Onkelosאֲרֵי תְשֵׁצֵי לְעַשָׂרָא יָת כָּל מַעְשַׂר עֲלַלְתָּךְ בְּשַׁתָּא תְלִיתָאָה שְׁנַת מַעְשְׂרָא וְתִתֵּן לְלֵוָאֵי לְגִיוֹרָא לְיִתַּמָא וּלְאַרְמְלָא וְיֵכְלוּן בְּקִרְוָיךְ וְיִשְׂבְּעוּן

Rashiכי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית. כשתגמור להפריש מעשרות של שנה השלישית, קְבַע זמן הביעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא וגו' (לעיל יד, כח), נאמר כאן מקץ, ונאמר להלן מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים (שם לא, י) לענין הַקְהֵל, מה להלן רגל אף כאן רגל, אי מה להלן חג הסוכות אף כאן חג הסוכות, תלמוד לומר כי תכלה לעשר, מעשרות של שנה השלישית רגל שהמעשרות כלין בו, וזהו פסח, שהרבה אילנות יש שנלקטין אחר הסוכות, נמצאו מעשרות של שלישית כלין בפסח של רביעית, וכל מי ששהה מעשרותיו, הצריכו הכתוב לבערו מן הבית: שנת המעשר. שנה שאין נוהג בה אלא מעשר אחד (ראש השנה יב:) משני מעשרות שנהגו בשתי שנים שלפניה, ששנה ראשונה ושניה של שמטה נוהג בהן מעשר ראשון, כמו שנאמר כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר (במדבר יח, כו), ומעשר שני, שנאמר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ (לעיל יד, כג), הרי שתי מעשרות, ובא ולמדך כאן בשנה השלישית, שאין נוהג מאותן שתי מעשרות אלא האחד, ואיזה, זה מעשר ראשון, ותחת מעשר שני יתן מעשר עני, שנאמר כאן. ונתתה ללוי. את אשר לו הרי מעשר ראשון. לגר ליתום ולאלמנה. זה מעשר עני: ואכלו בשעריך ושבעו. תן להם כדי שבען, מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן פחות מחצי קב חטים וכו' (פאה פ"ח מ"ה — ספרי שג):

Rashi · EnglishWhen you finish tithing all the tithes of your produce in the third year. When you finish setting aside the tithes of the third year, designate the time for the divesture and the recitation on the eve of Pesach of the fourth year, as it is said, “At the end of three years you shall remove, etc.” Here, “at the end of” is said, and below, “at the end of seven years” is said, concerning Hakhel. Just as, there, [it refers to] a festival, so here, [it refers to] a festival. Perhaps, just as there [it refers to] the Succos festival, so here, [it refers to] the Succos festival? The Torah therefore teaches, ‘When you complete tithing the tithes of the third year’ — the festival during which the tithes are completed, which is Pesach, since there are many trees which are harvested after Succos. Thus, the tithes of the third [year] are completed at Pesach of the fourth [year], and if anyone delayed his tithes, Scripture requires that he divest his property of them. The year of the tithe. The year when the tithing obligation is for only one of the two tithes which were applicable during the two preceding years; during the first and second years of the Shemittah cycle, the obligation is for the first tithe — as it is said, “. . .when you take, from the Israelites, the tithe...” — and the second tithe, as it is said, “You shall eat, before Adonoy your God, the tithe of your grain, wine, and oil.” Hence, there are two tithes. Here the teaching is that, during the third year, there is an obligation only for one of those two tithes — which one? The first tithe, and in place of the second tithe, he must give the tithe for the indigent. For it is said here, “You have given to the Levi,” his due — thus, the first tithe. “To the proselyte, orphan, and widow” — this is the tithe for the indigent. So that they may eat within your portals to their satisfaction. Supply them with enough to satisfy them. We derive from here that one may not reduce the gift to the poor person at the threshing area to less than half a kav of wheat.

Onkelosוְתֵימַר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ פַּלֵתִי קֹדֶשׁ מַעְשְׂרָא מִן בֵּיתָא וְאַף יְהָבִתֵּהּ לְלֵוָאֵי וּלְגִיוֹרָא לְיִתַּמָא וּלְאַרְמְלָא כְּכָל פִּקוּדָךְ דִי פַקִדְתַּנִי לָא עֲבָרִית מִפִּקוּדָיךְ וְלָא אִתִּנְשֵׁיתִי

Rashiואמרת לפני ה' אלהיך. הִתְוַדֶּה שנתת מעשרותיך: בערתי הקדש מן הבית. זה מעשר שני ונטע רבעי (ספרי שג), ולמדך, שאם שהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים, שצריך להעלותם עכשיו: וגם נתתיו ללוי. זה מעשר ראשון. וגם, לרבות תרומה (מעשר שני פ"ה מ"י) וביכורים: ולגר ליתום ולאלמנה. זה מעשר עני: ככל מצותך. נתתים כסדרן, לא הקדמתי תרומה לבכורים, ולא מעשר לתרומה ולא שני לראשון, שהתרומה קרויה ראשית, שהיא ראשונה משנעשה דגן, וכתיב מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר (שמות כב, כח), לא תשנה את הסדר: לא עברתי ממצותיך. לא הפרשתי ממין על שאינו מינו, ומן החדש על הישן (ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש): ולא שכחתי. מלברכך על הפרשת מעשרות:

Rashi · EnglishYou shall declare before Adonoy, your God. Acknowledge that you gave your tithes. I have divested my estate of sacred material. This refers to the second tithe and the fourth-year fruit, and teaches you that if one tarried with his two year tithes, and did not bring them up to Jerusalem, he must bring them up now. And have also presented it to the Levi. This refers to the first tithe. Also. This includes the terumah-gift, and the first fruits. The proselyte, the orphan, and the widow. This refers to the indigent tithe. Totally according to Your command. I gave them in their proper order — I did not give precedence to the terumah-gift over the first fruits, or to the tithe over the terumah, or to the second [tithe] over the first; for terumah is entitled “the first,” as it is first after becoming grain. And it is written, “Your fully ripened produce and your terumah gift, do not delay” — do not change the order. I did not transgress Your commandments. I did not set aside the tithe of one species for another, nor of the new crop for the old (or of detached fruits for those still growing, or of growing fruits for those detached). Nor did I forget. To bless you for the setting aside of tithes.

Onkelosלָא אֲכָלִית בְּאֶבְלִי מִנֵהּ וְלָא פַלֵתִי מִנֵהּ בִּמְסָאָב וְלָא יְהָבִית מִנֵהּ לְמִית קַבֵּלִית לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָי עֲבָדִית כְּכֹלּ דִי פַקִדְתַּנִי

Rashiלא אכלתי באני ממנו. מכאן שאסור לאונן: ולא בערתי ממנו בטמא. בין שאני טמא והוא טהור, בין שאני טהור והוא טמא, והיכן הוזהר על כך, לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ (דברים יב, יז) זו אכילת טומאה, כמ"ש בפסולי המוקדשים בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר וגו' (שם טו, כב), אבל זה לא תוכל לאכול דרך אכילת שעריך האמור במקום אחר (יבמות עג: מכות יט:): ולא נתתי ממנו למת. לעשות לו ארון ותכריכין (מעשר שני פ"ה מי"ב): שמעתי בקול ה' אלהי. הביאותיו לבית הבחירה (שם): עשיתי ככל אשר צויתני. שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בו (שם):

Rashi · EnglishI did not eat of it when grieving. From here we derive that it is forbidden during grief. Nor did I devour it when ritually defiled. Whether I was defiled and it was clean, or I was clean and it was defiled. Where is the admonition concerning this? “You may not eat in your cities” — this refers to eating during defilement, as it is said concerning disqualified sacred offerings, “You may eat it in your cities, the defiled and the clean, etc.” But this, you may not eat after the manner of the eating in your cities mentioned elsewhere. Nor did I make use of it for the dead. To make a casket or shrouds. I have heeded the voice of Adonoy my God. I have brought it to the Temple. I have fulfilled everything that You commanded me. I rejoiced, and brought joy with it.

Onkelosאִסְתְּכִי מִמְדוֹר קוּדְשָׁךְ מִן שְׁמַיָא וּבָרֵךְ יָת עַמָךְ יָת יִשְׂרָאֵל וְיָת אַרְעָא דִי יְהַבְתְּ לָנָא כְּמָא דִי קַיֶמְתָּא לַאֲבָהָתָנָא אֲרַע עָבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ

Rashiהשקיפה ממעון קדשך. עשינו מה שגזרת עלינו, עֲשֵׂה אתה מה שעליך לעשות (שם מי"ג), שאמרת אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם (ויקרא כו, ג־ד): אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבותינו. לתת לנו, וקיימת ארץ זבת חלב ודבש:

Rashi · EnglishView, from Your sacred residence. We have fulfilled what You decreed for us — now You fulfill what is incumbent upon You to do, as You said, “If you follow My decrees, etc., I shall give you rain at the proper time.” Which You have given us, as You swore to our forefathers. To give to us, and You fulfilled — a land flowing with milk and honey.