Онкелосכָּל בּוּכְרָא דִי יִתְיְלִיד בְּתוֹרָךְ וּבְעָנָךְ דִכְרִין תַּקְדֵשׁ קָדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תִפְלַח בְּבוּכְרָא דְתוֹרָךְ וְלָא תֵגוֹז בּוּכְרָא דְעָנָךְ

Рашиכל הבכור וגו' תקדיש. ובמקום אחר הוא אומר לא יקדיש, שנאמר אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַה' וגו' (ויקרא כז, כו), הא כיצד, אינו מקדישו לקרבן אחר וכאן למד שמצוה לומר הרי אתה קדוש לבכורה. דבר אחר, א"א לומר תקדיש שכבר נאמר לא יקדיש, וא"א לומר לא יקדיש שהרי כבר נאמר תקדיש, הא כיצד, מקדישו אתה הקדש עִלּוּי, ונותן להקדש כפי טובת הנאה שבו (ערכין כט.): לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז וגו'. אף החילוף למדו רבותינו שאסור (חולין קלז.), אלא שדבר הכתוב בהווה:

Раши · английскийEvery firstborn . . . you must consecrate. Elsewhere it is said that one should not consecrate him. How is this resolved? He may not consecrate him as a different sacrifice. Here, however, it teaches that it is a mitzvah to declare ‘You are hereby consecrated as a firstborn.’ Another interpretation. One cannot say “You must consecrate”! since it has already been said. “Do not consecrate”! And one cannot say “Do not consecrate”! since it has already been said, “You must consecrate”! How is this resolved? You may consecrate it whereby its monetary value becomes sacred, then donate, to the sacred hekdesh domain, the value of its beneficiary payment. You may not work with your first-born ox, or shear, etc. The converse, as well, is prohibited by Rabbinic derivation, but Scripture depicts what is commonly practiced.

Онкелосקֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תֵּיכְלִנֵהּ שַׁתָּא בְשַׁתָּא בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אַתְּ וֶאֱנַשׁ בֵּיתָךְ

Рашиלפני ה' אלהיך תאכלנו. לכהן הוא אומר, שכבר מצינו שהוא ממתנות כהונה אחד תם ואחד בעל מום, שנאמר וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ וגו' (במדבר יח, יח — בכורות כח.): שנה בשנה. מכאן שאין משהין אותו יותר על שנתו, יכול יהא פסול משעברה שנתו, כבר הוקש למעשר, שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך (לעיל יד, כג), מה מעשר שני אינו נפסל מִשָּׁנָה לחברתה, אף בכור אינו נפסל, אלא שמצוה תוך שנתו: שנה בשנה. אם שחטו בסוף שנתו, אוכלו אותו היום ויום אחד משנה אחרת, למד שנאכל לשני ימים ולילה אחד (שם כז: — ספרי קכה):

Раши · английскийBefore Adonoy your God, you must eat it. This is addressed to the kohein, as we already find that this is one of the priestly gifts, whether sound or blemished, as it is said, “Their flesh shall be yours, etc.” Each year. This teaches that it should not be detained for more than a year. Perhaps it becomes disqualified once the year had passed? It has already been compared to the tithe, as it is said, “You must eat, before Adonoy your God, etc., the tithe of your grain, wine, and oil, and the first-born of your cattle and flocks.” Just as the second tithe is not disqualified from one year to the next, so is the first-born not disqualified. Rather, it is a mitzvah within the year. Each year [lit. year by year]. If it was slaughtered at the end of the year, it may be eaten that day, and another day into the following year. This teaches that it may be eaten for two days and a night.

Онкелосוַאֲרֵי יְהֵי בֵהּ מוּמָא חֲגִיר אוֹ עֲוִיר כֹּל מוּם בִּישׁ לָא תִכְּסִנֵהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ

Рашиמום. כלל: פסח או עור. פרט: כל מום רע. חזר וכלל, מה הפרט מפורש מום הגלוי ואינו חוזר, אף כל מום שבגלוי ואינו חוזר:

Раши · английскийA blemish. This is a general statement. If it is crippled or blind. This is specific. Any severe blemish. This returns to the general. Just as the specific statement refers explicitly to a visible permanent blemish, so must every disqualifying blemish be visible and permanent.

Онкелосבְּקִרְוָיךְ תֵּיכְלִנֵהּ מְסָאָבָא וְדַכְיָא כַּחֲדָא כִּבְסַר טַבְיָא וְאַיְלָא

Раши

Раши · английский

Онкелосלְחוֹד יָת דְמֵהּ לָא תֵיכוּל עַל אַרְעָא תִשְׁדִנֵהּ כְּמַיָא

Рашиרק את דמו לא תאכל. שלא תאמר הואיל וכולו היתר הבא מכלל איסור הוא, שהרי קדוש, ונשחט בחוץ בלא פדיון ונאכל, יכול יהא אף הדם מותר, תלמוד לומר רק את דמו לא תאכל:

Раши · английскийOnly, do not eat its blood. In order that you do not say that, as the entire animal is permitted by exemption from a generally prohibited category — since it is sacred, yet may be slaughtered outside the sanctuary without redemption and eaten — then perhaps even its blood is permitted. The Torah therefore teaches “Only do not eat its blood.”

Онкелосטַר יָת יַרְחָא דַאֲבִיבָא וְתַעְבֵּד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אֲרֵי בְּיַרְחָא דַאֲבִיבָא אַפְּקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִמִצְרַיִם וַעֲבַד לָךְ נִסִין בְּלֵילְיָא

Рашиשמור את חדש האביב. מקודם בואו שמור שיהא ראוי לאביב, להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו עַבֵּר את השנה: ממצרים לילה. והלא ביום יצאו, שנאמר מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (במדבר לג, ג), אלא לפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת, שנאמר וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וגו' (שמות יב, לא):

Раши · английскийTake heed of the month of spring. Before it arrives. Take heed that it is compatible with springtime, so that you may bring the omer-mincha- offering. If not, add a month to the year. From Egypt at night. But didn’t they leave by day, as it is said, “On the day after the pascal-offering, the Israelites went out, etc.”? But, because it was at night that Pharoah granted them permission to leave, as it is said, “He called for Moshe and Aharon at night, etc.”

Онкелосוְתִכּוֹס פִּסְחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ מִן בְּנֵי עָנָא וְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא מִן תּוֹרֵי בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּה תַּמָן

Рашиוזבחת פסח לה' אלהיך צאן. שנאמר מן הכבשים ומן העזים תקחו (שמות יב, ה): ובקר. תזבח לחגיגה (ספרי קכט), שאם נמנו על הפסח חבורה מרובה, מביאים עמו חגיגה כדי שיהא נאכל על השובע (פסחים ע.). ועוד למדו רבותינו דברים הרבה מפסוק זה:

Раши · английскийYou shall slaughter the pesach-offering to Adonoy your God; flocks. As it is said, “You shall take it from the sheep and goats.” And cattle. You shall slaughter, as the chagigah-offering. If those engaged as partners in the pesach were a large group, they must bring, with it, a chagigah-offering, so that it is eaten when they have filled themselves. In addition, the Rabbis derive many teachings from this passage.

Онкелосלָא תֵיכוּל עֲלוֹהִי חֲמִיעַ שִׁבְעָא יוֹמִין תֵּיכוּל עֲלוֹהִי פַטִיר לְחֵם עֹנִי אֲרֵי בִּבְהִילוּ נְפַקְתָּא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּדִיל דְתִדְכַּר יָת יוֹמָא מִפְּקָךְ מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם כָּל יוֹמֵי חַיָיךְ

Рашиלחם עני. לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים: כי בחפזון יצאת. ולא הספיק בצק להחמיץ, וזה יהיה לך לזכרון, וחפזון לא שלך היה, אלא של מצרים, שכן הוא אומר וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם וגו' (שמות יב, לג): למען תזכר. על ידי אכילת הפסח והמצה, את יום צאתך:

Раши · английскийBread of anguish. Bread which memorializes the anguish they suffered in Egypt. Since in haste you left. Without sufficient time for the dough to leaven. This will serve as a memorial. The haste was not yours, but Egypt’s, as it is said, “The Egyptians pressed the people, etc.” So that you remember. By eating the pesach and matzah, the day of your departure.

Онкелосוְלָא יִתְחֲזֵי לָךְ חֲמִר בְּכָל תְּחוּמָךְ שִׁבְעָא יוֹמִין וְלָא יְבִית מִן בִּסְרָא דִי תִכּוֹס בְּרַמְשָׁא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה לְצַפְרָא

Рашиולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר. אזהרה למותיר בפסח דורות, לפי שלא נאמר אלא בפסח מצרים, ויום ראשון האמור כאן הוא י"ד בניסן, כמה דאת אמר אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם (שמות יב, טו), ולפי שנסתלק הכתוב מענינו של פסח והתחיל לדבר בחקות שבעת ימים כגון שבעת ימים תאכל עליו מצות ולא יראה לך שאור בכל גבולך, הוצרך לפרש באיזו זביחה הוא מזהיר, שאם כתב ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב לבקר, הייתי אומר שלמים הנשחטים כל שבעה, כולן בבל תותירו ואינן נאכלין אלא ליום ולילה, לכך כתב בערב ביום הראשון. דבר אחר, בחגיגת י"ד הכתוב מדבר, ולמד עליה שנאכלת לשני ימים, והראשון האמור כאן, ביו"ט הראשון הכתוב מדבר, וכן משמעות המקרא, בשר חגיגה אשר תזבח בערב, לא ילין ביו"ט הראשון עד בקרו של שני, אבל נאכלת היא בארבעה עשר ובט"ו, וכך היא שנויה במסכת פסחים (עא:):

Раши · английскийNone of the flesh may remain — which you slaughter towards evening of the first day — until morning. This prohibits retaining the flesh of the pesach offered during future generations, since this was previously stated only with regard to the pesach brought in Egypt. The “first day” mentioned here refers to the fourteenth of Nisan, as it is said, “But before the first day you must remove all leaven from your homes.” Because Scripture has digressed from matters concerning the pesach, and entered a discussion of the laws of the seven days — for example, “For seven days, are you to eat on it matzos,” “No sourdough of yours may be seen in all of your boundary” — it is now necessary to identify the slaughter to which this admonition is directed. For, if it had written, “None of the flesh which you slaughter towards evening may remain until morning,” one might have concluded that shelamim-offerings slaughtered throughout the entire seven day period are included in “do not allow to remain,” and thus may be eaten for only a day and a night. Scripture, therefore, specifies “towards evening ‘of the first day.”’ Another interpretation. To the chagigah-offering of the fourteenth, is Scripture’s reference, teaching that it may be eaten for two days. And “the first” mentioned here is Scripture’s reference to the first day of the festival. This is the sense of the passage: ‘The flesh of the chagigah which you slaughter towards evening may not remain overnight during the first day of the festival until the morning of the second; however, it may be eaten on the fourteenth and fifteenth.’ This is the way it is taught in tractate Pesachim.

Онкелосלֵית לָךְ רְשׁוּ לְמִכֹּס יָת פִּסְחָא בַּחֲדָא מִקִרְוָיךְ דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ

Раши

Раши · английский

Онкелосאֱלָהֵן לְאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן תִּכּוֹס יָת פִּסְחָא בְּרַמְשָׁא כְּמֵעַל שִׁמְשָׁא זְמַן מִפְקָךְ מִמִצְרָיִם

Рашиבערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים. הרי שלשה זמנים חלוקים, בערב משש שעות ולמעלה זבחהו, וכבוא השמש תאכלהו, ומועד צאתך אתה שורפהו, כלומר נעשה נותר ויצא לבית השריפה (ספרי קלג):

Раши · английскийTowards evening, at sunset, at the time you left Egypt. These are three separate times. Towards evening — after six hours — slaughter it. At sunset — eat it. At the time you left [Egypt] — you burn it, meaning that it is disqualified as nosar, and must be removed to the burning site.

Онкелосוּתְבַשֵׁל וְתֵיכוּל בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּהּ וְתִתְפְּנֵי בְצַפְרָא וּתְהַךְ לְקִרְוָיךְ

Рашиובשלת. זהו צלי אש, שאף הוא קרוי בישול: ופנית בבקר. לבקרו של שני, מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יו"ט (ספרי קלד — חגיגה יז.):

Раши · английскийYou shall cook. The reference is to roasting over an open fire. This, too, is described as cooking. You may depart in the morning. The morning of the second day. This teaches that one is required to remain overnight, to include the night after the festival.

Онкелосשִׁתָּא יוֹמִין תֵּיכוּל פַּטִירָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה כְּנֵשׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תַעְבֵּד עִבִידָא

Рашиששת ימים תאכל מצות. ובמקום אחר הוא אומר שִׁבְעַת יָמִים (שמות יב, טו), שבעה מן הישן וששה מן החדש. דבר אחר, למד על אכילת מצה בשביעי שאינה חובה, ומכאן אתה למד לששת ימים, שהרי שביעי בכלל היה, ויצא מן הכלל ללמד שאין אכילת מצה בו חובה אלא רשות, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, מה שביעי רשות אף כולם רשות, חוץ מלילה הראשון שהכתוב קבעו חובה, שנאמר בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת (שם יח — פסחים קכ.): עצרת לה' אלהיך. עצור עצמך מן המלאכה. דבר אחר, כְּנוּפְיָא של מאכל ומשתה, לשון נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ (שופטים יג, טו):

Раши · английскийFor six days you shall eat matzos. Elsewhere it is said seven days. Seven from the old crop, six from the new. Another interpretation. This teaches that eating matzoh on the seventh day is not obligatory. You learn from this, and apply it to all six days; For, the seventh was included in a general group, and then isolated, with the teaching that eating matzah then is not obligatory, but arbitrary. It was not isolated strictly for itself, but as an example for the entire group. Just as the seventh day is arbitrary, so are all the days arbitrary, except for the first evening, which Scripture designates as obligatory, as it is said, “In the evening you shall eat matzos.” [Is one of] withdrawal for the sake of Adonoy your God. Withdraw from working. Another interpretation. A gathering for celebrating with food and drink, as in “Please, let us gather you up.”

Онкелосשִׁבְעָא שָׁבוּעִין תִּמְנֵי לָךְ מִדְשַׁרְיוּת מַגְלָא בַּחֲצַד עוּמְרָא דַאֲרָמוּתָא תִּשְׁרֵי לְמִמְנֵּי שִׁבְעָא שָׁבוּעִין

Рашиמהחל חרמש בקמה. משנקצר העומר, שהוא ראשית הקציר (ספרי קלו:):

Раши · английскийFrom the time the sickle begins felling the standing grain. From the time the omer is cut, which begins the harvest.

Онкелосוְתַעְבֵּד חַגָא דְשָׁבוּעַיָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ מִסַת נִדְבַת יְדָךְ דִי תִתֵּן כְּמָא דִי יְבָרֵכִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ

Рашиמסת נדבת ידך. די נדבת ידך, הכל לפי הברכה, הבא שלמי שמחה, וְקַדֵּשׁ קרואים לאכול:

Раши · английскийThe fullness of your open-handed gift. The fullness of the gift of your hand, wholly commensurate with the blessing. Bring shelamim-offerings of rejoicing, and invite guests for feasting.

Онкелосוְתֶחֱדֵי קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָךְ וְאַמְתָךְ וְלֵוָאָה דִי בְקִרְוָיךְ וְגִיוֹרָא וְיִתַּמָא וְאַרְמְלָא דִי בֵינָךְ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן

Рашиוהלוי והגר והיתום והאלמנה. ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך, בנך ובתך ועבדך ואמתך, אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך:

Раши · английскийThe Levite, proselyte, orphan, and widow. My four correspond with your four — your son, daughter, servant, and maid-servant. If you bring joy to Mine, I shall bring joy to yours.

Онкелосוְתִדְכַּר אֲרֵי עַבְדָא הֲוֵיתָא בְּמִצְרָיִם וְתִטַר וְתַעְבֵּד יָת קְיָמַיָא הָאִלֵין

Рашиוזכרת כי עבד היית וגו'. על מנת כן פדיתיך שתשמור ותעשה את החקים האלה:

Раши · английскийRemember that you were a slave, etc. I redeemed you with thr stipulation that you observe and fulfill these statutes.

Онкелосחַגָא דִמְטָלַיָא תַּעְבֵּד לָךְ שִׁבְעָא יוֹמִין בְּמִכְנְשָׁךְ מֵאִדְרָךְ וּמִמַעְצַרְתָּךְ

Рашиבאספך. בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פירות הקיץ. דבר אחר באספך מגרנך ומיקבך, למד שמסככין את הסוכה בפסולת גורן ויקב (סוכה יב.):

Раши · английскийWhen you harvest. At harvest time, when you place the summer produce in storage. Another interpretation of when you harvest your threshing area and wine cellar. This teaches that the sukkah should be covered with the husks and skins left in the threshing area and wine cellar.

Онкелосוְתֶחֱדֵי בְּחַגָךְ אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָךְ וְאַמְתָךְ וְלֵוָאָה וְגִיוֹרָא וְיִתַּמָא וְאַרְמְלָא דִי בְקִרְוָיךְ

Раши

Раши · английский

Онкелосשִׁבְעָא יוֹמִין תֵּחוֹג קָדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֲרֵי יְבָרֵכִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל עֲלַלְתָּךְ וּבְכָל עוֹבָדֵי יְדָיךְ וּתְהֵי בְּרַם חָדֵי

Рашиוהיית אך שמח. לפי פשוטו אין זה לשון צווי אלא לשון הבטחה, ולפי תלמודו (שם מח.) למדו מכאן, לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה:

Раши · английскийYou shall experience pure joy. According to its plain meaning, this is not a command, but an assurance. According to the Talmudic teaching, however, it is derived from here that the last evening of the festival is included in the mitzvah to rejoice.

Онкелосתְּלַת זִמְנִין בְּשַׁתָּא יִתְחֲזֵי כָל דְכוּרָךְ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי בְּחַגָא דְפַטִירַיָא וּבְחַגָא דְשָׁבוּעַיָא וּבְחַגָא דִמְטָּלַיָא וְלָא יִתְחֲזֵי קֳדָם יְיָ רֵיקָנוּן

Рашиולא יראה את פני ה' ריקם. אלא הבא עולות ראייה ושלמי חגיגה:

Раши · английскийHe shall not appear empty handed in the presence of Adonoy. Rather, bring olah-pilgrimage-offerings and festive shelamim-offerings.

Онкелосגְבַר כְּמַתְּנַת יְדֵהּ כְּבִרְכָּתָא דַיְיָ אֱלָהָךְ דִי יְהַב לָךְ: ססס

Рашиאיש כמתנת ידו. מי שיש לו אוכלין הרבה ונכסים מרובים, יביא עולות מרובות ושלמים מרובים (חגיגה ח:):

Раши · английскийEveryone according to the gift appropriate to his means. Someone who has numerous guests and great affluence should bring many olah- and shelamim-offerings.