Up next
Now playing
Nothing is queued after this.
שלישי
במדבר 5
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃
Adonoy spoke to Moshe, saying;
Onkelosוּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר
Rashi
Rashi · English
צו את־בני ישראל וישלחו מן־המחנה כל־צרוע וכל־זב וכל טמא לנפש׃
צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה כָּל־צָר֖וּעַ וְכָל־זָ֑ב וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ׃
צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִֽישַׁלְּחוּ מִן־הַֽמַּחֲנֶה כָּל־צָרוּעַ וְכָל־זָב וְכֹל טָמֵא לָנָֽפֶשׁ׃
Command Bnei Yisroel that they must expel from the camp. anyone with tzora’as, and anyone from whom flows a [seminal] discharge and anyone who became defiled by a (departed) soul.
Onkelosפַּקֵיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְחוּן מִן מַשְׁרִיתָא כָּל דִסְגִיר וְכָל דְדָאֵב וְכֹל דִמְסָאָב לִטְמֵי נַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא
Rashiצו את בני ישראל וגו'. פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן ושמנה פרשיות נאמרו בו ביום כדאיתא במסכת גיטין בפרק הנזקין (ס, א־ב): וישלחו מן המחנה. שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן. תוך הקלעים היא מחנה שכינה. חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפרשת במדבר סיני (לעיל א, נ) היא מחנה לויה. ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל. הצרוע נשתלח חוץ לכולן. הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן השתים. וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה. וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים (סז, א־ב): טמא לנפש. דמסאב לטמי נפשא דאנשא אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי והרבה יש בבראשית רבה (י, א. כח, ב. עח, א. ועוד) אדריאנוס שחיק טמיא שחיק עצמות:
Rashi · EnglishCommand Bnei Yisroel. This parshah was said on the day the Mishkon was erected. Eight parshiyos were said on that day, as is stated in Tractate Gittin, perek Hanizakin. They must expel from the camp. There were three camps when they rested: Within the curtains was the camp of the Shechinah; the surrounding Levite encampment, as stated expressly in the parshah of Bemidbar Sinai, was the camp of the Levites; from there to the end of the encampment of the banners, in all the four directions, was the camp of the Israelites. The metzoro was sent out of all of them. The zav was permitted in the camp of the Israelites, but expelled from the [other] two. A person defiled by the dead was permitted even among the [encampment of] the Levites, being expelled only from the encampment of the Shechinah. All this, the Rabbis derive from Scriptural passages in Maseches Pesachim. Defiled by a [departed] soul. [Onkelos renders] דִּמְסָאָב לִטְמֵי נַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא, (“who were defiled by the bones of a human soul.”) In my opinion, the word means “human bones” in Aramaic. There are many [examples] in Bereishis Rabbah, “ טַמְיָא “ אַדְרִיאָנוּס שְׁחִיק — may [his] “bones” be crushed.
מזכר עד־נקבה תשלחו אל־מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את־מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃
מִזָּכָ֤ר עַד־נְקֵבָה֙ תְּשַׁלֵּ֔חוּ אֶל־מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה תְּשַׁלְּח֑וּם וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת־מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֥ן בְּתוֹכָֽם׃
מִזָּכָר עַד־נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל־מִחוּץ לַֽמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת־מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָֽם׃
Whether male or female you shall send them out. Beyond the camp you shall send them, and they shall not defile their camps in which I dwell among them.
Onkelosמִדְכַר עַד נוּקְבָא תְּשַׁלְחוּן לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא תְּשַׁלְחֻנוּן וְלָא יְסַאֲבוּן יָת מַשְׁרִיתְהוֹן דִי שְׁכִינְתִּי שַׁרְיָא בֵינֵיהוֹן
Rashi
Rashi · English
ויעשו־כן בני ישראל וישלחו אותם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל־משה כן עשו בני ישראל׃ (פ)
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְשַׁלְּח֣וּ אוֹתָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל־מִחוּץ לַֽמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
Bnei Yisroel did so, and they sent them beyond the camp; just as Adonoy spoke to Moshe, so did Bnei Yisroel do.
Onkelosוַעֲבָדוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשַׁלְחוּ יָתְהוֹן לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא כְּמָא דִי מַלִיל יְיָ עִם משֶׁה כֵּן עֲבָדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
Rashi
Rashi · English
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃
Adonoy spoke to Moshe, saying;
Onkelosוּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר
Rashi
Rashi · English
דבר אל־בני ישראל איש או־אשה כי יעשו מכל־חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃
דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכָּל־חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְאָֽשְׁמָ֖ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא׃
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֽוֹ־אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל־חַטֹּאת הָֽאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה וְאָֽשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִֽוא׃
Speak to Bnei Yisroel: When a man or a woman commits any of the sins against man, acting treacherously against Adonoy, and that person is guilty.
Onkelosמַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְבַר אוֹ אִתְּתָא אֲרֵי יַעְבְּדוּן מִכָּל חוֹבֵי אֱנָשָׁא לְשַׁקָרָא שְׁקָר קֳדָם יְיָ וְיֵחוֹב אֱנָשָׁא הַהוּא
Rashiלמעל מעל בה'. הרי חזר וכתב כאן פרשת גוזל ונשבע על שקר היא האמורה בפרשת ויקרא (ה, כא) ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו וגו' ונשנית כאן בשביל שני דברים שנתחדשו בה האחד שכתוב והתודו לומר שאינו חייב חומש ואשם על פי עדים עד שיודה בדבר והשני על גזל הגר שהוא ניתן לכהנים (ספרי נשא ב):
Rashi · EnglishActing treacherously against Adonoy. Scripture now reiterates the parshah of the thief who swears falsely, previously stated in the Portion of Vayikra, “[If a person sins] . . . and acts treacherously against God, lying to his fellow . . .” It is repeated here for the sake of two innovations. Firstly, Scripture writes “And they confess . . . [their sin],” teaching that he (the thief) is not required to pay the fifth and bring the asham (guilt-offering) when convicted by the testimony of witnesses, unless he confesses to the act. And secondly, [to teach] that property stolen from a proselyte must be given to the kohanim.
והתודו את־חטאתם אשר עשו והשיב את־אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃
וְהִתְוַדּ֗וּ אֶֽת־חַטָּאתָם֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂוּ֒ וְהֵשִׁ֤יב אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִישִׁת֖וֹ יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו וְנָתַ֕ן לַאֲשֶׁ֖ר אָשַׁ֥ם לֽוֹ׃
וְהִתְוַדּוּ אֶֽת־חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת־אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לֽוֹ׃
They shall confess the sins which they committed and return the principal amount [of the object] of his guilt, and add one fifth to that amount. He shall then give it to whom he is indebted.
Onkelosוִיוַדוּן יָת חוֹבֵיהוֹן דִי עֲבָדוּ וְיָתֵב יָת חוֹבְתֵהּ בְּרֵישֵׁהּ וְחֻמְשֵׁהּ יוֹסֵף עֲלוֹהִי וְיִתֵּן לִדְחָב לֵהּ
Rashiאת אשמו בראשו. הוא הקרן שנשבע עליו (ב"ק קי, א): לאשר אשם לו. למי שנתחייב לו (כתובות יט):
Rashi · EnglishPrincipal amount of his guilt. This is the principal [payment] concerning which he took the oath. To whom he is indebted. To the one to whom he is liable.
ואם־אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר־בו עליו׃
וְאִם־אֵ֨ין לָאִ֜ישׁ גֹּאֵ֗ל לְהָשִׁ֤יב הָאָשָׁם֙ אֵלָ֔יו הָאָשָׁ֛ם הַמּוּשָׁ֥ב לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִלְּבַ֗ד אֵ֚יל הַכִּפֻּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בּ֖וֹ עָלָֽיו׃
וְאִם־אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַיהוָה לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר־בּוֹ עָלָֽיו׃
But if the man has no redeemer (relative) to whom the debt may be returned, the debt being returned then belongs to Adonoy, [then] to the kohein. This is besides the ram of forgiveness with which he [his sin] will be atoned.
Onkelosוְאִם לֵית לִגְבַר פָּרִיק לַאֲתָבָא חוֹבְתָא לֵהּ חוֹבְתָא דִמְתֵב קֳדָם יְיָ לְכַהֲנָא בַּר מִדְכַר כִּפּוּרַיָא דִי יְכַפֵּר בֵּהּ עֲלוֹהִי
Rashiואם אין לאיש גאל. שמת התובע שהשביעו ואין לו יורשים: להשיב האשם אליו. כשנמלך זה להתודות על עונו ואמרו רבותינו (ספרי נשא ד. ב"ק קט, א) וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים או בן או בת או אח או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב אלא זה הגר שמת ואין לו יורשים: האשם המושב. זה הקרן והחומש (ב"ק קי, א): לה' הכהן. קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר (ספרי נשא ד. ב"ק קט, ב): מלבד איל הכפרים. האמור בויקרא (ה, כה) שהוא צריך להביא:
Rashi · EnglishBut if the man has no redeemer. As the claimant died who put him (the thief) to the oath — without heirs. To whom the debt may be returned. When he (the thief) recants and confesses to his crime. The Rabbis remark, ‘Is there anyone in Yisroel without redeemers, whether a son, brother, or paternal blood relation [branching] upward to [the patriarch] Yaakov? But [this refers to] a proselyte who died without heirs. The debt being returned. This is the principal and the fifth thereof. To Adonoy, [then] to the kohein. God takes possession of it, then gives it to the kohein [serving] in that watch. Besides the ram of forgiveness. Mentioned in Vayikra, which he is required to bring.
וכל־תרומה לכל־קדשי בני־ישראל אשר־יקריבו לכהן לו יהיה׃
וְכָל־תְּרוּמָ֞ה לְכָל־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃
וְכָל־תְּרוּמָה לְכָל־קָדְשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶֽה׃
Every terumah-gift of all the sacred things of Bnei Yisroel that they will bring to the kohein, shall be his.
Onkelosוְכָל אַפְרָשׁוּתָא לְכָל קוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דִי יְקָרְבוּן לְכַהֲנָא דִלֵהּ יְהֵא
Rashiוכל תרומה וגו'. אמר רבי ישמעאל וכי תרומה מקריבין לכהן והלא הוא המחזר אחריה לבית הגרנות ומה תלמוד לומר אשר יקריבו לכהן אלו הבכורים שנאמר בהם (שמות כג, יט) תביא בית ה' אלהיך ואיני יודע מה יעשה בהם תלמוד לומר לכהן לו יהיה בא הכתוב ולימד על הבכורים שיהיו נתנין לכהן (ספרי נשא ה):
Rashi · EnglishEvery terumah-gift, etc. R’ Yishmael said, “Is terumah-gift brought to the kohein? Does he not seek it, himself, in the granary? Then why does the Torah state, ‘ . . . which they bring to the kohein?’ These are the bikurim-gifts, about which it is stated, ‘[. . . the first fruits of your land] must be brought to the House of Adonoy, your God.’ But one does not know what must be done with them. The Torah therefore states, ‘ . . . to the kohein, it shall belong to him.’ Scripture teaches, concerning the bikurim-gifts, that they must be given to the kohein.
ואיש את־קדשיו לו יהיו איש אשר־יתן לכהן לו יהיה׃ (פ)
וְאִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו ל֣וֹ יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ (פ)
וְאִישׁ אֶת־קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶֽה׃ (פ)
A man’s sacred objects shall be his; whatever a man gives to the kohein, shall be his.
Onkelosוּגְבַר יָת מַעֲשַׂר קוּדְשֵׁהּ דִלֵהּ יְהוֹן גְבַר דְיִתֵּן לְכַהֲנָא דִלֵהּ יְהֵא
Rashiואיש את קדשיו לו יהיו. לפי שנאמרו מתנות כהונה ולויה יכול יבואו ויטלום בזרוע תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו מגיד שטובת הנאתן לבעלים (שם ו) ועוד מדרשים הרבה דרשו בו בספרי. ומדרש אגדה (תנחומא ראה י) ואיש את קדשיו לו יהיו מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן לו יהיו המעשרות סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשר שהיתה למודה לעשות: איש אשר יתן לכהן. מתנות הראויות לו: לו יהיה. ממון הרבה (ברכות סג, א):
Rashi · EnglishA man’s sacred objects shall be his. Since the priestly and Levite gifts are mandated, one might assume that they may confiscate them forcefully. The Torah therefore teaches that “A man’s sacred objects shall be his,” informing [us] that the executory benefits belong to the [original Israelite] owner. Many other homiletical interpretations are offered by Sifri. Midrash Aggadah [states], “A man’s sacred objects shall be his” [states]: If someone withholds his tithes, and refuses to give them, [then] “[they shall] be his” — the tithes. Ultimately, his land will yield only one tenth of its normal produce. Whatever a man gives to the kohein [lit. A man who gives to the kohein]. The proper gifts. Shall be his. Great riches.