lit. will say]. That You say to me, ‘carry it in your lap.’ Where did He say this to him? “Go, lead the people.” And it says, “He commanded them (Moshe and Aharon) to [lead] Bnei Yisroel” [even] on condition that they stone you and insult you. To the land which You swore to their forefathers. You tell me to carry them in my lap.

Онкелосמְנַן לִי בִּשְׂרָא לְמִיתַּן לְכָל עַמָא הָדֵין אֲרֵי בָּכַן עֲלַי לְמֵימַר הַב לָנָא בִשְׂרָא וְנֵיכוּל

Раши

Раши · английский

Онкелосלֵית אֲנָא יָכִיל בִּלְחוֹדִי לְסוֹבָרָא יָת כָּל עַמָא הָדֵין אֲרֵי יַקִיר מִנִי

Раши

Раши · английский

Онкелосוְאִם כְּדֵין אַתְּ עָבֵד לִי קְטָלְנִי כְעַן קְטוֹל אִם אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ וְלָא אֶחֱזֵי בְּבִישְׁתִּי

Рашиואם ככה את עשה לי. תשש כחו של משה כנקבה כשהראהו הקב"ה הפורענות שהוא עתיד להביא עליהם על זאת אמר לפניו אם כן הרגני תחלה (ספרי צא): ואל אראה ברעתי. ברעתם היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וזה אחד מתקוני סופרים בתורה לכינוי ולתקון לשון (מכילתא שירתא פ"י. תנחומא בשלח טז):

Раши · английскийIf this is the way You treat me. Moshe’s strength weakened like a female’s when the Holy One, Blessed is He, showed him the punishment He would visit upon them for this. He said before Him: ‘If so, kill me first.’ So that I will not see my evil. It should have written “their evil,” but Scripture euphemizes. This is one of the “scribes’ adjustments” to the Torah, for the sake of euphemistic language adjustment.

Онкелосוַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה כְּנוֹשׁ קֳדָמַי שַׁבְעִין גַבְרָא מִסָבֵי יִשְׂרָאֵל דִי יְדַעַתְּ אֲרֵי אִנוּן סָבֵי עַמָא וְסַרְכוֹהִי וְתַדְבֵּר יָתְהוֹן לְמַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִתְעַתְּדוּן תַּמָן עִמָךְ

Рашиאספה לי. הרי תשובה לתלונתך שאמרת לא אוכל אנכי לבדי והזקנים הראשונים היכן היו והלא אף במצרים ישבו עמהם שנאמר (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל אלא באש תבערה מתו וראוים היו מסיני לכך דכתיב (שמות כד, יא) ויחזו את האלהים שנהגו קלות ראש כנושך פתו ומדבר בפני המלך וזהו (שם) ויאכלו וישתו ולא רצה הקב"ה ליתן אבלות במתן תורה ופרע להם כאן (תנחומא בהעלתך טז): אשר ידעת כי הם וגו'. אותן שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם שנאמר (שמות ה, יד) ויכו שוטרי בני ישראל עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן (ספרי צב): ולקחת אותם. קחם בדברים אשריכם שנתמניתם פרנסים על בניו של מקום: והתיצבו שם עמך. כדי שיראו ישראל וינהגו בהם גדולה וכבוד ויאמרו חביבין אלו שנכנסו עם משה לשמוע דבור מפי הקב"ה (ספרי שם):

Раши · английскийGather for Me. Here is the reply to your complaint when you said, “I am unable, alone . . .” But where were the original elders? Had they not sat with them even in Egypt, as it says: “Go, gather the elders of Israel”? Evidently, they died at the fire of “Tav’erah.” They deserved this at Sinai, as it is written, “they gazed at God.” Because they acted frivolously, like someone munching his loaf while speaking before the king. And this is [the meaning of] “They ate and drank.” But the Holy One, Blessed is He, did not want to cause grief during the giving of the Torah, so he punished them here. Whom you know to be, etc. Those whom you recognize, as they were appointed officers over them in Egypt for the body breaking labor. They took pity on them, and were beaten for their sake, as it says, “The Israelite officers were beaten.” Let them be appointed now, in their greatness, just as they suffered when they were oppressed. You shall take them. Take them verbally. “How fortunate you are to have been appointed as leaders over the Omnipresent’s children.” And they shall stand there with you. So that the Israelites will see, and treat them as great men, reverently, saying: ‘How precious are those who entered with Moshe to hear the word from the mouth of the Holy One, Blessed is He.’

Онкелосוְאִתְגְלֵי וַאֲמַלֵל עִמָךְ תַּמָן וַאֲרַבֵּי מִן רוּחָא דִי עֲלָךְ וֶאֱשַׁוֵּי עֲלֵיהוֹן וִיסוֹבְרוּן עִמָךְ בְּמַטוּל עַמָא וְלָא תְסוֹבַר אַתְּ בִּלְחוֹדָךְ

Рашиוירדתי. זו אחת מעשר ירידות הכתובות בתורה (שם צג): ודברתי עמך. ולא עמהם (שם): ואצלתי. כתרגומו וארבי כמו (שמות כד, יא) ואל אצילי בני ישראל: ושמתי עליהם. למה משה דומה באותה שעה לנר שמונח על גבי מנורה והכל מדליקין הימנו ואין אורו חסר כלום (ספרי שם): ונשאו אתך. התנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם טורח בני שהם טרחנים וסרבנים (שם צב): ולא תשא אתה לבדך. הרי תשובה למה שאמרת לא אוכל אנכי לבדי (ספרי):

Раши · английскийI will descend. This is one of the ten descents inscribed in the Torah. And I will speak with you. But not with them. I will make greater. As Targum [Onkelos] renders, וַאֲרַבֵּי, ”I will make greater,” like, “But to the great men of Bnei Yisroel.” And place it on them. To what was Moshe compared at that time? To a lamp set in a candelabra. Everyone lights from it, but none of its own brightness is diminished. They will bear, along with you. Stipulate with them, on condition that they accept upon themselves the toil of my children, as they are troublesome and recalcitrant. So that you need not bear it alone. Here is the reply to your statement, “I am unable, alone . . .”

Онкелосוּלְעַמָא תֵימַר אִזְדַמְנוּ לִמְחַר וְתֵיכְלוּן בִּשְׂרָא אֲרֵי בְּכִיתוּן קֳדָם יְיָ לְמֵימַר מָן יֵכְלִנָנָא בִּשְׂרָא אֲרֵי טַב לָנָא בְּמִצְרָיִם וְיִתֵּן יְיָ לְכוֹן בִּשְׂרָא וְתֵיכְלוּן

Рашиהתקדשו. הזמינו עצמכם לפורענות וכן הוא אומר (ירמיה יב, ג) והקדישם ליום הריגה (ספרי צד):

Раши · английскийPrepare yourselves. Prepare yourselves for punishment. Similarly, it says, “Prepare them for the day of killing.”

Онкелосלָא יוֹמָא חַד תֵּיכְלוּן וְלָא תְרֵין יוֹמִין וְלָא חַמְשָׁא יוֹמִין וְלָא עַשְׂרָא יוֹמִין וְלָא עַשְׂרִין יוֹמִין

Раши

Раши · английский

Онкелосעַד יְרַח יוֹמִין עַד דִי תְקוּצוּן בֵּהּ וִיהֵי לְכוֹן לְתַקְלָא חֲלַף דְקַצְתּוּן יָת מֵימְרָא דַיְיָ דִשְׁכִנְתֵּהּ שַׁרְיַת בֵּינֵיכוֹן וּבְכִיתוּן קֳדָמוֹהִי לְמֵימַר לְמָא דְנַן נְפַקְנָא מִמִצְרָיִם

Рашиעד חדש ימים. זו בכשרים שמתמצין על מטותיהן ואחר כך נשמתן יוצאה וברשעים הוא אומר (להלן לג) הבשר עודנו בין שניהם כך היא שנויה בספרי (צד) אבל במכילתא (ויסע פ"ג. יומא עה, ב) שנויה חילוף הרשעים אוכלין ומצטערין שלשים יום והכשרים הבשר עודנו בין שניהם: עד אשר יצא מאפכם. כתרגומו די תקוצון ביה יהא דומה לכם כאילו אכלתם ממנו יותר מדאי עד שיוצא ונגעל לחוץ דרך האף: והיה לכם לזרא. שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם (ספרי שם) ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא: את ה' אשר בקרבכם. אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם לא גבה לבבכם ליכנס לכל הדברים הללו (שם):

Раши · английскийFor a month of days. This was with the [comparatively] virtuous ones, who fell ill in their beds and afterwards expired. But with the wicked ones it says, “the meat was still between their teeth.” This is how it is taught by Sifri. Mechilta, however, teaches the reverse. The wicked ones ate and suffered for thirty days, but with the decent ones — the meat was still between their teeth. Until it comes out of your nostrils. As Targum [Onkelos] translates, ”you are disgusted by it.” It will seem to you as if you gorged on it until it is expelled through the nose. It will be repulsive to you. You will cast it away more readily than you welcomed. In R’ Moshe Hadarshan’s commentary I saw that, in a certain language, the sword is called “zara.” Adonoy Who is among you. If I had not planted My Presence among you, you would not have had the arrogance to enter into all these affairs.

Онкелосוַאֲמַר משֶׁה שִׁית מְאָה אַלְפִין גַבְרָא רִגְלָאָה עַמָא דִי אֲנָא בֵינֵיהוֹן וְאַתְּ אֲמַרְתְּ בִּשְׂרָא אֶתֵּן לְהוֹן וְיֵיכְלוּן יְרַח יוֹמִין

Рашиשש מאות אלף רגלי. לא חש למנות את הפרט שלשת אלפים היתרים. ורבי משה הדרשן פירש שלא בכו אלא אותן שיצאו ממצרים:

Раши · английскийSix hundred thousand on foot. He was not concerned with counting in detail the remaining three thousand. R’ Moshe Hadarshan explains that only those who went out of Egypt, wept.

Онкелосהֲעָן וְתוֹרִין יִתְנַכְסוּן לְהוֹן הַיְסַפְּקוּן לְהוֹן אִם יָת כָּל נוּנֵי יַמָא יִתְכַנְשׁוּן לְהוֹן הַיְסַפְּקוּן לְהוֹן

Рашиהצאן ובקר ישחט. זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון דורש כמותו (ר"ה יח, ב) רבי עקיבא אומר שש מאות אלף רגלי ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר וגו' הכל כמשמעו מי יספיק להם כענין שנאמר (ויקרא כה, כו) ומצא כדי גאולתו ואיזו קשה זו או (במדבר כ, י) שמעו נא המורים אלא לפי שלא אמר ברבים חיסך לו הכתוב ולא נפרע ממנו וזו של מריבה היתה בגלוי לפיכך לא חיסך לו הכתוב. רבי שמעון אומר חס ושלום לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך מי שכתוב בו (שם יב, ז) בכל ביתי נאמן הוא יאמר אין המקום מספיק לנו אלא כך אמר שש מאות אלף רגלי וגו' ואתה אמרת בשר אתן לחדש ימים ואחר כך תהרוג אומה גדולה כזו הצאן ובקר ישחט להם כדי שיהרגו ותהא אכילה זו מספקתן עד עולם וכי שבחך הוא זה אומרים לו לחמור טול כור שעורים ונחתוך ראשך השיבו הקב"ה ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי הטוב בעיניך שיד ה' תקצר בעיניהם יאבדו הם ומאה כיוצא בהם ואל תהי ידי קצרה לפניהם אפילו שעה אחת (תוספתא סוטה ו, ד):

Раши · английскийWill sheep and cattle be slaughtered. This is one of four instances expounded upon by R’ Akiva, which R’ Shimon did not expound as he did. R’ Akiva said, “Six hundred thousand on foot, etc. and You say ‘I will give them meat to eat for a month of days’? Will sheep and cattle . . . ?” Everything according to the straightforward interpretation, who will satisfy them? This is similar to what is said, “And he has sufficient means for its redemption.” Now which is worse, this, or, “listen, here, rebels!”? Yet, since he did not say it publicly, Scripture spared him and did not punish him; but the one during the dispute was public — Scripture, therefore, did not spare him. R’ Shimon said, Heaven forbid! Such a thought never occurred to that righteous man. Someone of whom it is written, “In all My houshold he is [most] faithful” would say, ‘The Omnipresent cannot satisfy us’? Rather, this is what he said: Six hundred thousand on foot, etc., and You said, ‘I will give them meat for a month,’ and then you will kill a nation as great as this? Will sheep and cattle be slaughered for them so that they should be killed, and this meal will [thus] satisfy them forever? Does this bring you praise, telling a donkey, ‘Eat a ton of barley and then we will chop your head off’? The Holy One, Blessed is He, answered him: But if I do not give it to them, they will say My power [lit. hand] is limited. Is it favorable, in your eyes, that God’s power be limited in their eyes? Let them, and a hundred like them, perish, but My power cannot seem limited to them even for a moment.

Онкелосוַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה הֲמֵימְרָא דַיְיָ יִתְעַכָּב כְּעַן תֶּחֱזֵי הַיְעַרְעִנָךְ פִּתְגָמִי אִם לָא

Рашиעתה תראה היקרך דברי. רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר אי אפשר לעמוד על הטפל מאחר שאינן מבקשים אלא עלילה לא תספיק להם סופן לדון אחריך אם אתה נותן להם בשר בהמה גסה יאמרו דקה בקשנו ואם אתה נותן להם דקה יאמרו גסה בקשנו חיה ועוף בקשנו דגים וחגבים בקשנו אמר לו אם כן יאמרו שקצרה ידי (שם) אמר לפניו הריני הולך ומפייסן אמר לו עתה תראה היקרך דברי שלא ישמעו לך הלך משה לפייסן (זה קאי גם לרש"י לעיל) אמר להם היד ה' תקצר (תהלים עח, כ) הן הכה צור ויזובו מים וגו' הגם לחם יוכל תת אמרו פשרה היא זו אין בו כח למלאות שאלתנו וזהו שנאמר ויצא משה וידבר אל העם כיון שלא שמעו לו ויאסף שבעים איש וגו' (ספרי צה):

Раши · английскийNow you will see if My words will occur. Raban Gamliel, son of R’ Yehudah Hanasi said: (Moshe said:) “It is impossible to maintain one’s position in [such] a dispute. Since they only seek a pretext, You cannot satisfy them, in the end they will judge You critically. If You give them beef, they will say ‘we wanted mutton,’ if You give them mutton, they will say ‘we wanted beef, we wanted wild game or fowl, we wanted fish or locusts.’ He (God) said to him: ‘If so, they will say My power is limited.’ He (Moshe) said before Him: ‘Here, I will go and appease them.’ He (God) said: ‘Now you will see if My word occurs — they will not listen to you.’ Moshe went to appease them. He said to them: ‘Is God’s power limited? Behold, He struck the rock and water flowed, etc., then He can also provide bread.’ They said: ‘This is a compromise — He does not have the power to fulfill our request.”’ This is what is meant when it says, “Moshe went out and spoke to the people.” When they didn’t listen to him — “He gathered seventy men, etc.”

Онкелосוּנְפַק משֶׁה וּמַלִיל לְעַמָא יָת פִּתְגָמַיָא דַיְיָ וּכְנַשׁ שַׁבְעִין גַבְרָא מִסָבֵי עַמָא וַאֲקֵים יָתְהוֹן סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁכְּנָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוְאִתְגְלִי יְיָ בַּעֲנָנָא וּמַלִיל עִמֵהּ וְרַבֵּי מִן רוּחָא דִי עֲלוֹהִי וִיהַב עַל שַׁבְעִין גַבְרָא סָבַיָא וַהֲוָה כַּד שְׁרַת עֲלֵיהוֹן רוּחַ נְבוּאָה וּמִתְנַבְּאִין וְלָא פָסְקִין

Рашиולא יספו. לא נתנבאו אלא אותו היום לבדו כך מפורש בספרי (שם) ואונקלוס תרגם ולא פסקין שלא פסקה נבואה מהם:

Раши · английскийAnd did not cease. They did not prophesy, except for that day alone — this is clearly stated by Sifri. But Onkelos renders “and did not cease” — prophesy did not cease from them.

Онкелосוְאִשְׁתַּאֲרוּ תְּרֵין גַבְרִין בְּמַשְׁרִיתָא שׁוּם חָד אֶלְדָד וְשׁוּם תִּנְיָנָא מֵידָד וּשְׁרַת עֲלֵיהוֹן רוּחַ נְבוּאָה וְאִנוּן בַּכְּתִיבַיָא וְלָא נְפָקוּ לְמַשְׁכְּנָא וְאִתְנַבִּיאוּ בְּמַשְׁרִיתָא

Рашиוישארו שני אנשים. מאותן שנבחרו אמרו אין אנו כדאין לגדולה זו (ספרי. תנחומא בהעלתך יב): והמה בכתבים. במבוררים שבהם לסנהדרין ונכתבו כולם נקובים בשמות ועל ידי גורל לפי שהחשבון עולה לי"ב שבטים ששה עשר לכל שבט ושבט חוץ משני שבטים שאין מגיע אליהם אלא חמשה חמשה אמר משה אין שבט שומע לי לפחות משבטו זקן אחד מה עשה נטל ע"ב פתקין וכתב על שבעים זקן ועל שנים חלק וברר מכל שבט ושבט ששה והיו ע"ב אמר להם טלו פתקיכם מתוך קלפי מי שעלה בידו זקן נתקדש ומי שעלה בידו חלק אמר לו המקום לא חפץ בך (ספרי צה):

Раши · английскийTwo people remained. Of those chosen. They said, ‘We are not worthy of such greatness.’ They were among those inscribed. Among those chosen for the Sanhedrin. They were all inscribed specifically by names, and by drawing lots. Since the appropriate amount for twelve tribes was six for each tribe, except for two tribes, each of whom received only five, Moshe said: No tribe will listen to me to subtract one elder from its tribe. What did he do? He took seventy two notes, wrote “elder” on seventy and left two blank. He then chose six from each tribe, totaling seventy two. He told them, ‘Take your notes from the container.’ Whoever chose “elder” was sanctified; to those who chose the empty ones, he said, “The Omnipresent does not want you.”

Онкелосוּרְהַט עוּלֵמָא וְחַוֵי לְמשֶׁה וַאֲמַר אֶלְדָד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִין בְּמַשְׁרִיתָא

Рашиוירץ הנער. יש אומרים גרשום בן משה היה (תנחומא שם):

Раши · английскийThe youth ran. Some say this was Gershom, the son of Moshe.

Онкелосוַאֲתֵב יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן מְשֻׁמְשִׁנֵהּ דְמשֶׁה מֵעוּלֵמוֹהִי וַאֲמַר רִבּוֹנִי משֶׁה אֲסָרִנוּן

Рашиכלאם. הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם. דבר אחר תנם אל בית הכלא לפי שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ (סנהדרין יז, א. ספרי צו־צה):

Раши · английскийDestroy them. Burden them with communal responsibility, and they will destroy themselves. Another interpretation: Detain them in prison, because they prophesied that Moshe would die and Yehoshua would bring the Israelites into the land.

Онкелосוַאֲמַר לֵהּ משֶׁה הֲקִנְאָתִי אַתְּ מְקַנֵא לִי רְעֵינָא פוּן דִיהוֹן כָּל עַמָא דַיְיָ נְבִיאִין אֲרֵי יִתֵּן יְיָ יָת רוּחַ נְבוּאֲתֵהּ עֲלֵיהוֹן

Рашиהמקנא אתה לי. הקנאי אתה לי הקנאתי אתה מקנא: לי. כמו בשבילי כל לשון קנאה אדם הנותן לב על הדבר או לנקום או לעזור אנפרמנ"ט בלע"ז אוחז בעובי המשא:

Раши · английскийAre you vengeful for me? Are you my avenger? Do you take my vengeance for me? לִי meaning the same as בִּשְׁבִילִי, “for my sake.” קִנְאָה always denotes a person who takes something to heart, whether to avenge or to assist. “enprenment” in Old French, one who grasps the bulk of the burden.