Онкелосוְאִם מֵחֲקַל אַחֲסַנְתֵּהּ יַקְדִישׁ גְבַר קֳדָם יְיָ וִיהֵי פֻרְסָנֵהּ לְפוּם זַרְעֵהּ בַּר זְרַע כּוֹר שְׂעוֹרִין בְּחַמְשִׁין סִלְעִין דִכְסָף

Рашиוהיה ערכך לפי זרעו. ולא כפי שוויה, אחת שדה טובה ואחת שדה רעה פדיון הקדשן שוים, בית כור שעורים בחמשים שקלים, כך גזירת הכתוב, והוא שבא לגאלה בתחלת היובל, ואם בא לגאלה באמצעו נותן לפי החשבון, סלע וּפוּנְדְיוֹן לשנה (ערכין כה.), לפי שאינה הקדש אלא למנין שני היובל, שאם נגאלה הרי טוב, ואם לאו הגזבר מוכרה בדמים הללו לאחר ועומדת ביד הלוקח עד היובל כשאר כל השדות המכורות, וכשהיא יוצאה מידו חוזרת לכהנים של אותו משמר שהיובל פוגע בו ומתחלקת ביניהם (שם כח:), זהו המשפט האמור במקדיש שדה, ועכשיו אפרשנו על סדר המקראות:

Раши · английскийIts valuation shall be according to the measure of its seed, not according to its worth. Whether the field is good or bad, the redemption of which was dedicated is the same: an area fit for a כּוֹר of barley seed for fifty shekolim. Such is the Torah’s decree, and that applies to one who comes to redeem it at the beginning of the jubilee [cycle], [or] if he comes to redeem it in the middle [of a cycle], he pays according to the proportion of a סֶלַע and a פּוּנְדְּיוֹן per year. Because it is only consecrated for the number of years in a jubilee [cycle]: if it is redeemed [by the owner], fine; if not, the [Temple] treasurer sells it for this price to another, and it remains in the hands of the buyer until the jubilee, like other fields which are sold. And when it leaves his (= the buyer’s) possession, it returns to the kohanim of that priestly-watch in which the jubilee [year] occurs, and is divided among them. This is the law stated regarding one who consecrated a field, and now I will explain it in the order of the verses.

Онкелосאִם מִשַּׁתָּא דְיוֹבֵלָא יַקְדֵשׁ חַקְלֵהּ כְּפֻרְסָנֵהּ יְקוּם

Рашиאם משנת היובל יקדיש וגו'. אם משעברה שנת היובל מיד הקדישה ובא זה לגאלה מיד: כערכך יקום. כערך הזה האמור יהיה, חמשים כסף יתן:

Раши · английскийIf immediately after the jubilee year he consecrates [his field], etc. If when the jubilee year passes, he immediately consecrated it, and this one comes to redeem it immediately. It shall be established according to its valuation, according to this assessment mentioned shall it be: he shall give fifty shekolim [for the entire jubilee cycle].

Онкелосוְאִם בָּתַר יוֹבֵלָא יַקְדֵשׁ חַקְלֵהּ וִיחַשֵׁב לֵהּ כַּהֲנָא יָת כַּסְפָּא עַל מֵימַר שְׁנַיָא דְאִשְׁתָּאָרָן עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וְיִתִּמְנַע מִפֻּרְסָנֵהּ

Рашиואם אחר היבל יקדיש. וכן אם הקדישה משנת היובל ונשתהה ביד גזבר ובא זה לגאלה אחר היובל: וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות. כפי חשבון. כיצד הרי קצב דמיה של ארבעים ותשע שנים חמשים שקל, הרי שקל לכל שנה ושקל יתר על כולן, והשקל ארבעים ושמנה פונדיונין, הרי סלע ופונדיון לשנה אלא שחסר פונדיון אחד לכולן, ואמרו רבותינו (בכורות נ.) שאותו פונדיון קַלְבּוֹן לִפְרוֹטְרוֹט, והבא לגאול יתן סלע ופונדיון לכל שנה לשנים הנותרות עד שנת היובל: ונגרע מערכך. מִנְיַן השנים שמשנת היובל, עד שנת הפדיון:

Раши · английскийIf after the jubilee he consecrates his field. And so [too] if he consecrated it from the time of the jubilee and it remains in the possession of the [Temple] treasurer, and this one comes to redeem it after the jubilee — then the kohein shall calculate the money [due] according to the remaining years, according to the proportion. How is this? Note that [the verse] set the price for forty-nine years [at] fifty shekolim, yielding a shekel per year, and an additional shekel for all of them. A shekel is forty-eight pundionim resulting in a סֶלַע [= shekel] and a פּוּנְדְּיוֹן per year, except that one פּוּנְדְּיוֹן is missing for all of them. Our Rabbis stated that the [missing] פּוּנְדְּיוֹן is a commission for money changing. [Therefore,] one who comes to redeem [the field] gives a סֶלַע [= shekel] and a פּוּנְדְּיוֹן for each year of the remaining years until the jubilee year. And its valuation shall be reduced accordingly. [That is, according] to the number of years that are from the jubilee year until the year of redemption.

Онкелосוְאִם מִפְרַק יִפְרוֹק יָת חַקְלָא דְאַקְדֵשׁ יָתֵהּ וְיוֹסֵף חוֹמֶשׁ כְּסַף פֻּרְסָנֵהּ עֲלוֹהִי וִיקוּם לֵהּ

Рашиואם גאל יגאל. המקדיש אותו יוסיף חומש על הקצבה הזאת:

Раши · английскийAnd if he will redeem — [if] the one who dedicated it [redeems it], he should add a fifth over this amount.

Онкелосוְאִם לָא יִפְרוֹק יָת חַקְלָא וְאִם זַבִּין יָת חַקְלָא לִגְבַר אָחֳרָן לָּא יִתְפָּרַק עוֹד

Рашиואם לא יגאל את השדה. המקדיש: ואם מכר. הגזבר (ערכין כה:): את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד. לשוב ביד המקדיש:

Раши · английскийAnd if he does not redeem the field — the one who dedicated [it] and if he — the Temple treasurer — sells [sells] the field to another person, it shall no longer be redeemable, to return to the possession of he who dedicated [it].

Онкелосוִיהֵי חַקְלָא בְּמִפְּקֵהּ בְּיוֹבֵלָא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ כַּחֲקַל חֶרְמָא לְכַהֲנָא תְּהֵי אַחֲסַנְתֵּהּ

Рашиוהיה השדה בצאתו ביבל. מיד הלוקחו מן הגזבר, כדרך שאר שדות היוצאות מיד לוקחיהם ביובל: קדש לה'. לא שישוב להקדש בדק הבית ליד הגזבר, אלא כשדה החרם הנתון לכהנים, שנאמר כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה (במדבר יח, יד), אף זו תתחלק לכהנים של אותו משמר שיום הכפורים של יובל פוגע בו (ערכין כח:):

Раши · английскийWhen the field is released by the jubilee, from the possession of the one who bought it from the Temple treasurer, in the manner of other fields which leave their buyer’s possession in the jubilee. It becomes sacred to Adonoy. Not that it returns to the Temple treasury, for Temple upkeep, to the control of the Temple treasurer, but just as a field that was consecrated, which is given to the kohanim, as it is said: “Every consecration in Israel shall be yours,” this too must be divided among the kohanim of that priestly watch in which Yom Kippur of the Jubilee falls.