Онкелосכָּל חֶרְמָא דִי יִתַּחְרַם מִן אֱנָשָׁא לָא יִתְפָּרָק אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל

Рашиכל חרם אשר יחרם וגו'. היוצא ליהרג ואמר אחד ערכו עלי, לא אמר כלום (שם ו. — ת"כ שם ז): מות יומת. הרי הולך למות, לפיכך לא יפדה, אין לו לא דמים, ולא ערך:

Раши · английскийAny dedication that a man will dedicate, If a person is going to be executed and [some]one[, on seeing him,] said: “His worth is on me” — he has said nothing. He shall surely be put to death, behold, he is going to die, [and] therefore he cannot be redeemed; he has no worth, and no [vowable] value.

Онкелосוְכָל מַעְשְׂרָא דְאַרְעָא מִזַרְעָא דְאַרְעָא מִפֵּירֵי אִילָנָא דַיְיָ הוּא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ

Рашиוכל מעשר הארץ. במעשר שני הכתוב מדבר: מזרע הארץ. דגן: מפרי העץ. תירוש ויצהר: לה' הוא. קנאו השם ומשולחנו צוה לך לעלות ולאכול בירושלים, כמו שנאמר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וגו' (דברים יד, כג — קידושין נג.):

Раши · английскийAll tithings of the land — the verse speaks of second tithe. The seed [crops] of the land — of grain. Of the fruit of the tree — wine and oil. Belongs to Adonoy, God has taken possession of it, and it is from His table that He has commanded you to go up and eat in Jerusalem, as it is said, “And you shall eat before Adonoy your God, the tithe of your grain, your wine,” etc.

Онкелосוְאִם מִפְרַק יִפְרוֹק גְבַר מִמַעַשְׂרֵהּ חֻמְשֵׁהּ יוֹסֵף עֲלוֹהִי

Рашиממעשרו. ולא ממעשר חבירו, הפודה מעשר של חבירו אין מוסיף חומש (שם כד). ומה היא גאולתו, כדי להתירו באכילה בכל מקום, והמעות יעלה ויאכל בירושלים, כמו שכתוב וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וגו':

Раши · английскийOf his tithe — but not of the tithe of his fellow-Jew. One who redeems the [second] tithe of his fellow-Jew, does not add a fifth. And what is its redemption? He redeems it in order to permit [its] consumption in any place, and he brings up the coins [of its redemption/sale] and eats [the food bought with them] in Jerusalem, as it is said, “Then you shall lay out in money,” etc.

Онкелосוְכָל מַעֲשַׂר תּוֹרִין וְעָן כֹּל דְיֵעִבַּר תְּחוֹת חֻטְרָא עֲשִׂירָאָה יְהֵי קַדִישׁ קֳדָם יְיָ

Рашиתחת השבט. כשבא לעשרן מוציאן בפתח זה אחר זה, והעשירי מכה בשבט צבועה בסקרא להיות ניכר שהוא מעשר, כן עושה לטלאים ועגלים של כל שנה ושנה (בכורות נח:): יהיה קדש. ליקרב למזבח דמו ואמוריו, והבשר נאכל לבעלים, שהרי לא נמנה עם שאר מתנות כהונה, ולא מצינו שיהא בשרו ניתן לכהנים:

Раши · английскийUnder the rod, when he comes to tithe them, he makes them pass out through the gateway one after another, and the tenth [one] he strikes with a rod smeared with red dye, [so that] it can be recognized [as being of] the tithe. So does he do to the young lamb and calves of each year. Shall be sacred to Adonoy, to be brought to the altar, its blood and innards, and the flesh is eaten by the owners, since it is not counted with other gifts of the priesthood, and we have not found that its flesh should be given to the kohanim.

Онкелосלָא יְבַקַר בֵּין טַב לְבִישׁ וְלָא יְחַלְפִנֵהּ וְאִם חַלָפָא יְחַלְפִנֵהּ וִיהֵי הוּא וְחִלוּפֵהּ יְהֵי קוּדְשָׁא לָא יִתְפָּרָק

Рашиלא יבקר וגו'. לפי שנאמר וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם (שם יב, יא), יכול יהא בורר ומוציא את היפה, תלמוד לומר לא יבקר בין טוב לרע, בין תם בין בעל מום, חלה עליו קדושה, ולא שיקריב בעל מום, אלא יאכל בתורת מעשר, ואסור ליגזז וליעבד (בכורות יד:):

Раши · английскийHe shall not make a distinction, etc. Since it is said: “And all your choice vows,” perhaps he should select and bring out the nicest? The verse says: “He shall not make a distinction between better or worse [animals]” — holiness descends on it whether it is whole or blemished; not that it may be brought [when] blemished, but it may be eaten under the law of tithing, and it is [thusly] forbidden to be shorn or worked.

Онкелосאִלֵין פִּקוֹדַיָא דִי פַקִיד יְיָ יָת מֹשֶׁה לְוָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְסִינָי

Раши

Раши · английский