Онкелосוּקְרָא לְמֹשֶׁה וּמַלֵיל יְיָ עִמֵיהּ מִמַשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר

Рашиויקרא אל משה. לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה, לשון חבה, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה (ישעיה ו, ג), אבל לנביאי האומות עכו"ם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם (במדבר כג, ד): ויקרא אל משה. הקול הולך ומגיע לאזניו, וכל ישראל לא שומעין. יכול אף להפסקות היתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדבור היתה קריאה ולא להפסקות, ומה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט: אליו. למעט את אהרן, רבי יהודה אומר י"ג דברות נאמרו בתורה למשה ולאהרן, וכנגדן נאמרו י"ג מיעוטין, ללמדך שלא לאהרן נאמרו אלא למשה שיאמר לאהרן, ואלו הן י"ג מיעוטין לְדַבֵּר אִתּוֹ (במדבר ז, פט), מִדַּבֵּר אֵלָיו (שם), וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וְנוֹעַדְתִּי לְךָ (שמות כה, כב), כולן בתורת כהנים, יכול ישמעו את קול הקריאה, תלמוד לומר קול לו, קול אליו, משה שומע וכל ישראל לא שמעו.: מאהל מועד. מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל, יכול מפני שהקול נמוך, תלמוד לומר אֶת הַקּוֹל (במדבר ז, פט), מהו הקול, הוא הקול המפורש בתהלים קוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר, קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים (תהלים כט ד, ה), אם כן למה נאמר מאהל מועד, מלמד שהיה הקול נפסק, כיוצא בו וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה (יחזקאל י, ה), יכול מפני שהקול נמוך, תלמוד לומר כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ (שם), אם כן למה נאמר עד החצר החיצונה, שכיון שמגיע שם היה נפסק: מאהל מועד לאמר. יכול מכל הבית, תלמוד לומר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת (במדבר ז, פט), יכול מעל הכפורת כולה, תלמוד לומר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים (שם): לאמר. צא ואמור להם דברי כבושים, בשבילכם הוא נדבר עמי, שכן מצינו שכל ל"ח שנה שהיו ישראל במדבר כמנודים מן המרגלים ואילך, לא נתייחד הדבור עם משה, שנאמר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת. וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר(דברים ב טז, יז), אלי היה הדבור. דבר אחר, צא ואמור להן דברי, והשיבני אם יקבלום, כמו שנאמר וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם וגו' (שמות יט, ח):

Раши · английскийAnd He called to Moshe. For all “speakings” and all sayings and all commands a calling preceded — an expression of love, an expression which the Ministering Angels use, as it is said, “One called to the other.” But to the gentile prophets He revealed himself with an expression of happenstance and uncleanness, as it is said, “God happened upon Bilaam.” And He called to Moshe. The voice proceeds and reaches his ears, [but] all Israel do not hear [it]. Perhaps even for the paroshoh-breaks there was a call? The verse states, “He spoke” — for a speaking there was a calling, [but] not for breaks. What [purpose then] did the breaks serve? To give Moshe a breathing space to reflect between each paroshoh and between each matter. How much more so for an ordinary person who learns from an[other] ordinary person! To him, to exclude Aharon [from receiving the paroshoh]. Rabbi Yehudoh ben Beseiro says: Thirteen “speakings” are recorded in the Torah [directed] to Moshe and Aharon, and thirteen exclusions corresponding to them, [in order] to teach you that they were not said to Aharon but to Moshe for him to tell Aharon. And these are the thirteen exclusions: “[when Moshe came into the Tent of Meeting that] He might speak to him, [he heard the voice] uttering itself to him [from above the cover of the Ark of Testimony from between the two cherubim,] speaking to him,” “and I will meet with you” (לְךָ), all of them as [interpreted] in Toras Kohanim. Perhaps they heard the sound of the calling, [though not the exact words]? The verse states: [instead of] “the voice [uttering itself] to him“ (לוֹ), [it states] “the voice [uttering itself] to him (אֵלָיו) — Moshe heard but all Israel did not hear. From the Tent of Meeting. This teaches that the voice broke off and did not leave the tent. Perhaps [this was] because the voice was low? The verse states: “the voice.” What is “the voice”? This is the voice which is explained in Tehillim, “The voice of Adonoy is powerful, the voice of Adonoy is glorious, the voice of Adonoy breaks the cedars.” If so, why is “From the Tent of Meeting” stated? This teaches us that the voice broke off [and did not leave the Tent]. Similarly, “The sound of the wings of the cherubim were heard as far as the outer courtyard [of the Temple].” Perhaps the voice was low? The verse states: “Like the voice of Almighty God when He speaks.” If so, why does it state, “As far as the outer courtyard”? Because once it reached there it broke off. From the Tent of Meeting, saying. Perhaps [the voice sounded] from the entire sanctuary? The verse states: “From over the cover.” Perhaps from the entire cover? The verse states: “From between the two cherubim.” Saying. Go and tell them sobering words: It is for your sake that He speaks to me, for we find that all thirty-eight years that Israel was in the desert, as people who are excommunicated, from [the time] of the spies onward, the prophetic Word had not come to Moshe, as is stated: “When all the men of war ceased to die, God spoke to me, saying.” — “To me” was the speaking. Another interpretation: “Go and tell them My words and answer Me [as to] whether they will accept them,” as is stated, “Moshe reported the words of the people.”

Онкелосמַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֱנַשׁ אֲרֵי יְקָרֵב מִנְכוֹן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ מִן בְּעִירָא מִן תּוֹרֵי וּמִן עָנָא תְּקָרְבוּן יָת קוּרְבַּנְכוֹן

Рашиאדם כי יקריב מכם. כשיקריב, בקרבנות נדבה דִּבֵּר הענין: אדם. למה נאמר, מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל שהכל היה שלו, אף אתם לא תקריבו מן הגזל: הבהמה. יכול אף חיה בכלל, תלמוד לומר בקר וצאן: מן הבהמה. ולא כולה, להוציא את הרובע ואת הנרבע: מן הבקר. להוציא את הנעבד: מן הצאן. להוציא את המוקצה: ומן הצאן. להוציא את הנוגח שהמית, כשהוא אומר למטה מן הענין מן הבקר, שאין תלמוד לומר, להוציא את הטריפה: תקריבו. מלמד שֶׁשְּׁנַיִם מתנדבים עולה בשותפות: קרבנכם. מלמד שהיא באה נדבת צבור, היא עולת קיץ המזבח הבאה מן המותרות (שבועות יב.):

Раши · английский[If] a man among you will bring, when he brings — the section speaks of voluntary sacrifices. A man [literally, “Adam”]. Why is this said? Just as Odom Ho-Rishon did not bring [an offering] from stolen property, since everything was his, so should you not bring [an offering] from stolen property. Animals. Perhaps even wild animals are included? The verse teaches us: Cattle and sheep. Of animals [literally, “of the animal”] — and not all of it — [this comes] to exclude [a male animal] which was with a woman or a [female] animal which was with a man. Of cattle. [this comes] to exclude [an animal] which was worshipped [as an idol]. Of sheep, [this comes] to exclude [an animal] set aside [as an offering to an idol]. Or of sheep, [this comes] to exclude a gorer which has killed. [Furthermore,] when it says later on in the section, “of cattle” [in verse 3], the verse comes only to say — to exclude [an animal] with a fatal defect. You should bring, [the use of the plural “you”] teaches that two [people] may volunteer a burnt-offering in partnership. Your offering, this teaches that [the burnt-offering] can come as a voluntary offering of the community — the burnt-offering of the “summer fruit” for the altar which comes from the surplus.

Онкелосאִם עֲלָתָא קוּרְבָּנֵיהּ מִן תּוֹרֵי דְכַר שְׁלִים יְקָרְבִנֵהּ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא יְקָרֵיב יָתֵיהּ לְרַעֲוָא לֵיהּ קֳדָם יְיָ

Рашиזכר. ולא נקבה, כשהוא אומר זכר למטה, שאין תלמוד לומר, זכר ולא טומטום ואנדרוגינוס (בכורות מא:): תמים. בלא מום: אל פתח אהל מועד. מטפל בהבאתו עד העזרה. מהו אומר יקריב יקריב, אפילו נתערבה עולת ראובן בעולת שמעון יקריב כל אחד, לשם מי שהוא, וכן עולה בחולין ימכרו החולין לצרכי עולות, והרי הן כולן עולות, ותקרב כל אחת לשם מי שהוא, יכול אפילו נתערבה בפסולין או בשאינו מינו, תלמוד לומר יקריבנו: יקריב אותו. מלמד שכופין אותו, יכול בעל כרחו תלמוד לומר לרצונו, הא כיצד, כופין אותו עד שיאמר רוצה אני (ראש השנה ו.): לפני ה' וסמך. אין סמיכה בְּבָמָה:

Раши · английскийA male, and not a female. When it says “a male” later on, [verse 10] it comes only to say — a male, and not [an animal] whose sex cannot be determined or one which has both male and female characteristics. Unblemished, without a blemish. To the entrance of the Tent of Meeting, [the one who brings the sacrifice] takes care of it until [it is brought to] the [Temple] courts. Why does [the verse] repeat “he shall bring. . .he shall bring”? Even if Reuven’s burnt-offering became mixed up with Shimon’s burnt-offering, [the kohein] must offer each one in the name of whoever [brought it], and so too [in a case where] a burnt-offering [became mixed up] with a common [animal], let the common [animal] be sold for the purpose of [buying] burnt-offerings, and thus all of them become burnt-offerings, and each one will be offered in the name of whoever [brought it]. Perhaps [this applies] even when [the animal] was mixed up with [animals] unfit [for a sacrifice], or [one mixed up with an offering] of another kind? [Thus] the verse comes only to say: “he shall offer it.” He shall bring it, [this further repetition] teaches us that they force him [to bring it, once he had taken the vow]. Perhaps even against his will? The verse comes only to say: לִרְצוֹנוֹ [according to his will]. How can this be? They force him until he says “I want to.” Before Adonoy. . .and he shall lay [his hand.] There is no laying [of the hand on the sacrificial animal] at a private altar [when such altars were permitted].

Онкелосוְיִסְמוֹךְ יְדֵיהּ עַל רֵישׁ עֲלָתָא וְיִתְרְעֵי לֵיהּ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי

Рашиעל ראש העלה. להביא עולת חובה לסמיכה, ולהביא עולת הצאן: העלה. פרט לעולת העוף: ונרצה לו. על מה הוא מרצה לו, אם תאמר על כריתות ומיתות "ד, או מיתה בידי שמים, או מלקות, הרי עונשן אמור, הא אינו מרצה אלא על עשה, ועל לאו שנתק לעשה:

Раши · английскийOn the head of the burnt-offering, [the word “burnt-offering” comes] to include an obligatory burnt-offering for laying (of hands), and to include a sheep [brought as] a burnt-offering. The burnt-offering, excluding a bird [offered as] a burnt-offering. And it will be favorably accepted from him. For what does it provide atonement for him? If you say for [the punishment of] being cut off or execution [ordered] by a court, or death at the hands of heaven or being whipped, their punishment has already been specified. Thus, it atones only for [neglecting] a positive commandment, and a prohibition which is uprooted by a positive commandment.

Онкелосוְיִכּוֹס יָת בַּר תּוֹרֵי קֳדָם יְיָ וִיקָרְבוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָא יָת דְמָא וְיִזְרְקוּן יָת דְמָא עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר דִי בִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא

Рашиושחט והקריבו הכהנים. מִקַּבָּלָה ואילך מצות כהונה, למד על השחיטה שכשרה בזר: לפני ה'. בעזרה: והקריבו. זו קבלה שהיא הראשונה, ומשמעה לשון הולכה, למדנו שתיהן (ס"א ששתיהן) בבני אהרן (חגיגה יא.): בני אהרן. יכול חללים, תלמוד לומר הכהנים: את הדם וזרקו את הדם. מה תלמוד לומר דם דם ב' פעמים, להביא את שנתערב במינו או בשאינו מינו, יכול אף בפסולים, או בחטאות הפנימיות, או בחטאות החצוניות, שאלו למעלה והיא למטה, תלמוד לומר במקום אחר אֶת דָּמוֹ (פסוק יא): וזרקו. עומד למטה, וזורק מן הכלי לכותל המזבח למטה מחוט הסיקרא כנגד הזויות, לכך נאמר סביב, שיהא הדם ניתן בד' רוחות המזבח, או יכול יקיפנו כחוט, תלמוד לומר וזרקו, ואי אפשר להקיף בזריקה, אי וזרקו יכול בזריקה אחת, תלמוד לומר סביב, הא כיצד, נותן שתי מתנות שהן ד': אשר פתח אהל מועד. ולא בזמן שהוא מפורק:

Раши · английскийHe shall slaughter, the kohanim will bring. Receiving [the blood in a vessel] and onward is the command to the priesthood. This teaches that slaughtering is valid [even when done by] a non-kohein. Before Adonoy, in the [Temple] court. And they will bring. This [refers to] receiving [the blood in a vessel], which is the first [action required of the kohanim], and its meaning is [synonymous] with “carrying [it to the altar].” We [therefore] have learned that both [receiving and carrying] require a kohein. The sons of Aharon. Perhaps those unfit? The verse says: “the kohanim.” The blood and [they] will sprinkle the blood. Why does the verse say “blood” “blood,” [that is,] twice? To include [blood] which was mixed with [other blood] of its type [of sacrifice but of another person’s animal] or [blood] of another type [of sacrifice which was mixed with the original blood]. Perhaps [this applies] even [to blood mixed up with that] of unfit [sacrifices] or “inner” sin-offerings [whose blood requires sprinkling inside the Sanctuary] or “outer” sin-offerings, where these, [the inner ones, require sprinkling] above [the red line] and it is [sprinkled] below [the red line]? The verse specifies in another place [in verse 11]: “its blood.” And [they] will sprinkle, [the kohein] stands below [the altar] and sprinkles from the vessel to the wall of the altar, below the red line against the corners [of the altar]. That is why it is said “all around” — that the blood should be put on the four sides of the altar. Or perhaps he shall place it [the blood] [all around the altar] as a line? The verse says: “and they shall sprinkle,” and it is impossible to draw a line with sprinkling. [On the other hand,] since [it states] “and they shall sprinkle,” perhaps [all that is needed] is one sprinkle? The verse specifies: “all around.” How is this? He makes two application [of the blood by sprinkling] that are four [in direction]. Which is at the entrance of the Tent of Meeting. [Only when the Tent has been put together,] not when it is taken apart.

Онкелосוְיַשְׁלַח יָת עֲלָתָא וִיפַלֵג יָתַהּ לְאֶבְרָהָא

Рашиוהפשיט את העולה. מה תלמוד לומר העולה, לרבות את כל העולות להפשט ונתוח: אותה לנתחיה. ולא נתחיה לנתחים (חולין יא.):

Раши · английскийHe shall skin, etc. What does the verse [mean] to say: “the burnt-offering”? To include all the [different types] of burnt-offerings [under the requirement] of skinning and butchering [“= severing its limbs”]. It into its pieces, [but] not its pieces into [smaller] pieces.

Онкелосוְיִתְּנוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כַּהֲנָא אֶשָׁתָא עַל מַדְבְּחָא וִיסַדְרוּן אָעַיָא עַל אֶשָׁתָא

Рашиונתנו אש. אף על פי שהאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט: בני אהרן הכהן. כשהוא בכיהונו, הא אם עבד בבגדי כהן הדיוט, עבודתו פסולה:

Раши · английский[They] shall place a fire. Even though the fire descends from Heaven, it is a mitzvoh to bring [some fire] by human efforts. The sons of Aharon the kohein, when he [= Aharon] is in his role as kohein godol; therefore, if he performed the service in the garments of an ordinary kohein, his service would be unfit.

Онкелосוִיסַדְרוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָא יָת אֶבְרַיָא יָת רֵישָׁא וְיָת תַּרְבָּא עַל אָעַיָא דִי עַל אֶשָׁתָא דִי עַל מַדְבְּחָא

Рашиבני אהרן הכהנים. כשהם בכיהונם, הא כהן הדיוט שעבד בשמונה בגדים, עבודתו פסולה: את הנתחים את הראש. לפי שאין הראש בכלל הפשט, שכבר הותז בשחיטה, לפיכך הוצרך למנותו לעצמו (חולין כז.): ואת הפדר. למה נאמר, ללמדך שמעלהו עם הראש ומכסה בו את בית השחיטה, וזהו דרך כבוד של מעלה: אשר על המזבח. שלא יהיו הַגְּזִירִין יוצאין חוץ למערכה:

Раши · английскийThe sons of Aharon, the kohanim, when they are in their role as kohanim; therefore, an ordinary kohein who performed the service in the eight garments [of the kohein godol], his service would be unfit. The limbs, the head, since the head was not included in the skinning and butchering, since it was already cut off in the slaughtering; therefore it was necessary to list it separately. And the fat. Why was [it] stated [separately]? To teach you that he brings up [the fat to the altar] with the head, and covers the throat of the animal, [with the fat,] and this is [for] the honor of Heaven. That is on the altar. The logs should not protrude outside the pile [of wood on the altar].

Онкелосוְגַוֵיהּ וּכְרָעוֹהִי יְחַלֵל בְּמַיָא וְיַסֵק כַּהֲנָא יָת כּוֹלָא לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ

Рашиעולה. לשם עולה יקטירנו: אשה. כשישחטנו יהא שוחטו לשם האש, וכל אשה לשון אש, פושיי"ר בלע"ז: ניחוח. נחת רוח לְפָנַי, שאמרתי ונעשה רצוני:

Раши · английскийA burnt-offering. He must make it smoke for the sake of a burnt-offering. A fire-offering. When he slaughters it, he must slaughter it for the sake of the fire. And every “fire-offering” is synonymous with “fire,” feuchere in Old French. Of pleasing [fragance], [the word נִחוֹחַ is related to נַחַת], satisfaction before Me, for I commanded [that this be done], and My will was carried out.

Онкелосוְאִם מִן עָנָא קוּרְבָּנֵיהּ מִן אִמְרַיָא אוֹ מִן בְּנֵי עִזַיָא לַעֲלָתָא דְכַר שְׁלִים יְקָרְבִינֵיהּ

Рашиואם מן הצאן. וי"ו מוסיף על ענין ראשון, ולמה הפסיק, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה: מן הצאן מן הכשבים או מן העזים. הרי אלו ג' מיעוטין, פרט לזקן לחולה ולמזוהם:

Раши · английскийAnd if . . . from flocks of sheep, [The word] “and” adds to the earlier matter. Why [then] was there a break [between the sections]? To give Moshe a breathing space to distinguish between each paroshoh. From flocks, of lambs, of goats, these are three limitations — excluding [an animal too] old [to be offered], one [that is] ill, and one [that is] filthy.

Онкелосוְיִכּוֹס יָתֵיהּ עַל צִדָא דְמַדְבְּחָא צִפּוּנָא קֳדָם יְיָ וְיִזְרְקוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָא יָת דְמֵיהּ עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר

Рашиעל ירך המזבח. על צד המזבח: צפונה לפני ה'. ואין צפון בבמה:

Раши · английскийOn the side (literally, “thigh”) of the altar, on the side of the altar. Northward before Adonoy, and there is no [rule] of “north” [regarding] a private altar.

Онкелосוִיפַלֵג יָתֵיהּ לְאֶבְרוֹהִי וְיָת רֵישֵׁיהּ וְיָת תַּרְבֵּיהּ וְיַסְדַר כַּהֲנָא יָתְהוֹן עַל אָעַיָא דִי עַל אֶשָׁתָא דִי עַל מַדְבְּחָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוְגַוָא וּכְרָעַיָא יְחַלֵל בְּמַיָא וִיקָרֵב כַּהֲנָא יָת כּוֹלָא וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא הוּא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קָדָם יְיָ

Раши

Раши · английский