Онкелосוַחֲיָא יַעֲקֹב בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵי שְׁנִין וַהֲווֹ יוֹמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיוֹהִי מְאָה וְאַרְבְּעִין וּשְׁבַע שְׁנִין

Рашиויחי יעקב. למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו, נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שהתחילו לשעבדם. דבר אחר, שבקש לגלות את הקץ לבניו, ונסתם ממנו (בב"ר צו, א):

Раши · английскийYaakov lived. Why is this portion [of the Torah] completely closed? This is because once our father Yaakov died the eyes and hearts of Israel were “closed” because of the hardships of the bondage for they [the Egyptians] began to subjugate them. An alternate explanation: Because he [Yaakov] wished to reveal the End and it was “closed” [concealed] from him. [This appears] in Bereishis Rabbah.

Онкелосוּקְרִיבוּ יוֹמֵי יִשְׂרָאֵל לִמְמַת וּקְרָא לִבְרֵהּ לְיוֹסֵף וַאֲמַר לֵהּ אִם כְּעַן אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָיךְ שַׁוִּי כְעַן יְדָךְ תְּחוֹת יַרְכִּי וְתַעְבֵּד עִמִּי טִיבוּ וּקְשׁוֹט לָא כְעַן תִּקְבְּרִנַּנִי בְּמִצְרַיִם

Рашиויקרבו ימי ישראל למות. כל מי שנאמר בו קריבה למות, לא הגיע לימי אבותיו (ב"ר שם ג), (יצחק חי ק"פ ויעקב קמ"ז, בדוד נאמר קריבה, אביו חי ת' שנים והוא חי ע'): ויקרא לבנו ליוסף. למי שהיה יכולת בידו לעשות (ב"ר שם ה): שים נא ידך. והשבע: חסד ואמת: חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול: אל נא תקברני במצרים. סופה להיות עפרה כנים (וּמְרַחֲשִׁין תחת גופי,) ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות, ושלא יעשוני מצרים עבודת אלילים, ב"ר (שם):

Раши · английскийThe days of Yisrael’s death drew near. Everyone of whom it is said that his “days drew near” did not attain the age of his fathers. (Yitzchok lived 180 years and Yaakov 147 years. Concerning Dovid, it states “drew near”; his father lived 400 years whereas he lived 70 years.) And he called for his son Yoseif. The one who had it in his power to do. Place your hand. And take an oath. Kindly and truthfully. Kindness that is done with the dead is considered true kindness for one does not anticipate remuneration. Please, do not bury me in Egypt. [Because] its soil will ultimately become lice (which will crawl beneath my body). Also, because the dead [who are buried] outside of Eretz Yisrael will be resurrected only by suffering the pain of rolling through underground tunnels. Also, so that the Egyptians not make a deity of me. From Bereishis Rabbah.

Онкелосוְאִשְׁכּוּב עִם אֲבָהָתַי וְתִטְּלִנַנִּי מִמִּצְרַיִם וְתִקְבְּרִנַנִּי בִּקְבֻרְתְּהוֹן וַאֲמַר אֲנָא אֶעְבַּד כְּפִתְגָּמָךְ

Рашиושכבתי עם אבותי. וי"ו זו מחובר למעלה לתחלת המקרא, שים נא ידך תחת ירכי והשבע לי, ואני סופי לשכב עם אבותי, ואתה תשאני ממצרים, ואין לומר ושכבתי עם אבותי השכיבני עם אבותי במערה, שהרי כתיב אחריו ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם, ועוד, מצינו בכל מקום לשון שכיבה עם אבותיו היא הגויעה, ולא הקבורה, כמו וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו, ואחר כך וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד (מלכים־א ב, י):

Раши · английскийFor I will lie with my fathers. This letter ו' [of וְשָׁכַבְתִּי] connects this with the beginning of the previous verse: “Place your hand under my thigh and make an oath to me. For, ultimately, I will lie with my fathers and you will carry me from Egypt.” One cannot say that וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי [means] put me to rest with my fathers in the cave, because it is written afterwards: “And carry me from Egypt and bury me in their grave.” Furthermore, we always find the term “lying with one’s fathers” referring to dying and not the burial, as in: “And Dovid lay with his fathers” and afterwards: “And he was buried in the City of Dovid.”

Онкелосוַאֲמַר קַיֵּם לִי וְקַיִים לֵהּ וּסְגִיד יִשְׂרָאֵל עַל רֵישׁ עַרְסָא

Рашиוישתחו ישראל. תַּעֲלָא בְּעִידָנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ: על ראש המטה. הפך עצמו לצד השכינה, מכאן אמרו (שבת יב: נדרים מ.), שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה. דבר אחר על ראש המטה, על שהיתה מטתו שלימה ולא היה בה רשע, שהרי יוסף מלך היה, ועוד שנשבה לבין הגוים, והרי הוא עומד בצדקו:

Раши · английскийYisrael prostrated himself. When it is the time of the fox, bow to him. At the head of the bed. He turned toward the Divine Presence [the Shechinah]. It is from here that they [the Sages] derived that the Shechinah is above the headrest of a sick person. Another interpretation of עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה: for his [conjugal] bed was perfect and none of the offspring was wicked. Witness the fact that Yoseif was a king who was also a captive among the heathens, yet, he was steadfast in his righteousness.

Онкелосוַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין וַאֲמַר לְיוֹסֵף הָא אֲבוּךְ שְׁכִיב מְרָע וּדְבַר יָת תְּרֵין בְּנוֹהִי עִמֵּהּ יָת מְנַשֶּׁה וְיָת אֶפְרָיִם

Рашиויאמר ליוסף. אחד מן המגידים, והרי זה מקרא קצר. ויש אומרים אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, וכשחלה יעקב בארץ גושן, הלך אפרים אצל אביו למצרים להגיד לו: ויקח את שני בניו עמו. כדי שיברכם יעקב לפני מותו:

Раши · английскийSomeone said to Yoseif. [“Someone” refers to] one of the tellers of events, this being an elliptical verse. Others say: Ephraim was frequently with Yaakov for study, and when Yaakov took ill in the Land of Goshen, Ephraim went to his father in Egypt to tell him. He took his two sons with him. So that Yaakov might bless them before his death.

Онкелосוְחַוִּי לְיַעֲקֹב וַאֲמַר הָא בְּרָךְ יוֹסֵף אֲתָא לְוָתָךְ וְאִתַּקַף יִשְׂרָאֵל וִיתֵיב עַל עַרְסָא

Рашиויגד. המגיד ליעקב, ולא פירש מי, והרבה מקראות קצרי לשון: ויתחזק ישראל. אמר, אף על פי שהוא בני, מלך הוא, אחלק לו כבוד, מכאן שחולקין כבוד למלכות. וכן משה חלק כבוד למלכות, וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי (שמות יא, ח), וכן אליהו וַיְשַׁנֵס מָתְנָיו וגו' (מלכים־א יח, מו):

Раши · английскийIt was told. I.e., the teller told Yaakov, but [the verse] did not specify who [told]. There are numerous such elliptical verses. Yisrael gathered his strength. He thought, “Though he is my son [nevertheless,] he is a king and I will do him honor.” From here [it can be inferred] that we must honor royalty. Similarly, Moshe did honor to royalty [when he said:] “And your servants will come down to me.” And Eliyohu, too, [did so:] “And he girded his loins” [to do honor to Achav].

Онкелосוַאֲמַר יַעֲקֹב לְיוֹסֵף אֵל שַׁדַּי אִתְגְּלִי לִי בְלוּז בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וּבָרִיךְ יָתִי

Раши

Раши · английский

Онкелосוַאֲמַר לִי הָא אֲנָא מַפְשִׁינָךְ וְאַסְגִּנָּךְ וְאֶתְּנִנָּךְ לְכִנְשַׁת שִׁבְטִין וְאֶתֵּן יָת אַרְעָא הָדָא לִבְנָיךְ בַּתְרָךְ אַחֲסָנַת עֲלָם

Рашиונתתיך לקהל עמים. בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים, ואף על פי שאמר לי גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם, גוי אמר לי על בנימין, קהל גוים, הרי שנים לבד מבנימין, ושוב לא נולד לי בן, למדנו שעתיד אחד משבטי ליחלק, ועתה אותה מתנה אני נותן לך:

Раши · английскийAnd I will make you into an assembly of nations. “He announced to me that it was destined that there yet emanate from me a community of nations [i.e., two more tribes]. Although, He had [earlier] told me: ‘A nation and a community of nations.’” [That is because] גּוֹי —a nation, He said to me, referring to Binyamin [whereas] קְהַל גּוֹיִים —a community of nations, refers to two [tribes] beside Binyamin. And no other son was born to me. I [therefore] inferred that one of my tribes is destined to be divided. And I hereby bequeath that gift to you.”

Онкелосוּכְעַן תְּרֵין בְּנָיךְ דְּאִתְיְלִידוּ לָךְ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַד מֵיתִי לְוָתָךְ לְמִצְרַיִם דִּילִי אִנּוּן אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יְהוֹן קֳדָמָי

Рашиהנולדים לך וגו' עד בואי אליך. לפני בואי אליך, כלומר שנולדו מִשֶּׁפָּרַשְׁתָּ ממני עד שבאתי אצלך: לי הם. בחשבון שאר בני הם, ליטול חלק בארץ איש כנגדו:

Раши · английскийWho were born to you … before I came to you. [עַד —until is the same as] לִפְנֵי —before I came to you, i.e., that were born after you departed from me, [and] before I came to you. Are mine. [Meaning:] “They are counted with the rest of my sons, to receive a share in the Land each in accordance with his counterpart.”

Онкелосוּבְנָיךְ דִּי תוֹלִיד בַּתְרֵיהוֹן דִּילָךְ יְהוֹן עַל שׁוּם אֲחוּהוֹן יִתְקְרוּן בְּאַחֲסַנְתְּהוֹן

Рашиומולדתך וגו'. אם תוליד עוד, לא יהיו במנין בני, אלא בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללים, ולא יהא להם שם בשבטים לענין הנחלה. ואף על פי שנחלקה הארץ למנין גלגלותם, כדכתיב לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורים, מכל מקום לא נקראו שבטים אלא אלו, (להטיל גורל הארץ, למנין שמות השבטים, ונשיא לכל שבט ושבט, ודגלים לזה ולזה):

Раши · английскийBut your progeny, etc. “If you will have any more children they will not be counted among my sons, but in the tribes of Ephraim and Menasheh will they be included, and they will not have their own names as tribes regarding their inheritance [of the Land of Israel]. And although the Land was divided according to the head-count [of each tribe,] as is written: “To the greater [tribe] shall you increase his inheritance,” whereby each individual took an equal share, except for the first-born, nevertheless, the only ones to be called Tribes are these [Ephraim and Menasheh], (regarding the casting of lots [to divide the Land] according to the number of the names of the tribes, and regarding the appointing of a prince for each tribe and the banners assigned to each of them.)

Онкелосוַאֲנָא בְּמֵיתִי מִפַּדָן מִיתַת עָלַי רָחֵל בְּאַרְעָא דִּכְנַעַן בְּאָרְחָא בְּעוֹד כְּרוּבָא דְאַרְעָא לְמֵיעַל לְאֶפְרָת וּקְבָרִתַּהּ תַּמָּן בְּאֹרַח אֶפְרָת הִיא בֵּית לָחֶם

Рашиואני בבואי מפדן וגו'. ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי מתה סמוך לבית לחם: כברת ארץ. מדת ארץ, והם אלפים אמה, כמדת תחום שבת, כדברי ר' משה הדרשן, ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון, עת הַגָּרִיד היה, שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה: ואקברה שם. לא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי, אבל דע לך שעל פי הדיבור קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה, כְּשֶׁיַּגְלֶה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע וגו' (ירמיה לא, יד), והקב"ה משיבה יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָתֵך נְאֻם ה' וגו' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. ואונקלוס תרגם כְּרוּב אַרְעָא, כדי שיעור חרישת יום (ס"א ארץ), ואומר אני שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרישה אחת, קוריאד"א בלע"ז, כדאמרינן כָּרוּב וְתָנֵי, כְּמָה דְּמַסִּיק תְּעָלָא מִבֵּי כַּרְבָּא:

Раши · английскийAnd I, when I came from Padan, etc. “And, although I burden you to bring me to burial in the Land of Canaan, and I did not do likewise for your mother, for she died near Beis Lechem.” A stretch of land. A measure of land—a distance of 2,000 amohs which is the limit for walking on Shabbos. This is like the opinion of R. Moshe Hadarshon. “Do not think that rains prevented me from bringing her for burial in Chevron for it was the dry season when the earth is riddled with holes like a sieve.” I buried her there. “And I did not carry her even to Beis Lechem in order to bring her to a [settled] land, and I know that you have resentment toward me. But, know that it was by the word [of God] that I buried her there so that she might help her descendants when Nevuzaradon would send them into exile and when they would pass by way [of her grave] Rochel would emerge from her grave and cry and beseech mercy [from God] for them, as it is said: “A voice is heard in Ramah, Rochel is weeping for her children, etc.” And God answers her: “‘There is reward for your toil,’ says God, ‘for your children will return to their border.’” Onkelos translates it [כִּבְרַת־אֶרֶץ] as כְּרוּב אַרְעָא [meaning:] a measure of land which is plowed in one day. It is my opinion that they had a definite measure which they called “the equivalent of one furrow,” charuede, in Old French, as is mentioned: “He plows repeatedly,” [or:] “The amount that a fox carries from a plowed field.”

Онкелосוַחֲזָא יִשְׂרָאֵל יָת בְּנֵי יוֹסֵף וַאֲמַר מַן אִלֵּין

Рашиוירא ישראל את בני יוסף. בקש לברכם ונתסלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, וְיֵהוּא ובניו ממנשה: ויאמר מי אלה. מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה:

Раши · английскийYisrael saw Yoseif’s sons. He attempted to bless them, but the Divine Presence departed from him, because Yerovom and Achov were destined to be born from Ephraim and Yehu and his sons from Menasheh. And he said, “Who are these?” [Meaning:] from whom were these born, that are not fit to be blessed?

Онкелосוַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲבוּהִי בְּנַי אִנּוּן דִּי יְהַב לִי יְיָ הָכָא וַאֲמַר קָרֵבִנּוּן כְּעַן לְוָתִי וְאֵבָרֵכִנּוּן

Рашиבזה. הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר, ונחה עליו רוח הקודש: ויאמר קחם נא אלי ואברכם. זה שאמר הכתוב, וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו (הושע יא, ג), תרגלתי רוחי ביעקב בשביל אפרים, עד שלקחן על זרועותיו:

Раши · английскийIn this. He showed him his betrothal and marriage contracts and Yoseif prayed for compassion regarding this and the Divine Spirit returned to him [Yaakov]. He said, “Please take them to me and I will bless them. This is to what Scripture refers when it states: “And I led Ephraim and took them upon his arms.” [Meaning:] “I led My spirit back unto Yaakov for Ephraim’s sake until he [Yaakov] took them into his arms.”