Онкелосוְלָא יִתְחֲזֵי לָךְ חֲמִר בְּכָל תְּחוּמָךְ שִׁבְעָא יוֹמִין וְלָא יְבִית מִן בִּסְרָא דִי תִכּוֹס בְּרַמְשָׁא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה לְצַפְרָא

Рашиולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר. אזהרה למותיר בפסח דורות, לפי שלא נאמר אלא בפסח מצרים, ויום ראשון האמור כאן הוא י"ד בניסן, כמה דאת אמר אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם (שמות יב, טו), ולפי שנסתלק הכתוב מענינו של פסח והתחיל לדבר בחקות שבעת ימים כגון שבעת ימים תאכל עליו מצות ולא יראה לך שאור בכל גבולך, הוצרך לפרש באיזו זביחה הוא מזהיר, שאם כתב ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב לבקר, הייתי אומר שלמים הנשחטים כל שבעה, כולן בבל תותירו ואינן נאכלין אלא ליום ולילה, לכך כתב בערב ביום הראשון. דבר אחר, בחגיגת י"ד הכתוב מדבר, ולמד עליה שנאכלת לשני ימים, והראשון האמור כאן, ביו"ט הראשון הכתוב מדבר, וכן משמעות המקרא, בשר חגיגה אשר תזבח בערב, לא ילין ביו"ט הראשון עד בקרו של שני, אבל נאכלת היא בארבעה עשר ובט"ו, וכך היא שנויה במסכת פסחים (עא:):

Раши · английскийNone of the flesh may remain — which you slaughter towards evening of the first day — until morning. This prohibits retaining the flesh of the pesach offered during future generations, since this was previously stated only with regard to the pesach brought in Egypt. The “first day” mentioned here refers to the fourteenth of Nisan, as it is said, “But before the first day you must remove all leaven from your homes.” Because Scripture has digressed from matters concerning the pesach, and entered a discussion of the laws of the seven days — for example, “For seven days, are you to eat on it matzos,” “No sourdough of yours may be seen in all of your boundary” — it is now necessary to identify the slaughter to which this admonition is directed. For, if it had written, “None of the flesh which you slaughter towards evening may remain until morning,” one might have concluded that shelamim-offerings slaughtered throughout the entire seven day period are included in “do not allow to remain,” and thus may be eaten for only a day and a night. Scripture, therefore, specifies “towards evening ‘of the first day.”’ Another interpretation. To the chagigah-offering of the fourteenth, is Scripture’s reference, teaching that it may be eaten for two days. And “the first” mentioned here is Scripture’s reference to the first day of the festival. This is the sense of the passage: ‘The flesh of the chagigah which you slaughter towards evening may not remain overnight during the first day of the festival until the morning of the second; however, it may be eaten on the fourteenth and fifteenth.’ This is the way it is taught in tractate Pesachim.

Онкелосלֵית לָךְ רְשׁוּ לְמִכֹּס יָת פִּסְחָא בַּחֲדָא מִקִרְוָיךְ דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ

Раши

Раши · английский

Онкелосאֱלָהֵן לְאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן תִּכּוֹס יָת פִּסְחָא בְּרַמְשָׁא כְּמֵעַל שִׁמְשָׁא זְמַן מִפְקָךְ מִמִצְרָיִם

Рашиבערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים. הרי שלשה זמנים חלוקים, בערב משש שעות ולמעלה זבחהו, וכבוא השמש תאכלהו, ומועד צאתך אתה שורפהו, כלומר נעשה נותר ויצא לבית השריפה (ספרי קלג):

Раши · английскийTowards evening, at sunset, at the time you left Egypt. These are three separate times. Towards evening — after six hours — slaughter it. At sunset — eat it. At the time you left [Egypt] — you burn it, meaning that it is disqualified as nosar, and must be removed to the burning site.

Онкелосוּתְבַשֵׁל וְתֵיכוּל בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּהּ וְתִתְפְּנֵי בְצַפְרָא וּתְהַךְ לְקִרְוָיךְ

Рашиובשלת. זהו צלי אש, שאף הוא קרוי בישול: ופנית בבקר. לבקרו של שני, מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יו"ט (ספרי קלד — חגיגה יז.):

Раши · английскийYou shall cook. The reference is to roasting over an open fire. This, too, is described as cooking. You may depart in the morning. The morning of the second day. This teaches that one is required to remain overnight, to include the night after the festival.

Онкелосשִׁתָּא יוֹמִין תֵּיכוּל פַּטִירָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה כְּנֵשׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תַעְבֵּד עִבִידָא

Рашиששת ימים תאכל מצות. ובמקום אחר הוא אומר שִׁבְעַת יָמִים (שמות יב, טו), שבעה מן הישן וששה מן החדש. דבר אחר, למד על אכילת מצה בשביעי שאינה חובה, ומכאן אתה למד לששת ימים, שהרי שביעי בכלל היה, ויצא מן הכלל ללמד שאין אכילת מצה בו חובה אלא רשות, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, מה שביעי רשות אף כולם רשות, חוץ מלילה הראשון שהכתוב קבעו חובה, שנאמר בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת (שם יח — פסחים קכ.): עצרת לה' אלהיך. עצור עצמך מן המלאכה. דבר אחר, כְּנוּפְיָא של מאכל ומשתה, לשון נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ (שופטים יג, טו):

Раши · английскийFor six days you shall eat matzos. Elsewhere it is said seven days. Seven from the old crop, six from the new. Another interpretation. This teaches that eating matzoh on the seventh day is not obligatory. You learn from this, and apply it to all six days; For, the seventh was included in a general group, and then isolated, with the teaching that eating matzah then is not obligatory, but arbitrary. It was not isolated strictly for itself, but as an example for the entire group. Just as the seventh day is arbitrary, so are all the days arbitrary, except for the first evening, which Scripture designates as obligatory, as it is said, “In the evening you shall eat matzos.” [Is one of] withdrawal for the sake of Adonoy your God. Withdraw from working. Another interpretation. A gathering for celebrating with food and drink, as in “Please, let us gather you up.”