Онкелосוְיָת יְהוּדָה שְׁלַח קֳדָמוֹהִי לְוַת יוֹסֵף לְפַנָּאָה קֳדָמוֹהִי לְגשֶׁן וַאֲתוֹ לְאַרְעָא דְגשֶׁן

Рашиלהורות לפניו. כתרגומו, לפנות לו מקום ולהורות היאך יתיישב בה: לפניו. קודם שיגיע לשם. ומדרש אגדה להורות לפניו, לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה:

Раши · английскийSo that he might direct him. As Onkelos explains it: to prepare a place for him and to show how to settle there. Ahead of him. [I.e.,] before he [Yaakov] will arrive there. The Midrashic explanation; לְהוֹרוֹת לְפָנָיו: to prepare a house of study from which would emanate [Torah] teaching.

Онкелосוְטַקֵּיס יוֹסֵף רְתִכּוֹהִי וּסְלֵיק לְקַדָּמוּת יִשְׂרָאֵל אֲבוּהִי לְגשֶׁן וְאִתְגְּלִי לֵהּ וּנְפַל עַל צַוְארֵהּ וּבְכָא עַל צַוְארֵהּ עוֹד

Рашиויאסר יוסף מרכבתו. הוא עצמו אסר את הסוסים למרכבה, להזדרז לכבוד אביו: וירא אליו. יוסף נראה אל אביו: ויבך על צואריו עוד. לשון הרבות בכיה, וכן כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד (איוב לד, כג), לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עילות נוספות על חטאיו, אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא את שמע:

Раши · английскийYoseif harnessed his chariot. He himself harnessed the horses to the chariot to be diligent in honoring his father. He appeared before him. [Meaning:] Yoseif appeared to his father. And he wept on his neck for a long time. [וַיֵבְךְּ עוֹד refers to] profuse weeping. Similarly: “For He does not place upon a person עוֹד” [where עוֹד] is a term for profusion, meaning: He [God] does not place upon him accusations which are in excess of his [actual] sins. Here, too, he wept a great deal—more than is usual. But, Yaakov did not fall on Yoseif’s neck nor did he kiss him. Our Sages explained that this was because he was reading the “Shema.”

Онкелосוַאֲמַר יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף אִלּוּ אֲנָא מָאִית זִמְנָא הָדָא מְנַחֵם אֲנָא בָּתַר דַּחֲזֵיתִי יָת אַפָיךְ אֲרֵי עַד כְּעַן אַתְּ קַיָּם

Рашиאמותה הפעם. פשוטו כתרגומו. ומדרשו, סבור הייתי למות שתי מיתות. בעולם הזה ולעולם הבא, שנסתלקה ממני שכינה, והייתי אומר שיתבעני הקב"ה מיתתך, עכשיו שעודך חי, לא אמות אלא פעם אחת:

Раши · английскийNow I can die. The plain meaning is as Onkelos explains it. But, the Midrashic explanation is: “I had thought that I would die twice—in this world and in the World-to-Come—because the Divine Presence had departed from me and I thought that God would hold me responsible for your death. But, now that you are still alive I will die but once.

Онкелосוַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי וּלְבֵית אֲבוּהִי אֶסַּק וְאֵחַוֵּי לְפַרְעֹה וְאֵימַר לֵהּ אַחַי וּבֵית אַבָּא דִּי בְאַרְעָא דִּכְנַעַן עַלּוּ לְוָתִי

Рашиואמרה אליו אחי וגו'. ועוד אומר לו והאנשים רועי צאן וגו':

Раши · английскийI will say to him, my brothers, etc. And I will also tell him: “The men are shepherds, etc.”

Онкелосוְגֻּבְרַיָּא רָעֵי עָנָא אֲרֵי גֻּבְרֵי מָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹ וְעָנְהוֹן וְתוֹרְהוֹן וְכָל דִּי לְהוֹן אַיְתִיאוּ

Раши

Раши · английский

Онкелосוִיהֵי אֲרֵי יִקְרֵי לְכוֹן פַּרְעֹה וְיֵימַר מָה עוֹבָדֵיכוֹן

Раши

Раши · английский

Онкелосוְתֵימְרוּן גֻּבְרֵי מָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹ עַבְדָּיךְ מֵעוּלֵמָנָא וְעַד כְּעַן אַף אֲנַחְנָא אַף אַבְהָתָנָא בְּדִיל דִּי תֵיתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן אֲרֵי מְרַחֲקִין מִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא

Рашиבעבור תשבו בארץ גשן. והיא צריכה לכם, שהיא ארץ מרעה, וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת, ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם: כי תועבת מצרים כל רעה צאן. לפי שהם להם אלהות:

Раши · английскийSo that you will be able to settle in the Land of Goshen. And it [the land] is what you require because it is a land of pasture. And when you tell him that you have no expertise in other work he will distance you from himself and he will settle you there. Since every shepherd is abhorrent to Egypt. Because they [the sheep] are deities to them.

Онкелосוַאֲתָא יוֹסֵף וְחַוִּי לְפַרְעֹה וַאֲמַר אַבָּא וְאַחַי וְעָנְהוֹן וְתוֹרְהוֹן וְכָל דִּי לְהוֹן אֲתוֹ מֵאַרְעָא דִּכְנָעַן וְהָא אִנּוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן

Раши

Раши · английский

Онкелосוּמִקְצַת מִן אֲחוֹהִי דְּבַר חַמְשָׁא גֻּבְרִין וַאֲקֵימִנּוּן קֳדָם פַּרְעֹה

Рашиומקצה אחיו. מן הפחותים שבהם לגבורה, שאין נראים גבורים, שאם יראה אותם גבורים, יעשה אותם אנשי מלחמתו. ואלה הם, ראובן, שמעון, לוי, יששכר, ובנימין, אותן שלא כפל משה שמותם כשברכן, אבל שמות הגבורים כפל. וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד, וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי, וּלְדָן אָמַר דָן, וכן לזבולון, וכן לאשר. זהו לשון בראשית רבה (צה, ד) שהיא אגדת ארץ ישראל, אבל בגמרא בבלית שלנו מצינו, שאותן שכפל משה שמותן הם החלשים, ואותן הביא לפני פרעה, ויהודה שהוכפל שמו, לא הוכפל משום חלשות, אלא טעם יש בדבר, כדאיתא בבא קמא (צב.). ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו:

Раши · английскийFrom among his brothers. From the least strong among them, who do not [even] appear strong, for if he [Pharaoh] would find them strong he might induct them into his military. These [weaker ones] were: Reuvain, Shimon, Leivi, Yissachar and Binyomin, those whose names Moshe did not repeat when he blessed them. But, the names of the strong ones he repeated: “And this is for Yehudah—hear, God, the voice of Yehudah.” “And about Gad he said, ‘Blessed be He that extends Gad.’” “And about Naphtali he said, ‘Naphtali.’” “And about Dan he said, ‘Dan.’” And so, too, concerning Zevulun. And so, too, concerning Asher. The above is quoted from Bereishis Rabbah which is the Aggadah of the Land of Israel. But, in our Babylonian Talmud we find that those whose names Moshe repeated were the weak ones and those were the ones he [Yoseif] brought before Pharaoh. And the fact that Yehudah’s name is repeated± - it is not repeated due to his being weak—but there is a reason for this as is mentioned in Bava Kamma. In the Berayso of the Sifrei we have the version—in [the portion of] V’zos Haberachah—that is the same as our Talmud [in Bava Kamma.]

Онкелосוַאֲמַר פַּרְעֹה לַאֲחוֹהִי מָה עוֹבָדֵיכוֹן וַאֲמָרוּ לְפַרְעֹה רָעֵי עָנָא עַבְדָּיךְ אַף אֲנַחְנָא אַף אֲבָהָתָנָא

Раши

Раши · английский

Онкелосוַאֲמָרוּ לְוַת פַּרְעֹה לְאִתּוֹתָבָא בְאַרְעָא אֲתֵינָא אֲרֵי לֵית רַעֲיָא לְעָנָא דִּי לְעַבְדָּיךְ אֲרֵי תַקִּיף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וּכְעַן יֵתְבוּן כְּעַן עַבְדָּיךְ בְּאַרְעָא דְגשֶׁן

Раши

Раши · английский

Онкелосוַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף לְמֵימָר אֲבוּךְ וְאַחָיךְ אֲתוֹ לְוָתָךְ

Раши

Раши · английский

Онкелосאַרְעָא דְמִצְרַיִם קֳדָמָךְ הִיא בִּדְשַׁפִּיר בְּאַרְעָא אוֹתֵיב יָת אֲבוּךְ וְיָת אַחָיךְ יֵתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן וְאִם יָדַעְתְּ וְאִית בְּהוֹן גֻּבְרִין דְּחֵילָא וּתְמַנִּנוּן רַבָּנֵי גֵיתֵי עַל דִּי לִי

Рашиאנשי חיל. בקיאין באומנתן לרעות צאן: על אשר לי. על צאן שלי:

Раши · английскийCapable men. That are experts in their occupation of tending sheep. Over my [herds]. Over my sheep.

Онкелосוְאַיְתִי יוֹסֵף יָת יַעֲקֹב אֲבוּהִי וַאֲקִימִנֵּהּ קֳדָם פַּרְעֹה וּבְרִיךְ יַעֲקֹב יָת פַּרְעֹה

Рашиויברך יעקב. היא שאילת שלום, כדרך כל הנראים לפני המלכים לפרקים שלודי"ר בלע"ז:

Раши · английскийAnd Yaakov blessed. This was a greeting, as is customary for all who periodically appear before kings, saluder [to greet] in O.F.

Онкелосוַאֲמַר פַּרְעֹה לְּיַעֲקֹב כַּמָּה יוֹמֵי שְׁנֵי חַיָּיךְ

Раши

Раши · английский

Онкелосוַאֲמַר יַעֲקֹב לְפַרְעֹה יוֹמֵי שְׁנֵי תוֹתָבוּתַי מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין זְעֵירִין וּבִישִׁין הֲווֹ יוֹמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלָא אַדְבִּיקוּ יָת יוֹמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבָהָתַי בְּיוֹמֵי תּוֹתָבוּתְהוֹן

Рашиשני מגורי. ימי גרותי, כל ימי הייתי גר בארץ: ולא השיגו. בטובה:

Раши · английскийThe years of the temporary residence. [שְׁנֵי מְגוּרַי means:] the years of my being a stranger. [I.e.,] all my life I have been a stranger in the land. I have not attained. Insofar as happiness is concerned.

Онкелосוּבָרִיךְ יַעֲקֹב יָת פַּרְעֹה וּנְפַק מִן קֳדָם פַּרְעֹה

Рашиויברך יעקב. כדרך כל הנפטרים מלפני שרים, מברכים אותם ונוטלים רשות. ומה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו, לפי שאין ארץ מצרים שותה מי גשמים, אלא נילוס עולה ומשקה, ומברכתו של יעקב ואילך, היה פרעה בא אל נילוס, והוא עולה לקראתו ומשקה את הארץ (תנחומא ישן נשא כו):

Раши · английскийYaakov blessed. As is customary for those who take leave of royalty, they bless them and take their leave. What blessing did he give him? That the Nile rise as he approached it. [This blessing was welcome to Pharaoh] because the Land of Egypt is not watered by rainfall, but, rather, by the Nile rising and irrigating. From the time that Yaakov blessed him, Pharaoh would come to the Nile and it would rise toward him and, thereby, irrigate the land.