Up next
Now playing
Nothing is queued after this.
ראשון
בראשית 32
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל־עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדֽוֹם׃
Yaakov sent messengers before him to Eisov, his brother, to the Land of Seir, to the field of Edom.
Onkelosוּשְׁלַח יַעֲקֹב אִזְגַּדִּין קֳדָמוֹהִי לְוַת עֵשָׂו אֲחוּהִי לְאַרְעָא דְשֵׂעִיר לַחֲקַל דְאֱדוֹם
Rashiוישלח יעקב מלאכים. מלאכים ממש (ב"ר עה, ד): ארצה שעיר. לארץ שעיר, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה:
Rashi · EnglishYaakov sent messengers. Actual angels. To the Land of Seir. [אַרְצָה שֵׂעִיר] is the same as לְאֶרֶץ שֵׂעִיר. Any word that requires the prefix ל', Scripture [instead] places a ה' at the end of it.
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃
וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַֽאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם־לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד־עָֽתָּה׃
He commanded them saying, This is what you should say to my master, Eisov. Your servant, Yaakov says, I lived as a stranger with Lavan, and was delayed until now.
Onkelosוּפַקִּיד יָתְהוֹן לְמֵימָר כְּדֵין תֵּימְרוּן לְרִבּוֹנִי לְעֵשָׂו כִּדְנַן אֲמַר עַבְדָּךְ יַעֲקֹב עִם לָבָן דָּרִית וְאוֹחָרִית עַד כְּעָן
Rashiגרתי. לא נעשיתי שר וחשוב, אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, שהרי לא נתקיימה בי. דבר אחר, גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים:
Rashi · EnglishI lived as a stranger. I have not become an officer or anyone of importance, but merely a transient guest. It is not worthy of you to hate me on account of your father’s blessings. He blessed me “Be master over your brother,” for it has not been fulfilled in me. Another explanation: The gimatria [numerical value] of גַרְתִּי is 613 [תרי"ג]; as if to say, “I have resided with the wicked Lavan and yet have kept תַּרְיַ"ג [613] commandments and have not learned from his wicked deeds.”
ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃
וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃
וַֽיְהִי־לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָֽאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַֽאדֹנִי לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֶֽיךָ׃
I acquired oxen, donkeys, sheep, servants and maidservants. I have sent [these messengers] to tell my master, to find favor in your eyes.
Onkelosוַהֲוָה לִי תּוֹרִין וַחֲמָרִין עָאן וְעַבְדִּין וְאַמְהָן וּשְׁלָחִית לְחַוָּאָה לְרִבּוֹנִי לְאַשְׁכָּחָא רַחֲמִין בְּעֵינָךְ
Rashiויהי לי שור וחמור. אבא אמר לי מִטַּל הַשָׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ,זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ: שור וחמור. דרך ארץ לומר על שוורים הרבה שור, אדם אומר לחבירו, בלילה קרא התרנגול, ואינו אומר קראו התרנגולים: ואשלחה להגיד לאדני. להודיע שאני בא אליך: למצא חן בעיניך. שאני שלם עמך ומבקש אהבתך:
Rashi · EnglishI acquired oxen, donkeys. Father told me, “[May God give you] of the dew of heaven and of the fatness of the land,” these [cattle and servants] are neither from the heavens nor from the earth. Oxen, donkeys It is customary to refer to many oxen as ox, A person might say to another, “The rooster crowed during the night” and does not say, “The roosters crowed.” I have sent to tell my master. To announce that I am coming to you. To find favor in your eyes. That I am at peace with you and seek your love.
וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃
וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶֽל־יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל־אָחִיךָ אֶל־עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָֽאתְךָ וְאַרְבַּע־מֵאוֹת אִישׁ עִמּֽוֹ׃
The messengers returned to Yaakov saying, We came to your brother, to Eisov, and he is also coming to meet you; and there are four hundred men with him.
Onkelosוְתָבוּ אִזְגַּדַּיָּא לְוַת יַעֲקֹב לְמֵימָר אֲתֵינָא לְוַת אָחוּךְ לְוַת עֵשָׂו וְאַף אָתֵי לְקַדָּמוּתָךְ וְאַרְבַּע מְאָה גַּבְרָא עִמֵּהּ
Rashiבאנו אל אחיך אל עשו. שהיית אומר אחי הוא, אבל הוא נוהג עמך כעשו הרשע, עודנו בשנאתו (ב"ר עה, ז):
Rashi · EnglishWe came to your brother, to Eisov. [The one] that you said, “He is my brother” but he, nevertheless, acts towards you as the wicked Eisov; he is still harboring his hatred.
ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃
וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת־הָעָם אֲשֶׁר־אִתּוֹ וְאֶת־הַצֹּאן וְאֶת־הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנֽוֹת׃
Yaakov was very frightened, and distressed. He divided the people that were with him, along with the sheep, cattle and camels, into two camps.
Onkelosוּדְחִיל יַעֲקֹב לַחֲדָא וַעֲקַת לֵהּ וּפַלִּיג יָת עַמָּא דִּי עִמֵּהּ וְיָת עָנָא וְיָת תּוֹרֵי וְגַמְלַיָּא לִ:תרֵין מַשִּׁירְיָן
Rashiויירא ויצר. וירא שמא יהרג, ויצר לו, אם יהרוג הוא את אחרים (ב"ר עו, ז. — תנחומא וישלח ד):
Rashi · EnglishFrightened and distressed. וַיִּירָא [he feared] lest he be killed. וַיֵּצֶר לוֹ [he was distressed] that he might kill others.
ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃
וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
וַיֹּאמֶר אִם־יָבוֹא עֵשָׂו אֶל־הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָֽה׃
He said, If Eisov comes to one camp and attacks it, the remaining camp will survive.
Onkelosוַאֲמַר אִם יֵיתֵי עֵשָׂו לְמַשְׁרִיתָא חֲדָא וְיִמְחִנֵּהּ וִיהֵי (נ''י וְיִמְחֵנַּהּ וּתְהִי) מַשְׁרִיתָא דְאִשְׁתָּאַר לְשֵׁיזָבָא
Rashiהמחנה האחת והכהו. מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה, אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה (תהלים כז, ג), הרי לשון נקבה. הַמַּחֲנֶה הַזֶּה (בראשית לג, ח), לשון זכר. וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ (שם יט, כג), מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ (תהלים יט, ז), הרי לשון זכר, הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם (מלכים־ב ג, כב) הרי לשון נקבה. וכן רוח, וְהִנֵּה רוּח גְּדוֹלָה בָּאָה (איוב א, יט), הרי לשון נקבה. וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת (שם), הרי לשון זכר. וְרוּח גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים (מלכים־א יט, יא), הרי לשון זכר ולשון נקבה. וכן אש, וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' (במדבר טז, לה), לשון נקבה. אֵשׁ לוֹהֵט (תהלים קד, ד), לשון זכר: והיה המחנה הנשאר לפליטה. על כרחו, כי אלחם עמו. התקין עצמו לשלשה דברים, לדורון, לתפלה, ולמלחמה. לדורון, ותעבור המנחה על פניו. לתפלה, אלהי אבי אברהם. למלחמה, והיה המחנה הנשאר לפליטה:
Rashi · EnglishTo one camp and attacks it.. מַחֲנֶה is grammatically used as male and female. “If a camp should encamp [תַּחֲנֶה] against me,” is the feminine form. “This [הַזֶּה] camp,” is the male form. There are also other words that can be either masculine or feminine. [An example שֶׁמֶשׁ:] “The sun rose [יָצָא] upon the earth.” [Also in the verse:] “From one end of the sky is its rising [מוֹצָאוֹ],” which are masculine [יָצָא and מוֹצָאוֹ being masculine], [whereas:] “The sun shone [זָרְחָה] upon the waters,” which is feminine. The same [holds true concerning the word] רוּחַ: “Behold a great wind is coming [בָּאָה].” [בָּאָה] being the feminine form, [whereas:] “And it [the wind] touched [וַיִּגַּע] the four corners of the house,” [וַיִּגַּע] is in the masculine form. “And a great [גְּדוֹלָה] and a strong [וְחָזָק] wind takes apart mountains.” Here it is both masculine [וְחָזָק] and feminine [גְּדוֹלָה]. Similarly אֵש [is both masculine and feminine]. “A fire came forth [יָצְאָה] from God,” [יָצְאָה] is in the feminine form, [whereas:] “A flaming [לוֹהֵט] fire,” [לוֹהֵט] is in the masculine form. The remaining camp will survive. Against his [Eisov’s] will because I will do battle with him. He [Yaakov] prepared himself for three things, for the giving of a gift, for prayer and for war: For the giving of a gift, [as it says:] “The present passed on ahead of him.” For prayer, [as it says:] “The God of my father Avraham.” For war, [as it says:] “The remaining camp will survive.”
ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃
וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּֽךְ׃
Yaakov said, God of my father Avraham, and God of my father Yitzchok, Adonoy Who said to me, Return to your land, to your birthplace, and I will do good with you.
Onkelosוַאֲמַר יַעֲקֹב אֱלָהֵהּ דְּאַבָּא אַבְרָהָם וֵאֱלָהֵהּ דְּאַבָּא יִצְחָק יְיָ דִּי אֲמַר לִי תּוּב לְאַרְעָךְ וּלְיַלָּדוּתָךְ וְאוֹטֵיב עִמָּךְ
Rashiואלהי אבי יצחק. ולהלן הוא אומר וּפַחַד יִצְחָק, ועוד, מהו שחזר והזכיר שם המיוחד, היה לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך וגו', אלא כך אמר יעקב לפני הקב"ה, שתי הבטחות הבטחתני, אחת בצאתי מבית אבי מבאר שבע, שאמרת לי אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, ושם אמרת לי ושמרתיך בכל אשר תלך, ובבית לבן אמרת לי שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, ושם נגלית אלי בשם המיוחד לבדו, שנאמר וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וגו', בשתי הבטחות האלו אני בא לפניך:
Rashi · EnglishAnd God of my father Yitzchok. Whereas elsewhere he says “the Fear of Yitzchok.” And, furthermore, why does he go on to repeat the Tetragrammaton [ה' הָאוֹמֵר אֵלַי]? It should have been written, “Who said to me ‘return.’” But, this is what Yaakov was saying to God: “You made two promises to me—one, when I left my father’s house from Beer Sheva when You said to me, ‘I am Adonoy, God of Avraham, your father, and God of Yitzchok,’ and, there You said to me, ‘I will guard you wherever you go,’ and, in Lavan’s house You said to me, ‘Return to the Land of your fathers, and to your birthplace, and I will be with you.’ And there You revealed Yourself to me only with the Proper Name [Tetragrammaton] as it is said, ‘And Adonoy said to Yaakov, “Return to the land of your fathers,’” etc. [It is based] upon these two promises [that] I came before You.”
קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃
קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנֽוֹת׃
I am unworthy because of all the kindness and of all the faithfulness that you have done with Your servant; for I crossed over this Jordan [only] with my staff, and now I have become two camps.
Onkelosזְעִירָן זָכוּתַי מִכֹּל חִסְדִּן וּמִכָּל טַבְוָן דִּי עֲבַדְתָּ עִם עַבְדָּךְ אֲרֵי יְחִידִי עֲבָרִית יָת יַרְדְּנָא הָדֵין וּכְעַן הֲוֵיתִי לִתְרֵין (נ''י לְתַרְתֵּין) מַשִּׁרְיָן
Rashiקטנתי מכל החסדים. נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא, ויגרום לי להמסר ביד עשו (שבת לב.): ומכל האמת. אמתת דבריך, ששמרת לי כל ההבטחות שהבטחתני: כי במקלי. לא היה עמי לא כסף ולא זהב ולא מקנה, אלא מקלי לבדו. ומדרש אגדה, נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן:
Rashi · EnglishI am unworthy because of all the kindness. [Meaning:] “My merits have diminished because of the kindnesses and truth that You have done with me. I am afraid for the following reason: Lest from the time you made me the promises I have become tainted by sin which will cause me to be delivered into Eisov’s hand.” And of all the faithfulness. [Meaning:] “Making Your words come true—[i.e.,] that You have kept all the promises that You have promised me.” For with my staff. “I had with me neither silver nor gold nor cattle—only my staff itself.” The Midrashic explanation is: He placed his staff into the Jordan [River] and the Jordan split [so that he could cross].
הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּֽי־יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן־יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל־בָּנִֽים׃
Rescue me, I pray, from the hand of my brother, from the hand of Eisov, for I fear him, that he will come and attack me—mother and children alike.
Onkelosשֵׁזַבְנִי כְעַן מִידָא דְאָחִי מִידָא דְעֵשָׁו אֲרֵי דַחֵל אֲנָא מִנֵּהּ דִּילְמָא יֵיתֵי וְיִמְחִנַּנִי אִמָּא עַל בְּנַיָּא
Rashiמיד אחי מיד עשו. מיד אחי, שאין נוהג עמי כאח אלא כעשו הרשע:
Rashi · EnglishFrom the hand of my brother, from the hand of Eisov. [Meaning:] “From the hand of my brother who does not act towards me as a brother but as the wicked Eisov.”
ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃
וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶֽת־זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפֵר מֵרֹֽב׃
You have said, I will do very good with you, and I will make your offspring like the sands of the sea, which are too numerous to count.
Onkelosוְאַתְּ אֲמַרְתָּ אוֹטָבָא אוֹטִיב עִמָּךְ וֶאֱשַׁוֵּי יָת בְּנָיךְ סַגִּיאִין כְּחַלָּא דְיַמָּא דִּי לָא יִתִּמְנוּן מִסַּגִּי
Rashiהיטב איטיב. היטב בזכותך, איטיב בזכות אבותיך (ב"ר עו, ז): ושמתי את זרעך כחול הים. והיכן אמר לו כן, והלא לא אמר לו אלא וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ (בראשית כח, יד), אלא שאמר לו (שם), כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ (שם טו), ולאברהם אמר הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם:
Rashi · EnglishI will do very good. [I.e.,] doing good on account of your own merits, and I will do good on account of your fathers’ merits. And I will make your offspring like the sands of the sea. But, where did He tell him this? Did He not say to him only: “Your descendants shall be as the dust of the earth”? But, [the answer is] that He did say to him, “I will not forsake you until I have done that which I have spoken for you.” And to Avraham He had said, “I will make your descendants as numerous as the stars of the sky and like the sand on the sea shore.”