Онкелосאַתּוּן קָיְמִין יוֹמָא דֵין כֻּלְכוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן רֵישֵׁיכוֹן שִׁבְטֵיכוֹן סָבֵיכוֹן וְסָרְכֵיכוֹן כָּל אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל

Рашиאתם נצבים. מלמד, שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית: ראשיכם שבטיכם. ראשיכם לשבטיכם: זקניכם ושטריכם. החשוב חשוב קודם, ואחר כך כל איש ישראל:

Раши · английскийYou stand, this day. This teaches that Moshe gathered them before the Holy One, may He be blessed, on the day that he died, to introduce them into the covenant. Your tribal chieftains [lit. your chieftains, your tribes]. Your chieftains of your tribes. Your elders and your law officers. In order of prominence, followed by “every man of Yisroel.”

Онкелосטַפְלְכוֹן נְשֵׁיכוֹן וְגִיוֹרָךְ דִי בְּגוֹ מַשְׁרִיתָךְ מִלָקֵטּ אָעָיךְ עַד מְלֵי מַיָיךְ

Рашиמחוטב עציך. מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע, וזהו האמור בגבעונים, וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה (יהושע ט, ד), ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים (תנחומא נצבים פ"ב, יבמות עט):

Раши · английскийFrom your wood cutters. This teaches that Canaanites came to convert during the days of Moshe, the way the Givonites came during the days of Yehoshua. This is why it is said, concerning the Givonites, “They, ‘too,’ acted cunningly.” Moshe assigned them to serve as wood cutters and water drawers.

Онкелосלְאָעָלוּתָךְ בִּקְיָמָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּבְמוֹמָתֵהּ דִי יְיָ אֱלָהָךְ גְזַר עִמָךְ יוֹמָא דֵין

Рашиלעברך. להיות עובר בברית. ולא יתכן לפרשו כמו להעבירך, אלא כמו לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם (דברים ד, יד): לעברך בברית. דרך העברה, כך היו כורתי בריתות עושין, מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בנתיים, כמו שנאמר הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו (ירמיה לד, יח):

Раши · английскийFor your passage. So that you pass into the covenant. But it would be improper to interpret this as “to cause you to pass,” but, rather, as “for your performance of them.” For your passage into the covenant. Through a rite of passage. This is what those entering a covenant would do: a wall on either side, and they would pass between, as it is said, “the calf which they cut in two, then passing between its parts.”

Онкелосבְּדִיל לַאֲקָמָא יָתָךְ יוֹמָא דֵין קֳדָמוֹהִי לְעַמָא וְהוּא יְהֵי לָךְ לֶאֶלָהּ כְּמָא דִי מַלִיל לָךְ וּכְמָא דִי קַיִים לַאֲבָהָתָךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב

Рашиלמען הקים אותך היום לו לעם. כל כך הוא נכנס לטרוח, למען קיים אותך לפניו לעם: והוא יהיה לך לאלהים. לפי שדבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם באומה אחרת, לכך הוא אוסר אתכם בשבועות הללו, שלא תקניטוהו, אחר שהוא אינו יכול להבדל מכם, עד כאן פירשתי לפי פשוטו של פרשה. ומדרש אגדה (תנחומא נצבים פ"א), למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם, ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימין לפניו: היום. כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר, כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם, והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו, ואף הפרשה שלמעלה מזו פיוסין הם, אתם ראיתם את כל וגו'. דבר אחר אתם נצבים, לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס, ממשה ליהושע, לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם. וכן עשה יהושע, וכן שמואל הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם (שמואל־א יב, ז), כשיצאו מידו ונכנסו לידו של שאול:

Раши · английскийIn order to sustain you today as His people. He has committed Himself with such great effort, in order to sustain you before Him as a people. And He will be for you a God. Because he spoke to you, and swore to your forefathers not to exchange their posterity for some other nation; He thus binds you with these oaths, so that you won’t incite Him, as He and you are inseparable. Until this point, my interpretation has followed the plain meaning of the text. According to Midrash Agadah: Why is the chapter of “You stand” adjacent to the imprecations? Because, when the Israelites heard nearly one hundred imprecations, besides the forty nine in Toras Kohanim, their faces blanched, and they said, ‘Who can survive these”? Moshe began soothing them. You stand, this day. You have greatly angered the Omnipresent, yet He has not destroyed you, you have endured before Him. This day. Like the day which endures, turning dark, but then brightening. So has He given you light, and so shall He give you light in the future; while the imprecations and the suffering sustain you, and stand you before Him. The chapter above this, as well, is conciliatory, “You have seen everything, etc.” Another interpretation: You stand. Because the Israelites were passing from one leader to the next — from Moshe to Yehoshua — therefore, he arranged, for them, a standing assembly, in order to exhort them. Yehoshua did the same, and so did Shmuel — “Stand, and I shall censure you” — when they passed from his tutelage, and entered into the tutelage of Shaul.

Онкелосוְלָא עִמְכוֹן בִּלְחוֹדֵיכוֹן אֲנָא גְזַר יָת קְיָמָא הָדָא וְיָת מוֹמָתָא הָדָא

Раши

Раши · английский

Онкелосאֲרֵי יָת מָן דְאִיתוֹהִי הָכָא עִמָנָא קָאֵם יוֹמָא דֵין קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא וְיָת מָן דְלֵיתוֹהִי הָכָא עִמָנָא יוֹמָא דֵין

Рашиואת אשר איננו פה. ואף עם דורות העתידים להיות:

Раши · английскийAnd with those who are not here. Even with the generations destined for the future.

Онкелосאֲרֵי אַתּוּן יְדַעְתּוּן יָת דִיתֵבְנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם וְיָת דִי עֲבַרְנָא בְּגוֹ עַמְמַיָא דִי עֲבַרְתּוּן

Рашиכי אתם ידעתם וגו' ותראו את שקוציהם. לפי שראיתם האומות עובדי אלילים, ושמא השיא לב אחד מכם אותו ללכת אחריהם:

Раши · английскийFor you are aware, etc. Since you have observed the idolatrous Gentile nations, perhaps someone among you has been tempted to follow them — “Perhaps there is, among you, etc.” — therefore, I am compelled to adjure you.

Онкелосוַחֲזֵיתוּן יָת שִׁקוּצֵיהוֹן וְיָת טַעֲוָתְהוֹן אָעָא וְאַבְנָא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא דִי עִמְהוֹן

Рашиותראו את שקוציהם. על שם שהם מאוסים כשקצים: גלוליהם. שמוסרחים ומאוסין כגלל: עץ ואבן. אותן של עצים ושל אבנים ראיתם בגלוי, לפי שאין העובדי אלילים יראים שמא יגנבו, אבל של כסף וזהב עמהם בחדרי משכיתם הם, לפי שהם יראים שמא יגנבו:

Раши · английскийWhere you observed their abominations [lit. insects]. So called because they are loathsome, like insects. Their loathsomeness [lit. excrement]. As they are putrid and disgusting, like excrement. Wood and stone. Those of wood and stone, you saw in the open, as the Gentile was not apprehensive of its being stolen. However, those of silver and gold, are “with them,” in thickly panelled rooms, since they are apprehensive that they may be stolen.

Онкелосדִילְמָא אִית בְּכוֹן גְבַר אוֹ אִתְּתָא אוֹ זַרְעִית אוֹ שִׁבְטָא דִי לִבֵּהּ פָּנֵי יוֹמָא דֵין מִדַחַלְתָּא דַייָ אֱלָהָנָא לִמְהַךְ לְמִפְלַח יָת טַעֲוַת עַמְמַיָא הָאִנוּן דִילְמָא אִית בְּכוֹן גְבַר מְהַרְהַר חֶטְאִין אוֹ זָדוֹן

Рашиפן יש בכם וגו'. לפיכך אני צריך להשביעכם: פן יש בכם. שמא יש בכם, אשר לבבו פנה היום מלקבל עליו הברית: שרש פרה ראש ולענה. שרש מְגַדֵּל עשב מר כגידין שהם מָרִים, כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכם:

Раши · английскийPerhaps there is among you. In case there is, among you, whose thoughts stray today from accepting the covenant. A root producing gall and bitter fruit. A root nurturing bitter herbs, like the bitter gidin herb, as if to say, producing growing evil within you.

Онкелосוִיהֵי בְּמִשְׁמְעֵהּ יָת פִּתְגָמֵי מוֹמָתָא הָדָא וִיחַשַׁב בְּלִבֵּהּ לְמֵימַר שְׁלָמָא יְהֵי לִי אֲרֵי בְּהַרְהוֹר לִבִּי אֲנָא אָזֵל בְּדִיל לְאוֹסָפָא לֵהּ חֶטְאֵי שָׁלוּתָא עַל זְדָנוּתָא

Рашиוהתברך בלבבו. לשון ברכה, יחשוב בלבו ברכת שלום לעצמו לאמר, לא יבואוני קללות הללו, אך שלום יהיה לי: והתברך. בנדיר"א שוי"א בלע"ז כמו וְהִתְגַּלָּח, וְהִתְפַּלֵּל: בשרירות לבי אלך. במראות לבי, כמו אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב (במדבר כד, יז), כלומר מה שלבי רואה לעשות: למען ספות הרוה. לפי שאוסיף לו פורענות על מה שעשה עד הנה בשוגג, והייתי מעביר עליהם, וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל, וכן תרגם אונקלוס בְּדִיל לְאוֹסָפָא לֵיהּ חֶטְאֵי שָׁלוּתָא עַל זְדָנוּתָא, שאוסיף לו אני השגגות על הזדונות: הרוה. שוגג, שהוא עושה כאדם שִׁכּוֹר, שעושה שלא מדעת: הצמאה. שהוא עושה מדעת ובתאוה:

Раши · английскийHe will imagine self-blessings. The word denotes blessing. He will imagine blessings of tranquility for himself, saying, ‘those imprecations will never be visited on me, undivided tranquility will be mine.’ Self-blessings [lit. “he will bless himself]. Bendira sei, “he will bless himself,” in Old French, like “he shall shave himself,” “and involve himself in prayer.” I shall follow what my thoughts envision. What my thoughts see, like, “I see it, but it is not nearby.” As if to say, whatever I envision as desirable activity. So that the unintentional may be added. Because I shall punish him additionally for his unintentional acts until now, which, I have overlooked; Now, however, he has provoked me into combining them with the intentionally sinful, and punishing him for everything. This, too, is Onkelos’ rendition: “In order to add, against him, the unintentional transgressions to the sinful ones” — so that I may add, against him, the unintentional to the intentionally sinful. The unintentional [lit. besotted]. The unintentional transgression, like a drunken deed, enacted in a stupefied state. The sinful [lit. thirsty]. Enacted with full knowledge and appetite.

Онкелосלָא יֵיבֵי יְיָ לְמִשְׁבַּק לֵהּ אֲרֵי בְּכֵן יִתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ וְחֶמְתֵהּ בְּגַבְרָא הַהוּא וְיִדְבְּקוּן בֵּהּ כָּל לְוָטַּיָא דִכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין וְיִמְחֵי יְיָ יָת שְׁמֵהּ מִתְּחוֹת שְׁמַיָא

Рашиיעשן אף ה'. ע"י כעס הגוף מתחמם, והעשן יוצא מן האף, וכן עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ (שמואל־ב כב, ט), ואע"פ שאין זו לפני המקום, הכתוב משמיע את האוזן כדרך שהיא רגילה ויכולה לשמוע כפי דרך הארץ: וקנאתו. לשון חֵמָה אנפרטמנ"ט אחיזת לבישת נקמה, ואינו מעביר על המדה:

Раши · английскийAdonoy’s nostrils will fume. As a result of rage, body temperature rises, and the nostrils fume. Similarly, “Fumes arise from His nostrils.” Although this does not apply to the Omnipresent, Scripture addresses the listener’s ear in the way it is accustomed, and thus capable of grasping, in accordance with worldly conditions. And His vengeful fury. This denotes fury, enprenment, adherence to the vengeance mode, without quarter.

Онкелосוְיַפְרְשִׁנֵהּ יְיָ לְבִישָׁא מִכֹּל שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל כְּכֹל לְוָטֵי קְיָמָא דִכְתִיבִין בְּסִפְרָא דְאוֹרַיְתָא הָדֵין

Рашиהכתובה בספר התורה הזה. ולמעלה הוא אומר בספר התורה הזאת, גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה וגו' (לעיל כח, סא), הזאת לשון נקבה מוסב על התורה, הזה לשון זכר מוסב על הספר, וע"י פיסוק הטעמים הן נחלקין לשתי לשונות, בפרשת הקללות הטפחא נתונה תחת בספר, והתורה הזאת דבוקים זה לזה, לכך אמר הזאת, וכאן הטפחא נתונה תחת התורה, נמצא ספר התורה דבוקים זה לזה, לפיכך לשון זכר נופל אחריו, שהלשון נופל על הספר:

Раши · английскийInscribed in this Torah scroll. But above, it says “In this Torah scroll,” “this” in the feminine gender modifies “Torah,” “this” in the masculine gender modifies “scroll.” By means of the cantillation punctuation, they are demarcated into two interpretations. In the chapter of imprecations, the tipcha cantillation symbol is placed under “in the scroll,” so that “this” and Torah” are attached. Therefore it says “this.” Here, however, the tipcha cantillation symbol is placed under “Torah,” so that “scroll” and “Torah” are attached. Therefore, the masculine gender follows, as the modification applies to “the scroll.”

Онкелосוְיֵימַר דָרָא בַתְרָאָה בְּנֵיכוֹן דִי יְקוּמוּן מִבַּתְרֵיכוֹן וּבַר עַמְמִין דִי יֵיתֵי מֵאַרְעָא רְחִיקָא וְיֶחֱזוּן יָת מְחָתָא דְאַרְעָא הַהִיא וְיָת מַרְעָהָא דִי אַמְרַע יְיָ בַּהּ

Раши

Раши · английский

Онкелосגָפְרֵתָא וּמִלְחָא יְקִידַת כָּל אַרְעַהּ לָא תִזְרַע וְלָא תַצְמַח וְלָא יִסַק בַּהּ כָּל עֶסְבָּא כְּמַהְפֶּכְתָּא דִסְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם דִי הֲפַךְ יְיָ בְּרָגְזֵהּ וּבְחֶמְתֵהּ

Раши

Раши · английский

Онкелосוְיֵימְרוּן כָּל עַמְמַיָא עַל מֶה עֲבַד יְיָ כְּדֵין לְאַרְעָא הָדָא מָא תְקוֹף רָגְזָא רַבָּא הָדֵין

Раши

Раши · английский

Онкелосוְיֵימְרוּן עַל דִשְׁבָקוּ יָת קְיָמָא דַיְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתְהוֹן דִי גְזַר עִמְהוֹן בְּאַפָּקוּתֵהּ יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם

Раши

Раши · английский

Онкелосוַאֲזָלוּ וּפְלָחוּ לְטַעֲוַת עַמְמַיָא וּסְגִידוּ לְהוֹן דַחֲלָן דִי לָא יְדָעֻנוּן וְלָא אוֹטִיבָא לְהוֹן

Рашиלא ידעום. לא ידעו בהם גבורת אלהות: ולא חלק להם. לא נתנם לחלקם. ואונקלוס תרגם ולא אוטיבא להון, לא הטיבו להם שום טובה, ולשון לא חלק, אותו אלוה שבחרו להם, לא חלק להם שום נחלה ושום חלק:

Раши · английскийUnknown to them. They had no notion that they possessed Divine omnipotence. Which He had not apportioned to them. He did not allot them as their portion. Onkelos, however, renders, “and who did not benefit them” — did not grant them any benefit. The sense of “Who did not apportion” is, ‘The God whom they chose did not allot to them any inheritance or portion.’

Онкелосוּתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ בְּאַרְעָא הַהִיא לְאַיְתָאָה עֲלַהּ יָת כָּל לְוָטַיָא דִכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין

Раши

Раши · английский

Онкелосוְטַּלְטְּלִנוּן יְיָ מֵעַל אַרְעֲהוֹן בִּרְגַז וּבְחֵמְתָא וּבִתְקוֹף רְגַז וְאַגְלִנוּן לְאַרְעָא אָחֳרִי כְּיוֹמָא הָדֵין

Рашиויתשם ה'. כתרגומו וטלטלינון, וכן הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם (ירמיה יב, יד):

Раши · английскийAnd Adonoy forced them away. As Targum [Onkelos] renders, ‘[God] removed them.’ Similarly, “Behold, I shall force them away from their land.”

Онкелосדְמִטַמְרָן קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא וּדְמִגַלְיָן לָנָא וְלִבְנָנָא עַד עֳלָם לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא

Рашиהנסתרות לה' אלהינו. ואם תאמרו מה בידינו לעשות, אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד, שנאמר (לעיל כא) פן יש בכם איש וגו' ואח"כ וראו את מכות הארץ ההיא, והלא אין אדם יודע מטמונותיו של חבירו, אין אני מעניש אתכם על הנסתרות, שהן לה' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד, אבל הנגלות לנו ולבנינו, לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה דין בהם, יענוש את הרבים. נקוד על לנו ולבנינו, לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן (סנהדרין מג:), משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל, ונעשו ערבים זה לזה:

Раши · английскийThe hidden [matters] are Adonoy’s our God’s. If you should ask, ‘What are we capable of doing? You punish the community for an individual’s thoughts, as it is said, “Perhaps there is, among you, etc.,” and after, “They will see the plagues of that land.” Isn’t a man ignorant of his fellow’s secrets’? I will not punish you for the inscrutable, which is Adonoy’s our God’s — He will punish that individual. However, what is exposed is for us and our posterity, to eradicate evil from our midst. If we fail to implement justice against them, then the community will be punished. There are dots over ours and our children’s to teach that, even with regard to what is exposed, the community was not punished until they had crossed the Yarden, when they obligated themselves with the oath at Mount Gerizim and Mount Eival, and became accountable for one another.