Onkelosוְאִם מֵחֲקַל אַחֲסַנְתֵּהּ יַקְדִישׁ גְבַר קֳדָם יְיָ וִיהֵי פֻרְסָנֵהּ לְפוּם זַרְעֵהּ בַּר זְרַע כּוֹר שְׂעוֹרִין בְּחַמְשִׁין סִלְעִין דִכְסָף

Rashiוהיה ערכך לפי זרעו. ולא כפי שוויה, אחת שדה טובה ואחת שדה רעה פדיון הקדשן שוים, בית כור שעורים בחמשים שקלים, כך גזירת הכתוב, והוא שבא לגאלה בתחלת היובל, ואם בא לגאלה באמצעו נותן לפי החשבון, סלע וּפוּנְדְיוֹן לשנה (ערכין כה.), לפי שאינה הקדש אלא למנין שני היובל, שאם נגאלה הרי טוב, ואם לאו הגזבר מוכרה בדמים הללו לאחר ועומדת ביד הלוקח עד היובל כשאר כל השדות המכורות, וכשהיא יוצאה מידו חוזרת לכהנים של אותו משמר שהיובל פוגע בו ומתחלקת ביניהם (שם כח:), זהו המשפט האמור במקדיש שדה, ועכשיו אפרשנו על סדר המקראות:

Rashi · EnglishIts valuation shall be according to the measure of its seed, not according to its worth. Whether the field is good or bad, the redemption of which was dedicated is the same: an area fit for a כּוֹר of barley seed for fifty shekolim. Such is the Torah’s decree, and that applies to one who comes to redeem it at the beginning of the jubilee [cycle], [or] if he comes to redeem it in the middle [of a cycle], he pays according to the proportion of a סֶלַע and a פּוּנְדְּיוֹן per year. Because it is only consecrated for the number of years in a jubilee [cycle]: if it is redeemed [by the owner], fine; if not, the [Temple] treasurer sells it for this price to another, and it remains in the hands of the buyer until the jubilee, like other fields which are sold. And when it leaves his (= the buyer’s) possession, it returns to the kohanim of that priestly-watch in which the jubilee [year] occurs, and is divided among them. This is the law stated regarding one who consecrated a field, and now I will explain it in the order of the verses.

Onkelosאִם מִשַּׁתָּא דְיוֹבֵלָא יַקְדֵשׁ חַקְלֵהּ כְּפֻרְסָנֵהּ יְקוּם

Rashiאם משנת היובל יקדיש וגו'. אם משעברה שנת היובל מיד הקדישה ובא זה לגאלה מיד: כערכך יקום. כערך הזה האמור יהיה, חמשים כסף יתן:

Rashi · EnglishIf immediately after the jubilee year he consecrates [his field], etc. If when the jubilee year passes, he immediately consecrated it, and this one comes to redeem it immediately. It shall be established according to its valuation, according to this assessment mentioned shall it be: he shall give fifty shekolim [for the entire jubilee cycle].

Onkelosוְאִם בָּתַר יוֹבֵלָא יַקְדֵשׁ חַקְלֵהּ וִיחַשֵׁב לֵהּ כַּהֲנָא יָת כַּסְפָּא עַל מֵימַר שְׁנַיָא דְאִשְׁתָּאָרָן עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וְיִתִּמְנַע מִפֻּרְסָנֵהּ

Rashiואם אחר היבל יקדיש. וכן אם הקדישה משנת היובל ונשתהה ביד גזבר ובא זה לגאלה אחר היובל: וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות. כפי חשבון. כיצד הרי קצב דמיה של ארבעים ותשע שנים חמשים שקל, הרי שקל לכל שנה ושקל יתר על כולן, והשקל ארבעים ושמנה פונדיונין, הרי סלע ופונדיון לשנה אלא שחסר פונדיון אחד לכולן, ואמרו רבותינו (בכורות נ.) שאותו פונדיון קַלְבּוֹן לִפְרוֹטְרוֹט, והבא לגאול יתן סלע ופונדיון לכל שנה לשנים הנותרות עד שנת היובל: ונגרע מערכך. מִנְיַן השנים שמשנת היובל, עד שנת הפדיון:

Rashi · EnglishIf after the jubilee he consecrates his field. And so [too] if he consecrated it from the time of the jubilee and it remains in the possession of the [Temple] treasurer, and this one comes to redeem it after the jubilee — then the kohein shall calculate the money [due] according to the remaining years, according to the proportion. How is this? Note that [the verse] set the price for forty-nine years [at] fifty shekolim, yielding a shekel per year, and an additional shekel for all of them. A shekel is forty-eight pundionim resulting in a סֶלַע [= shekel] and a פּוּנְדְּיוֹן per year, except that one פּוּנְדְּיוֹן is missing for all of them. Our Rabbis stated that the [missing] פּוּנְדְּיוֹן is a commission for money changing. [Therefore,] one who comes to redeem [the field] gives a סֶלַע [= shekel] and a פּוּנְדְּיוֹן for each year of the remaining years until the jubilee year. And its valuation shall be reduced accordingly. [That is, according] to the number of years that are from the jubilee year until the year of redemption.

Onkelosוְאִם מִפְרַק יִפְרוֹק יָת חַקְלָא דְאַקְדֵשׁ יָתֵהּ וְיוֹסֵף חוֹמֶשׁ כְּסַף פֻּרְסָנֵהּ עֲלוֹהִי וִיקוּם לֵהּ

Rashiואם גאל יגאל. המקדיש אותו יוסיף חומש על הקצבה הזאת:

Rashi · EnglishAnd if he will redeem — [if] the one who dedicated it [redeems it], he should add a fifth over this amount.

Onkelosוְאִם לָא יִפְרוֹק יָת חַקְלָא וְאִם זַבִּין יָת חַקְלָא לִגְבַר אָחֳרָן לָּא יִתְפָּרַק עוֹד

Rashiואם לא יגאל את השדה. המקדיש: ואם מכר. הגזבר (ערכין כה:): את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד. לשוב ביד המקדיש:

Rashi · EnglishAnd if he does not redeem the field — the one who dedicated [it] and if he — the Temple treasurer — sells [sells] the field to another person, it shall no longer be redeemable, to return to the possession of he who dedicated [it].

Onkelosוִיהֵי חַקְלָא בְּמִפְּקֵהּ בְּיוֹבֵלָא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ כַּחֲקַל חֶרְמָא לְכַהֲנָא תְּהֵי אַחֲסַנְתֵּהּ

Rashiוהיה השדה בצאתו ביבל. מיד הלוקחו מן הגזבר, כדרך שאר שדות היוצאות מיד לוקחיהם ביובל: קדש לה'. לא שישוב להקדש בדק הבית ליד הגזבר, אלא כשדה החרם הנתון לכהנים, שנאמר כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה (במדבר יח, יד), אף זו תתחלק לכהנים של אותו משמר שיום הכפורים של יובל פוגע בו (ערכין כח:):

Rashi · EnglishWhen the field is released by the jubilee, from the possession of the one who bought it from the Temple treasurer, in the manner of other fields which leave their buyer’s possession in the jubilee. It becomes sacred to Adonoy. Not that it returns to the Temple treasury, for Temple upkeep, to the control of the Temple treasurer, but just as a field that was consecrated, which is given to the kohanim, as it is said: “Every consecration in Israel shall be yours,” this too must be divided among the kohanim of that priestly watch in which Yom Kippur of the Jubilee falls.

Onkelosוְאִם יָת חֲקַל זְבִינוֹהִי דִי לָא מֵחֲקַל אַחֲסַנְתֵּהּ יַקְדֵשׁ קֳדָם יְיָ

Rashiואם את שדה מקנתו וגו'. חלוק יש בין שדה מקנה לשדה אחוזה, ששדה מקנה לא תתחלק לכהנים ביובל, לפי שאינו יכול להקדישה אלא עד היובל, שהרי ביובל היתה עתידה לצאת מידו ולשוב לבעלים, לפיכך, אם בא לגאלה, יגאל בדמים הללו הקצובים לשדה אחוזה, ואם לא יגאל, וימכרנה גזבר לאחר, או אם לא יגאל הוא, בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו, אותו שהקדישה, ופן תאמר לאשר קנהו הלוקח הזה האחרון מאתו, וזהו הגזבר, לכך הוצרך לומר לאשר לו אחוזת הארץ, מירושת אבות, וזהו בעלים הראשונים שמכרוה למקדיש (שם כו:):

Rashi · EnglishIf it is a field that he purchased, etc. There is a distinction between a field purchased and a field inherited, for, a field purchased is not divided by the kohanim in the jubilee, since [the one who consecrates] it can consecrate it only until the jubilee, since in the jubilee it is destined to leave his possession and return to its [original] owners. Therefore, if he comes to redeem it, he must redeem it for this price, set down for an ancestral field. And whether he does not redeem it, and the treasurer sells it to someone else, or he does redeem it — On the jubilee year the field shall revert to him from whom it was purchased — [i.e., to him from whom] he that had consecrated it (had bought it). And lest you say “to him from whom it was purchased” [refers to] this last buyer [who bought it] from him, and that is the [Temple] treasurer, it was therefore necessary to say “to him whose ancestral land it was” — [meaning,] from an ancestral inheritance — and this is the original owner who sold it to the one who consecrated [it].

Onkelosוִיחַשֶׁב לֵהּ כַּהֲנָא יָת מִנְיַן פֻּרְסָנֵהּ עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וְיִתֵּן יָת פֻרְסָנֵהּ בְּיוֹמָא הַהוּא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ

Rashi

Rashi · English

Onkelosבְּשַׁתָּא דְיוֹבֵלָא יְתוּב חַקְלָא לִדְזַבְנֵהּ מִנֵהּ לִדְדִילֵהּ אַחֲסָנַת אַרְעָא

Rashi

Rashi · English

Onkelosוְכָל פֻּרְסָנֵּה יְהֵי בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא עֶסְרִין מָעִין יְהֵי סִלְעָא

Rashiוכל ערכך יהיה בשקל הקדש. כל ערכך שכתוב בו שקלים יהיה בשקל הקדש: עשרים גרה. עשרים מעות, כך היו מתחלה, ולאחר מכאן הוסיפו שתות, ואמרו רבותינו (בכורות נ.) שש מעה כסף דינר, עשרים וארבע מעות לסלע:

Rashi · EnglishAll of your valuations shall be in holy shekolim. Every valuation, regarding which shekolim are mentioned, must be in holy shekolim. Twenty geirah, twenty mo’oh. Such were they at first, but afterwards they added a sixth. Our Rabbis stated: [There are] six silver mo’oh to the dinar, twenty-four mo’oh to the sela’ [= a shekel].

Onkelosבְּרַם בּוּכְרָא דִי יִתְבַּכַּר קֳדָם יְיָ בִּבְעִירָא לָא יַקְדֵשׁ גְבַר יָתֵהּ אִם תּוֹר אִם אִמַר דַיְיָ הוּא

Rashiלא יקדיש איש אתו. לשם קרבן אחר, לפי שאינו שלו:

Rashi · EnglishA man shall not consecrate it, for the sake of any other sacrifice, because it is not his.

Onkelosוְאִם בִּבְעִירָא מְסָאָבָא וְיִפְרוֹק בְּפֻרְסָנֵהּ וְיוֹסֵף חֻמְשֵׁהּ עֲלוֹהִי וְאִם לָא יִתְפָּרַק וְיִזְדַבַּן בְּפֻרְסָנֵהּ

Rashiואם בבהמה הטמאה וגו'. אין המקרא הזה מוסב על הבכור, שאין לומר בבכור בהמה טמאה ופדה בערכך, וחמור אין זה, שהרי אין פדיון פטר חמור אלא טלה, והוא מתנה לכהן ואינו להקדש, אלא הכתוב מוסב על ההקדש, שהכתוב שלמעלה דבר בפדיון בהמה טהורה שהוממה, וכאן דבר במקדיש בהמה טמאה לבדק הבית (מנחות קא.): ופדה בערכך. כפי מה שיעריכנה הכהן: ואם לא יגאל. ע"י בעלים (ת"כ פרק ב, ב): ונמכר בערכך. לאחרים:

Rashi · EnglishIf it is of an unclean animal, etc. This verse does not refer to a firstling, for it cannot be said of a firstling of an unclean animal “he shall redeem it based on the valuation.” [Furthermore,] this [cannot] be a donkey, for the redemption of a first-born donkey is a lamb, which is a gift to the kohein, and does not [go] to the Temple treasury. Rather, the verse refers to [consecrations to] the Temple [treasury,] for the verse above speaks of the redemption of a [ritually] clean animal which became blemished, and here it speaks of one who consecrates a [ritually] unclean animal to the Temple upkeep. He shall redeem it based on the valuation, according to what the kohein shall assess it[s worth]. If it is not redeemed by the owners, it shall be sold — to others.

Onkelosבְּרַם כָּל חֶרְמָא דִי יַחְרֵם גְבַר קֳדָם יְיָ מִכָּל דִי לֵהּ מֵאֲנָשָׁא וּבְעִירָא וּמֵחֲקַל אַחֲסַנְתֵּהּ לָא יִזְדַבַּן וְלָא יִתְפָּרָק כָּל חֶרְמָא קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא קֳדָם יְיָ

Rashiאך כל חרם וגו'. נחלקו רבותינו בדבר (ערכין כח:), יש אומרים סתם חרמים להקדש (שם ה), ומה אני מקיים כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח, יד), בחרמי כהנים, שפירש ואמר הרי זה חרם לכהן, ויש שאמרו סתם חרמים לכהנים: לא ימכר ולא יגאל. אלא ינתן לכהן, לדברי האומר סתם חרמים לכהנים, מפרש מקרא זה בסתם חרמים, והאומר סתם חרמים לבדק הבית, מפרש מקרא זה, בחרמי כהנים, שהכל מודים שחרמי כהנים אין להם פדיון (ערכין כח:), עד שיבואו ליד כהן, וחרמי גבוה נפדים: כל חרם קדש קדשים הוא. האומר סתם חרמים לבדק הבית, מביא ראיה מכאן, והאומר סתם חרמים לכהנים, מפרש כל חרם קדש קדשים הוא לה', ללמד שחרמי כהנים חלים על קדשי קדשים, ועל קדשים קלים, ונותן לכהן כמו ששנינו במסכת ערכין (כח:) אם נדר, נותן דמיהם, ואם נדבה, נותן את טובתה: מאדם. כגון שהחרים עבדיו ושפחותיו הכנענים (שם כח.):

Rashi · EnglishHowever, any dedications, etc. Our Rabbis were in disagreement over the matter. Some say that unspecified consecrations belong to the Temple treasury. How do I [then] interpret [the verse]: “Every consecration in Israel shall be yours”? This refers to dedications [made explicitly for the] kohanim, where [the one who dedicated it] said clearly: “Behold, this is a dedication for the kohein.” And some say: unspecified dedications [go to] the kohein. [None of these] can be sold or redeemed, but must be given to the Kohein. According to the opinion of the one who says: “Unspecified dedications belong to the Kohein,” this verse is explained as [referring] to unspecified dedications, and [according to] the one who says: “Unspecified dedications belong to the Temple upkeep,” this verse is explained as [referring] to dedications [explicitly dedicated] to kohanim, for all admit that dedications [dedicated] to kohanim cannot be redeemed, until they come to the hand of the kohein, [while] dedications [dedicated] to the Highest may be redeemed. Everything that is dedicated is most holy. The one who says unspecified dedications belong to the Temple upkeep, brings proof from here, and the one who says [that] unspecified dedications belong to the kohanim explains [that the sentence], “Everything that is dedicated is most holy,” teaches that dedications to kohanim apply to sacrifices that are most holy [as well] as to sacrifices of lesser degree. He gives [them] to the kohein, as we learned in Maseches Arochin: If a vow, he gives their worth, [and] if a voluntary offering, he gives the worth of its benefit. Be it people. As for example, [if] he dedicated his [Canaanite] slaves or his Canaanite maidservants.

Onkelosכָּל חֶרְמָא דִי יִתַּחְרַם מִן אֱנָשָׁא לָא יִתְפָּרָק אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל

Rashiכל חרם אשר יחרם וגו'. היוצא ליהרג ואמר אחד ערכו עלי, לא אמר כלום (שם ו. — ת"כ שם ז): מות יומת. הרי הולך למות, לפיכך לא יפדה, אין לו לא דמים, ולא ערך:

Rashi · EnglishAny dedication that a man will dedicate, If a person is going to be executed and [some]one[, on seeing him,] said: “His worth is on me” — he has said nothing. He shall surely be put to death, behold, he is going to die, [and] therefore he cannot be redeemed; he has no worth, and no [vowable] value.

Onkelosוְכָל מַעְשְׂרָא דְאַרְעָא מִזַרְעָא דְאַרְעָא מִפֵּירֵי אִילָנָא דַיְיָ הוּא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ

Rashiוכל מעשר הארץ. במעשר שני הכתוב מדבר: מזרע הארץ. דגן: מפרי העץ. תירוש ויצהר: לה' הוא. קנאו השם ומשולחנו צוה לך לעלות ולאכול בירושלים, כמו שנאמר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וגו' (דברים יד, כג — קידושין נג.):

Rashi · EnglishAll tithings of the land — the verse speaks of second tithe. The seed [crops] of the land — of grain. Of the fruit of the tree — wine and oil. Belongs to Adonoy, God has taken possession of it, and it is from His table that He has commanded you to go up and eat in Jerusalem, as it is said, “And you shall eat before Adonoy your God, the tithe of your grain, your wine,” etc.

Onkelosוְאִם מִפְרַק יִפְרוֹק גְבַר מִמַעַשְׂרֵהּ חֻמְשֵׁהּ יוֹסֵף עֲלוֹהִי

Rashiממעשרו. ולא ממעשר חבירו, הפודה מעשר של חבירו אין מוסיף חומש (שם כד). ומה היא גאולתו, כדי להתירו באכילה בכל מקום, והמעות יעלה ויאכל בירושלים, כמו שכתוב וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וגו':

Rashi · EnglishOf his tithe — but not of the tithe of his fellow-Jew. One who redeems the [second] tithe of his fellow-Jew, does not add a fifth. And what is its redemption? He redeems it in order to permit [its] consumption in any place, and he brings up the coins [of its redemption/sale] and eats [the food bought with them] in Jerusalem, as it is said, “Then you shall lay out in money,” etc.

Onkelosוְכָל מַעֲשַׂר תּוֹרִין וְעָן כֹּל דְיֵעִבַּר תְּחוֹת חֻטְרָא עֲשִׂירָאָה יְהֵי קַדִישׁ קֳדָם יְיָ

Rashiתחת השבט. כשבא לעשרן מוציאן בפתח זה אחר זה, והעשירי מכה בשבט צבועה בסקרא להיות ניכר שהוא מעשר, כן עושה לטלאים ועגלים של כל שנה ושנה (בכורות נח:): יהיה קדש. ליקרב למזבח דמו ואמוריו, והבשר נאכל לבעלים, שהרי לא נמנה עם שאר מתנות כהונה, ולא מצינו שיהא בשרו ניתן לכהנים:

Rashi · EnglishUnder the rod, when he comes to tithe them, he makes them pass out through the gateway one after another, and the tenth [one] he strikes with a rod smeared with red dye, [so that] it can be recognized [as being of] the tithe. So does he do to the young lamb and calves of each year. Shall be sacred to Adonoy, to be brought to the altar, its blood and innards, and the flesh is eaten by the owners, since it is not counted with other gifts of the priesthood, and we have not found that its flesh should be given to the kohanim.

Onkelosלָא יְבַקַר בֵּין טַב לְבִישׁ וְלָא יְחַלְפִנֵהּ וְאִם חַלָפָא יְחַלְפִנֵהּ וִיהֵי הוּא וְחִלוּפֵהּ יְהֵי קוּדְשָׁא לָא יִתְפָּרָק

Rashiלא יבקר וגו'. לפי שנאמר וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם (שם יב, יא), יכול יהא בורר ומוציא את היפה, תלמוד לומר לא יבקר בין טוב לרע, בין תם בין בעל מום, חלה עליו קדושה, ולא שיקריב בעל מום, אלא יאכל בתורת מעשר, ואסור ליגזז וליעבד (בכורות יד:):

Rashi · EnglishHe shall not make a distinction, etc. Since it is said: “And all your choice vows,” perhaps he should select and bring out the nicest? The verse says: “He shall not make a distinction between better or worse [animals]” — holiness descends on it whether it is whole or blemished; not that it may be brought [when] blemished, but it may be eaten under the law of tithing, and it is [thusly] forbidden to be shorn or worked.

Onkelosאִלֵין פִּקוֹדַיָא דִי פַקִיד יְיָ יָת מֹשֶׁה לְוָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְסִינָי

Rashi

Rashi · English