Onkelosוַהֲוָה בְּעִדָּנָא הַהִיא וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל רַב חֵילֵהּ לְאַבְרָהָם לְמֵימָר מֵימְרָא דַּיְיָ בְּסַעְדָּךְ בְּכֹל דִּי אַתְּ עָבֵד

Rashiאלהים עמך. לפי שראו שיצא משכונת סדום לשלום, ועם המלכים נלחם ונפלו בידו, ונפקדה אשתו לזקוניו:

Rashi · EnglishElohim is with you. Because they saw that he left the Sedom area safely, and that he battled the kings and defeated, them and that his wife conceived in his old age.

Onkelosוּכְעַן קַיֵּם לִי בְּמֵימְרָא דַּיְיָ הָכָא דְּלָא תְשַׁקַּר בִּי וּבִבְרִי וּבְבַר בְּרִי כְּטִיבוֹתָא דִּי עֲבָדִית עִמָּךְ תַּעְבֵּד עִמִּי וְעִם אַרְעָא דְאִתּוֹתַבְתָּא בַהּ

Rashiולניני ולנכדי. עד כאן רחמי האב על הבן: כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי. שאמרתי לך הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ (ב"ר נד, ב): (כה)

Rashi · EnglishWith my son or my grandson. That is the limit of a father’s love for a son. The kindness that I have done to you, do to me. “When I said to you, ‘Behold, my land is before you.’”

Onkelosוַאֲמַר אַבְרָהָם אֲנָא אֲקַיֵּם

Rashi

Rashi · English

Onkelosוְאוֹכַח אַבְרָהָם יָת אֲבִימֶלֶךְ עַל עֵיסַק בֵּירָא דְמַיָּא דִּי אֲנִּיסוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ

Rashiוהוכח. נתוַכֵּחַ עמו על כך:

Rashi · English[He] reprimanded. [Meaning:] he had a dispute with him over it.

Onkelosוַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ לָא יְדָעִית מָאן עֲבַד יָת פִּתְגָּמָא הָדֵין וְאַף אַתְּ לָא חַוֵּיתָ לִּי וְאַף אֲנָא לָא שְׁמָעִית אֱלָּהֵין יוֹמָא דֵין

Rashi

Rashi · English

Onkelosוּדְבַר אַבְרָהָם עָאן וְתוֹרִין וִיהַב לַאֲבִימֶלֶךְ וּגְזָרוּ תַרְוֵיהוֹן קְיָם

Rashi

Rashi · English

Onkelosוַאֲקִים אַבְרָהָם יָת שְׁבַע חוּרְפַן דְּעָאן בִּלְחוֹדֵיהֶן

Rashi

Rashi · English

Onkelosוַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם מָה אִנּוּן שְׁבַע חוּרְפַן אִלֵּין דַּאֲקֵמְתָּא בִּלְחוֹדֵיהֶן

Rashi

Rashi · English

Onkelosוַאֲמַר אֲרֵי יָת שְׁבַע חוּרְפַן תְּקַבֵּל מִן יְדִי בְּדִיל דִּתְהֵי לִי לְסַהֲדוּ אֲרֵי חֲפָרִית יָת בֵּירָא הָדָא

Rashiבעבור תהיה לי. זאת: לעדה. לשון עדות של נקבה, כמו וְעֵדָה הַמַּצֵבָה: כי חפרתי את הבאר. מריבים היו עליה רועי אבימלך, ואומרים אנחנו חפרנוה, אמרו ביניהם, כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו, שלו הוא, ועלו לקראת אברהם:

Rashi · EnglishSo that it will be proof for me. [לְעֵדָה is] the feminine form for “witness” as in “And the monument is [עֵדָה] witness.” That I dug this well. Avimelech’s shepherds argued about it [the well] and they said, “We dug it.” They agreed among themselves that whoever appears at the well and the waters will rise towards him then it [the well] is his. And they [the waters] rose towards Avraham.

Onkelosעַל כֵּן קְרָא לְאַתְרָא הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע אֲרֵי תַמָּן קַיָּמוּ תַּרְוֵיהוֹן

Rashi

Rashi · English

Onkelosוּגְזָרוּ קְיָם בִּבְאֵר שָׁבַע וְקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל רַב חֵילֵהּ וְתָבוּ לְאַרַע פְּלִשְׁתָּאֵי

Rashi

Rashi · English

Onkelosוּנְצִיב נִצְבָּא (נ''י אִילָנָא) בִּבְאֵר שָׁבַע וְצַלִּי תַמָּן בִּשְׁמָא דַּיְיָ אֱלָהָא דְעַלְמָא

Rashiאשל. רב ושמואל, חד אמר פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה, וחד אמר פונדק לאכסניא ובו כל מיני פירות. ומצינו לשון נטיעה באהלים, שנאמר וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ (דניאל יא, מה): ויקרא שם וגו'. על ידי אותו אשל, נקרא שמו של הקב"ה אלוה לכל העולם, לאחר שאוכלים ושותים, אמר להם ברכו למי שאכלתם משלו, סבורים אתם שֶׁמִשֶׁלִי אכלתם, מִשֶׁל מי שאמר והיה העולם אכלתם (סוטה י:):

Rashi · EnglishAn eishel. Rav and Shmuel [offer varying opinions]. One says that it was an orchard from which fruit was brought for the guests’ meals and the other one says a guest-house. which contained various kinds of fruit. We find the term נְטִיעָה applied to tents, as it is said, “He will plant the tents of his palace.” And there he proclaimed. [I.e.,] by means of that eishel the Name of the Holy One was called “God” to the entire world; [for] after they [the guests] would eat and drink he [Avraham] would tell them, “Bless the One from Whose food you have eaten. You may think that you have eaten my food, [but, actually] from the One Who by His word brought the world into being, have you eaten.”

Onkelosוְאִתּוֹתָב אַבְרָהָם בְּאַרַע פְּלִשְׁתָּאֵי יוֹמִין סַגִּיאִין

Rashiימים רבים. מרובים על של חברון, בחברון עשה כ"ה שנה, וכאן כ"ו (ב"ר נד, ו), שהרי בן ע"ה שנה היה בצאתו מחרן, אותה שנה וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, שלא מצינו קודם לכן שנתיישב אלא שם, שבכל מקומותיו היה כאורח, חונה ונוסע והולך, שנאמר וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיְהִי רָעָב וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה, ובמצרים לא עשה אלא שלשה חדשים, שהרי שלחו פרעה, מיד וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו עד וַיָבֹא וַיֵשֶב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶר בְּחֶבְרוֹן, ושם ישב עד שנהפכה סדום, מיד וַיִּסַע מִשָּׁם אַבְרָהָם מפני בושה של לוט, ובא לארץ פלשתים, ובן צ"ט שנה היה, שהרי בשלישי למילתו באו אצלו המלאכים, הרי כ"ה שנה, וכאן כתיב ימים רבים, מרובים על הראשונים, ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, ואם היו מרובים עליהם שתי שנים או יותר היה מפרשם, ועל כרחך אינם יתירים יותר משנה, הרי כ"ו שנה, מיד יצא משם וחזר לחברון, ואותה שנה קדמה לפני עקידתו של יצחק י"ב שנים. כך שנויה בסדר עולם (פ"א):

Rashi · EnglishFor many days. [His stay here lasted] longer than in Chevron. He spent 25 years in Chevron. and here [in Beer Sheva] 26 [years]. For he was seventy-five years old when he left Charan. That same year: “He came and settled in the Plains of Mamrei.” For before this we do not find that he resided anywhere but there. Because in all his other places he was only a guest, stopping to rest, traveling, and moving on. As it is said: “Avram passed through,” “From there he moved,” “There was a famine in the land, [whereupon,] Avram went down to Egypt.” He spent only three months in Egypt for Pharaoh had sent him away. Immediately: “He continued on his travels” until: “He came and settled in the Plain of Mamrei” where he stayed until Sedom was overturned. Immediately: “Avraham journeyed from there” because he was ashamed of Lot, and arrived at the Land of Plishtim [Philistines] when he was ninety-nine years old for on the third day the angels came to him. making it 25 years [since he left Charan]. And since it states here “many days,” [it means] more than the preceding days [in Chevron]. Scripture does not intend to be indefinite but, to be clear; and if [the “many days”] would be two or more years [rather than one] it would clearly have stated so. [Therefore,] you must admit that they did not exceed by more than one year, making it a total of 26 years. He immediately left there and returned to Chevron. That year preceded the binding of Yitzchok by twelve years. (From Seder Olam).