Up next
Now playing
Nothing is queued after this.
ראשון
וידבר יהוה אל־משה לאמר
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר
Adonoy spoke to Moshe, saying:
Onkelosוּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר
Rashi
Rashi · English
דבר אל־כל־עדת בני־ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃
דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
דַּבֵּר אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
Speak to the entire congregation [of] Bnei Yisroel and say to them: You shall be holy, for I, Adonoy, your God, am holy.
Onkelosמַלֵל עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן קַדִישִׁין תְּהוֹן אֲרֵי קַדִישׁ אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן
Rashiדבר אל כל עדת בני ישראל. מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה (ויק"ר כד, ה): קדושים תהיו. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה (ויק"ר שם ו), אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה וגו' (ויקרא כא, ז), אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. (ת"כ פרשתא א, א)) וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ (שם פסוק טו). קְדשִׁים יִהְיוּ (שם פסוק ו), אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה וגו' (שם פסוק ז):
Rashi · EnglishSpeak to the entire congregation [of] Bnei Yisroel. [This] teaches that this parashoh was said during an assembly, since most essentials of the Torah are dependent on it. You shall be holy. Separate yourselves from sexual crimes, and from transgression, for wherever you find a fence against sexual crime, you find holiness [mentioned]: “A harlot or a profaned woman [they shall not marry]. . . for I, Adonoy, am Holy, [the One] Who makes you holy,” “He shall not profane his offspring [among his people], for I am Adonoy, [the One] Who makes him holy,” “They shall be holy . . . a harlot or a profaned woman [they shall not marry].”
איש אמו ואביו תיראו ואת־שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
A man—you shall fear his mother and father and keep My Sabbaths, I am Adonoy, your God.
Onkelosגְבַר מִן אִמֵהּ וּמִן אֲבוּהִי תְּהוֹן דָחֲלִין וְיָת יוֹמֵי שַׁבַּיָא דִילִי תִּטְרוּן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן
Rashiאיש אמו ואביו תיראו. כל אחד מכם תיראו אביו ואמו, זהו פשוטו. ומדרשו (ת"כ שם ג — קידושין ל:) אין לי אלא איש, אשה מנין, כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים, א"כ למה נאמר איש, שהאיש סיפק בידו לעשות, אבל אשה רשות אחרים עליה: אמו ואביו תיראו. כאן הקדים אֵם לאב, לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, וּבְכָבוֹד הקדים אב לאם, לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים (קידושין לא.): ואת שבתתי תשמרו. סמך שמירת שבת למורא אב, לומר אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת, אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצות (ב"מ לב): אני ה' אלהיכם. אתה ואביך חייבים בכבודי (יבמות ה:), לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי (ב"מ לב.). איזהו מורא, לא ישב במקומו, ולא ידבר במקומו, ולא יסתור את דבריו. ואיזהו כָּבוֹד, מאכיל ומשקה, מלביש ומנעיל, מכניס ומוציא (קידושין לא:):
Rashi · EnglishA man — you shall fear his mother and father. Each one of you shall fear his father and mother, this is the plain meaning. And its midrashic interpretation: I [know this] of a man, where [do I know this of] a woman? When it says: “You shall fear,” two are [implied]. If so, why is “man” mentioned? For it is in a man’s power to do, but a woman is under the control of others. You shall fear his mother and father. Here [God] placed the mother before the father, because it is known to Him that a son fears his father more than his mother, [while] in regard to honor He placed the father before the mother, since it is known to Him that a son honors his mother more than his father, because she wins him over with words. And keep My Sabbaths. Keeping the Sabbath is placed adjacent to the fear of [your] father [in order] to tell [you]: Even though I warned you regarding the fear of [one’s] father, if he should say to you: “Violate the Sabbath,” you must not listen to him — and so in regard to all the other mitzvos. I am Adonoy your God. You and your father are obligated [to] honor Me, therefore you must not listen to him [when he tells you] to violate My words. What is fear? He may not sit in his place, nor speak in his place, nor contradict his words. And what is honor? He provides food and drink, clothes and shoes, helps them go out and helps them come in.
אל־תפנו אל־האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃
אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ים וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אַל־תִּפְנוּ אֶל־הָאֱלִילִים וֵֽאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
Do not turn to the idols and do not make molten gods for yourselves, I am Adonoy, your God.
Onkelosלָא תִתְפְּנוּן בָּתַר טַעֲוָן וְדַחֲלָן דְמַתְּכָא לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן
Rashiאל תפנו אל האלילים. לעבדם. (ת"כ שם י) אלילים לשון אַל, כלא הוא חשוב: ואלהי מסכה. תחילתן אלילים הם, ואם אתה פונה אחריהם סופך לעשותן אלהות: לא תעשו לכם. לא תעשו לאחרים, ולא אחרים לכם. ואם תאמר לא תעשו לעצמכם אבל אחרים עושין לכם, הרי כבר נאמר לֹא יִהְיֶה לְךָ (שמות כ, ג), לא שלך ולא של אחרים:
Rashi · EnglishDo not turn to the idols to worship them. [The word] “idols” is an expression of אַל, “not,” It is considered as though it were not. And molten gods. First they are [called] idols, [but] when you turn to follow them, in the end you will make them gods. Do not make for yourselves. Do not make [molten gods] for others, nor may [others] make [them] for you. And if you say [the verse means]: Do not make [them] for yourselves, but others may make [them] for you, behold, it was already said: “You must not have” — not of your own nor of others.
וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃
וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃
וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה לִֽרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃
When you slaughter a peace-offering to Adonoy, you shall slaughter it to be acceptable for you.
Onkelosוַאֲרֵי תִכְסוּן נִכְסַת קוּדְשַׁיָא קֳדָם יְיָ לְרַעֲוָא לְכוֹן תִּכְסֻנֵהּ
Rashiוכי תזבחו וגו'. לא נאמרה פרשה זו, אלא ללמד, שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל בתוך הזמן הזה, שאם לקבוע להם זמן אכילה, הרי כבר נאמר וְאִם נֵדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ וגו' (ויקרא ז, טז): לרצנכם תזבחהו. תחלת זביחתו תהא על מנת נחת רוח שיהא לכם לרצון, שאם תחשבו עליו מחשבת פסול לא ירצה עליכם לפני: לרצנכם. אנפיי"צימנטו, זהו לפי פשוטו. ורבותינו למדו (חולין יג:) מכאן למתעסק בקדשים שפסול, שצריך שיתכוין לשחוט:
Rashi · EnglishWhen you slaughter, etc. This parashoh was said only to teach that they should be slaughtered only with the intention that they be eaten during this time; for if [it comes] to set a time of eating for them, it was already said: “If he made either a vow or a voluntary offering, etc.” You shall slaughter it to be acceptable for you. From the very beginning, his slaughtering should be for the purpose of giving [Me] satisfaction, that it should be favorable for you, so that if you think any invalidating thought regarding it, it will not be considered favorable for you before Me. To be acceptable for you. Apayement [in Old French], that is according to its plain meaning. And our Rabbis learned from here that if one handles holy offerings [without thought] it is invalid, for he must have the intention to slaughter.
ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד־יום השלישי באש ישרף׃
בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃
בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִֽמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד־יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵֽף׃
On the day that it is slaughtered it may be eaten and on the next day. Whatever is left over by the third day shall be burned in fire.
Onkelosבְּיוֹמָא דְיִתְנְכֵס יִתְאֲכֵל וּבְיוֹמָא דְבַתְרוֹהִי וּדְאִשְׁתָּאַר עַד יוֹמָא תְלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקָד
Rashiביום זבחכם יאכל. כשתזבחוהו, תשחטוהו על מנת זמן זה שקבעתי לכם כבר:
Rashi · EnglishOn the day it is slaughtered it may be eaten, when you slaughter it, you should slaughter it for the purpose of eating it in this time that I already set for you.
ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃
וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃
וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶֽה׃
And if it should be eaten at all on the third day it is an abomination, it will not be favorably accepted.
Onkelosוְאִם אִתְאֲכָלָא יִתְאֲכֵל בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה מְרָחַק הוּא לָא יְהֵי לְרַעַוָא
Rashiואם האכל יאכל וגו'. אם אינו ענין לחוץ, לזמנו, שהרי כבר נאמר וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו וגו' (ויקרא שם, יח), תנהו ענין לחוץ למקומו, יכול יהיו חייבין כרת על אכילתו, תלמוד לומר וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא (שם), ממנו ולא מחבירו, יצא הנשחט במחשבת חוץ למקומו (זבחים כט.): פגול. מתועב, כמו וּמְרַק פִּגּוּלִים כְּלֵיהֶם (ישעי' סה, ד):
Rashi · EnglishAnd if it should be eaten, etc. If this does not refer to [the prohibition] of [eating] it beyond its [proper] time, since that was already stated: “if any of the flesh of the peace-offering is eaten, etc.” — let it be in reference to [the prohibition] of [eating the sacrificial flesh] outside its [proper] place. Perhaps they should be liable to koreis for eating? The verse says: “And anyone who eats from it shall bear the burden of iniquity” “from it” — and not from a related [prohibition]; [this] excludes [a sacrifice] slaughtered with the intention [of eating it] outside its [proper] place. An abomination. Abominable, as in [the verse]: “And broth of abominable things is in their vessels.”
ואכליו עונו ישא כי־את־קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
וְאֹֽכְלָיו עֲוֺנוֹ יִשָּׂא כִּֽי־אֶת־קֹדֶשׁ יְהוָה חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּֽיהָ׃
Whoever eats from it shall bear his iniquity, for the sacred [things] of Adonoy he has defiled. That [persons] soul shall be cut off from its people.
Onkelosוּדְיֵיכְלִנֵהּ חוֹבֵהּ יְקַבֵּל אֲרֵי יָת קוּדְשָׁא דַיְיָ אַחֵל וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מֵעַמֵהּ
Rashiואכליו עונו ישא. בנותר גמור הכתוב מדבר ואינו ענוש כרת על הנשחט חוץ למקומו, שכבר מיעטו הכתוב, וזהו בנותר גמור מדבר (זבחים כח:), ובמסכת כריתות (ה.) למדוהו מגזרה שוה:
Rashi · EnglishWhoever eats from it shall bear his iniquity. The verse speaks of absolute נוֹתָר, and he is not punished with כָּרֵת for [a sacrifice] which has been slaughtered outside its [proper] place, for the verse already excluded it; this [therefore] speaks of absolute נוֹתָר, and in Maseches Kerisos [our Rabbis] derived it from a גְזֵרָה שָׁוָה .
ובקצרכם את־קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃
וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃
וּֽבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִֽירְךָ לֹא תְלַקֵּֽט׃
When you will reap the harvest of your land, you shall not completely reap a corner of your field, and the gleanings of your harvest you shall not gather.
Onkelosוּבְמֶחְצָדְכוֹן יָת חֲצָדָא דְאַרְעֲכוֹן לָא תְשֵׁיצֵי פָּאתָא דְחַקְלָךְ לְמֶחְצָד וּלְקָטָא דַחֲצָדָךְ לָא תְלַקֵט
Rashiלא תכלה פאת שדך. שיניח פאה בסוף שדהו (ת"כ פרק א, ט): ולקט קצירך. שִׁבֳּלִים הנושרים בשעת קצירה אחת או שתים, אבל שלש אינן לקט (פאה פ"ו, מ"ה):
Rashi · EnglishYou shall not completely reap a corner of your field, that one should leave a corner at the end of his field. Gleanings of your harvest, sheaves which fall down during harvesting. One or two [of them constitute gleanings], but three are not [considered] “gleanings.”
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃
וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶֽעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
You shall not glean your vineyard, and the fallen grapes of your vineyard, you shall not gather. For the poor and the proselyte you shall leave them, I am Adonoy, your God.
Onkelosוְכַרְמָךְ לָא תְעַלֵל וְנִתְרָא דְכַרְמָךְ לָא תְלַקֵט לְעַנְיֵי וּלְגִיוֹרֵי תִּשְׁבּוֹק יָתְהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן
Rashiלא תעולל. לא תטול עוללות שבה והן ניכרות. איזהו עוללות, כל שאין לה לא כָּתֵף ולא נָטֵף (פאה פ"ז, מ"ד): ופרט כרמך. גרגרי ענבים הנושרים בשעת בצירה: אני ה' אלהיכם. דיין להפרע, ואיני גובה מכם אלא נפשות, שנאמר אַל תִּגְזָל דָּל וגו', כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וגו' (משלי כב, כב—כג):
Rashi · EnglishYou shall not glean, you must not take [the] gleanings that are in it, and they are recognizable. What are “gleanings”? Whatever [clusters] have no “shoulders” or “drippings.” Fallen grapes of your vineyard, [the single] berries of the grapes which fall [to the ground] during the [grape-]gathering. I am Adonoy, your God, a Judge Who punishes [wrongdoers], and [for this sin] I exact from you, nothing less than [your] souls as it is said: “Do not rob the poor, etc., for God will plead their cause, etc.”
לא תגנבו ולא־תכחשו ולא־תשקרו איש בעמיתו׃
לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃
לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁוּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃
You shall not steal. You shall not deny [a rightful claim] and each one of you shall not lie to each other.
Onkelosלָא תִּגְנְבוּן וְלָא תְכַדְבוּן וְלָא תְשַׁקְרוּן אֱנַשׁ בְּחַבְרֵהּ
Rashiלא תגנבו. אזהרה לגונב ממון, אבל לא תגנוב שבעשרת הדברות אזהרה לגונב נפשות, דבר הלמד מענינו, דבר שחייבין עליו מיתת ב"ד (סנהדרין פו.): ולא תכחשו. לפי שנאמר וְכִחֶשׁ בָּהּ (ויקרא ה, כב), משלם קרן וחומש, למדנו עונש, אזהרה מנין, תלמוד לומר ולא תכחשו: ולא תשקרו. לפי שנאמר וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר (שם), ישלם קרן וחומש, למדנו עונש, אזהרה מנין, תלמוד לומר ולא תשקרו: לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו ולא תשבעו. אם גנבת סופך לכחש סופך לשקר סופך להשבע לשקר:
Rashi · EnglishYou shall not steal. [This is] a prohibition against one who steals money, but [the prohibition] of “you shall not steal” in the Ten Commandments is a prohibition against one who kidnaps people. This matter is deduced from its context — a matter for which he is liable to a court-exacted death penalty [as are the preceding Commandments]. You shall not deny [a rightful claim]. Because it is said, “and denies it” [and] he pays the principal plus a fifth, we have learned [the] punishment, from where [do we derive] the prohibition? The verse says: “You must not deny [a rightful claim].” And each one of you shall not lie. Since it is said, “and swears falsely,” “he shall pay its price and an additional fifth,” we have learned [the] punishment, from where [do we derive] the prohibition? The verse says: “And you shall not lie.” You shall not steal and you shall not deny and each one of you shall not lie to each other and you shall not swear [falsely]. If you steal, in the end you will deny, in the end you will lie, in the end you will swear falsely.
ולא־תשבעו בשמי לשקר וחללת את־שם אלהיך אני יהוה׃
וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
וְלֹֽא־תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת־שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָֽה׃
You shall not swear falsely by My Name profaning the Name of your God, I am Adonoy.
Onkelosוְלָא תִשָׁבְעוּן בִּשְׁמִי לְשִׁקְרָא וְתַחֵל יָת שְׁמָא דֶאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ
Rashiולא תשבעו בשמי. למה נאמר, לפי שנאמר לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא (שמות כ, ז), יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד, מנין לרבות כל הכנויין, ת"ל ולא תשבעו בשמי לשקר, כל שם שיש לי:
Rashi · EnglishYou shall not swear [falsely] by My Name. Why is this said? Since it was said: “Do not take the Name of Adonoy, your God, in vain,” perhaps he will be liable only for [swearing] with the Unique Name, from where do we include all the Attributes? The verse says: “You shall not swear falsely by My Name — [by] whatever Name I have.
לא־תעשק את־רעך ולא תגזל לא־תלין פעלת שכיר אתך עד־בקר׃
לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃
לֹֽא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵֽעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹֽא־תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד־בֹּֽקֶר׃
You shall not withhold the wages of your fellow [Jew] and you shall not rob. It shall not remain overnight, the wages of a day-laborer, keeping it in your possession until morning.
Onkelosלָא תַעֲשׁוֹק יָת חַבְרָךְ וְלָא תְאַנֵס לָא תְבִית אַגְרָא דַאֲגִירָא לְוָתָךְ עַד צַפְרָא
Rashiלא תעשק. זה הכובש שכר שכיר (ת"כ פרשתא ב): לא תלין. לשון נקבה, מוסב על הפעולה: עד בקר. בשכיר יום הכתוב מדבר, שיציאתו מששקעה חמה, לפיכך זמן גִּבּוּי שכרו כל הלילה, ובמקום אחר הוא אומר וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ (דברים כד, טו), מדבר בשכיר לילה (בבא מציעא קי:), שהשלמת פעולתו משיעלה עמוד השחר, לפיכך זמן גִּבּוּי שכרו כל היום, לפי שנתנה תורה זמן לבעל הבית עונה, לבקש מעות:
Rashi · EnglishYou shall not withhold wages This [refers to one] who withholds the wages of a hired hand. Shall not remain overnight. [This verb] is feminine, referring to [the word] פְּעוּלָּה [“wages, accomplishment”]. Until morning. The verse speaks of a day-laborer, who leaves [work] when the sun sets. Therefore, the time of collecting his wages is all night. And in another place it states: “and the sun shall not set on him.” [This verse] speaks of a night-laborer, the end of [whose] work [time] is at dawn, [and] therefore the time of collecting his wages is all day. Because the Torah gave the owner — a half-day period — to obtain the necessary cash.
לא־תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃
לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָֽה׃
You shall not curse a deaf person and before a blind person you shall not place a stumbling-block; you shall fear your God, I am Adonoy.
Onkelosלָא תְלוּטּ דְלָא שָׁמַע וְקֳדָם דְלָא חָזֵי לָא תְשִׂים תַּקְלָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ
Rashiלא תקלל חרש. אין לי אלא חרש, מנין לרבות כל אדם, תלמוד לומר בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר (שמות כב, כז), אם כן למה נאמר חרש, מה חרש מיוחד שהוא בחיים אף כל שהוא בחיים, יצא המת שאינו בחיים (ת"כ שם יג): ולפני עור לא תתן מכשול. לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו, אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו (שם יד): ויראת מאלהיך. לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך, המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו, ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מאלהיך:
Rashi · EnglishYou shall not curse a deaf person. I [know this of] a deaf person, from where [do I know to] include everyone? The verse says: “Do not curse among your people.” If so, why is “a deaf person” mentioned? Just as a deaf person is special in that he is alive, so too anyone who is alive — excluding the dead, who are not alive. And before a blind person you shall not place a stumbling block. Before someone blind in the matter [at hand] you shall not give advice which is unsuitable for him; do not say: “Sell your field and buy a donkey,” [while] you maneuver against him and take it from him. You shall fear your God, since this matter is not given over to people [to decide], to know if [the] intention of this one was for good or evil, and he can evade [the charge of evil intent] by saying: “My intent was for the best,” therefore it is said about it: “you shall fear your God” — the One Who discerns your thoughts. Similarly every matter which is given over to the heart of the person who does it, [while] other people cannot discern [his real intent], it is said: “you shall fear your God.”