Онкелосוִיהֵי אַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן בֵּהּ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן לְתַמָן תַּיְתוּן יָת כָּל דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן עֲלָוָתֵיכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן מַעְשְׂרָתֵיכוֹן וְאַפְרָשׁוּת יֶדְכוֹן וְכֹל שְׁפַר נִדְרֵיכוֹן דִי תִדְרוּן קֳדָם יְיָ

Рашиוהיה המקום וגו'. בנו לכם בית הבחירה בירושלים, וכן הוא אומר בדוד, וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים ישֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה (שמואל־ב ז, א־ב): שמה תביאו וגו'. למעלה אמור לענין שילה וכאן אמור לענין ירושלים, ולכך חלקם הכתוב, ליתן היתר בין זו לזו, משחרבה שילה ובאו לנוב וחרבה נוב ובאו לגבעון, היו הבמות מותרות, עד שבאו לירושלים (שם): מבחר נדריכם. מלמד שיביאו מן המובחר:

Раши · английскийLet it be that the place, etc. Build, for yourselves, the chosen Sanctuary in Jerusalem. This is as it is said concerning Dovid: “It was, when the king had settled in his palace, and Adonoy had granted him peace on every side, from all his enemies; then the king said to the prophet Noson, ‘Look here, I am settled in a palace of cedarwood, while the ark of God languishes amidst curtains.”’ It is there that you shall bring. The discussion above concerns Shiloh, while the discussion here concerns Jerusalem. This is why Scripture separates them, by granting permission between them. From the time that Shiloh was laid waste and they arrived at Nov, and Nov was laid waste and they arrived at Giveon, personal bamah-altars were permitted, until they arrived at Jerusalem. Your choice promissory-offerings. This teaches that one must offer the choicest.

Онкелосוְתֶחֱדוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן אַתּוּן וּבְנֵיכוֹן וּבְנָתֵיכוֹן וְעַבְדֵיכוֹן וְאַמְהָתֵיכוֹן וְלֵוָאָה דִי בְקִרְוֵיכוֹן אֲרֵי לֵית לֵהּ חֳלָק וְאַחֲסָנָא עִמְכוֹן

Раши

Раши · английский

Онкелосאִסְתַּמַר לָךְ דִילְמָא תַסֵק עֲלָוָתָךְ בְּכָל אַתְרָא דִי תֶחֱזֵי

Рашиהשמר לך. ליתן לא תעשה על הדבר (ספרי ע): בכל מקום אשר תראה. אשר יעלה בלבך, אבל אתה מקריב ע"פ נביא, כגון אליהו בהר הכרמל:

Раши · английскийTake heed. This places a negative commandment over the matter. Anywhere you envision as proper. Which occurs to you. However, you may bring an offering by prophetic instruction, as with Eliyahu at Mount Carmel.

Онкелосאֶלָהֵן בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ בְּחַד מִן שִׁבְטָיךְ תַּמָן תַּסֵק עֲלָוָתָךְ וְתַמָן תַּעְבֵּד כֹּל דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ

Рашиבאחד שבטיך. בחלקו של בנימין, ולמעלה (פסוק ה) הוא אומר מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, הא כיצד, כשקנה דוד את הגורן מֵאֲרַוְנָה היבוסי, גבה הזהב מכל השבטים, ומכל מקום הגורן בחלקו של בנימין היה:

Раши · английскийOf one of your tribes. In Binyamin’s portion. Above, however, it is said, “of all your tribes.” How can this be? When Dovid purchased the threshing site from Aravna the Yevusite, he gathered the gold from all the tribes; still, the threshing site was in Binyamin’s territory.

Онкелосלְחוֹד בְּכָל רְעוּת נַפְשָׁךְ תִּכּוֹס וְתֵיכוּל בִּשְׂרָא כְּבִרְכְּתָא דַיְיָ אֱלָהָךְ דִי יְהַב לָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ מְסָאָבָא וְדַכְיָא יֵכְלֻנֵהּ כִּבְשַׂר טַבְיָא וְאַיְלָא

Рашиרק בכל אות נפשך. במה הכתוב מדבר, אם בבשר תאוה, להתירה להם בלא הקרבת אימורים, הרי אמור במקום אחר, כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ וגו' וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר וגו' (פסוק כ), במה זה מדבר, בקדשים שנפל בהם מום, שיפדו ויאכלו בכל מקום (ספרי עא), יכול יפדו על מום עובר, תלמוד לומר רק: תזבח ואכלת. אין לך בהם היתר גיזה וְחָלָב, אלא אכילה על ידי זביחה (בכורות טו.:): הטמא והטהור. לפי שבאו מכח קדשים שנאמר בהם וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל (ויקרא ז, יט), הוצרך להתיר בו שטמא וטהור אוכלין בקערה אחת (יבמות עג:): כצבי וכאיל. שאין קרבן בא מהם: כצבי וכאיל. לפוטרן מן הזרוע והלחיים והקבה:

Раши · английскийExcept, with the fullness of your appetite. What is Scripture’s subject? Is it “appetite meat,” permitting it to them without offering the sacrificial portions? But it is stated elsewhere, “When Adonoy, your God, expands your borders, etc., and you assert, ‘Let me eat meat, etc.”’ What, then, is the subject here? Sacred animals which were afflicted with a blemish which may be redeemed and eaten anywhere. Perhaps they may be redeemed even with a transient blemish? The Torah therefore teaches, “except.” You may slaughter and eat. You are not permitted to shear or milk, but only to eat by slaughtering. The ritually unclean and the clean. Because this was converted from a sacred sacrifice, concerning which it is said, “Meat which came into contact with anything unclean may not be eaten,” it is necessary to permit the unclean and the clean to eat it in a single plate. Like the deer and the gazelle which are not eligible as sacrifices. Like the deer and the gazelle. This exempts them from the gifts of the foreleg, the jaw, and the maw.

Онкелосלְחוֹד דְמָא לָא תֵיכְלוּן עַל אַרְעָא תִשְׁדִנֵהּ כְּמַיָא

Рашиרק הדם לא תאכלו. אע"פ שאמרתי שאין לך בו זריקת דם במזבח, לא תאכלנו: תשפכנו כמים. לומר לך שאין צריך כסוי (חולין פד.). דבר אחר, הרי הוא כמים להכשיר את הזרעים (ספרי עא):

Раши · английскийHowever, you may not eat the blood. Although I have stated that its blood is not to be sprinkled on the altar, you may not eat it. Spill it like water. This teaches you that it does not require covering. Another interpretation. It is like water with regard to the conditioning (hechsher) of edible seeds [for ritual contamination].

Онкелосלֵית לָךְ רְשׁוּ לְמֵיכַל בְּקִרְוָיךְ מַעְשַׂר עִבוּרָךְ חַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וּבְכוֹרֵי תוֹרָךְ וְעָנָךְ וְכָל נִדְרָךְ דִי תִדַר וְנִדְבָתָיךְ וְאַפְרָשׁוּת יְדָךְ

Рашиלא תוכל. בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר: לא תוכל. רבי יהושע בן קרחה אומר, יכול אתה, אבל אינך רשאי. כיוצא בו, וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם (יהושע טו, סג), יכולים היו, אלא שאינן רשאין, לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה, ולא יבוסים היו אלא חתיים היו, אלא על שם העיר ששמה יבוס, כך מפורש בפרקי דר' אליעזר (פרק לו), והוא שנאמר כִּי אִם הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים (שמואל־ב ה, ו), צלמים שכתבו עליהם את השבועה: ובכרת בקרך. אזהרה לכהנים: ותרומת ידך. אלו הבכורים:

Раши · английскийYou are not permitted. This passage places a negative commandment over the matter. You are not permitted [lit. not able]. R’ Yehoshua ben Korchah said, ‘You are able, but are not permitted.” Similarly, “The Yevusites, who dwelt in Jerusalem, the sons of Yehudah were not permitted [lit. not able] to drive out.” They were able, but were not permitted, because Avrohom had made a covenant with them, when he bought the double tiered Machpelah-cave from them. They were not Yevusites, but Chitites, but, in recognition of the city entitled Yevus (they were called Yevusites). This is stated clearly in Pirkei dR’ Eliezer. This is why it is said, “...unless you cast aside the blind and the lame” — the statues on which the oath was inscribed. The first born of your cattle. This prohibition applies to the kohanim. The terumah-separation of your hand. This refers to the first fruits.

Онкелосאֱלָהֵן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תֵּיכְלִנֵהּ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּהּ אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָךְ וְאַמְתָךְ וְלֵוָאָה דִי בְקִרְוָיךְ וְתֶחֱדֵי קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל אוֹשָׁטּוּת יְדָךְ

Рашиלפני ה'. לפנים מן החומה: והלוי אשר בשעריך. אם אין לך לתת לו מחלקו, כגון מעשר ראשון, תן לו מעשר עני, אין לך מעשר עני, הזמינהו על שלמיך:

Раши · английскийBefore Adonoy. Within the walls. And the Levite in your cities. If you do not have his portion for him — for example, the first tithe — give him the tithe of the indigent. If you do not have the tithe of the indigent, invite him to partake of your shelamim-offering.

Онкелосאִסְתַּמַר לָךְ דִילְמָא תִשְׁבּוֹק יָת לֵוָאֵי כָּל יוֹמָיךְ עַל אַרְעָךְ

Рашиהשמר לך. ליתן לא תעשה על הדבר: על אדמתך. אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל:

Раши · английскийWatch yourself. This places a negative commandment over the matter. On your land. In the diaspora, however, you are not admonished to concern yourself with him more than with the indigent Israelites.

Онкелосאֲרֵי יַפְתֵּי יְיָ אֱלָהָךְ יָת תְּחוּמָךְ כְּמָא דִי מַלִיל לָךְ וְתֵימַר אֵיכוּל בִּשְׂרָא אֲרֵי תִתִּרְעֵי נַפְשָׁךְ לְמֵיכַל בִּשְׂרָא בְּכָל רְעוּת נַפְשָׁךְ תֵּיכוּל בִּשְׂרָא

Рашиכי ירחיב וגו'. למדה תורה דרך ארץ, שלא יתאוה אדם לאכול בשר, אלא מתוך רחבת ידים ועושר (חולין פד.): בכל אות נפשך וגו'. אבל במדבר נאסר להם בשר חולין, אלא אם כן מקדישה ומקריבה שלמים:

Раши · английскийWhen . . . expands, etc. The Torah teaches proper behavior — a man should not crave eating meat unless he enjoys expansion and affluence. To the full extent of your appetite, etc. However, in the wilderness, non-sacrificial meat was forbidden to them, unless it was sanctified and brought as a shelamim-offering.

Онкелосאֲרֵי יִתְרָחַק מִנָךְ אַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן וְתִכּוֹס מִתּוֹרָךְ וּמֵעָנָךְ דִי יְהַב יְיָ לָךְ כְּמָא דִי פַּקֵדִתָּךְ וְתֵיכוּל בְּקִרְוָיךְ בְּכֹל רְעוּת נַפְשָׁךְ

Рашиכי ירחק ממך המקום. ולא תוכל לבא ולעשות שלמים בכל יום, כמו עכשיו שהמשכן הולך עמכם: וזבחת וגו' כאשר צויתך. למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחוט, והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה מסיני (חולין כח.):

Раши · английскийWhen the place is distant from you. So that you are unable to come every day to offer the shelamim sacrifice, as you are now, when the Mishkan travels with you, you may slaughter, as I have commanded you. We learn that there is a command concerning the proper method of slaughtering. This refers to the slaughtering laws told to Moshe at Sinai.

Онкелосבְּרַם כְּמָא דִי מִתְאֲכֵל בְּשַׂר טַבְיָא וְאַיְלָא כֵּן תֵּיכְלִנֵהּ מְסָאָבָא וְדַכְיָא כַּחֲדָא יֵכְלִנֵהּ

Рашиאך כאשר יאכל את הצבי וגו'. אינך מוזהר לאכלן בטהרה, אי מה צבי ואיל חלבן מותר אף חולין חלבן מותר, תלמוד לומר אך:

Раши · английскийOnly, as the deer, etc, may be eaten. You are not admonished to eat them in ritual purity. Perhaps, just as the fat of the deer and the gazelle are permitted, so is the fat of the non-sacrificial animal permitted? The Torah therefore teaches, “only.”

Онкелосלְחוֹד תְּקֵף בְּדִיל דְלָא לְמֵיכַל דְּמָא אֲרֵי דְמָא הוּא נַפְשָׁא וְלָא תֵיכוּל נַפְשָׁא עִם בִּשְׂרָא

Рашиרק חזק לבלתי אכל הדם. ממה שנאמר חזק, אתה למד שהיו שטופים בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר חזק, דברי רבי יהודה, רבי שמעון בן עזאי אומר, לא בא הכתוב, אלא להזהירך וללמדך, עד כמה אתה צריך להתחזק במצות, אם הדם שהוא קל להשמר ממנו, שאין אדם מתאוה לו, הוצרך לחזקך באזהרתו, ק"ו לשאר מצות (ספרי עו): ולא תאכל הנפש עם הבשר. אזהרה לאבר מן החי (חולין קב.):

Раши · английскийOnly exercise strength in not eating the blood. From the statement “exercise strength,” you learn that they wallowed in the eating of blood. It was therefore necessary to say “exercise strength.” This is R’ Yehudah’s opinion. R’ Shimon ben Azai said, Scripture merely admonishes and teaches you the extent to which you must exercise strength with mitzvos. If blood, which is easily avoided, as a man has no craving for it, yet it is necessary to strengthen you in admonishing against it; then certainly the other commandments. Do not eat the spirit with the meat. This prohibits the limb of a living animal.

Онкелосלָא תֵּיכְלִנֵהּ עַל אַרְעָא תִשְׁדִנֵהּ כְּמַיָא

Рашиלא תאכלנו. אזהרה לדם התמצית:

Раши · английскийDo not eat it. This prohibits the dripping tamtzis blood.

Онкелосלָא תֵּיכְלִנֵהּ בְּדִיל דְיֵיטַב לָךְ וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְ אֲרֵי תַעְבֵּד דְכָשָׁר קֳדָם יְיָ

Рашиלא תאכלנו. אזהרה לדם האיברים: למען ייטב לך וגו'. צא ולמד מתן שכרן של מצות, אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו, הפורש ממנו זוכה לו ולבניו אחריו, ק"ו לגזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להם (מכות כג:):

Раши · английскийDo not eat it. This prohibits the blood absorbed in the limbs. So that you may enjoy beneficence, etc. Go forth, learn the reward for mitzvos. Take blood, which a man finds repugnant; yet, one who refrains from it gains merit for himself and his children after him. Certainly with larceny and promiscuousness, which a man craves.

Онкелосלְחוֹד מַעְשַׂר קוּדְשָׁיךְ דִיהוֹן לָךְ וְנִדְרָךְ תִּטוֹל וְתֵיתֵי לְאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ

Рашиרק קדשיך. אע"פ שאתה מותר לשחוט חולין, לא התרתי לך לשחוט את הקדשים ולאכלן בשעריך בלא הקרבה, אלא הביאם לבית הבחירה:

Раши · английскийHowever, your sacred offerings. Although you may slaughter non-sacrificial animals, I did not permit you to slaughter sacrificial offerings and eat them in your cities without offering them up. Rather, bring them to the chosen Sanctuary.

Онкелосוְתַעְבֵּד עֲלָוָתָךְ בִּשְׂרָא וּדְמָא עַל מַדְבְּחָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וְדַם נִכְסַת קוּדְשָׁיךְ יִתָּשַׁד עַל מַדְבְּחָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּבִשְׂרָא תֵּיכוּל

Рашиועשית עלתיך. אם עולות הם, תן הבשר והדם על גבי המזבח, ואם זבחי שלמים הם, דם זבחיך ישפך על המזבח תחלה, ואח"כ והבשר תאכל. ועוד דרשו (ספרי עז) רק קדשיך, שבא ללמד על הקדשים שבחוצה לארץ, וללמד על התמורות ועל ולדות קדשים שיקריבו (בכורות יד:):

Раши · английскийExecute your burnt-offerings. If they are burnt-olah- offerings, place the flesh and the blood on the altar. If they are shelamim-peace-offerings, “the blood of your sacrifices shall be poured on the altar” first, and then “the flesh may be eaten.” The Rabbis expounded additionally. “However, your sacrificial-offerings . . .”: This teaches concerning sacrificial-offerings outside the land. And it teaches that exchange-offerings and the offspring of sacrifices must be offered up.

Онкелосטַר וּתְקַבֵּל יָת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ בְּדִיל דְיֵיטַב לָךְ וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְ עַד עֳלָם אֲרֵי תַעְבֵּד דְתָקֵן וּדְכָשַׁר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ

Рашиשמור. זו משנה, שאתה צריך לשמרה בבטנך שלא תשכח, כענין שנאמר, כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ (משלי כב, יח), ואם שָׁנִיתָ, אפשר שתשמע ותקיים, הא כל שאינו בכלל משנה, אינו בכלל מעשה (ספרי עט): את כל הדברים. שתהא חביבה עליך מצוה קלה כמצוה חמורה (ספרי שם): הטוב. עיני השמים: והישר. בעיני אדם:

Раши · английскийPreserve. This refers to the study of the law, which must be preserved in one’s gut, not to be forgotten, as it is said, “It is pleasurable that you preserve them in your gut.” If you have studied the law, then it is possible for you to heed and to perform; but anyone who is not involved in study can not be involved in performance. All these words. A minor commandment should be as precious to you as one of great consequence. That which is good. In the eyes of Heaven. And that which is upright. In the eyes of mortals.